גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

הון אנושי

פרויקטים

ישראלים בברלין-קהילה בהתהוות

בשנים האחרונות ניכרת תנועת הגירה גדולה לאירופה, בעיקר לשתי ערים, לונדון וברלין.

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית, 1996-2014

מחקר זה הינו השלישי בסדרת מחקרים במימון משותף של מוסד נאמן והמולמו"פ. בניגוד למחקרים הקודמים שנערכו במשך שנתיים כל אחד, המחקר הנוכחי נחלק לשתי תקופות (כל אחת בת שנה) לבקשת המולמו"פ. כדי לקבל תמונה עדכנית ככל האפשר, תוכנן מחקר הליבה (עדכון וניתוח הנתונים) לשנה השניה ואילו המחקר של 2014 מאיר וממקד כיווני דיון חדשים. המחקר התבסס על מאגר המידע Scival מבית Elsevier.

האם קיים מחסור בבעלי תארים אקדמיים במדע וטכנולוגיה?

מחקר זה הוא המשך לעבודה שנעשה בשנת 2014 תחת הכותרת "מקום אוניברסיטאות המחקר במערך המו"פ הלאומי בישראל" והוא מתמקד בכוח אדם אקדמי בתחומי המדע והטכנולוגיה ובוחן את השאלה האם מסתמן מחסור בבעלי תארים אקדמיים במדע וטכנולוגיה בישראל.

הגירה ובחירת קריירה של סגל מדעי

המחקר, שנערך במסגרת בדיקת האפשרות להקמת שלוחה של הטכניון בנגב, בוחן את חזרתו של סגל אקדמי לישראל וקליטתו במוסדות מחקר מדעיים. מטרת המחקר, להבין את הסיבות להעדפת מוסדות מחקר אלו על פני חלופות אחרות בחו"ל, או להיפך.

היבטים ייחודיים בהתפתחות הטכניון

החל מראשית הקמתו, עמדו בפני הטכניון משימות לאומיות כבדות משקל ומאתגרות. במקביל נמשכו המאמצים הבלתי פוסקים להעלאת הסטנדרטים האקדמיים ולקידום המצוינות האקדמית. למרות היותו מוסד בעל משאבים מוגבלים, יחסית למוסדות יוקרתיים בעולם, הטכניון הצליח להגיע למעמד של אוניברסיטה מדעית-טכנולוגית ברמה עולמית, ובה בעת – למלא משימות לאומיות כבדות משקל ולהוות גורם בעל השפעה ללא תקדים על התפתחותה של ישראל.

רמזור למורה למתמטיקה

רמזור לצפון הוא פרויקט שהחל ב-2014. יוזמת הפרויקט היא מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך, והוא זכה למענק מקרן טראמפ. במהלך הפרויקט נבחנת האפשרות להעצים מורים למתמטיקה בחטיבות העליונות של בתי-ספר על-יסודיים, מכל המגזרים, במחוז הצפון להוראה ברמת 5 יחידות לימוד (יח"ל), באמצעות שלושה גורמים:

תשתיות למידה בתחום הננוטכנולוגיה - EduNano TEMPUS

תחום הננו טכנולוגיה הוא אחד התחומים הדינמיים המתפתחים במהירות רבה במחקר המדעי. צורכי התעשייה בתחום הננו מבחינת הידע והמיומנויות הנדרשים מבעלי המקצוע משתנים במהירות רבה. הצורך בשיתוף התעשייה בהגדרת הידע והמיומנות הנדרשות מבוגרי לימודי ננו טכנולוגיות מהאקדמיה כך שיוכלו להשתלב בצורה טובה בתעשייה וייתנו מענה הן לדרישות העכשוויות והן העתידיות הינו קריטי להצלחת ישראל להשתלב ולהוביל בתחום זה בעולם.

עירוניות וצבא – היילכו השניים יחדיו?

מחקר זה נעשה בשיתוף פעולה עם המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. עוד תרמו למחקר מומחי מדיניות ציבורית, מומחים מתחום תכנון ערים וסביבה ומומחים מתחום מדעי ההתנהגות והוא נועד למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. מטרת המחקר היא לבחון את השפעת המעבר של מחנות הצבא הקשורים לחיל המודיעין (אמ"ן) ולחיל התקשוב לנגב, על חיזוק ערי מטרופולין באר שבע.

הכשרת כ"א ופיתוח הון אנושי בתחום הגנת הסייבר בישראל

מחקר זה הוזמן על ידי מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ובוצע במימון משותף של מטה הסייבר הלאומי ושל מוסד שמואל נאמן.

הוראה המונית מקוונת: חדשנות משבשת באוניברסיטאות? תמונת מצב ומבט לעתיד

מטרת העבודה לבחון ולהבהיר היבטים הנוגעים לקורסים המקוונים רבי המשתתפים (Massive Open Online Courses, MOOCs) – להציג תמונת מצב, להעריך את התפתחותם והשפעתם על האוניברסיטאות.

חינוך כימי לאן

לפני למעלה מעשור קבוצות עבודה במוסד שמואל נאמן בחנו את עתיד תעשיות הכימיה בישראל. אחת מהן, התמקדה בשאלת החינוך כימי לאן. בהובלתה של פרופ' דורי נחקרו כימאים, מהנדסי כימיה, אנשי אקדמיה ומורים בדגש על מצב הוראת הכימיה ועתיד החינוך הכימי בישראל. כיום, חלו שינויים בכלל מערכות החינוך, ואיתם נרשמת ירידה בבוחרים ללמוד כימיה ובמספר מורי הכימיה.

בעלי תארים אקדמיים ומערך המו"פ בישראל

עבודה זו מרחיבה עבודה קודמת שנעשתה במוסד שמואל נאמן בנושא: "מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערך המו"פ הלאומי בישראל".

יחסים אקדמיים בין ישראל לארה"ב

ICC) - Israel on Campus Coalition) הינה רשת ארצית של סטודנטים, סגל, ואנשי מקצוע בארה"ב, ששמה לה למטרה לחזק את התנועה הפרו-ישראלית בקמפוסים ברחבי ארה"ב. מחלקת המחקר של ICC פנתה אל מוסד שמואל נאמן בבקשה לבצע סקירה של מצב הקשרים האקדמיים בין ישראל לארה"ב בעשור האחרון.

מרכזי המידע של מאגדי מגנ"ט

במוסד שמואל נאמן פועל מרכז מידע ממוחשב מהגדולים ביותר בישראל. המרכז הוקם על מנת למלא את צרכי ניהול הידע ואספקת שירותי המידענות למאגדים הפועלים במסגרת תכנית מגנ"ט והוא חלק מתכנית מגנ"ט של משרד הכלכלה. מרכזי המידע מבוססים על מערכת ממוחשבת שתוכננה בהתאם לדרישות צוות מוסד שמואל נאמן ובשיתוף המאגדים.

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: סוגיות, מאפיינים והיבטים ייחודיים

מטרת העבודה לבחון היבטים שונים הנוגעים להערכות מצוינות האוניברסיטאות בישראל. גישות וסוגיות להערכות המצוינות הם נושאים אוניברסאליים, עוסקים בהם במדינות רבות. הערכות נכונות תורמות לקידום המצוינות, בעוד שהערכות לא ראויות עלולות לגרום לתהליכים שליליים ואף לנזקים משמעותיים. בנוסף לנושאים אוניברסאליים אלה, העבודה עוסקת גם בהיבטים ייחודיים לישראל הבאים לביטוי בתוצאות הערכות המצוינות.

שילוב האוכלוסיה החרדית בכלכלה הישראלית

פרויקט 'שילוב חרדים' הושק במוסד שמואל נאמן בשנת 2010, בהמשך להמלצות פרויקט "ישראל 2028", במטרה לבחון ולהמליץ על דרכים להגביר את השתתפות האוכלוסייה החרדית במשק ובכוח העבודה.
פרויקטים שהסתיימו

הערכת ביצועים ותרומות של מדענים עולים שהועסקו במסגרת תוכנית קמ"ע של משרד הקליטה באקדמיה בישראל

מטרת המחקר לאמוד את תרומותיהם והישגיהם של המדענים בתוכנית קמ"ע, שנועדה להבטיח בטחון תעסוקתי למדענים בכירים מצטיינים עד הגיעם לגיל פרישה, ע"י מינויים למשרות מחקר במוסדות מחקר.

מבט השוואתי על התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי בישראל ובמדינות המזרח התיכון על פי מדדים כמותיים

חברת Thomson Reuters פרסמה בשנת 2011 דו"ח העוסק בניתוח השינויים הרבים שחלו בעשור האחרון בפעילויות המחקר במדינות המוסלמיות במזרח התיכון, כפי שהם משתקפים במאגר המידע שלה, ה-ISI. הדו"ח מצביע על התפתחויות מרשימות בהיבטים של מדיניות מחקר, השקעות במחקר ותפוקות מחקר. התהליך מתרחש בעיקר בחמש מדינות: טורקיה, איראן, מצרים, ערב הסעודית וירדן. בעקבות פרסום דו"ח זה, ביצענו במוסד נאמן בחינה השוואתית של תהליכי התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי שחלו בישראל ובמדינות המזרח התיכון.

המקורות האקדמיים של תעשיית ההיי-טק הישראלית

ראיונות מוקלטים של הפרופסורים יעקוב זיו, משה זכאי, ישראל בר דויד, מיכאל רבין, ומשה ארנס

כוח אדם במדע וטכנולוגיה - מודלים לחיזוי טכנולוגי

עבודה זו הוזמנה על ידי תת ועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ). אחת המטרות של ועדה זו היא בחינה מחודשת של התאמת ההכשרה שניתנת במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה לצרכי המשק העתידי.

נשים במקצועות המחשב

בשנת 2006 התמקד המחקר בחקר מגדר ושונות (diversity) במשתתפי האולימפיאדה הארצית למדעי המחשב. בכל שנה מתקיימות אולימפיאדות מדעיות, בין-לאומיות וארציות, המהוות הזדמנות לפיתוח ולהפגנת כישורים שכליים ומדעיים. ככאלה, אולימפיאדות אלה מהוות מוקד משיכה לתלמידים מחוננים ומוכשרים במיוחד. ההשתתפות בתחרויות כאלה מפתחת את הכישרון ומגדילה את הסיכויים לקריירה מקצועית מוצלחת בתחום בעתיד. מסתבר, שבתחרויות מסוג זה קיים פער מגדרי משמעותי. באופן טבעי נשאלת השאלה מה משקפת עובדה זו. בהתאם לכך, מטרתו של המחקר הוא לבחון את האופן בו שונות באה לידי ביטוי באולימפיאדה הארצית הישראלית למדעי המחשב.

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי

חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.

סקר חוקרים פעילים במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון (RBNI)

מטרת המחקר היתה לבחון את פעילותו של המכון לננוטכנולוגיה לאורך זמן, ולאמוד את התוצאות וההשפעות על פעילות החוקרים במסגרת המכון. הסקר הראשון נערך במהלך שנת 2007. סקר זה, שני במספר, שנערך במהלך שנת 2009, בא לאמוד את התפתחות תחום הננו בטכניון ולבחון את השפעת התוכניות השונות, המופעלות במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי, ואת השינויים שחלו בפעילות החוקרים בתחום הננו לטווח הארוך. הערכת פעילות המכון מתבססת על בחינת ההתקדמות שהושגה בתחומי הננו השונים, ואת מידת ההשפעה הנובעת מהשקעות המכון בתחומים אלה. על בסיס הערכות אלה, מוסד ש. נאמן סיפק משוב להנהלת RBNI על הפעילויות והתוכניות שלו במהלך חמש שנות פעילותו.

חזון ואסטרטגיה למחקר ופיתוח

פרויקט חזון ואסטרטגיה למו"פ הוא חלק מתכנית "חזון ואסטרטגיה לישראל 2008-2028" של המועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל (USISTC). תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת תכנית אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים.

הון אנושי מדעי וטכנולוגי בישראל

המחקר הוזמן על ידי ועדת כח האדם של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) והתבצע במימון משותף של המולמו"פ ומוסד שמואל נאמן. מטרת המחקר היא הצגת נתונים לגבי מצב כח האדם המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל. נתונים אלה ישמשו בסיס לגיבוש ולעיצוב מדיניות מושכלת להכשרת כח אדם מדעי וטכנולוגי לתעשייה ולאקדמיה.

התפתחותה של תרבות עבודה גלובלית בחברות רב-לאומיות: גורמים והשלכות התנהגותיות

חברות רב-לאומיות הינן שחקן מרכזי בסביבת העבודה הגלובלית (Bartlett & Ghoshal, 1994). חברות אלו חוות את הצורך ליצור ערכים ונורמות התנהגות המתבטאים בתרבות ארגונית משותפת של החברה הגלובלית, מעבר לגבולות של תרבויות המוצא של העובדים, ובמקביל, לכבד ערכים ומנהגים מקומיים של חברות הבת שלהם (Reade, 2001). ברמת הפרט, יחידים העובדים בחברות גלובליות מגלים כי בנוסף לזהות החברתית הקיימת, עם הקבוצה התרבותית ממנה באו, מתפתחת זהות חדשה, עם הקבוצה החברתית הגלובלית בתוכה הם עובדים.

כניסת רופאות לתחום התמחות גברי (כירורגיה)

עבודה זו עוסקת בשינוי שחל בשיעור כניסת נשים לתחום ההתמחות כירורגיה בישראל בשנים בין השנים 1995 - 2005, ובגורמים הקשורים לכך על פי תפיסת הרופאות. נתונים מהארץ ומהעולם, וכן ספרות תיאורטית בנושא, מצביעים על כך, שלמרות העלייה בשיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה, הן עדיין נמצאות בתת ייצוג בעיסוקים שהם גבריים באופן מסורתי. לפיכך, נשים נמצאות בתת ייצוג במקצוע הרפואה בכלל, ובתחומי התמחות מסוימים, שנשלטו באופן דומיננטי על ידי גברים לאורך ההיסטוריה, בפרט.

מחקר מדיניות ציבורית ותעסוקה של ערבים בישראל

מטרת המחקר היא בחינת מצב התעסוקה בקרב הערבים בישראל, לרבות מצב קיים, מכשולים, הזדמנויות, ומדיניות ציבורית. בחינת מצב התעסוקה בקרב נשים ערביות, כנושא התמחות ופיתוח מדיניות ציבורית לקידום נושא התעסוקה בקרב ערבים בישראל.

מו"פ ומינוף טכנולוגיות מתקדמות – ליצירת צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת

תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת מטרה אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים. צוות המו"פ והטכנולוגיה הוא אחד מששת הצוותים בתכנית שפועל בחסות משותפת של מוסד שמואל נאמן והמועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל. משימתו של צוות המו"פ והטכנולוגיה היא לעצב תכנית למדיניות אסטרטגית לעידוד החדשנות, טיפוח פעילויות מחקר ופיתוח, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענפי המשק, לרבות ענפי תעשיה ושירותים מסורתיים. זאת, במטרה להשיג צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת, תוך צמצום פערים כלכליים וחברתיים ע"י מינוף היכולות המוכחות של ישראל בתחומי המחקר המדעי והטכנולוגי, והצלחותיה בתחומי יזמות וטכנולוגיות עילית.

Prime - Euro CV

פרויקט Euro-CV הינו חלק מפעילותה של רשת המצוינות PRIME, הפועלת במסגרת התכנית השישית של האיחוד האירופאי. לפרויקט שותפים מוסדות אקדמיים ומרכזי מחקר ממדינות אירופאיות ספרד, פורטוגל, נורבגיה, צרפת שוויץ וישראל (שמיוצגת ע"י צוות מוסד שמואל נאמן).

מחקר להערכת התוכנית "סיוע במימון שכר העולים - קידום העסקה" של המשרד לקליטת העלייה

מטרות המחקר המרכזיות היו: לזהות את הגורמים המשפיעים על תעסוקת העולים לאחר תום תקופת המימון ולאורך זמן, לבחון את ההשפעה של הפעלת התוכנית על העסקתם של עולים חדשים ולגבש המלצות עבור המשך הפעלת התוכנית.

הערכת תוכנית "עמיתי רוטשילד"

מטרות המחקר היו להעריך את ההשפעה של קבלת מלגת "עמיתי רוטשילד" על הקריירה של מועמדיה ועל סיכוייהם לקבל משרות אקדמיות במוסדות מחקר מובילים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה 359 מועמדים שהגישו בקשה למלגת רוטשילד בין השנים 2005-1996: זוכים (עמיתי רוטשילד), מועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומועמדים שבחרו לוותר על המלגה.

תרומתו של הטכניון, באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם

רבים בעולם בכלל ובישראל בפרט, אינם מודעים לתרומה הבלתי רגילה שיש לטכניון מאז היווסדו בשנת 1924 למדע, לטכנולוגיה, לכלכלה, למשק, ולחברה בישראל וזאת בערוצים שונים בהם היא באה לידי ביטוי. מטרת הפרויקט לזהות ולנתח את תרומתו של הטכניון באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם.

חדשנות במגזר השירותים

יוזמה זו של מוסד שמואל נאמן במימון משותף של מוסד נאמן ולשכת המדען במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נועדה לבחון את החדשנות במגזר השירותים בפעם הראשונה בישראל.