גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

מדע וטכנולוגיה בתודעה הישראלית

רשימת חוקרים
פרופ' אפרים יער
צטט כ:
יער אפרים . מדע וטכנולוגיה בתודעה הישראלית חיפה, ישראל מוסד שמואל נאמן, 2006. https://www.neaman.org.il/Science-Technology-in-Israeli-Consciousness-HEB
קבצים להורדה:
4768051876.pdf(2007KB)

להלן עיקרי הממצאים והמסקנות של סקר דעת קהל שבחן היבטים שונים ביחסו של הציבור הישראלי כלפי מקומם של המדע והטכנולוגיה בחברה הישראלית. הסקר מבוסס על מדגם הסתברותי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילאי 18+). המדגם כולל 489 גברים ונשים שרואיינו טלפונית ב 16-18 לינואר, 2006.

  ממצאים:

א.       בקרב הציבור הישראלי קיים קונסנזוס רחב ביותר (96%) בדבר החשיבות של קיום רמה מדעית וטכנולוגית גבוהה בישראל. קונסנזוס זה נעוץ בהערכה הנפוצה כי המדע והטכנולוגיה הכרחיים לצורכי הביטחון של ישראל (90%), איכות החיים שלה (94%) והתפתחותה הכלכלית (94%).

ב.       מעבר להכרה בחיוניות של המדע והטכנולוגיה לחברה הישראלית, הציבור גם גאה יותר בהישגיה של ישראל בתחום זה בהשוואה לתחומים אחרים, כפי שניתן לראות מהדירוג של ציוני הגאווה (הציון המרבי – 100):  מדע וטכנולוגיה - 83; כוחות הביטחון והאוניברסיטאות -74; ספרות ואמנות - 57; ספורט - 46; כלכלה - 41; מדיניות הרווחה – 29.

ג.        החשיבות העליונה של המדע והטכנולוגיה באה לידי ביטוי גם באורח יותר אישי וספציפי כפי שניתן ללמוד מסדר העדיפות של המקצועות הנכספים על ידי הציבור עבור ילדיו. מתוך רשימה של 13 מקצועות, מופיעים בראש 3 מקצועות המזוהים עם תחומי המדע והטכנולוגיה – מהנדס, רופא ומדען – שקיבלו ציונים של 77-78 מתוך ציון מרבי של 100. אחריהם לפי הסדר ניצבים המקצועות הבאים: איש עסקים – 72; מנהל בכיר במגזר הציבורי – 65; עורך דין – 62; קצין בכיר בצה"ל – 54; אמן – 43; עיתונאי – 43; סופר או משורר – 40; חקלאי – 37; רב – 31; חבר כנסת – 27.

ד.       מבין שבעה מוסדות מרכזיים בחברה, רמת האמון באוניברסיטאות, בהן נרכש הידע ומוקנים הערכים הדרושים לפיתוח המחקר והכשרת כוח האדם בתחום המדע והטכנולוגיה, ניצבת במקום השני לאחר  צה"ל, כפי שמראים ציוני האמון הבאים: צה"ל – 73; האוניברסיטאות – 71; בית המשפט העליון – 66; הרבנות ומוסדות הדת – 47; התקשורת – 42; הכנסת – 32; המפלגות – 25.

ה.       קיימת הסכמה רחבה (88%) כי הרחבת ההשכלה הגבוהה, כלומר שיותר ויותר צעירים ילמדו באוניברסיטאות ובמכללות, היא צורך חיוני למדינה ולחברה. לשם השוואה, 37% סבורים כך לגבי לימודי תורה ודת.

ו.        רוב גדול בציבור (68%) דוחה את הטענה כי המדע המודרני מביא, בסך הכול, יותר נזק מתועלת, שעה ש 28% מקבלים אותה.

ז.        למרות שכל האמור לעיל מעיד על המעמד האיתן שיש למדע ולטכנולוגיה בקרב הציבור הישראלי, נראה שבד בבד חלקים ניכרים ממנו זה מחזיקים באמונות ודעות העומדות, לכאורה, בסתירה עם החשיבה המדעית. כך, יש בציבור רוב (55%) לדעה כי "אנו סומכים יותר מדי על המדע ולא מאמינים מספיק ברגשות ובאמונה", לעומת 36% שאינם מקבלים אותה. השפעות האמונה והדת באות לידי ביטוי גם ביחס של הציבור לטבע, כאשר הרוב (62%) מייחסים לו משמעות טרנסנדנטאלית, בעיקר דתית, שעה  ששליש בלבד מתייחסים לטבע כדבר חשוב, אך לא כבעל ערך קדוש או רוחני. במקביל, רק מיעוט קטן (28%) מקבל את התפיסה המדעית של מקור האדם, היינו שהוא נוצר בתהליך אבולוציוני, כשהרוב (59%) מקבלים את התפיסה הדתית שהאדם נברא בצלם אלוהים. לבסוף, יש בציבור נטייה להחזיק באמונות על-טבעיות, כגון האמונה ב"עין הרע" (52% מאמינים לעומת 43% שאינם מאמינים), קיומם של גן עדן וגיהינום (48% מאמינים לעומת 41% שאינם מאמינים), וביאת המשיח (44% מאמינים ו 47% לא מאמינים). מיעוט של 22% אף מאמינים כי ישנם רבנים וקדושים בעלי "יכולות מיוחדות".   

מסקנות:

א.       בקרב הציבור הישראלי קיימת הסכמה רחבה ביותר על החשיבות של המדע והטכנולוגיה וחיוניותם לצרכי הביטחון של ישראל, התפתחותה הכלכלית ואיכות החיים של אזרחיה. ההישגים של המדע והטכנולוגיה הישראלים מהווים גם את המקור החשוב  ביותר של גאווה לאומית, והם מקדימים מבחינה זאת את הגאווה על הישגיה של ישראל בתחומים אחרים, כולל כוחות הביטחון שלה. על רקע ממצאים אלה, נראה כי קיים פער משווע בין המעמד של המדע והטכנולוגיה בקרב הציבור, לבין המעמד של תחומים אלה בקרב קובעי המדיניות בישראל, כפי שהדבר משתקף  בכמות המשאבים הדלה שמוקדשת לקידומם, כמו גם בכרסום שחל בשנים האחרונות במעמד של מוסדות ההשכלה הגבוה בישראל.

ב.       במקביל למרכזיות של המדע והטכנולוגיה, אין להתעלם מהשכיחות הרבה יחסית של אמונות בלתי-רציונאליות הרווחות בקרב הציבור הישראלי. נראה יש צורך לעשות מאמץ שיטתי ורחב היקף  באמצעות מערכות החינוך וההשכלה על מנת להרחיב את המודעות וההבנה של הציבור הישראלי ביחס למשמעות של אמונות טפלות תוך חיזוק האמונה במדע ובערכים העומדים בבסיסו.

פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך