גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות
ENG
מכון מחקר - מוסד שמואל נאמן

מוסד שמואל נאמן

מוסד שמואל נאמן הוקם בטכניון בשנת 1978 ביוזמת מר שמואל (סם) נאמן והוא פועל להטמעת חזונו לקידומה המדעי-טכנולוגי, כלכלי וחברתי של מדינת ישראל.

מהוראה פרונטלית ללימוד מרחוק לחינוך מקוון פעיל: שדרוג השימוש בחינוך מרחוק ושיפור איכותו

מהוראה פרונטלית ללימוד מרחוק לחינוך מקוון פעיל: שדרוג השימוש בחינוך מרחוק ושיפור איכותו

לקחים ותובנות מהלימוד מרחוק בתקופת הקורונה והתווית דרך ותוכנית פעולו ומפת דרכים למינופו ללימוד מקוון אקטיבי

 

                         קישור למחקר

רפורמה בהליך החקיקה בכנסת: בית הקלפים או בית המחוקקים?

רפורמה בהליך החקיקה בכנסת: בית הקלפים או בית המחוקקים?

מטרת העבודה הנה להציע רפורמה בכללי המשחק על של הכנסת, במגמה להגביר את אמון הציבור במוסד הכנסת הנמצא כיום בשפל. אנו מתמקדים בשלושה כשלים בולטים בהתנהלות של חברי הכנסת: היעדר דיון אמיתי, הסתפקות ברוב מינימלי, וריבוי הצעות חוק פרטיות.

                                                                     קישור למחקר

התאמות המשק והחברה לעידן הפוסט-קורונה: המלצות ותקצירים

התאמות המשק והחברה לעידן הפוסט-קורונה: המלצות ותקצירים

ניסיון להציג תובנות ודרכי פעולה שיהפכו את משבר הקורונה להזדמנות, שתעלה את מדינת ישראל על מסלול של צמיחה ורווחה לכלל תושביה

קישור לדו"ח

חזון מוסד שמואל נאמן

חזון

לקדם קבלת החלטות לאומיות מושכלות במדינת ישראל באמצעות מחקר וניתוח של מידע מבוסס

המשימה - מוסד שמואל נאמן

המשימה

להיות מוסד מחקר מוביל המזהה, מגבש ומנתח סוגיות מדיניות בעלות חשיבות לאומית בתחום הפיתוח המדעי-טכנולוגי, הכלכלי והחברתי במדינת ישראל כדי לעודד דיון ציבורי מושכל על מנת לקדם ולסייע בתהליך קבלת ההחלטות של מדינת ישראל ולהביא לאימוצן

מוסד שמואל נאמן

מוסד שמואל נאמן הינו מכון מחקר למדיניות לאומית המתמקד במחקרי מדיניות בתחומי מדע, טכנולוגיה, השכלה גבוהה, סביבה, כלכלה, בריאות, חברה, אנרגיה ותשתיות בישראל.

המוסד הוקם בטכניון בשנת 1978 על מנת לסייע בבעיות לאומיות בתחום הפיתוח הכלכלי, המדעי והחברתי של ישראל, ובחזונו להיות מוסד מחקר מוביל לקבלת החלטות אשר תשפענה על החוסן החברתי והלאומי, ועל התפתחותה הכללית של  מדינת ישראל.

פרסומים

מחקר בוגרים וסטודנטים של הטכניון: מיומנויות המאה ה-21, תעסוקה והחוויה הטכניונית

מחקר בוגרים וסטודנטים של הטכניון: מיומנויות המאה ה-21, תעסוקה והחוויה הטכניונית

פרופ' יהודית דורי, ד"ר רע לביא, ד"ר מרינה טל
התאמות המשק והחברה לעידן הפוסט-קורונה: המלצות ותקצירים

התאמות המשק והחברה לעידן הפוסט-קורונה: המלצות ותקצירים

ד"ר גלעד פורטונה, ד"ר אביגדור זוננשיין, ד"ר איתן אדרס, גיורא שלגי, יובל ניב, רפי נוה, פרופ' רון קנת, תמר דיין, פרופ' אופירה אילון, נעמה שפירא, ד"ר כרמית פדן, פרופ' ארנון בנטור, פרופ' שי לין, ד"ר אלי איזנברג, ד"ר יוסי בן דוב
רפורמה בהליך החקיקה בכנסת: בית הקלפים או בית המחוקקים?

רפורמה בהליך החקיקה בכנסת: בית הקלפים או בית המחוקקים?

פרופ' מנואל טרכטנברג, איתמר פופליקר
אנו נתגבר

אנו נתגבר

פרופ' שלמה מי-טל, אלה ברזני
סביבה טכנולוגית המאיצה שיתוף ופיתוח מקצועי למורים למתמטיקה - המקרה של "רמזור"

סביבה טכנולוגית המאיצה שיתוף ופיתוח מקצועי למורים למתמטיקה - המקרה של "רמזור"

ד"ר רותי סגל, פרופ' עטרה שריקי, פרופ' נצה מובשוביץ-הדר
מהוראה פרונטלית ללימוד מרחוק לחינוך מקוון פעיל: שדרוג השימוש בחינוך מרחוק ושיפור איכותו

מהוראה פרונטלית ללימוד מרחוק לחינוך מקוון פעיל: שדרוג השימוש בחינוך מרחוק ושיפור איכותו

פרופ' ארנון בנטור, ד"ר אלי איזנברג, ד"ר אביגדור זוננשיין, אמיר וינר, גולן תמיר, תמר דיין
עמדות הציבור הישראלי בימי הקורונה: דו"ח מס

עמדות הציבור הישראלי בימי הקורונה: דו"ח מס' 2

ד"ר כרמית רפופורט, ד"ר כרמית פדן, ד"ר ראובן גל, פרופ' רון קנת, פרופ' יצחק אשכנזי
לשמור על חיים, לשמור על מקומות עבודה

לשמור על חיים, לשמור על מקומות עבודה

פרופ' שלמה מי-טל
המשק הישראלי ומשבר הקורונה – סיכום דיון השולחן העגול וממצאים עיקריים

המשק הישראלי ומשבר הקורונה – סיכום דיון השולחן העגול וממצאים עיקריים

ד"ר גלעד פורטונה, גיורא שלגי, ד"ר אביגדור זוננשיין, ד"ר איתן אדרס, יובל ניב, פרופ' רון קנת, רפי נוה, תמר דיין
עמדות הציבור הישראלי בימי הקורונה: דו"ח מס 1

עמדות הציבור הישראלי בימי הקורונה: דו"ח מס 1

ד"ר כרמית רפופורט, ד"ר כרמית פדן, פרופ' יצחק אשכנזי, ד"ר ראובן גל
מערכת הבריאות על פרשת דרכים

מערכת הבריאות על פרשת דרכים

פרופ' מנואל טרכטנברג
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל – חקר הפעילות ההמצאתית של אוניברסיטאות ומוסדות מחקר

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל – חקר הפעילות ההמצאתית של אוניברסיטאות ומוסדות מחקר

ד"ר ערן לק, ד"ר דפנה גץ, איליה זטקובצקי
ההשפעה של וירוס הקורונה על הכלכלה העולמית

ההשפעה של וירוס הקורונה על הכלכלה העולמית

פרופ' שלמה מי-טל, אלה ברזני
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית 2019 – גלובליזציה

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית 2019 – גלובליזציה

ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, איליה זטקובצקי
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית 2019 – חלק א

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית 2019 – חלק א' מדדי מפתח

ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, איליה זטקובצקי
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית 2019 – גיוס מוחות

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית 2019 – גיוס מוחות

ד"ר דפנה גץ, ציפי בוכניק, איליה זטקובצקי
להתיר את הפקק הגורדי 2.0: מחירי דרך ותחבורה שיתופית כמענה לגודש

להתיר את הפקק הגורדי 2.0: מחירי דרך ותחבורה שיתופית כמענה לגודש

פרופ' מנואל טרכטנברג, הדר זר אביב
השֵירות הלאומי כתהליך התפתחותי-פסיכולוגי

השֵירות הלאומי כתהליך התפתחותי-פסיכולוגי

ד"ר ראובן גל
סקר היתכנות - אומדן הפחת של גז טבעי בשרשרת האספקה מהבאר לרכב עבור דלקים מבוססי גז

סקר היתכנות - אומדן הפחת של גז טבעי בשרשרת האספקה מהבאר לרכב עבור דלקים מבוססי גז

פרופ' אופירה אילון, ד"ר מרים לב-און, ד"ר פרי לב-און, נעמה שפירא
הערכת פעילות המנהלות לשיקום נחלים בישראל

הערכת פעילות המנהלות לשיקום נחלים בישראל

פרופ' אופירה אילון, ד"ר תמי טרופ, ד"ר ציפי עשת, נעמה שפירא
דירוגי אוניברסיטאות עולמיים

דירוגי אוניברסיטאות עולמיים

פרופ' אורי קירש
ממצאי סקר להערכת התרומות של התכנית לקידום איכות ומצויינות בתעשייה ובעמותות בצפון ישראל

ממצאי סקר להערכת התרומות של התכנית לקידום איכות ומצויינות בתעשייה ובעמותות בצפון ישראל

ד"ר דוד בן טולילה, ד"ר אביגדור זוננשיין, חוה שר, פלג רודוגובסקי
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל - סיכום דיווחי שנת 2018

מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל - סיכום דיווחי שנת 2018

פרופ' אופירה אילון, ד"ר מרים לב-און, ד"ר פרי לב-און, נעמה שפירא
חינוך מהנדסים במאה ה-21: פרדיגמות, תובנות ומשמעויות לישראל (פרסום באנגלית)

חינוך מהנדסים במאה ה-21: פרדיגמות, תובנות ומשמעויות לישראל (פרסום באנגלית)

פרופ' ארנון בנטור, ד"ר אביגדור זוננשיין, רפי נוה, תמר דיין
להתיר את "הפקק הגורדי": מתווה תחבורתי לטווח הקצר

להתיר את "הפקק הגורדי": מתווה תחבורתי לטווח הקצר

פרופ' מנואל טרכטנברג, שוקי כהן, אלון פרדו , ניר שרב
בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- תקציר דו"ח ראשון

בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- תקציר דו"ח ראשון

ד"ר דפנה גץ, אושרת כץ-שחם, רינת קליין, ד"ר רועי צזנה, שלמה רוזנברג, אבידע שהם, אלה ברזני, ד"ר ערן לק, סימה ציפרפל
הערכת תרומתה של "אינטל ישראל" לכלכלה הלאומית

הערכת תרומתה של "אינטל ישראל" לכלכלה הלאומית

ד"ר גלעד פורטונה, יובל ניב, ד"ר דניאל פרימן, ד"ר אביגדור זוננשיין, ד"ר מיכאל ורנר, רפי נוה, תמר דיין
חרדים צעירים: הערכת מצב ל-2011 ושלושה תרחישים ל-2021

חרדים צעירים: הערכת מצב ל-2011 ושלושה תרחישים ל-2021

ד"ר ראובן גל, גלעד מלאך
20 אפריל 2020
אנחנו נתאושש- פרופסור שלמה מיטל בריאיון עם ד"ר ראובן גל
01 מאי 2019
פרופ' רחל אלתרמן בראיון בתכנית הרדיו של אראל סגל ברדיו ללא הפסקה 103FM
קרא עוד חדשות

מחקרים ופרויקטים

חומרי כיבוי מסוג קצף ותחליפיו

כיבוי בקצף הוא השיטה המקובלת ביותר בכיבוי לאחר כיבוי עם מים. במסגרת הפרויקט הנוכחי, בוצע סקר ספרות בנושא חומר כיבוי מסוג קצף ותחליפיו.

קשרי אקדמיה תעשייה

ניתוח של קשרי אקדמיה-תעשייה על בסיס של נתונים ואינדיקטורים כמותיים. פיתוח תובנות על לגבי מדיניות אופטימלית ומודלים מתקדמים לאיזון בין מסחור טכנולוגיה והעברת טכנלוגיה, המבוססת על פעילות משותפת עם ובמימון מחקרים ע"י התעשייה. המלצות לצעדי מדיניות על בסיס התובנות מתוך ראייה של טובת הכלכלה הלאומית והחברה.
מחקר על פיתוח וייצור תרופות חדשניות בישראל

מודלים לקידום מחקר אקדמי אל עבר פיתוח וייצור תרופות חדשניות בישראל

במסגרת הפרויקט נבחנים מודלים שונים המיושמים בעולם לקידום מחקר אקדמי אל עבר פיתוח ויצור תרופות חדשניות. המחקר בודק כיצד במדינות שונות בעולם נתמך קידום הרעיון משלב ההמצאה באקדמיה לקראת שלבי פיתוח תעשייתיים וכיצד תובנות אלו יכולות להיות מיושמות בישראל. למידת המודלים השונים עשויה לסייע לקידום תעשיית הפארמה המקומית תוך ניצול המצוינות האקדמית הישראלית בתחומי מדעי החיים והרפואה. בנוסף, נבחן האופן בו ניתן לבנות אקו-סיסטם מוצלח לתעשיית הפארמה, תוך שילוב סביבה אקדמית תומכת, במדינות בנות השוואה כגון סינגפור ודנמרק.

פרויקט 100 הימים

מטרתו של "פרויקט 100 הימים" הינה גיבוש אג'נדה כלכלית-חברתית שתציע מענה לסוגיות מרכזיות הניצבות בפני החברה הישראלית, ותהווה מפת דרכים ל-"100 הימים הראשונים" של הממשלה הבאה שתקום.

מחקר: בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה

מטרת המחקר לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום, באקדמיה ובתעשייה בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו, בדומה לפעילויות במדינות מתקדמות רבות בעולם.

הערכת תרומתה של "אינטל ישראל" לכלכלה הלאומית

עבודה זו הינה חלק מניסיוננו לבחון את הסוגיה של תרומות חברות גדולות למשק הלאומי. מידת תרומתה של אינטל ישראל למשק נבחנה בשלושה "מישורי תרומה": התרומה הישירה, התרומה המצרפית והתרומה הרכה. התרומה הרכה כומתה בחלקה לערכים כספיים. לפי הממצאים דומה שניתן לקבוע שאינטל ישראל הינה אבן יסוד עליו נשענת "תעשיית העילית" של ישראל.

מחקר: רכב חשמלי בישראל

מעבר של מגזר התחבורה להתבססות על הנעה חשמלית הינו פתרון לעמידה ביעדי הפחתת התלות בנפט, הורדת רמות זיהום האוויר באזורים עירוניים מיושבים בצפיפות וצמצום פליטות גזי החממה, בין היתר כפועל יוצא של היעילות האנרגטית העדיפה של הנעה חשמלית ביחס לזו של מנועי בעירה פנימית קונבנציונליים. עם זאת, אחד החסמים המרכזיים לחדירת הרכב החשמלי הינו זמינותן של תשתיות טעינה.
חינוך מהנדסים במאה ה 21 - היבטים גלובליים ונגזרות למדינת ישראל

מחקר: חינוך מהנדסים במאה ה-21. היבטים גלובליים ונגזרות למדינת ישראל

מוסד שמואל נאמן בטכניון יזם פתיחה של תהליך לאומי לבחון מחדש את החינוך של מהנדסים במוסדות האקדמיים בישראל מתוך מטרה להכשיר דור צעיר של מהנדסים בעלי יכולות לקידום חדשנות בתעשייה עתירת הטכנולוגיה והמסורתית, ורתימת החזית המדעית למטרות אלה.  

פרוייקט מחקר: גלגלי החיים בישראל

פרויקט מחקר "גלגלי החיים" הושק בשנת 2013, במטרה להשוות בין ביצועיה של ישראל לביצועיהן של מדינות אחרות בחמישה ממדים עיקריים בהם עוסקת החברה בישראל: כלכלה, חדשנות, מדע וטכנולוגיה, חברה-משילות-חינוך, סביבה ואנרגיה. מקור הנתונים בו נעשה שימוש לניתוח השוואתי הינוWorld Competitiveness Yearbook של ביה"ס לניהול IMD, שהינו בית ספר מוביל לעסקים בלוזאן, שווייץ, אשר מציג נתונים רבים על מגוון רחב של משתנים הנוגעים לתחרותיות הגלובלית בקרב 60 מדינות.

מרכז צבי גריליכס למחקר נתונים

מרכז הנתונים על שם צבי גריליקס ז"ל הוקם בשנת 2000 במטרה לעודד את המחקר האמפירי הכלכלי בישראל בנושאים הקשורים לכלכלת מחקר ופיתוח ,סקטור ההיי-טק ,חדשנות ,הון אנושי ופריון
The Academic Resources of the Israeli High-Tech Industry

המקורות האקדמיים של תעשיית ההיי-טק הישראלית

ראיונות מוקלטים של הפרופסורים יעקוב זיו, משה זכאי, ישראל בר דויד, מיכאל רבין, ומשה ארנס
A comparative outlook on the development of scientific and Technological research in Israel and in other Middle Eastern countries by quantitative indi

מבט השוואתי על התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי בישראל ובמדינות המזרח התיכון על פי מדדים כמותיים

חברת Thomson Reuters פרסמה בשנת 2011 דו"ח העוסק בניתוח השינויים הרבים שחלו בעשור האחרון בפעילויות המחקר במדינות המוסלמיות במזרח התיכון, כפי שהם משתקפים במאגר המידע שלה, ה-ISI. הדו"ח מצביע על התפתחויות מרשימות בהיבטים של מדיניות מחקר, השקעות במחקר ותפוקות מחקר. התהליך מתרחש בעיקר בחמש מדינות: טורקיה, איראן, מצרים, ערב הסעודית וירדן. בעקבות פרסום דו"ח זה, ביצענו במוסד נאמן בחינה השוואתית של תהליכי התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי שחלו בישראל ובמדינות המזרח התיכון.

מחקר: אתגרים לשימושי המים בתעשייה הגלובלית

פרויקט מחקר זה החל בשנת 2011 בשיתוף עם ניוטק, מכון היצוא ונועד להגביר את כושר התחרות של תעשיית המים הישראלית בעולם. הפרויקט נועד למפות מגזרים תעשייתיים עתירי שימוש במים, שזקוקים לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים כדי להקטין את צריכת המים ליחידת מוצר וכדי לאפשר שחרור המים הנפלטים תוך שימור הסביבה, כדי להאיר על צרכים לפתרונות שיאפשרו גידול העסקים וחיזוקם.
The Industrial Excellence Center

המרכז למצוינות תעשייתית

המרכז למצוינות תעשייתית הוקם בשנת 2011 ומטרתו לקדם מדיניות תעשייתית לאומית. המרכז מסייע בגיבוש וקידום מדיניות פרואקטיבית של מצוינות תעשייתית, מתוך כוונה לקיים תעשייה לאומית מאוזנת ואיכותית המקיימת מחזור חיים בריא שמבחנו ביתרון תחרותי גלובאלי והעסקה איכותית של כלל מגזרי החברה. המרכז למצוינות תעשייתית גם הוא חלק מחזון ישראל 2028.
R&D Outputs in Israel: Quality Characteristics of Distinct Inventions

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות

בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.
Information centers of MAGNET Consortia

מרכזי המידע של מאגדי מגנ"ט

במוסד שמואל נאמן פועל מרכז מידע ממוחשב מהגדולים ביותר בישראל. המרכז הוקם על מנת למלא את צרכי ניהול הידע ואספקת שירותי המידענות למאגדים הפועלים במסגרת תכנית מגנ"ט והוא חלק מתכנית מגנ"ט של משרד הכלכלה. מרכזי המידע מבוססים על מערכת ממוחשבת שתוכננה בהתאם לדרישות צוות מוסד שמואל נאמן ובשיתוף המאגדים.
Higher Education Forum

הפורום להשכלה גבוהה

מוסד שמואל נאמן ביחד עם עמותת "בשער- קהילה אקדמית למען החברה בישראל" מקיימים במסגרת פורום ההשכלה הגבוהה מספר מפגשים בשנה. פורום ההשכלה הגבוהה הוקם בעקבות כנס בינלאומי שנערך בדצמבר 2004 במוסד נאמן בשיתוף בשער וקרן חינוך ארה"ב ישראל בנושא "Transition to mass Higher Education Systems". מטרת הפורום היא לקיים דיונים בסוגיות שונות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ודיאלוג פתוח בין האוניברסיטאות, המכללות, מל"ג, ות"ת וגופים ממשלתיים וציבוריים אחרים.
Energy Forum

פורום אנרגיה

מטרת פורום האנרגיה היא לקיים תשתית מקצועית בתחומי האנרגיה בישראל, ולאפשר מפגשים, רב-שיח ודיונים המעודדים קידום פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות, החיסכון ושימור האנרגיה. באמצעות הפורום מגבש מוסד שמואל נאמן עמדות מקצועיות וישימות, אשר מוסכמות על מומחים ובעלי עניין בתחום ועל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים, החברים בפורום.

חרקים בשרות האדם

לחרקים חשיבות מהותית במערכת האקולוגית בכדור הארץ וקיומם קריטי להישרדות האדם. החרקים ממלאים מגוון תפקידים בשרות האדם, כאשר מלוא הפוטנציאל של השימוש בנתיב זה, נמצא בשלבי מחקר שונים. שוק יישומי החרקים לשירות האדם נמצא במגמת עלייה בעולם, וטומן בחובו פוטנציאל לצמיחה משמעותית בשנים הקרובות.
Strengthening the Integration of the Arab Population into the Industry and the Economy – A Strategy for the Galilee Society

חיזוק שילוב האוכלוסיה הערבית בתעשייה ובכלכלה – אסטרטגיה לאגודת הגליל

מוסד שמואל נאמן בשיתוף עם אגודת הגליל שהינה מרכז מו"פ איזורי הנתמך על ידי משרד המדע, פועלים יחד לחיזוק מרכז אזורי יציב ומקדם תעשיות ידע וכלכלה אחודה יהודית ערבית בצפון.
Immigration and Career Choice of Scientific Staff Members

הגירה ובחירת קריירה של סגל מדעי

המחקר, שנערך במסגרת בדיקת האפשרות להקמת שלוחה של הטכניון בנגב, בוחן את חזרתו של סגל אקדמי לישראל וקליטתו במוסדות מחקר מדעיים. מטרת המחקר, להבין את הסיבות להעדפת מוסדות מחקר אלו על פני חלופות אחרות בחו"ל, או להיפך.

מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל

עבודה זו נעשתה בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ). מטרתה לחקור את ההשפעה של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית, ואת ההשפעות ההדדיות הקיימות בין שתי מערכות אלה ליצירת ידע חדש וטכנולוגיות מתקדמות.
שדרוג המערכת הכלכלית בצפון

שדרוג המערכת הכלכלית בצפון

באמצע שנת 2014 הונע מיזם המשותף למוסד שמואל נאמן ולמשרד הכלכלה, שמטרתו גיבוש תכנית לשיפור מהותי של המערכת הכלכלית בצפון. במהלך שנת 2015 הוגש דו"ח מסכם הכולל ניתוח המצב הכלכלי והחברתי בצפון, והמלצות למימוש עוגנים תשתיתיים מחוללי שינוי ומנועי צמיחה לא ליניאריים. עקרונות התוכנית אושרו בממשלה ב-2015 ובשנת 2016 דנה הממשלה בכל הנושאים שהומלצו שהם בליווי ובתמיכת מוסד שמואל נאמן.

אסטרטגיית על למדינת ישראל

פורום אסטרטגיית-העל הוקם ביוזמתו של היועץ לשעבר לביטחון לאומי לראש הממשלה וראש המועצה לביטחון לאומי, פרופ' עוזי ארד.
Empowering the Classical Industry

העצמת התעשייה הקלאסית

שנת 2016 אופיינה בקידום מתווה ההמלצות של הוועדה להעצמת התעשייה הקלאסית, תוך התרחבות לתחומים נוספים דוגמת חינוך והשכלה: קידום חינוך טכנולוגי-מקצועי* המאמץ להקים מחדש את בסמ"ת המיתולוגי, כסמן ימני של חינוך טכנולוגי-מקצועי איכותי, מתחיל להתממש. בית הספר נכנס לשנת הלימודים השנייה שלו מלווה בוועד מנהל איכותי, ותמיכה נחושה של עיריית חיפה ומשרד החינוך. בית הספר צפוי לעבור, לתקופת ביניים, עד הקמתו של מבנה ייעודי, למרכז הטכנולוגי החדש בנווה דוד הכולל מעבדות מודרניות.

פורום החינוך למדע וטכנולוגיה

הפורום לחינוך למדע וטכנולוגיה החל את פעילותו בשנת 2013. מטרת הפורום היא ליצור שיתופי פעולה בין מגזרים שונים בחברה הישראלית במטרה לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בשנות הלימוד גן-י"ב. מוסד נאמן החליט למקד פעילות בתחום זה לאור חשיבותו של החינוך למדע וטכנולוגיה לעתידה של מדינת ישראל והצורך בהגדלת מספר תלמידי התיכון הבוחרים להתמחות בתחומים אלה.

מחקר לבחינת שיתופי פעולה בין התעשייה למרכזי התשתית בננוטכנולוגיה בטכניון

המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי הוקם בינואר 2005 כמיזם משותף של קרן ראסל ברי, ממשלת ישראל דרך פורום תשתיות לאומיות למו"פ (תל"מ), INNI והטכניון. חזון המכון הוא מיצוב הטכניון ומדינת ישראל בחזית המחקר והפיתוח העולמיים בתחומי הננוטכנולוגיה. החל משנת 2010, המכון נכנס לשלב השני של פיתוחו, שאמור להימשך עד שנת 2014.