לחקלאות ערכים ציבוריים חשובים בשמירה על נוף איכותי, ערכים שבין אדם ואדמתו, ערכים אקולוגיים של מיחזור פסולות עירוניות, שימור קרקע ובתי גידול ועוד. ערכים אלו זכו לתמיכה בקרב קובעי המדיניות, בשורה של תכניות ארציות ואזוריות; סקרים שנערכו בקרב הציבור הרחב בישראל מצביעים על הערך הרב המיוחס לחקלאות, כחלק מהמורשת הלאומית וכתורמת לאיכות החיים במדינה.
במסגרת העבודה “חקלאות בת קיימא – כיצד להביא למימוש ערכים חיצוניים של החקלאות כחלק מהכנסות החקלאי” שנערכה במסגרת מוסד שמואל נאמן שליד הטכניון בשנים 2004-2003, נאמד הערך הכלכלי של תרומותיה הציבוריות של חקלאות ישראל, בתחומי נוף, חברה וסביבה, ונמצא כי הוא בממוצע 73$ לדונם. כיום, החקלאי מספק ערכים אלו לציבור הרחב אך אינו זוכה לתשלום עבורם. זהו מקרה של “כשל שוק” כאשר עסק פרטי מספק לציבור הרחב תועלת, אך אינו יכול לגבות תשלום עבורה. במקרה כזה נדרשת מעורבות ממשלתית בכדי לתקן את כשל השוק, ולהביא לכך שהחקלאי יתוגמל על פי התועלת שהוא מסב לציבור.
במקרה ההפוך, כאשר החקלאות יוצרת זיהומים לסביבה (עלויות ציבוריות) ברור ומקובל כי תבוא דרישה מצד הציבור להפסיק את הזיהום, או לחילופין לדרוש מהחקלאי לפצות את הציבור על הנזק שהוא גורם. באופן דומה, כאשר החקלאי מעניק לציבור תועלות, אך הגיוני הוא שהחקלאי יבוא לציבור בדרישה לתגמל אותו על כך. יתר על כן, לאור העובדה שהרווחיות במוצרים הסחירים של החקלאות הולכת ופוחתת, וצמצום השטח החקלאי המעובד הינו תרחיש ריאלי, נדרש ליישם מנגנונים ציבוריים בכדי למנוע את אובדן הערכים הציבוריים של החקלאות.
עבודה זו באה בכדי לפתח כלים לתגמול החקלאי עבור התועלות שהוא מעניק לציבור הרחב בישראל, במטרה לעודד חקלאות נאותה במרב השטח החקלאי, ולאורך זמן – “חקלאות בת קיימא”. מטרתה של העבודה היא לפתח כלים אפקטיביים וישימים לתגמול החקלאי עבור התועלות הציבוריות של החקלאות.
העבודה מהווה שילוב בין מחקר אקדמי ופרויקט יישומי. הסוגיות השונות נבחנו ברמה העקרונית, אך גם החל תהליך למימוש המלצות המחקר בפועל.
העבודה נערכה תוך התמקדות במספר אזורים חקלאיים: אזור העמקים (עמק יזרעאל ומגידו), דרום השרון, עמק חפר וחבל עדולם במועצה האזורית מטה יהודה. בכל אחד מהאזורים נבדקו הסוגיות המרכזיות בחקלאות האזור, והיתרונות היכולים להוות כלים לעידוד חקלאות בת קיימא.
כמו כן נערכו פגישות במשרדי ממשלה שונים: משרד החקלאות, המשרד לאיכות הסביבה, משרד התיירות, מינהל מקרקעי ישראל, ומשרד האוצר, במטרה לבדוק את ישימות הכלים שהוצעו בעבודה. על בסיס ממצאי השיחות והבדיקות הללו זוהו מספר כלים אותם ניתן ליישם בכדי לתגמל את החקלאי עבור התועלות שהחקלאות מעניקה לציבור כולו. הכלים הללו יכולים לשמש בישראל כולה, לעידוד “חקלאות בת קיימא”.
