גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

דבר היו"ר

פרופ' זאב תדמור

זאב תדמור_20170813155622.591.jpg

השנה, ב-30.6.2017, יסיים פרופסור עמרי רנד את תפקידו כמנהל המוסד, לאחר חמש שנות שירות. פרופסור משה סידי יחליף אותו החל מ-1.7.2017.

פרופ' עמרי רנד כיהן לאורך שתי קדנציות. האחת, בת שלוש שנים, שהוארכה לקדנציה נוספת בת שנתיים. זהו המקסימום שתקנות מוסד נאמן מאפשרות למשך כהונה של המנהל המוסד.

בשם מועצת המנהלים כולה, ובשמי כיו"ר, אני מבקש להודות לפרופ' רנד על תרומתו העצומה למוסד במשך שנות כהונתו הטובות והפוריות, הן במישור האדמיניסטרטיבי והן במישור התוכני. בעבודתו, השאיר פרופ' רנד עקבות שיאירו את דרכו של המוסד למשך שנים רבות. שנות כהונתו של פרופ' רנד היו תקופה של שינויים ותהפוכות בכל הנוגע לתזזיתיות ההחלטות ודרכי הביצוע של הממשלה בכול הכרוך בעבודות של מחקרי מדיניות מוזמנות. למרות זאת, השכיל פרופ' רנד להוביל את המוסד ביד בטוחה בדרך החתחתים שהכתיבה הממשלה.

משה סידי הוא פרופסור מן המניין בפקולטה להנדסת חשמל. בתשע השנים האחרונות היה חבר הנהלה בכיר של הטכניון בתפקידי משנה לנשיא לעניינים אקדמיים ומשנה בכיר לנשיא. עבודתו המדעית של פרופ' סידי מתמקדת במערכות תקשורת מחשבים, בדגש על רשתות תקשורת אלחוטית והערכת יעילותן. אני מאחל לפרופ' סידי הצלחה בתפקידו החדש. הוא מביא איתו ניסיון עשיר מהנהלת הטכניון והכרות קרובה עם המדיניות האקדמית והמדעית-טכנולוגית הלאומית.

במהלך השנה האחרונה המוסד טיפל במגוון נושאי מדיניות חשובים, שאותם יסקור פרופ' רנד במבוא שלו לדוח השנתי. כאן, בשורות ספורות, ברצוני להטיל  זרקור צר על שלושה פרויקטים שהמוסד יזם במהלך 15 השנים האחרונות. לשלושתם מכנה משותף אחד, והוא הניסיון להביט קדימה לטווח הבינוני והארוך ולשאול את עצמנו, לאן צועדת מדינת ישראל?

הפרויקט הראשון היה: "תנאים לשגשוגה של מדינת ישראל", בראשות פרופ' אביעזר רביצקי, שהחל בשנת 2004. חברי הצוות היו פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' רות גביזון, פרופ' משה הלברטל ופרופ' זאב תדמור. היה זה פרויקט לחשיבה ומחקר על בעיות היסוד העומדות בפני מדינת ישראל והעם היהודי. כל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו משימה, לכתוב חיבור עצמאי, שבו מנותחת המציאות הנוכחית מתוך כוונה להציג המלצות לעתיד, תוך התרכזות בסיכויים ובסכנות העומדים בפני העם היהודי ומדינת ישראל בעתיד הבינוני והארוך. העבודות משקפות את עמדותיו האישיות של כל מחבר. יחד עם זאת, נעשה מאמץ להקיף מגוון רחב של נושאים ולתאם בין המחברים לגבי תחומי היצירה. כוונת העבודה הייתה להתרכז בשאלות-יסוד של ההוויה הלאומית, שצפויות להן השפעה על העתיד היהודי והישראלי. בהתאם לכך, חברי הקבוצה התמודדו עם ניתוח נתונים קיימים הקשורים בחברה הישראלית, עקבו אחר תהליכים שנוצרו בה וגיבשו המלצות לעתיד. חברי הצוות ניסו להתרומם מעל האירועים התכופים והאינטרסים הדוחקים, להתבונן במציאות באופן רפלקטיבי ולהציע דרכים לתיקונה. החיבורים יצאו לאור בעברית ובאנגלית וניתן להוריד אותם מאתר מוסד נאמן.

הפרויקט השני הוא: "ישראל 2028 חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי". הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה בין נציבות ארה"ב ישראל למדע וטכנולוגיה ומוסד שמואל נאמן. הפרויקט הובל ע"י ועדת היגוי בראשות מר אלי הורביץ ונוהל ע"י מר דויד ברודט. בנוסף להם ועדת ההיגוי כללה את מר אלי אופר, אלוף (מיל) יצחק בן ישראל, מר יורם יהב, פרופ' יהושע יורטנר, מר רפאל מאור, מר דויד מירון-וופנר, מר סאמי פרידריך ופרופ' זאב תדמור.

החזון הוגדר כדלהלן:

"מדינת ישראל תהיה אחת מעשר עד חמש עשרה המדינות המפותחות בעולם במונחים של הכנסה לנפש, תפעל לטובת כל אזרחיה, למען איכות חייהם ועתיד הדור הצעיר. תתקיים בה חברה פתוחה ונאורה שכלכלתה חופשית, מאוזנת והוגנת הנשענת על יכולתה התרבותית, המדעית-טכנולוגית, על עושר ההון האנושי, על חדשנות ועל יזמות. המדינה תשיג כל זאת בשיתוף כל מגזריה, מתוך שמירה על ערכיה וחיזוק דמותה של ישראל בעיני אזרחיה, שותפיה בעולם והעם היהודי". 

ראוי לציין שחזון זה הוגדר ב-2006. כלומר, חמש שנים לפני המחאה הגדולה ששטפה את ישראל בשנת 2011. התכנית האסטרטגית הוגשה לממשלת ישראל בראשות אהוד אולמרט, מתוך כוונה לאמצה כמדיניות לאומית, אולם לפני שזה בוצע הממשלה נפלה, אם כי אלמנטים רבים עברו בדיפוזיה למערכת הממשלתית. המסמך המסכם של הפרויקט נכתב בעברית ובאנגלית וניתן להורידו מאתר מוסד שמואל נאמן,

הפרויקט השלישי האחרון והמקיף ביותר ב"טרילוגיה", העוסק בעתיד מדינת ישראל ושמושק בימים אלה הוא: "אסטרטגיית-על למדינת ישראל - עיונים וכיוונים".  פרויקט זה הסתיים לא מכבר. הוא חובק כ-400 עמודים, ותרגומו לאנגלית עומד לצאת בחודשים הקרובים. הוא מכיל ארבעה שערים:

אסטרטגיית-על  (ריכוז פרופ' עוזי ארד); מתווה למדיניות גלובלית אזורית והסדרים (פרופ' עוזי ארד, אלוף (מיל) דויד עברי ומר אפרים הלוי); מדע, טכנולוגיה וחינוך (ד"ר אירית אידן, פרופ' ידין דודאי, פרופ' דב שוורץ ופרופ' זאב תדמור); כלכלה, חברה וממשל (ד"ר אבי בן בסט, מר דרור שטרום).

התייחסות ראשונה לעבודה פורסמה בימים אלה על ידי העיתונאי בן כספית בעיתון "מעריב", 19.3.2017, וכך הוא כותב:

"אחרי פרסום המאמר (של בן כספית)[1], שגרר לא מעט תגובות, גיליתי את "הפורום לאסטרטגיית־על של ישראל". מתברר שעל הרעיון הגולמי שהבעתי במגושמות מסוימת באותו מאמר, כבר עובדים טובי המומחים והמוחות במשך שנים. קבוצה מובחרת של 120 מדענים, פרופסורים ומומחים בתחומים שונים, השפיץ של הקצפת של הבינה הישראלית, יושבת כבר שלוש שנים וטורחת על מסמך מכונן שתמציתו ניסוח "אסטרטגיית-על למדינת ישראל." ההוגה והמייסד והיוזם של הרעיון הוא של פרופ' עוזי ארד, לשעבר היועץ לביטחון לאומי וראש מל"ל, ...ישראל זקוקה לאסטרטגיית על. את זה מבין כמעט כל אחד. עכשיו, המסמך הזה כבר קיים. החבורה של עוזי ארד יצרה מסמך מרשים, מקיף, מפורט, מנומק ומבריק. הוא יפורסם בקרוב".

אפשר רק לקוות שמסמך אחרון זה העוסק בעתיד המדינה, כולו או חלקו, יאומץ ע"י מקבלי ההחלטות.

 

 [1]  הכוונה למאמר קודם שלו על עסקת הענק של רכישת מובילאי ע"י אינטל.