התחזיות להפקת תועלת מאנרגיה גאותרמית בעולם הן אופטימיות ולפיהן קיימת התכנות טכנולוגית בטווח הקצר להפקת תועלת משפיעות חום בדרום הגולן, ובטווח הארוך גם באזורים רבים בישראל.
לשם הבנת האפשרות להפקת תועלת מהאנרגיה הגיאותרמית בגולן, מוסד שמואל נאמן כינס פורום של בעלי עניין לדון בפוטנציאל הגיאו-פיזי, ביישומים האפשריים, במדיניות הנדרשת ובהשפעות הסביבתיות שיש לקחת בחשבון במידה ותופק אנרגיה גיאותרמית בגולן. המשתתפים בדיון כללו נציגים מהמכון הגיאולוגי, משרד האנרגיה, רשות המים, מועצה אזורית רמת הגולן, וחברות בישראל שהיישומים שלהם מתבססים על אנרגיית-חום, כדוגמת אורמת, אינוגיה, OASIX, ועוד.
בדיון נסקרו אתרים בעלי שפיעות חום בגולן לצד טכנולוגיות ותהליכים שנדרשים במטרה להגיע לכדאיות כלכלית בהפקת תועלת משפיעות החום. חדשנות בתחום היישומים לאנרגיה גיאותרמית מאפשרת צמיחה ביישומים מבוססי חום גיאותרמי לייצור חשמל גם בטמפרטורות נמוכות מהידוע כיום, והכדאיות תלויה בעיקר בקצב ההתייעלות בניצול החום ובעומק הקידוח הנדרש. לפיכך, יישומים לייצור חשמל שקיימת להם התכנות תכנונית בטווח הקצר בדרום הגולן, יהיו רלוונטיים בטווח הארוך גם באזורים נוספים בארץ.
בנוסף לכך, ניתן לשלב יישומים אחרים בהתאם לביקוש בכל אזור ולכלול אגירה תרמית ויישומים להפקת תועלת מחום גיאותרמי בייצור מזון, בחקלאות חממות ודגים, בתהליכים שדורשים חום בתעשייה, בחימום מבנים, בתיירות וספא ובשימושים אחרים, כחלק מתכנון של מיקרו-גריד אזורי.
מבחינת האתגרים, במתקן לייצור חשמל וכשמדובר ביישום מבוסס מים – חשוב שלא לפגוע במקורות המים ולקיים סדרה נרחבת של בדיקות גיאו-פיזיות וגיא-כימיות טרם ההחלטה על הכדאיות. ספיקות צפויות בהתאם לקידוחים קיימים הן 500-600 מק”ש בקידוח אחד, והן תלויות גם בקוטר הקידוח ובעומקו. כמו כן, שאיבה מאסיבית של מים או שימוש בסידוק הידראולי עלולים להגביר תגובה סיסמית באתר ולכן חשוב לוודא שיישומים גיאותרמיים לא מגדילים את הסיכון לרעידות אדמה באזור.
לפיכך, ההמלצות לצעדים בהמשך הן –
- התוויית מדיניות ורגולציה – בישראל עדיין אין רגולציה ייחודית לתחום הגיאותרמי. עם זאת, משרד האנרגיה החל בעבודה ושיתוף פעולה עם משרדים אחרים, במטרה לפתח מסמכים רגולטוריים לגבי תקינה וסטטוטוריקה כפי שיידרש. משרד האנרגיה מעודד שילוב של מקורות אנרגיה שונים ויישומים שונים כדי לקדם את זה והמדען הראשי הוא הכתובת לפניות בתחום. כמו כן, נדרש תיאום מול רשות המים שאחראית כיום על מתן אישורי הקידוח.
- מיקוד בתרומה לאזור – בגולן הביעו עניין בשילוב מקורות אנרגיה מגוונים באופן שההפקה וההולכה לא יפגעו במגוון הביולוגי באזור. נדרשת בחינה משותפת של המטרות ואופן יישומן.
- הסרת חסמים ברשת החשמל – בהסתמך על ניסיון העבר ודחייה של חיבור יישומים לרשת עקב עומס בקווי ההולכה, רצוי שכל פרויקט יתחיל מתכנון של רשת הולכה וחלוקה, כולל מיקרו-גריד מקומי, באופן שמתחשב בצרכי האזור. לאחר מכן ניתן יהיה להוסיף ייצור מקומי.
- הרחבת בעלי העניין והשותפים לדרך – חשוב שהמשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות יהיו מעורבים בתהליכי השינוי. כך לדוגמא, יתאפשר פיתוח של קישוריות מקומית לחדשנות וקידום יצרנות מקומית שתשלב את הפריפריה בתהליך
- ההתפתחות. בנוסף, שיתוף בעלי עניין בתחום האנרגיה יעשה באמצעות אנרג’יקום החל מיולי 2025, כדי לקדם שיתוף ידע ויוזמות לחדשנות.
לצפיה בהקלטת המפגש:
לעיון במצגות:
- פוטנציאל האנרגיה הגיאותרמית בדרום הגולן | ד”ר אייל שלו
- שפיעות חום והיסטוריה תרמלית בדרום רמת הגולן | ד”ר איתי רזניק
- הסיכון בעירור רעידות אדמה עקב קידוח גאותרמי בסמוך לשבר הסורי-אפריקאי | פרופ’ עינת אהרונוב
- קידום אנרגיה גיאותרמית בישראל: פעילות משרד האנרגיה והאפשרויות העתידיות בהתאם לפיתוחים טכנולוגיים צפויים | ד”ר אולגה זלטקין, אבישי קרט
- מי תהום חמים ברמת הגולן – נתוני קידוחים ורעיונות לגבי פוטנציאל גאותרמי | ד”ר יעקב ליבשיץ
- שלבים לאישור קידוחי מים | גרישה ברנשטיין
- אנרגיה מגאותרמי – לא רק חשמל: יישומים נוספים וניצול מיטבי של מקורות החום | גד שושן
