ההשכלה הגבוהה מגשרת על פערים בין קבוצות הרוב למיעוט. אנשים שרוכשים השכלה גבוהה מצפים להגיע בעזרתה לשורה ארוכה של הישגים, ביניהם הזכות לשוויון הזדמנויות בתעסוקה ולהשתלבות.
מאז תחילת שנות התשעים עברה ההשכלה הגבוהה בישראל נקודות מפנה חשובות, ובמרכזן עמד הלחץ הפוליטי והציבורי, להרחבת הנגישות להשכלה, והנגשתה לפריפריה ולאוכלוסיות המוחלשות (ערבים, מזרחיים, חרדים ונשים). מדיניות זו הביאה לעלייה משמעותית בייצוג קבוצות אלו במוסדות ההשכלה הגבוהה. האם ייצוג זה אכן הביא לשינויים משמעותיים במבנה הריבודי של החברה בישראל ?
במסגרת העבודה של תחום מחקר זה יושם דגש על ניתוח השינויים בייצוג קבוצות מיעוט אתניות, לאומיות, דתיות ומגדריות במערכת ההשכלה הגבוהה, והתמורות שחוללו בקידום חירות שוויון ואחווה.
נוהאד עלי, רות לוין-חן, עולא נג'מי-יוסף
סקר הביטחון האישי והקהילתי בעיר אום אל פחם אשר נערך בחודשים נובמבר-דצמבר בשנת 2021 באום
קישור אל הפרסום המלא סקר הביטחון האישי בחברה הערבית בערים המעורבות לשנת 2020 הינו הדו"ח
השתלבותו של המיעוט הערבי בישראל בחברה ובכלכלה הוא נושא שלא ניתן להפריז בחשיבותו. נקודת המבט
קישור אל הפרסום המלא מדד הביטחון האישי לשנת 2019 הוא הדו"ח השלישי בנושא "אלימות, פשיעה
קישור לדוח המלא בשנים האחרונות מסתמנת עליה תלולה בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. בשנת 2018