גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
ENG
מכון מחקר - מוסד שמואל נאמן

מוסד שמואל נאמן

מוסד שמואל נאמן הוקם בטכניון בשנת 1978 ביוזמת מר שמואל (סם) נאמן והוא פועל להטמעת חזונו לקידומה המדעי-טכנולוגי, כלכלי וחברתי של מדינת ישראל.

פרסום חדש באתר

פרסום חדש באתר

קשרי אקדמיה תעשיה - תובנות מבוססות נתונים

קישור לדו"ח

בינה-מלאכותית-מדעי-הנתונים-ורובוטיקה-חכמה

בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה

מטרת הפרויקט לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום בישראל בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו.

במסגרת הדו"ח בוצעה עבודה נרחבת להגדרת תחומי המחקר, סקירת ומיפוי הפעילות במדינת ישראל וזיהוי ראשוני של החוזקות והחולשות של מדינת ישראל. הדו"ח מביא גם ממצאים מתוך מעל 60 ראיונות שבוצעו עם מומחים בתחומים.

סקר הספרות המופיע בנספח לדו"ח סוקר, בין השאר, תכניות אסטרטגיות מהעולם בתחומי הבינה המלאכותית, מדעי הנתונים והרובוטיקה החכמה. חלק אחר בסקר הספרות מוקדש להון אנושי ובוחן את המיומנויות והחוסרים הצפויים במדינות שונות וכן את תכנית 'אדיסון' האירופית הממוקדת בהכשרת כ"א בתחומים הרלוונטיים.

קישור לדו"ח

חזון מוסד שמואל נאמן

חזון

לקדם קבלת החלטות לאומיות מושכלות במדינת ישראל באמצעות מחקר וניתוח של מידע מבוסס

המשימה - מוסד שמואל נאמן

המשימה

להיות מוסד מחקר מוביל המזהה, מגבש ומנתח סוגיות מדיניות בעלות חשיבות לאומית בתחום הפיתוח המדעי-טכנולוגי, הכלכלי והחברתי במדינת ישראל כדי לעודד דיון ציבורי מושכל על מנת לקדם ולסייע בתהליך קבלת ההחלטות של מדינת ישראל ולהביא לאימוצן

מוסד שמואל נאמן

מוסד שמואל נאמן הינו מכון מחקר למדיניות לאומית המתמקד במחקרי מדיניות בתחומי מדע, טכנולוגיה, השכלה גבוהה, סביבה, כלכלה, בריאות, חברה, אנרגיה ותשתיות בישראל.

המוסד הוקם בטכניון בשנת 1978 על מנת לסייע בבעיות לאומיות בתחום הפיתוח הכלכלי, המדעי והחברתי של ישראל, ובחזונו להיות מוסד מחקר מוביל לקבלת החלטות אשר תשפענה על החוסן החברתי והלאומי, ועל התפתחותה הכללית של  מדינת ישראל.

 

 

פרסומים

חינוך מהנדסים במאה ה-21: פרדיגמות, תובנות ומשמעויות לישראל (פרסום באנגלית)

חינוך מהנדסים במאה ה-21: פרדיגמות, תובנות ומשמעויות לישראל (פרסום באנגלית)

פרופ' ארנון בנטור, ד"ר אביגדור זוננשיין, רפי נוה, תמר דיין
פורום אנרגיה 45: חסמים וזרזים להקמת מתקני ייצור חשמל פרטיים בישראל

פורום אנרגיה 45: חסמים וזרזים להקמת מתקני ייצור חשמל פרטיים בישראל

פרופ' גרשון גרוסמן, נעמה שפירא
המשמעויות האסטרטגיות של ההשקעות הסיניות בכלכלת ישראל ותשתיותיה

המשמעויות האסטרטגיות של ההשקעות הסיניות בכלכלת ישראל ותשתיותיה

פרופ'(אמריטוס) זאב תדמור, פרופ' עוזי ארד, דרור שטרום, פרופ' ידין דודאי, פרופ' שאול חורב
"היפוך הפירמידה": חזון ומדיניות לגיל הרך בישראל

"היפוך הפירמידה": חזון ומדיניות לגיל הרך בישראל

פרופ' מנואל טרכטנברג, הדר זר אביב , רון לייזר , אהוד עוזיאל
cover Advanced manufacturing industry mapping

מיפוי תעשיות ייצור מתקדם

ד"ר גלעד פורטונה, עידן ליבס, רפי נוה, ד"ר אביגדור זוננשיין
פורום אנרגיה 44: שיקולים סביבתיים, כלכליים וביטחוניים במיקום אסדת הטיפול בגז ממאגר לוויתן

פורום אנרגיה 44: שיקולים סביבתיים, כלכליים וביטחוניים במיקום אסדת הטיפול בגז ממאגר לוויתן

פרופ' גרשון גרוסמן, נעמה שפירא
להתיר את "הפקק הגורדי": מתווה תחבורתי לטווח הקצר

להתיר את "הפקק הגורדי": מתווה תחבורתי לטווח הקצר

פרופ' מנואל טרכטנברג, שוקי כהן, אלון פרדו , ניר שרב
בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- תקציר דו"ח ראשון

בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- תקציר דו"ח ראשון

ד"ר דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, רינת קליין, ד"ר רועי צזנה, שלמה רוזנברג, אבידע שהם, סימה ציפרפל, אלה ברזני, ד"ר ערן לק
הערכת תרומתה של "אינטל ישראל" לכלכלה הלאומית

הערכת תרומתה של "אינטל ישראל" לכלכלה הלאומית

ד"ר גלעד פורטונה, יובל ניב, ד"ר דניאל פרימן, ד"ר אביגדור זוננשיין, ד"ר מיכאל ורנר, רפי נוה, תמר דיין
פורום אנרגיה 43: הסרת הבידוד האנרגטי מעל ישראל

פורום אנרגיה 43: הסרת הבידוד האנרגטי מעל ישראל

פרופ' גרשון גרוסמן, נעמה שפירא
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל - סיכום דיווחי שנת 2016

מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל - סיכום דיווחי שנת 2016

פרופ' אופירה אילון, ד"ר מרים לב-און, ד"ר פרי לב-און, מעיין זרביב ציון, עידן ליבס
חינוך מהנדסים במאה ה-21: היבטים גלובליים ונגזרות למדינת ישראל

חינוך מהנדסים במאה ה-21: היבטים גלובליים ונגזרות למדינת ישראל

פרופ' ארנון בנטור, ד"ר אביגדור זוננשיין, תמר דיין
מה קורה בבית היהודי פנימה - מבט על מספר היבטים הנוגעים לחיי היום יום של החרדים

מה קורה בבית היהודי פנימה - מבט על מספר היבטים הנוגעים לחיי היום יום של החרדים

ד"ר ראובן גל
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל - מאפייני פעילות המצאתית: 2000-2015

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל - מאפייני פעילות המצאתית: 2000-2015

ד"ר ערן לק, ד"ר דפנה גץ, איליה זטקובצקי
אוניברסיטאות ישראל - היבטים ייחודיים בעולם המשתנה

אוניברסיטאות ישראל - היבטים ייחודיים בעולם המשתנה

פרופ' אורי קירש
הערכת תכנית התשתיות של משרד המדע והטכנולוגיה בשנים 2005-2015

הערכת תכנית התשתיות של משרד המדע והטכנולוגיה בשנים 2005-2015

ד"ר דפנה גץ, ורד גלעד, סימה ציפרפל, מעיין זרביב ציון
תפוקות מו"פ בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית, 2017

תפוקות מו"פ בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית, 2017

ד"ר דפנה גץ, ד"ר נעה לביד, אלה ברזני
מפגש סיעור-מוחות (Brain Storming) בנושא העורף בעת מלחמה.

מפגש סיעור-מוחות (Brain Storming) בנושא העורף בעת מלחמה.

ד"ר ראובן גל, פרופ' ברוך נבו
עתיד האוניברסיטאות ואוניברסיטאות העתיד: תהליכים, סוגיות, מגמות והערכות

עתיד האוניברסיטאות ואוניברסיטאות העתיד: תהליכים, סוגיות, מגמות והערכות

פרופ' אורי קירש
סוגיות לגיבוש תכנית מטרופולין לצפון

סוגיות לגיבוש תכנית מטרופולין לצפון

פרופ' ארנון בנטור, פרופ' אמנון פרנקל, פרופ' דן צ'מנסקי, ד"ר אמיל ישראל, ד"ר ערן לק, מרינה טוגר, מריה מרינוב, תמר דיין
קידום המו"פ והחדשנות פריפריה בישראל - דו"ח מסכם

קידום המו"פ והחדשנות פריפריה בישראל - דו"ח מסכם

ד"ר דפנה גץ, ד"ר אמיל ישראל, ד"ר צמרת רובין, ד"ר אייל סלינג'ר, ציפי בוכניק, אושרת כץ-שחם, תמר דיין, אלה ברזני
שדרוג המערכת הכלכלית בצפון המדינה – תקציר הדוח.

שדרוג המערכת הכלכלית בצפון המדינה – תקציר הדוח.

ד"ר אביגדור זוננשיין, ד"ר גלעד פורטונה, תמר דיין
08 מרץ 2019
תיכנון עירוני טוב מתחיל מלמטה - פרופ' רחל אלתרמן מדברת על בעיות הדיור FM102
11 פברואר 2019
פרופ' רחל אלתרמן בראיון בתכנית הרדיו של אראל סגל ברדיו ללא הפסקה 103FM
31 אוקטובר 2018
פרופ' אופירה אילון זכתה בפרס מפעל הפיס למדעים ע"ש לנדאו לשנת 2018
קרא עוד חדשות

מחקרים ופרויקטים

מחקר על פיתוח וייצור תרופות חדשניות בישראל

מודלים לקידום מחקר אקדמי אל עבר פיתוח וייצור תרופות חדשניות בישראל

במסגרת הפרויקט נבחנים מודלים שונים המיושמים בעולם לקידום מחקר אקדמי אל עבר פיתוח ויצור תרופות חדשניות. המחקר בודק כיצד במדינות שונות בעולם נתמך קידום הרעיון משלב ההמצאה באקדמיה לקראת שלבי פיתוח תעשייתיים וכיצד תובנות אלו יכולות להיות מיושמות בישראל. למידת המודלים השונים עשויה לסייע לקידום תעשיית הפארמה המקומית תוך ניצול המצוינות האקדמית הישראלית בתחומי מדעי החיים והרפואה. בנוסף, נבחן האופן בו ניתן לבנות אקו-סיסטם מוצלח לתעשיית הפארמה, תוך שילוב סביבה אקדמית תומכת, במדינות בנות השוואה כגון סינגפור ודנמרק.

פרויקט 100 הימים

מטרתו של "פרויקט 100 הימים" הינה גיבוש אג'נדה כלכלית-חברתית שתציע מענה לסוגיות מרכזיות הניצבות בפני החברה הישראלית, ותהווה מפת דרכים ל-"100 הימים הראשונים" של הממשלה הבאה שתקום.

מחקר: בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה

מטרת המחקר לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום, באקדמיה ובתעשייה בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו, בדומה לפעילויות במדינות מתקדמות רבות בעולם.

הערכת תרומתה של "אינטל ישראל" לכלכלה הלאומית

עבודה זו הינה חלק מניסיוננו לבחון את הסוגיה של תרומות חברות גדולות למשק הלאומי. מידת תרומתה של אינטל ישראל למשק נבחנה בשלושה "מישורי תרומה": התרומה הישירה, התרומה המצרפית והתרומה הרכה. התרומה הרכה כומתה בחלקה לערכים כספיים. לפי הממצאים דומה שניתן לקבוע שאינטל ישראל הינה אבן יסוד עליו נשענת "תעשיית העילית" של ישראל.

מחקר: רכב חשמלי בישראל

מעבר של מגזר התחבורה להתבססות על הנעה חשמלית הינו פתרון לעמידה ביעדי הפחתת התלות בנפט, הורדת רמות זיהום האוויר באזורים עירוניים מיושבים בצפיפות וצמצום פליטות גזי החממה, בין היתר כפועל יוצא של היעילות האנרגטית העדיפה של הנעה חשמלית ביחס לזו של מנועי בעירה פנימית קונבנציונליים. עם זאת, אחד החסמים המרכזיים לחדירת הרכב החשמלי הינו זמינותן של תשתיות טעינה.
חינוך מהנדסים במאה ה 21 - היבטים גלובליים ונגזרות למדינת ישראל

מחקר: חינוך מהנדסים במאה ה-21. היבטים גלובליים ונגזרות למדינת ישראל

מוסד שמואל נאמן בטכניון יזם פתיחה של תהליך לאומי לבחון מחדש את החינוך של מהנדסים במוסדות האקדמיים בישראל מתוך מטרה להכשיר דור צעיר של מהנדסים בעלי יכולות לקידום חדשנות בתעשייה עתירת הטכנולוגיה והמסורתית, ורתימת החזית המדעית למטרות אלה.  

פרוייקט מחקר: גלגלי החיים בישראל

פרויקט מחקר "גלגלי החיים" הושק בשנת 2013, במטרה להשוות בין ביצועיה של ישראל לביצועיהן של מדינות אחרות בחמישה ממדים עיקריים בהם עוסקת החברה בישראל: כלכלה, חדשנות, מדע וטכנולוגיה, חברה-משילות-חינוך, סביבה ואנרגיה. מקור הנתונים בו נעשה שימוש לניתוח השוואתי הינוWorld Competitiveness Yearbook של ביה"ס לניהול IMD, שהינו בית ספר מוביל לעסקים בלוזאן, שווייץ, אשר מציג נתונים רבים על מגוון רחב של משתנים הנוגעים לתחרותיות הגלובלית בקרב 60 מדינות.

מרכז צבי גריליכס למחקר נתונים

מרכז הנתונים על שם צבי גריליקס ז"ל הוקם בשנת 2000 במטרה לעודד את המחקר האמפירי הכלכלי בישראל בנושאים הקשורים לכלכלת מחקר ופיתוח ,סקטור ההיי-טק ,חדשנות ,הון אנושי ופריון
Examination of the level of Landfill Tax in Israel

הערכה הוליסטית של תקשורת מדע על-פי עמדות בעלי עניין שונים

בשנים האחרונות, עולה דרישה ממדענים להנגשת המדע לציבור הרחב, הן לצורך קיום וקידום של חברה תומכת ומקדמת ידע, והן לצורך קבלת תמיכה ולגיטימציה מהציבור לעיסוק במדע. תקשורת מדע מתייחסת ליכולת להשתמש בשפה מובנת לקהל הרחב, לצורך דיון מדעי עם ציבור שאינו שייך לקהילה המדעית.
The Academic Resources of the Israeli High-Tech Industry

המקורות האקדמיים של תעשיית ההיי-טק הישראלית

ראיונות מוקלטים של הפרופסורים יעקוב זיו, משה זכאי, ישראל בר דויד, מיכאל רבין, ומשה ארנס
A comparative outlook on the development of scientific and Technological research in Israel and in other Middle Eastern countries by quantitative indi

מבט השוואתי על התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי בישראל ובמדינות המזרח התיכון על פי מדדים כמותיים

חברת Thomson Reuters פרסמה בשנת 2011 דו"ח העוסק בניתוח השינויים הרבים שחלו בעשור האחרון בפעילויות המחקר במדינות המוסלמיות במזרח התיכון, כפי שהם משתקפים במאגר המידע שלה, ה-ISI. הדו"ח מצביע על התפתחויות מרשימות בהיבטים של מדיניות מחקר, השקעות במחקר ותפוקות מחקר. התהליך מתרחש בעיקר בחמש מדינות: טורקיה, איראן, מצרים, ערב הסעודית וירדן. בעקבות פרסום דו"ח זה, ביצענו במוסד נאמן בחינה השוואתית של תהליכי התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי שחלו בישראל ובמדינות המזרח התיכון.

מחקר: אתגרים לשימושי המים בתעשייה הגלובלית

פרויקט מחקר זה החל בשנת 2011 בשיתוף עם ניוטק, מכון היצוא ונועד להגביר את כושר התחרות של תעשיית המים הישראלית בעולם. הפרויקט נועד למפות מגזרים תעשייתיים עתירי שימוש במים, שזקוקים לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים כדי להקטין את צריכת המים ליחידת מוצר וכדי לאפשר שחרור המים הנפלטים תוך שימור הסביבה, כדי להאיר על צרכים לפתרונות שיאפשרו גידול העסקים וחיזוקם.
The Industrial Excellence Center

המרכז למצוינות תעשייתית

המרכז למצוינות תעשייתית הוקם בשנת 2011 ומטרתו לקדם מדיניות תעשייתית לאומית. המרכז מסייע בגיבוש וקידום מדיניות פרואקטיבית של מצוינות תעשייתית, מתוך כוונה לקיים תעשייה לאומית מאוזנת ואיכותית המקיימת מחזור חיים בריא שמבחנו ביתרון תחרותי גלובאלי והעסקה איכותית של כלל מגזרי החברה. המרכז למצוינות תעשייתית גם הוא חלק מחזון ישראל 2028.
R&D Outputs in Israel: Quality Characteristics of Distinct Inventions

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות

בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.
Information centers of MAGNET Consortia

מרכזי המידע של מאגדי מגנ"ט

במוסד שמואל נאמן פועל מרכז מידע ממוחשב מהגדולים ביותר בישראל. המרכז הוקם על מנת למלא את צרכי ניהול הידע ואספקת שירותי המידענות למאגדים הפועלים במסגרת תכנית מגנ"ט והוא חלק מתכנית מגנ"ט של משרד הכלכלה. מרכזי המידע מבוססים על מערכת ממוחשבת שתוכננה בהתאם לדרישות צוות מוסד שמואל נאמן ובשיתוף המאגדים.
Energy Forum

פורום אנרגיה

מטרת פורום האנרגיה היא לקיים תשתית מקצועית בתחומי האנרגיה בישראל, ולאפשר מפגשים, רב-שיח ודיונים המעודדים קידום פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות, החיסכון ושימור האנרגיה. באמצעות הפורום מגבש מוסד שמואל נאמן עמדות מקצועיות וישימות, אשר מוסכמות על מומחים ובעלי עניין בתחום ועל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים, החברים בפורום.

חרקים בשרות האדם

לחרקים חשיבות מהותית במערכת האקולוגית בכדור הארץ וקיומם קריטי להישרדות האדם. החרקים ממלאים מגוון תפקידים בשרות האדם, כאשר מלוא הפוטנציאל של השימוש בנתיב זה, נמצא בשלבי מחקר שונים. שוק יישומי החרקים לשירות האדם נמצא במגמת עלייה בעולם, וטומן בחובו פוטנציאל לצמיחה משמעותית בשנים הקרובות.
Strengthening the Integration of the Arab Population into the Industry and the Economy – A Strategy for the Galilee Society

חיזוק שילוב האוכלוסיה הערבית בתעשייה ובכלכלה – אסטרטגיה לאגודת הגליל

מוסד שמואל נאמן בשיתוף עם אגודת הגליל שהינה מרכז מו"פ איזורי הנתמך על ידי משרד המדע, פועלים יחד לחיזוק מרכז אזורי יציב ומקדם תעשיות ידע וכלכלה אחודה יהודית ערבית בצפון.
Immigration and Career Choice of Scientific Staff Members

הגירה ובחירת קריירה של סגל מדעי

המחקר, שנערך במסגרת בדיקת האפשרות להקמת שלוחה של הטכניון בנגב, בוחן את חזרתו של סגל אקדמי לישראל וקליטתו במוסדות מחקר מדעיים. מטרת המחקר, להבין את הסיבות להעדפת מוסדות מחקר אלו על פני חלופות אחרות בחו"ל, או להיפך.

מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל

עבודה זו נעשתה בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ). מטרתה לחקור את ההשפעה של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית, ואת ההשפעות ההדדיות הקיימות בין שתי מערכות אלה ליצירת ידע חדש וטכנולוגיות מתקדמות.
שדרוג המערכת הכלכלית בצפון

שדרוג המערכת הכלכלית בצפון

באמצע שנת 2014 הונע מיזם המשותף למוסד שמואל נאמן ולמשרד הכלכלה, שמטרתו גיבוש תכנית לשיפור מהותי של המערכת הכלכלית בצפון. במהלך שנת 2015 הוגש דו"ח מסכם הכולל ניתוח המצב הכלכלי והחברתי בצפון, והמלצות למימוש עוגנים תשתיתיים מחוללי שינוי ומנועי צמיחה לא ליניאריים. עקרונות התוכנית אושרו בממשלה ב-2015 ובשנת 2016 דנה הממשלה בכל הנושאים שהומלצו שהם בליווי ובתמיכת מוסד שמואל נאמן.

אסטרטגיית על למדינת ישראל

פורום אסטרטגיית-העל הוקם ביוזמתו של היועץ לשעבר לביטחון לאומי לראש הממשלה וראש המועצה לביטחון לאומי, פרופ' עוזי ארד.
Empowering the Classical Industry

העצמת התעשייה הקלאסית

שנת 2016 אופיינה בקידום מתווה ההמלצות של הוועדה להעצמת התעשייה הקלאסית, תוך התרחבות לתחומים נוספים דוגמת חינוך והשכלה: קידום חינוך טכנולוגי-מקצועי* המאמץ להקים מחדש את בסמ"ת המיתולוגי, כסמן ימני של חינוך טכנולוגי-מקצועי איכותי, מתחיל להתממש. בית הספר נכנס לשנת הלימודים השנייה שלו מלווה בוועד מנהל איכותי, ותמיכה נחושה של עיריית חיפה ומשרד החינוך. בית הספר צפוי לעבור, לתקופת ביניים, עד הקמתו של מבנה ייעודי, למרכז הטכנולוגי החדש בנווה דוד הכולל מעבדות מודרניות.

פורום החינוך למדע וטכנולוגיה

הפורום לחינוך למדע וטכנולוגיה החל את פעילותו בשנת 2013. מטרת הפורום היא ליצור שיתופי פעולה בין מגזרים שונים בחברה הישראלית במטרה לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בשנות הלימוד גן-י"ב. מוסד נאמן החליט למקד פעילות בתחום זה לאור חשיבותו של החינוך למדע וטכנולוגיה לעתידה של מדינת ישראל והצורך בהגדלת מספר תלמידי התיכון הבוחרים להתמחות בתחומים אלה.

מחקר לבחינת שיתופי פעולה בין התעשייה למרכזי התשתית בננוטכנולוגיה בטכניון

המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי הוקם בינואר 2005 כמיזם משותף של קרן ראסל ברי, ממשלת ישראל דרך פורום תשתיות לאומיות למו"פ (תל"מ), INNI והטכניון. חזון המכון הוא מיצוב הטכניון ומדינת ישראל בחזית המחקר והפיתוח העולמיים בתחומי הננוטכנולוגיה. החל משנת 2010, המכון נכנס לשלב השני של פיתוחו, שאמור להימשך עד שנת 2014.