גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

ערן לק

Eran Leck
חוקר
077-8871807
leck@sni.technion.ac.il

ד"ר ערן לק, חוקר, בעל תואר ראשון בסטטיסטיקה וגיאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה, תואר שני ושלישי בתכנון ערים ואיזורים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

מחקריו מתמקדים בקשר שבין שיפורי תחבורה וצמיחה כלכלית, ובפיתוח מוטה תחבורה ציבורית.
נושאי המחקר במוסד נאמן: השכלה גבוהה וצמיחה כלכלית, שיתופי פעולה אקדמיה-תעשייה, מחקרי ההערכה.

שדרוג המערכת הכלכלית בצפון

באמצע שנת 2014 הונע מיזם המשותף למוסד שמואל נאמן ולמשרד הכלכלה, שמטרתו גיבוש תכנית לשיפור מהותי של המערכת הכלכלית בצפון. במהלך שנת 2015 הוגש דו"ח מסכם הכולל ניתוח המצב הכלכלי והחברתי בצפון, והמלצות למימוש עוגנים תשתיתיים מחוללי שינוי ומנועי צמיחה לא ליניאריים. עקרונות התוכנית אושרו בממשלה ב-2015 ובשנת 2016 דנה הממשלה בכל הנושאים שהומלצו שהם בליווי ובתמיכת מוסד שמואל נאמן.

עירוניות וצבא – היילכו השניים יחדיו?

מחקר זה נעשה בשיתוף פעולה עם המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. עוד תרמו למחקר מומחי מדיניות ציבורית, מומחים מתחום תכנון ערים וסביבה ומומחים מתחום מדעי ההתנהגות והוא נועד למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. מטרת המחקר היא לבחון את השפעת המעבר של מחנות הצבא הקשורים לחיל המודיעין (אמ"ן) ולחיל התקשוב לנגב, על חיזוק ערי מטרופולין באר שבע.

הכשרת כ"א ופיתוח הון אנושי בתחום הגנת הסייבר בישראל

מחקר זה הוזמן על ידי מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ובוצע במימון משותף של מטה הסייבר הלאומי ושל מוסד שמואל נאמן.

RISIS -פרויקט FP7

חבילת עבודה מספר 9 (WP9) מהווה חלק מפרויקט RISIS (Research infrastructure for research and innovation policy studies). מטרת החבילה לפתח שיטת קיבוץ גיאוגרפית, המזהה ריכוזים של פעילות במרחב בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. תחומים אלו מהווים את עיקר העניין במסדי הנתונים של RISIS. מוסד שמואל נאמן אחראי על התיאום בין המשתתפים השונים ב-WP9.

גישה חדשנית למדידת הפער הדיגיטלי בישראל: עקבות דיגיטליים ככלי לגיבוש מדיניות

בשנים האחרונות, הולכת וגדלה חשיבותו של המחקר בנושא הפער הדיגיטלי לצורך קביעת והערכת מדיניות. במשך שנים, נעשה שימוש במגוון רחב של שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות למדידת פער זה בין מדינות וקבוצות אוכלוסייה שונות ולזיהוי הגורמים העיקריים המשפיעים עליו. שיטות אלה כוללות סקרים, ראיונות מובנים, שאלונים פתוחים וניתוח מדדים.

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות

בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.

התאמת הביקוש להכשרת עובדי ידע בשווקי עבודה קיימים

מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 6 של פרויקט PICK-ME. במסגרת זאת נותחו נתונים שנאספו במסגרת סקר שביצע הל.מ.ס בקרב למעלה מ-5,000 בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בישראל אשר בחן את מידת השתלבותם בשוק העבודה.

חדשנות של חברות רב-לאומיות בישראל: עדות מנתוני פטנטים ומסקר מרכזי מו"פ

פרסום זה הוא חלק מחבילת עבודה מס' 7 של פרויקט PICK-ME במסגרת האיחוד האירופי: "התפתחות הביקושים, פיתוח סקוריאלי וארגון פעילות החדשנות" והינו חלק ממטלה מס' 4 "הביקוש לחדשנות ושיקולי המיקום של חברות רב-לאומיות"

מערך ה-SETI של ישראל סדרת המחקרים של אונסק"ו

המחקר הוזמן על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועתיד להתפרסם בסדרת המחקרים של אונסק"ו בנושאי מדיניות מדע, הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות במהלך שנת 2015.

אונסקו 2015 : מדע וחדשנות בישראל

At UNESCO’s request from Dr. Daphne Getz, SNI has written a chapter about science, technology, and innovation (STI) in Israel. The chapter was published as part of the UNESCO Science Report 2015.

מימון ציבורי למחקר ופיתוח: PREF

מוסד שמואל נאמן שותף בפרויקט PREF בחסות האיחוד האירופי (7FP). מטרת המחקר היא לבנות מאגר מידע על המימון הציבורי למחקר ופיתוח, במדינות אירופאיות ובמדינות נוספות בינהן ישראל. לאחר בניית המאגר, ינותחו הנתונים של מימון מחקר ציבורי בפילוח לפי נושאים ולפי סוג ההקצאה (מימון תחרותי/ פרויקטלי ומימון מוסדי). התוצר הסופי הוא סקירה של המצב הנוכחי וניתוח מגמות של פני השנים 2000-2014 של המימון הציבורי למחקר עבור המדינות הנסקרות.

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי

חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.

הערכת תוכנית המגנטון

המחקר להערכת תכנית ה"מגנטון" נערך במהלך 2009-2008 במימון משותף של מוסד שמואל נאמן ומנהלת מגנ"ט. מטרות המחקר המרכזיות היו לבחון את התפוקות של פרויקטי ה"מגנטון" ואת הצלחתם תוך התמקדות במאפייני הפרויקטים, החוקרים מהאקדמיה וראשי הפרויקטים מהתעשייה המשתתפים בהם, לבחון את תהליכי העבודה ושיתוף הפעולה בין המשתתפים בפרויקטים מהאקדמיה ומהתעשייה, ולגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות אשר יופנו למקבלי ההחלטות ויאפשרו לאתר את נקודות החוזק והתורפה של התכנית ולשפרה.

הערכת תוכנית נופר

תוכנית "נופר" נהגתה כחלק מיישום המלצות "דו"ח מוניטור", שהעלה את הצורך בהקמת קרן לתמיכה בפיתוח בהמצאות אוניברסיטאיות עם פוטנציאל מסחרי בתחומים של ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה, כך שיגדל הסיכוי להעברה מוצלחת של הטכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה. התוכנית מסייעת לבניית גשר בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי בשלב בו התעשייה עדיין לא מכירה ברעיון כבעל פוטנציאל מסחרי.

הערכת תוכנית "עמיתי רוטשילד"

מטרות המחקר היו להעריך את ההשפעה של קבלת מלגת "עמיתי רוטשילד" על הקריירה של מועמדיה ועל סיכוייהם לקבל משרות אקדמיות במוסדות מחקר מובילים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה 359 מועמדים שהגישו בקשה למלגת רוטשילד בין השנים 2005-1996: זוכים (עמיתי רוטשילד), מועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומועמדים שבחרו לוותר על המלגה.

סקר מחקר ופיתוח טכנולוגיות אנרגיה בישראל

לאחרונה הושלם סקר למיפוי מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה בישראל, אשר בוצע על ידי צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן, לבקשת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (להלן: המולמו"פ). הסקר כולל מיפוי של מאמצי המחקר והפיתוח המגוונים המתבצעים באקדמיה ובתעשייה הישראליים

תרומתו של הטכניון, באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם

רבים בעולם בכלל ובישראל בפרט, אינם מודעים לתרומה הבלתי רגילה שיש לטכניון מאז היווסדו בשנת 1924 למדע, לטכנולוגיה, לכלכלה, למשק, ולחברה בישראל וזאת בערוצים שונים בהם היא באה לידי ביטוי. מטרת הפרויקט לזהות ולנתח את תרומתו של הטכניון באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם.

תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework

הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.

סוגיות לגיבוש תוכנית מטרופולין בצפון

קידום ומיצוב של אזור הצפון כמטרופולין אטרקטיבי לתעשייה ולציבור הישראלי, נמצא חדשות לבקרים על סדר היום הציבורי. עבודה זו נועדה להעניק כלים לגיבוש תוכנית אטרקטיבית לצפון כך שייהפך למטרופולין מפותח כלכלית ותעסוקתית, תוך התבססות על מודלים חדשים לפיתוח אזורי ונתונים שרלוונטיים לאזור הצפון. הנתונים בפרויקט זה מתבססים בחלקם על עבודה שבוצעה במוסד שמואל נאמן לשדרוג כלכלי של אזור הצפון וניתוחם.

הערכת תוכניות המצוינים של הטכניון

תכנית המצוינים של הטכניון נוסדה בשנת 1992, ומיועדת לתלמידי תואר ראשון בפקולטות למדעים והנדסה, שזוהו כבעלי יכולות יוצאות דופן. מטרת התוכנית היא לאפשר לתלמידים למצות את הפוטנציאל הגלום בהם תוך הענקת חופש מרבי במהלך הלימודים, על ידי העמקה והרחבה של נושאים המעניינים אותם ולחשוף את הסטודנטים לנושאים ומחקרים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הרגילה.

בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה

מטרת הפרויקט לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום, באקדמיה ובתעשייה בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו, בדומה לפעילויות במדינות מתקדמות רבות בעולם.

בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- תקציר דו"ח ראשון

אוגוסט, 2018
מטרת הפרויקט לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום בישראל בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו.

בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה- דו"ח ראשון

אוגוסט, 2018
מטרת הפרויקט לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום בישראל בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו.