גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

אופירה אילון

Ofira Ayalon
עמיתת מחקר בכירה, ראש תחום איכות סביבה
972-4-8292190
972-4-8231889
ofira@sni.technion.ac.il

תארים אקדמיים:

  • B.Sc מהפקולטה להנדסת מזון בטכניון
  • M.Sc מהפקולטה להנדסת חקלאות בטכניון
  • Ph.D מהפקולטה להנדסת חקלאות בטכניון
  • Post Doc מאוניברסיטת גנט, בלגיה 

תחומי מחקר:
כל ההיבטים הרחבים של ניהול משאבים סביבתיים וטבעיים, במיוחד בתחום של ניהול פסולת מוצקה (מיחזור, כילוי, הטמנה ותהליכים ביולוגיים):

  • הערכת מחזור חיים - כלי להערכה כוללת של מפגעים השפעות סביבתיות של מערכות ניהול פסולת המקדם לעבר ניהול פסולת מקיים.
  • כלכלה של משאבי סביבה וטבע.
  • אנרגיה וסביבה- מקומי, גלובלי, זיהום, אנרגיה אלטרנטיבית, שימור אנרגיה.
  • תפקידי החקלאות והסביבה.
קבצים להורדה:

הכנת תחשיב לגביית אגרת פסולת עסקית

מחקר זה נעשה עבור עיריית טירת הכרמל. הפסולת העירונית והמסחרית בישראל נאמדת בכ-4.8 מיליון טון פסולת בשנה, מתוכם רק כ 20%מועבר למחזור, והשאר מופנה להטמנה. ההוצאה על הטיפול בפסולת מהווה בין 4% ל-8% מסך התקציב של הרשויות המקומיות בישראל. בשנים 2004-2014 הוכפלה ההוצאה של הרשויות המקומיות לטיפול בפסולת (ליותר מ- 4 מיליארד ₪ לשנה) וזאת בשל העלייה ההדרגתית בהיטל ההטמנה, התייקרות מחירי הדלק והגידול ההדרגתי במרחקי השינוע (עקב התרחקות אתרי ההטמנה).

הערכות גלובליות של פליטות מתאן ממתקני קידוח בים וחשיבותם

עבודה זו, שנערכה עבור המשרד להגנת הסביבה, סוקרת את המתודולוגיות להערכת פליטות מתאן ממגזר הגז הטבעי והרגולציה בתחום בעולם. בנוסף, מוצגת חוות דעת לגבי הרלוונטיות של מתודולוגיות אלו ויישומן על מנת לבצע הערכה של פליטות מתאן ממתקני הגז הטבעי בישראל.

תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות בישראל בצל משבר המזון העולמי והאתגרים הסביבתיים

על פי תחזיות של ארגון האומות המאוחדות, אוכלוסיית העולם צפויה למנות כ-9 מיליארד בני אדם עד 2050 ולהגיע אף לכ-10 מיליארד עד 2100, כאשר אסיה ואפריקה האזורים בהם הגידול באוכלוסייה החד ביותר. ארגון המזון והחקלאות העולמי צופה שתפוקות החקלאות יצטרכו לעלות בכ-60% עד 2050 כדי לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה, השינויים בהרגלי התזונה וזאת לצד אתגרים הנובעים משינויי האקלים, התדלדלות במשאבי מים וקרקע והקטנת המגוון הביולוגי.

הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת ע"י שותפות ציבורית- פרטית (שצ"פ/ Public Private Partnership) בישראל

מחקר זה נעשה במסגרת מענק מחקר – מפעל הפיס ומרכז השלטון המקומי. חוסר ההלימה בין מדיניות הטיפול בפסולת בישראל ובין המציאות בשטח, מעלה את השאלה – מהם הגורמים המעכבים את הקמתם של מתקני קצה בישראל? ובפרט, האם הקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת בשיתוף המגזר הציבורי והפרטי (שצ"פ/ (PPP יכולה לתרום להסרת החסמים ולהשגת המדיניות?

רישום פליטות גזי חממה בישראל

שינויי אקלים גלובליים זוכים לתשומת לב עולמית בגלל ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שיש להם על העולם המפותח והמתפתח.

מרכז הידע לשינויי אקלים

בהתאם להחלטת ממשלה הוטל על המשרד להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי האקלים. לשם כך, החליט המשרד להקים מרכז ידע ישראלי לנושא, שיפעל לחיזוק הידע המדעי הקיים בכל הקשור להיערכות לשינויי האקלים בישראל ואף יפעל לשיווק הידע הישראלי המצטבר במדינות יעד אחרות.

תכנית אב לאנרגיה

צוות הסביבה והאנרגיה של מוסד שמואל נאמן נמנה על צוות היועצים של חברת תהל, שבשנת 2011 זכתה במכרז להקמת תוכנית אב למשק האנרגיה.

שיתוף פעולה עם מכון התקנים

כחלק מעבודה משותפת עם מכון התקנים עורך צוות הסביבה במוסד שמואל נאמן מספר מסמכים, אשר אמורים לשרת את מכון התקנים להצגת תקנון הרישום והדיווח של פליטות גזי החממה בישראל מול גורמים בארץ ובעולם.

פסולת וכימיקלים ביתיים מסוכנים - המלצות לנהלים ומדיניות ליישום בישראל

נושא הכימיקלים והפסולת המסוכנים הביתיים, היו הנושאים המרכזיים שליוו את דוח סדרי עדיפות לאומית של מוסד שמואל נאמן. מסתבר שכימיקלים ופסולות אינם מטופלים כראוי מבחינה מוסדית ומערכתית בכל הקשור לתחום הסביבה.

מערך ה-SETI של ישראל סדרת המחקרים של אונסק"ו

המחקר הוזמן על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועתיד להתפרסם בסדרת המחקרים של אונסק"ו בנושאי מדיניות מדע, הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות במהלך שנת 2015.

צמצום אובדן מזון מעודפים וייצור יתר בחקלאות בישראל

בעולם ובישראל קיים בזבוז מזון (גולמי ומעובד) ברמות ובהיקפים שאינם תמיד ידועים, מסיבות שונות ומשונות. בישראל, חלק מהסיבות נובע מרצונם של המשווקים לשמור על רמות מחירים גבוהות. רובן המכריע של שאריות אלה מוצא דרכו לאתרי הטמנת הפסולת, או מועברות לנזקקים, במקרה הטוב. המחקר מתבצע בשיתוף ארגון לקט ישראל.

שילוב תחליפי נפט מבוססי פסולת במערך התחבורה בישראל

מחקר זה בוצע במסגרת החלטת ממשלה משנת 2011 בדבר הפעלת תכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט, ובהמשך להחלטת ממשלה נוספת משנת 2013 בנושא הפחתת התלות הישראלית בנפט לתחבורה. המחקר הוגש למשרד להגנת סביבה ולמשרד האנרגיה והמים.

בחינת גובה היטל ההטמנה בישראל

היטל הטמנה הינו כלי רגולטורי אשר מסייע להשוות את עלות ההטמנה לעלות של טיפול בפסולת בחלופות טכנולוגיות שונות, שהן ידידותיות יותר לסביבה, אך גם יקרות יותר מחלופת ההטמנה.

בחינה טכנו-כלכלית של מערכות פניאומטיות של פסולת

המשרד להגנת הסביבה מבקש לבחון את הכדאיות הסביבתית והכלכלית בהקמת מערכת פניאומטית לאיסוף פסולת בשכונות מגורים בבנייה רוויה. מערכות אלו נבדלות ממערך איסוף הפסולת הקונבנציונלי (מבוסס הפחים ומשאיות אשפה עירוניות) בצורך המופחת בעובדים, כלי רכב ודלק לאיסוף הפסולת. כלומר, חסכון בהוצאות שוטפות של מערך איסוף הפסולת. יתרה מכך, למערכת יתרון בכך שהשימוש בה חוסך בפליטת מזהמים ברחבי השכונה, מפגעי רעש, עומסי תנועה ואובדן זמן, היות והיא מפחיתה את השימוש ברכבי פינוי פסולת. כמו כן, המערכת מייתרת את הצורך בחדר אשפה ובכך מגדילה את השטח הציבורי של הבניין.

פיתוח בר-קיימא של חקלאות ימית בים התיכון של ישראל

לפי פרסומי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, רוב אזורי הדיג בעולם נוצלו במלואם או סובלים מדיג יתר, בעוד הביקוש למאכלי ים (דגים, רכיכות, סרטנים ואצות) הולך וגובר, בשל היתרונות התזונתיים הרבים הגלומים בהם. על מנת לענות על הפער הגדל בין הכמות המסופקת על ידי דיג לבין הביקוש למאכלי ים, ובכדי להתמודד עם משבר המזון העולמי, ממשלות ותעשיות מזון מפנות משאבים הולכים וגדלים לפיתוח חקלאות מים.

מנגנונים כלכליים למימון הטמעת טכנולוגיות חסכוניות בבניה ובשדרוג מבני מגורים

אחד התחומים המשפיעים ביותר על צריכת משאבי טבע ואנרגיה בעולם בכלל, ובישראל בפרט, הוא תחום מבני המגורים (Residential Buildings), וזאת לאור הגידול באוכלוסייה וריכוז התושבים בערים ובמבנים. ליאור שמואלי וחברת אקופייננס בע"מ נבחרו ע"י משרד השיכון לבחון ולהמליץ על מנגנונים כלכליים למימון הטמעת טכנולוגיות חסכוניות בבניה ובשדרוג מבני מגורים. פרופ' אילון שימשה כיועצת אקדמית למחקר.

מנהרות הכרמל: תועלות חיצוניות

בפרויקט זה, אשר נערך עבור חברת כרמלטון המפעילה את מנהרות הכרמל, נבדקו התועלות הכלכליות והסביבתיות, הנגרמות באופן ישיר ועקיף, כתוצאה משימוש במנהרות הכרמל בהשוואה לשימוש בנתיבים חלופיים בעיר חיפה.

שילוב רכב חשמלי והיברידי לסוגיו במערך התחבורה בישראל

מחקר זה בוצע במסגרת החלטת ממשלה משנת 2011 בדבר הפעלת תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט, ובהמשך להחלטת ממשלה נוספת משנת 2013 בנושא הפחתת התלות הישראלית בנפט לתחבורה. המחקר הוגש למשרד האנרגיה והמים.

הקמת אתר אינטרנט של המרכז הישראלי להיערכות לשינויי אקלים ICCIC

בהתאם להחלטת ממשלה הוטל על המשרד להגנת הסביבה להכין תכנית לאומית להיערכות ישראל לשינויי האקלים. לשם כך, החליט המשרד להקים מרכז ידע ישראלי לנושא, שיפעל לחיזוק הידע המדעי הקיים בכל הקשור להיערכות לשינויי האקלים בישראל ואף יפעל לשיווק הידע הישראלי המצטבר במדינות יעד אחרות.

הערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק בעברונה

העבודה עוסקת בהערכת הנזק הכלכלי של דליפת הדלק מצנרת קצא"א בצומת באר אורה שאירעה ב – 3.12.14 העבודה עוסקת רק בניתוח הנזק שנגרם לציבור ולמשק שלא יכוסה ע"י קצא"א במסגרת מחויבותה לכיסוי העלות של פעולות מניעת ההתפשטות, סילוק המזהם ושיקום האתר.

סדרי עדיפות לאומית בנושאי איכות סביבה

בשנים האחרונות חל מפנה בארץ ובעולם בכל הקשור למודעות סביבתית. ההתעניינות העולמית בכל הקשור להתחממות הגלובלית, בעיות המחסור במים ומחירי הנפט המאמירים הצליחו להוביל ממשלות במדינות מפותחות ומתפתחות לחקיקה אינטנסיבית של חוקים סביבתיים, חברות ענק שהחלו לפתח טכנולוגיות סביבתיות, משקיעים ברחבי העולם המחפשים אחר טכנולוגיות סביבה, ציבור מודע ומעורב יותר- ובכלל, העולם נהיה "ירוק" יותר.

טכנולוגיות הסביבה: רואים רחוק רואים ירוק

נושא טכנולוגיות הסביבה הישראליות והפוטנציאל העסקי הגלום בפיתוחו ושיווקו, עולה לאחרונה תדיר על סדר היום הציבורי ונחשף רבות באמצעי התקשורת השונים. שוק הטכנולוגיות הסביבתיות נחשב כיום אחד השווקים החזקים והצומחים בעולם. היקף המסחר בשוק הסביבתי העולמי מוערך בכ – 600 מיליארד דולר בשנה, ושיעור צמיחתו מוערך בקצב גידול של 5% עד 8% לשנה. מדובר בשוק יציב, הגדל בהתמדה. מבחינת נתח שוק עולמי, שוק הטכנולוגיות הסביבתיות (קלינטק) מהווה כשליש מהשוק הסביבתי הגלובלי.

חקלאות וסביבה

דו"ח, שהוגש לקרן ספיר של מפעל הפיס, עסק בשמירה על המרחב הכפרי ובכלי מדיניות ליישום "חקלאות בת קיימא" באזורים חקלאיים נבחרים. העבודה התבססה על בחינה של אזורים חקלאיים בעלי מאפיינים שונים, והסקת מסקנות לאור הנעשה בהם. נבחנו ארבעה אזורים חקלאיים: העמקים (עמק יזרעאל ומגידו), המועצה האזורית דרום השרון, עמק חפר וחבל עדולם, שבמועצה האזורית מטה יהודה. בכל אזור נלמדו מאפיינים ומגמות בחקלאות, צרכים וכיווני התפתחות, ומידת הישימות של כלים שונים לעידוד החקלאות.

הפחתת זיהום אוויר מתחבורה בגוש דן

מסמך מדיניות, שהוגש לאיגוד ערים דן לביוב ואיכות סביבה, כלל הצגת כלי מדיניות היכולים לשמש את אגוד הערים דן לביוב ואיכות סביבה ואת הרשויות החברות באגוד, ליישום תוכניות אופרטיביות, ברמה המקומית ובטווח זמן קצר, להפחתת זהום האוויר התחבורתי בגוש דן.

חוק אריזות בישראל: פוטנציאל ואפשרויות יישום

האריזות מהוות, בהערכה גסה כ- 10% - 15% ממשקל האשפה וכשליש מנפחה. מבחינה כלכלית, עלות הטיפול בפסולת אריזות מגיעה לסך של כ- 100 - 150 מיליון דולר בשנה, וזאת, מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות החיצוניות של ייצור האריזה, האיסוף, השינוע והטיפול בפסולת.

הפרדת פסולת במקור

מדינת ישראל מתמודדת עם כמות פסולת גדלה. מדי שנה חל גידול של כ - 2.5% בכמות הפסולת הביתית. מאידך, האפשרויות להטמנה של פסולת אוזלות והמתכננים נתקלים בקשיים רבים לאתר אתרי פסולת חדשים שהשפעתם על הסביבה ועל הציבור תהיה נמוכה. אלטרנטיבות טכנולוגיות וניהוליות להטמנה טרם זכו לפיתוח נרחב ורק חלק קטן מהפסולת מועבר למיחזור, שימוש חוזר או ניצול אחר כלשהו. כתוצאה, צפויה מדינת ישראל, על-פי דיווחי המשרד לאיכות הסביבה, להגיע כבר בשנים הקרובות למצב בו אתרי הפסולת לא יוכלו עוד להכיל את כמות הפסולת שתיווצר.

יזמות כלכלית וניהול ברשויות המקומיות בתחום איכות סביבה

הקשר בין פעילות כלכלית, ניהול מערכות מוניציפאליות ואיכות הסביבה, הולך ומתהדק. המודעות הציבורית, האכיפה והתקינה המחמירה מכתיבים שינוי בחשיבה הניהולית, בעיקר במערכות מוניציפאליות. המגמה המסתמנת, בעולם ולאחרונה גם בישראל, היא ליצור מערכות ארגוניות אשר מפנימות את העקרונות הסביבתיים במערכת קבלת ההחלטות, התכנון, הפעילות וניהול הארגון.

מקומה של ישראל בשוק הביו-אתנול העולמי בשיתוף עם קרן GM

נושא הביו-דלקים (BioFuels) הינו אחר הנושאים החמים ביותר בשוק האנרגיה הגלובלי ובשווקי סחורות היסוד ,(Commodities) שמקורם בייצור חקלאי. לנושא זה השלכות פוליטיות וכלכליות משמעותיות בפרט עבור המדינות המתועשות הגדולות שצורכות וסוחרות במקורות אנרגיה כיום.

ייעול השימוש באנרגיה במכון החליבה בקיבוץ עין חרוד איחוד

מטרת הפרויקט היא לבחון דרכים לחיסכון או הוזלת עלויות האנרגיה במכוני חליבה, ולהציע צעדי חיסכון הכוללים שיפורים אנרגטיים מבוססים על המשך צריכת חשמל ודלק בתוספת אפשרית של אנרגית שמש תוך עמידה בקריטריונים של כדאיות כלכלית.

הגדלת היצע המים בישראל ע"י צמצום פחת מים ומניעת דליפות ביוב

במסמך מוצגים נתונים המצביעים על צריכת המים העירונית בישראל ועל כמויות השפכים המיוצרות בגין צריכה זו. נושאים אלו נבדקו לעומק בכדי להבין את פוטנציאל החיסכון במים היכול לנבוע מהשקעה במערכות התשתית של אספקת המים ובמערכות הולכת הביוב.

תעופה ירוקה

נושא ה"התעופה הירוקה" מערב לאחרונה תשומת לב רבה. עדות לכך בכנסים בינלאומיים ואזוריים, בעבודות ובפרסומים רבים שמבוצעים על ידי קשת רחבה של מרכיבי ענף התעופה הכוללים בין השאר: ארגונים ומוסדות בינלאומיים העוסקים בתחום התעופה ואיכות הסביבה, גופים רגולטורים בנושא ברמת המדינות השונות, יצרני מטוסים, חברות תעופה, נמלי אוויר וגורמי מחקר. בכינוס העולמי האחרון העוסק בנושא התחממות כדור הארץ שנערך בדצמבר 2010 ב-Cancun שבמקסיקו, נושא ה"תעופה הירוקה" היה אחד המרכזיים בדיון.

סקר מחקר ופיתוח טכנולוגיות אנרגיה בישראל

לאחרונה הושלם סקר למיפוי מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה בישראל, אשר בוצע על ידי צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן, לבקשת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (להלן: המולמו"פ). הסקר כולל מיפוי של מאמצי המחקר והפיתוח המגוונים המתבצעים באקדמיה ובתעשייה הישראליים

היערכות ישראל לדיוני פוסט קיוטו והפחתת גזי חממה

מטרתה הכוללת של העבודה היא לתת בידי המשרד להגנת הסביבה כלי עזר בדיונים בישראל ובזירה הבינלאומית בעקבות ועידת קופנהגן, שנערכה בחודש דצמבר 2009, וכן לפתח תכנית יישום להפחתת פליטות גזי חממה- מבחינת כלי המדיניות, שתוף פעולה עם משרדי ממשלה אחרים וגורמים מובילים במשק הישראלי.

מדיניות לאומית לטיפול בפסולת האריזות בישראל

מטרת העבודה היתה בחינת חלופות חקיקה והמלצה על המתווה המועדף בישראל לטיפול בפסולת אריזות.

הכנת תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה

במהלך שנת 2010, ליוה צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן את עבודתה של ועדת מנכ"לים בינמשרדית להפחתת פליטות גזי חממה, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, מר חיים שני. ועדת המנכ"לים מונתה מכֹח החלטת ממשלה 1504 ממרץ 2010 לגבש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, במטרה להפחית את הפליטות ב-20% עד שנת 2020, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל.

חקר פחתים ומניעת איבודי מזון במהלך שרשרת השיווק של פירות וירקות

איבודי מזון גורמים לבזבוז משאבים יקרים, לזיהום הסביבה והעלאת יוקר מחיה. בהתייחסות לבעיית משבר המזון העולמי, ההנחה המקובלת היא שניתן להפחית את שיעור אובדן המזון במחצית, ופעולה זו בלבד תוכל להזין 1-2 מיליארד בני אדם נוספים על פני כדה"א. הנזק הכספי מאובדן מזון בישראל הוערך לאחרונה בכ-18 מיליארד שקל בשנה, כאשר ההערכות הן שכ-44% מסך איבודי המזון הינם פירות וירקות.

רכב חשמלי בישראל

מעבר של מגזר התחבורה להתבססות על הנעה חשמלית הינו פתרון לעמידה ביעדי הפחתת התלות בנפט, הורדת רמות זיהום האוויר באזורים עירוניים מיושבים בצפיפות וצמצום פליטות גזי החממה, בין היתר כפועל יוצא של היעילות האנרגטית העדיפה של הנעה חשמלית ביחס לזו של מנועי בעירה פנימית קונבנציונליים. עם זאת, אחד החסמים המרכזיים לחדירת הרכב החשמלי הינו זמינותן של תשתיות טעינה.

בחינה השוואתית של חלופות לתפיסת פחמן בתהליכי ייצור דלקים מבוססי גז טבעי

ספטמבר, 2018
תפיסה ואחסון פחמן (CCS - Carbon Capture and Storage) הינו תהליך בו פחמן דו-חמצני (פד"ח) נתפס מפליטות של תהליכים תעשייתיים והפקת חשמל, ומאוחסן ללא יכולת להיפלט לאטמוספירה. מטרת התהליך לצמצם השפעת פליטת גזי חממה אנתרופוגניים (ממקור אנושי) על שינוי האקלים.CCS מורכב משלושה שלבים עיקריים: תפיסה - הפרדת פד"ח מגזים אחרים בתהליך התעשייתי או בתהליך הפקת חשמל; שינוע - העברת הפד"ח מאתר תפיסתו אל אתר אחסנה; ואחסון - הזרקת פד"ח אל תצורות קרקע או לאקוויפרים תת-קרקעיים לשם כליאה ארוכת טווח. לחילופין, ניתן לשלבו בתהליכים תעשייתיים ליצור מוצרים (CCU - Carbon Capture and Utilization). מדובר במגוון רחב של טכנולוגיות ותהליכים. חלק מהם פועלים בהצלחה כבר עשרות שנים, בעוד אחרים נמצאים תחת פיתוח או בשלבי מעבר לשימוש בקנה מידה תעשייתי. כיום פועלים בעולם כ-35 פרויקטים ועוד כעשרים בשלבי פיתוח שונים. המפעלים הקיימים הם בעלי יכולת תפיסה מצרפית של יותר מ-30 מיליון טון בשנה (רק 0.1% מפליטות גזי חממה אנתרופוגניים), והם מיושמים בתחנות כוח ובתעשייה.

ישראל כבר לא מתייבשת?

11 יולי, 2017
במאמר זה שהתפרסם ב-The Marker, פרופ' אופירה אילון מבקרת את ממשלת ישראל על חוסר יחס ראוי לצריכת מים במדינת ישראל. פרופ' אופירה אילון מציינת נתונים שמצביעים על אפשרות למחסור עתידי במים בישראל, וקוראת לממשלת ישראל להעלות את המודעות הציבורית לבעיית המים, ולהשקעה במציאת פתרונות טכנולוגיים לבעיה זו.

ישראל וטראמפ מחממים את העולם

30 ינואר, 2017
שעות בודדות לאחר השבעת נשיא ארה

כך יכולה ישראל להרוויח ממשבר האקלים

28 אוקטובר, 2016
ישראל מתהדרת בידע הטכנולוגי שלה, והייתה בין המדינות הראשונות שחתמו על הסכם פריז, אבל בפועל - צריכת האנרגיה בישראל רק עולה ושיעור האנרגיות המתחדשות נותר נמוך. חבל שבגלל חוסר תשומת לב נפספס את ההזדמנויות שנוצרות בימים אלו.

שינוי האקלים: להפסיק לדבר, להתחיל לעשות

31 מאי, 2016
ישראל חתמה לאחרונה ברוב טקס על הסכם האקלים בניו יורק. אבל מה שוות התמונות הנוצצות אם בפועל היא לא משקיעה שקל בהיערכות לשינוי האקלים?

מעודדים בזבוז בשם הגז הטבעי

16 ינואר, 2016
בשנים קודמות, לקראת ימי שרב, יצא קול קורא מחברת החשמל שממש התחנן שנשתדל לא להפעיל את מכשירי החשמל הלא נחוצים - בגל החום האחרון השתנתה המנגינה. הסיבות לכך מתוארות במאמר/

מידע לציבור יסייע בצמצום זיהום האוויר

04 אוגוסט, 2015
אם יסופק לנו מידע, נוכל, כצרכנים, להבין טוב יותר את משמעות מעשינו ולחפש דרכים כדי לשפר את הביצועים שלנו במטרה לצמצם עלויות ולצמצם את פליטת המזהמים.

החזרה לסולר תעלה לכולנו יותר

31 מאי, 2015
הסולר מייקר עד פי 6 את מחיר הפקת החשמל וגורם לפגיעה משמעותית באיכות האוויר משום שהוא מזהם הרבה יותר מגז טבעי.

קנס של 240 מיליון שקל על הציבור

25 ינואר, 2015
בעקבות יוזמת השר להגנת הסביבה, מר עמיר פרץ, לגבות 60 אגורות על כל שקית פלסטיק שהציבור יצרוך בסופרמרקט, כתבה פרופ' אילון טור אשר מצביע על חוק שעלותו לציבור גבוהה, אך התועלת מוטלת בספק.

שהוזלת הנפט לא תרדים אותנו

09 דצמבר, 2014
מדינות אופ״ק, ארגון המדינות המייצאות נפט, החליטו בשבוע שעבר שלא להפחית את תפוקת הנפט. המשמעות, בעולם של ביקוש והיצע, היא ירידת מחירים. למה התקבלה החלטה כזו?

לא להוריד את מחיר החשמל

27 אוקטובר, 2014
בעידן של יוקר מחיה מעיק, בעידן של מחאה חברתית וזעקת מעמד הביניים להפחתה במחירים מסבירה פרופ' אילון מדוע לא יהיה זה נכון להוריד את מחיר החשמל.

שקיות הפלסטיק הן לא הסיבה לזיהום בישראל

14 ספטמבר, 2014
צמצום השימוש בשקיות נשיאה מפלסטיק הן נושא פופולרי בישראל כבר מ-2007, ללא הצדקה - הנזק לו הן גורמות הרבה פחות משמעותי משחושבים. הצעות החוק בנושא מיותרות גם הן, אפשר לצמצם את השימוש בשקיות בעזרת חינוך והסברה תוך שיתוף פעולה של רשתות השיווק.

למנף את שינויי האקלים

26 יוני, 2014
ישראל היא אולי שחקן קטן בכל הקשור לפליטות גזי חממה, אך היא יכולה להיות גורם משמעותי בייצוא ידע וטכנולוגיות הקשורות להסתגלות לשינויי אקלים – שיטות השקיה חסכוניות, תכנון רגיש למים, בנייה ירוקה וטכנולוגיות סולאריות.

חוק נגד שקיות הפלסטיק? אתם פופוליסטים

18 פברואר, 2014
הצעות חוק חדשות מנסות להוציא משימוש את שקיות הפלסטיק, אבל האמת היא שמדובר באחוז קטן מסך פסולת האריזות וישנן בעיות מהותיות יותר.

כששמים את האקונומיקה ליד הדגנים

09 פברואר, 2014
לא צריך להזמין הדברה כדי להיחשף לרעלים. הם נמצאים בארון, במכולת וגם בגן הילדים. הכתובת כבר מזמן על הקיר, רק צריך שמישהו יקרא אותה.

למה צריך מדענים אם לא מקשיבים להם?

07 ינואר, 2014
הממשלה מייקרת את התחבורה הציבורית והחלב בקרטון בניגוד גמור למה שממליצים החוקרים. האירופאים, לעומת זאת, מקדישים סכומי עתק לחקר הסביבה במסגרת תוכנית המחקר החדשה 2020 HORIZON.

איך יזרום הגז הישראלי?

23 דצמבר, 2013
המדינה מנסה לקדם הקמת שני מתקנים יבשתיים לקליטת הגז, אך תושבי האזורים שנבחרו למיקום המתקנים מתנגדים משיקולים בטיחותיים וסביבתיים. נראה שהקמת אסדה צפה בים עשוייה לפתור את הבעיה.

הפרדת פסולת: תתחילו במוסדות ובמפעלים

23 אוקטובר, 2013
המדינה מסתמכת על רצונם הטוב של האזרחים להפריד בין פסולת יבשה לרטובה. למה לא לאלץ את העסקים הגדולים, ואפילו את הצבא ובתי הכלא, להתחיל את המהפכה?

חלומות מהזבל

18 אוקטובר, 2013
אם רוצים להתמודד עם בעיית הפרדת הפסולת האורגנית ולגרום למשקי הבית להפריד את הפסולת במקור, יש לתת לעסקים הגדולים להתניע את התהליך

החור השחור של הגז

04 יוני, 2013
יש הרבה שאלות שצריכות תשובות מהותיות, ונדרשת עבודה חסרת פניות שתבחן את הפוטנציאל ואת יכולת המשק לקלוט את הגז

שאלה של מחסור: איך חוסכים מים באיטליה?

24 יולי, 2012
באיטליה המשופעת במים, אין מודעות לחסכון במים. אצל החקלאים, שעלות המים מהווה חלק מתשומות הייצור שלהם, משתמשים בטכנולוגיה ישראלית לחסכון במים

אנרגיה מאריזה

20 פברואר, 2011

פורום אנרגיה 25: משק האנרגיה בישראל – חזון 2028

06 יוני, 2012
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, במסגרת פעילותו בתחום האנרגיה, ממשיך בסדרת מפגשי פורום אנרגיה המוקדשים לדיון בנושאים בעלי חשיבות לאומית בתחום זה. בשנים האחרונות נערכו בארץ מספר לא-מבוטל של כנסי אנרגיה בעלי יריעה רחבה, שהיו פתוחים לכל; הוצגה אינפורמציה מעניינת, אך מטבע הדברים לא התגבשו המלצות אופרטיביות. בפורום האנרגיה אנו מקיימים דיון ממוקד בנושאים מוגדרים, בהשתתפות מספר מוגבל של מומחים בתחום המוזמנים לפי הנושא. מטרתנו היא להתרכז בשאלות רלבנטיות ומוגדרות, ולהגיע להמלצות על דרכי פעולה לקידום הנושא, שניתן יהיה להציגן בפני מקבלי החלטות.

השולחן העגול לצמיחה ירוקה בישראל - מפגש שלישי

09 מאי, 2012
המפגש השלישי של השולחן העגול לצמיחה ירוקה יתקיים ביום רביעי 9/5/2012 ב-16:00 במפעל אינטל שבהר חוצבים בירושלים

פורום אנרגיה 24: אנרגית שמש לבנייני מגורים בישראל

20 מרץ, 2012
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, במסגרת פעילותו בתחום האנרגיה, ממשיך בסדרת מפגשי פורום אנרגיה המוקדשים לדיון בנושאים בעלי חשיבות לאומית בתחום זה. בשנים האחרונות נערכו בארץ מספר לא-מבוטל של כנסי אנרגיה בעלי יריעה רחבה, שהיו פתוחים לכל; הוצגה אינפורמציה מעניינת, אך מטבע הדברים לא התגבשו המלצות אופרטיביות. בפורום האנרגיה אנו מקיימים דיון ממוקד בנושאים מוגדרים, בהשתתפות מספר מוגבל של מומחים בתחום המוזמנים לפי הנושא. מטרתנו היא להתרכז בשאלות רלבנטיות ומוגדרות, ולהגיע להמלצות על דרכי פעולה לקידום הנושא, שניתן יהיה להציגן בפני מקבלי החלטות.

יום עיון: אוניברסיטאות מקיימות: חינוך סביבתי במוסדות להשכלה גבוהה

12 פברואר, 2012
פרויקט הקמפוס הירוק בטכניון, המקודם זה עשור על ידי מוסד שמואל נאמן, נועד להקנות ולהעצים ערכים בנושאי סביבה ושימורה בקרב קהילת הטכניון.

כנס אחריות סביבתית 2011

21 דצמבר, 2011
הכנס עוסק בסוגיות הכרוכות בשיקום ובפיתוח נחל קישון, תוך בחינת מעורבותו הסביבתית והחברתית של המגזר העסקי באזור חיפה והמפרץ.

פורום אנרגיה 23: ניצול אנרגית הרוח בישראל

19 דצמבר, 2011
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, במסגרת פעילותו בתחום האנרגיה, ממשיך בסדרת מפגשי פורום אנרגיה המוקדשים לדיון בנושאים בעלי חשיבות לאומית בתחום זה. בשנים האחרונות נערכו בארץ מספר לא-מבוטל של כנסי אנרגיה בעלי יריעה רחבה, שהיו פתוחים לכל; הוצגה אינפורמציה מעניינת, אך מטבע הדברים לא התגבשו המלצות אופרטיביות. בפורום האנרגיה אנו מקיימים דיון ממוקד בנושאים מוגדרים, בהשתתפות מספר מוגבל של מומחים בתחום המוזמנים לפי הנושא. מטרתנו היא להתרכז בשאלות רלבנטיות ומוגדרות, ולהגיע להמלצות על דרכי פעולה לקידום הנושא, שניתן יהיה להציגן בפני מקבלי החלטות.

כנס ירושלים לסביבה וטבע ה-4

07 נובמבר, 2011
כנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע הפגיש, זו השנה הרביעית מומחים מהשורה הראשונה, מקבלי החלטות, בכירי ממשל ומובילי דעת קהל לדיון ובחינה משותפת של סוגיות סביבה וטבע מרכזיות בישראל.

סדנא בנושא: מדדים לקראת פיתוח מאוזן ושגשוג במרחב מפרץ חיפה

07 פברואר, 2011
מטרת הסדנא היא מיקוד וזיהוי הנושאים החשובים לפיתוח ושגשוג של האזור ובאיזון הרצוי ביניהם, באמצעותו תושג המטרה של חשיבה ותכנון לטווח ארוך ושל כוללנות (אינטגרציה).

פה טמון הזבל

19 יוני, 2018

על פרשת דרכים

29 דצמבר, 2017

מס השקיות עובד

10 ינואר, 2017

נשיאת מבחן

08 ינואר, 2017

מכת חום

02 דצמבר, 2016

מכורים לשקיות

13 אפריל, 2016

שקיות הפתעה

23 ספטמבר, 2013

חסכון במים

15 אפריל, 2012

תקועים בזבל

08 יולי, 2011

דלקת

13 מאי, 2011

בדרך אל הטבע

17 יולי, 2010

תופסים שמש

18 נובמבר, 2009

הכוח הירוק

01 אפריל, 2009

ירדו לטמיון

26 פברואר, 2009