גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

מחקרים בנושא תעשיה וחדשנות

מחקרים
Energy Forum

פורום אנרגיה

מטרת פורום האנרגיה היא לקיים תשתית מקצועית בתחומי האנרגיה בישראל, ולאפשר מפגשים, רב-שיח ודיונים המעודדים קידום פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות, החיסכון ושימור האנרגיה. באמצעות הפורום מגבש מוסד שמואל נאמן עמדות מקצועיות וישימות, אשר מוסכמות על מומחים ובעלי עניין בתחום ועל מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה השונים, החברים בפורום.
הערכת תרומתה של "אינטל ישראל" לכלכלה הלאומית

הערכת תרומתה של "אינטל ישראל" לכלכלה הלאומית

עבודה זו הינה חלק מניסיוננו לבחון את הסוגיה של תרומות חברות גדולות למשק הלאומי. מידת תרומתה של אינטל ישראל למשק נבחנה בשלושה "מישורי תרומה": התרומה הישירה, התרומה המצרפית והתרומה הרכה. התרומה הרכה כומתה בחלקה לערכים כספיים. לפי הממצאים דומה שניתן לקבוע שאינטל ישראל הינה אבן יסוד עליו נשענת "תעשיית העילית" של ישראל.
מחקר על פיתוח וייצור תרופות חדשניות בישראל

מודלים לקידום מחקר אקדמי אל עבר פיתוח וייצור תרופות חדשניות בישראל

במסגרת הפרויקט נבחנים מודלים שונים המיושמים בעולם לקידום מחקר אקדמי אל עבר פיתוח ויצור תרופות חדשניות. המחקר בודק כיצד במדינות שונות בעולם נתמך קידום הרעיון משלב ההמצאה באקדמיה לקראת שלבי פיתוח תעשייתיים וכיצד תובנות אלו יכולות להיות מיושמות בישראל. למידת המודלים השונים עשויה לסייע לקידום תעשיית הפארמה המקומית תוך ניצול המצוינות האקדמית הישראלית בתחומי מדעי החיים והרפואה. בנוסף, נבחן האופן בו ניתן לבנות אקו-סיסטם מוצלח לתעשיית הפארמה, תוך שילוב סביבה אקדמית תומכת, במדינות בנות השוואה כגון סינגפור ודנמרק.
סימביוזה תעשייתית בצפון הארץ

סימביוזה תעשייתית בצפון הארץ

המונח "סימביוזה תעשייתית" מתאר מצב בו תעשייה מפתחת קשרים הדדיים עם גורמי תעשיה אחרים, באופן שמיטיב עם שני הצדדים, כך שפסולת של ארגון אחד יכולה לשמש כחומר גלם של תעשייה אחרת.
קשרי אקדמיה תעשייה

קשרי אקדמיה תעשייה

ניתוח של קשרי אקדמיה-תעשייה על בסיס של נתונים ואינדיקטורים כמותיים. פיתוח תובנות על לגבי מדיניות אופטימלית ומודלים מתקדמים לאיזון בין מסחור טכנולוגיה והעברת טכנלוגיה, המבוססת על פעילות משותפת עם ובמימון מחקרים ע"י התעשייה. המלצות לצעדי מדיניות על בסיס התובנות מתוך ראייה של טובת הכלכלה הלאומית והחברה.
Empowering the Classical Industry

העצמת התעשייה הקלאסית

שנת 2016 אופיינה בקידום מתווה ההמלצות של הוועדה להעצמת התעשייה הקלאסית, תוך התרחבות לתחומים נוספים דוגמת חינוך והשכלה: קידום חינוך טכנולוגי-מקצועי* המאמץ להקים מחדש את בסמ"ת המיתולוגי, כסמן ימני של חינוך טכנולוגי-מקצועי איכותי, מתחיל להתממש. בית הספר נכנס לשנת הלימודים השנייה שלו מלווה בוועד מנהל איכותי, ותמיכה נחושה של עיריית חיפה ומשרד החינוך. בית הספר צפוי לעבור, לתקופת ביניים, עד הקמתו של מבנה ייעודי, למרכז הטכנולוגי החדש בנווה דוד הכולל מעבדות מודרניות.
יזמות בטכניון

יזמות בטכניון

דו"ח זה הוכן ביוזמת וע"פ בקשת הנהלת הטכניון והוא נועד לשמש כחומר רקע לצורך גיבוש מדיניות טכניונית בתחום היזמות. הדוח מנתח את היעדים של אוניברסיטת מחקר טכנולוגית במאה ה-21 ומצביע על היזמות כאחר המרכיבים החשובים בהגשמת הייעוד השלישי של אוניברסיטה, מעבר למחקר והוראה.
סוגיות לגיבוש תוכנית מטרופולין בצפון

סוגיות לגיבוש תוכנית מטרופולין בצפון

קידום ומיצוב של אזור הצפון כמטרופולין אטרקטיבי לתעשייה ולציבור הישראלי, נמצא חדשות לבקרים על סדר היום הציבורי. עבודה זו נועדה להעניק כלים לגיבוש תוכנית אטרקטיבית לצפון כך שייהפך למטרופולין מפותח כלכלית ותעסוקתית, תוך התבססות על מודלים חדשים לפיתוח אזורי ונתונים שרלוונטיים לאזור הצפון. הנתונים בפרויקט זה מתבססים בחלקם על עבודה שבוצעה במוסד שמואל נאמן לשדרוג כלכלי של אזור הצפון וניתוחם.
גורמי הצלחה וכישלון של חברות מובילות בישראל

גורמי הצלחה וכישלון של חברות מובילות בישראל

מטרת המחקר, לסקור את התעשייה הישראלית מאז קום המדינה ועד היום, במטרה להפיק לקחים מהניסיון שהצטבר ולנסות להגיע להבנות והמלצות לעתיד.
השפעת האוניברסיטאות על הסטודנטים להיות יזמים

השפעת האוניברסיטאות על הסטודנטים להיות יזמים

מחקר זה מציג תאוריה של התהליך שעובר סטודנט בדרכו להפוך ליזם. התאוריה מתבססת על תיאורית "stage-gate" לחדשנות. על פי התאוריה, התהליך שעובר סטודנט למדע וטכנולוגיה עד שהוא נהיה יזם היי-טק דומה לסדרת "שערים", נקודות החלטה או "דלתות".
מחקר לבחינת שיתופי פעולה בין התעשייה למרכזי התשתית בננוטכנולוגיה בטכניון

מחקר לבחינת שיתופי פעולה בין התעשייה למרכזי התשתית בננוטכנולוגיה בטכניון

המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי הוקם בינואר 2005 כמיזם משותף של קרן ראסל ברי, ממשלת ישראל דרך פורום תשתיות לאומיות למו"פ (תל"מ), INNI והטכניון. חזון המכון הוא מיצוב הטכניון ומדינת ישראל בחזית המחקר והפיתוח העולמיים בתחומי הננוטכנולוגיה. החל משנת 2010, המכון נכנס לשלב השני של פיתוחו, שאמור להימשך עד שנת 2014.
פרוייקט מחקר: גלגלי החיים בישראל

פרוייקט מחקר: גלגלי החיים בישראל

פרויקט מחקר "גלגלי החיים" הושק בשנת 2013, במטרה להשוות בין ביצועיה של ישראל לביצועיהן של מדינות אחרות בחמישה ממדים עיקריים בהם עוסקת החברה בישראל: כלכלה, חדשנות, מדע וטכנולוגיה, חברה-משילות-חינוך, סביבה ואנרגיה. מקור הנתונים בו נעשה שימוש לניתוח השוואתי הינוWorld Competitiveness Yearbook של ביה"ס לניהול IMD, שהינו בית ספר מוביל לעסקים בלוזאן, שווייץ, אשר מציג נתונים רבים על מגוון רחב של משתנים הנוגעים לתחרותיות הגלובלית בקרב 60 מדינות.
שדרוג המערכת הכלכלית בצפון

שדרוג המערכת הכלכלית בצפון

באמצע שנת 2014 הונע מיזם המשותף למוסד שמואל נאמן ולמשרד הכלכלה, שמטרתו גיבוש תכנית לשיפור מהותי של המערכת הכלכלית בצפון. במהלך שנת 2015 הוגש דו"ח מסכם הכולל ניתוח המצב הכלכלי והחברתי בצפון, והמלצות למימוש עוגנים תשתיתיים מחוללי שינוי ומנועי צמיחה לא ליניאריים. עקרונות התוכנית אושרו בממשלה ב-2015 ובשנת 2016 דנה הממשלה בכל הנושאים שהומלצו שהם בליווי ובתמיכת מוסד שמואל נאמן.
מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל

מקומן של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית בישראל

עבודה זו נעשתה בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ). מטרתה לחקור את ההשפעה של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית, ואת ההשפעות ההדדיות הקיימות בין שתי מערכות אלה ליצירת ידע חדש וטכנולוגיות מתקדמות.
חרקים בשרות האדם

חרקים בשרות האדם

לחרקים חשיבות מהותית במערכת האקולוגית בכדור הארץ וקיומם קריטי להישרדות האדם. החרקים ממלאים מגוון תפקידים בשרות האדם, כאשר מלוא הפוטנציאל של השימוש בנתיב זה, נמצא בשלבי מחקר שונים. שוק יישומי החרקים לשירות האדם נמצא במגמת עלייה בעולם, וטומן בחובו פוטנציאל לצמיחה משמעותית בשנים הקרובות.
RISIS  -פרויקט FP7

RISIS -פרויקט FP7

חבילת עבודה מספר 9 (WP9) מהווה חלק מפרויקט RISIS (Research infrastructure for research and innovation policy studies). מטרת החבילה לפתח שיטת קיבוץ גיאוגרפית, המזהה ריכוזים של פעילות במרחב בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. תחומים אלו מהווים את עיקר העניין במסדי הנתונים של RISIS. מוסד שמואל נאמן אחראי על התיאום בין המשתתפים השונים ב-WP9.
קידום המו"פ והחדשנות בפריפריה בישראל

קידום המו"פ והחדשנות בפריפריה בישראל

מחקר זה, שהוזמן על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (מולמו"פ), נועד לספק למקבלי ההחלטות ולמעצבי המדיניות תמונת מצב בנושא השתלבותם של אזורי השוליים במדינת ישראל בפעילות המו"פ והחדשנות. עידוד החדשנות בפריפריה נתפש כמנגנון שעשוי לקדם צמיחה כלכלית שתצמצם פערים מרחביים, שבשנים האחרונות גדלים במדינת ישראל.
חדשנות במגזר ה- ICT בישראל

חדשנות במגזר ה- ICT בישראל

מוסד שמואל נאמן נבחר על ידי הבנק העולמי להכין פרק עבור הדו"ח לפיתוח כלכלי לשנת 2016. הגדרת הנושא המקורית היא: ‘Best Practices and Lessons Learned in ICT Sector Innovation: A Case Study of Israel’ המחקר, שנערך בהובלת ד"ר דפנה גץ, מנתח כיצד מדיניות ממשלת ישראל תרמה לפיתוחה של מערכת אקולוגית ((Eco-system תוססת שעוררה שיעור גבוה של חדשנות טכנולוגית (לדוגמה – VoIP, תוכנות אבטחה) ויזמות, והוא מתאר את הסביבה העסקית והיזמית שנוצרה.
בחינת חברות מבוססות ידע טכניוני

בחינת חברות מבוססות ידע טכניוני

בוגרי הטכניון הקימו תוך 20 שנה למעלה מ- 1,600 חברות. החברות יצרו למעלה מ-100,000 מקומות עבודה והניבו 30 מיליארד דולר.
Preparing a Calculation in Principle for Collecting Business Waste Fee

הכנת תחשיב לגביית אגרת פסולת עסקית

מחקר זה נעשה עבור עיריית טירת הכרמל. הפסולת העירונית והמסחרית בישראל נאמדת בכ-4.8 מיליון טון פסולת בשנה, מתוכם רק כ 20%מועבר למחזור, והשאר מופנה להטמנה. ההוצאה על הטיפול בפסולת מהווה בין 4% ל-8% מסך התקציב של הרשויות המקומיות בישראל. בשנים 2004-2014 הוכפלה ההוצאה של הרשויות המקומיות לטיפול בפסולת (ליותר מ- 4 מיליארד ₪ לשנה) וזאת בשל העלייה ההדרגתית בהיטל ההטמנה, התייקרות מחירי הדלק והגידול ההדרגתי במרחקי השינוע (עקב התרחקות אתרי ההטמנה).
An Analysis of Israel

מחקר: ניתוח תעשיית האנרגיה המתחדשת של ישראל

מחקר זה החל בעבר במסגרת מיזם המשותף עם יחידת ניו-טק במשרד הכלכלה ומאז 2015 נמשך במימון מוסד שמואל נאמן והוא נעשה במסגרת המרכז למצוינות תעשייתית. מטרת הפרויקט: מינוף המובילות העולמית של ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת כולל ייצור אנרגיה, שילובה במערך, חסכונות והתייעלות ופיתוח תחליפי דלקים.
The Industry of Innovative Agricultural Technologies in the Shadow of the Global Food Crisis

תעשיית הטכנולוגיות החקלאיות החדשניות בישראל בצל משבר המזון העולמי והאתגרים הסביבתיים

על פי תחזיות של ארגון האומות המאוחדות, אוכלוסיית העולם צפויה למנות כ-9 מיליארד בני אדם עד 2050 ולהגיע אף לכ-10 מיליארד עד 2100, כאשר אסיה ואפריקה האזורים בהם הגידול באוכלוסייה החד ביותר. ארגון המזון והחקלאות העולמי צופה שתפוקות החקלאות יצטרכו לעלות בכ-60% עד 2050 כדי לספק את צרכי האוכלוסייה הגדלה, השינויים בהרגלי התזונה וזאת לצד אתגרים הנובעים משינויי האקלים, התדלדלות במשאבי מים וקרקע והקטנת המגוון הביולוגי.
Advanced Manufacturing – Formulating a National Policy

יצור מתקדם - גיבוש מדיניות לאומית

עבודה זו נועדה לגבש הצעה למדיניות לאומית לקידום ויישום יצור מתקדם בישראל (advanced manufacturing) ולעזור ביישומה.
Strengthening the Integration of the Arab Population into the Industry and the Economy – A Strategy for the Galilee Society

חיזוק שילוב האוכלוסיה הערבית בתעשייה ובכלכלה – אסטרטגיה לאגודת הגליל

מוסד שמואל נאמן בשיתוף עם אגודת הגליל שהינה מרכז מו"פ איזורי הנתמך על ידי משרד המדע, פועלים יחד לחיזוק מרכז אזורי יציב ומקדם תעשיות ידע וכלכלה אחודה יהודית ערבית בצפון.
הקמת פארק תעשייתי אזורי בשפרעם

הקמת פארק תעשייתי אזורי בשפרעם

תוכנית אב להקמת פארק תעשייתי חדש בשפרעם במתחם המחצבה שנסגרה, מגבשת אסטרטגיה מומלצת לאזור התעשייה החדש בשפרעם, המתוכנן להיות מוקם במחצבה הנמצאת בצמוד לצידה המזרחי של העיר שפרעם.
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית

מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית

בתחילת שנות ה–2000 זיהה מוסד נאמן את הצורך בהקמת תשתית לקידום תהליך שיטתי ומתמשך של גיבוש מדיניות לאומית למחקר, לטכנולוגיה ולחדשנות. מטרת התוכנית היא לשפר את ההבנה של מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחדשנות תורמים להגברת ידע, עלייה בפריון, שיפור בביצועים הכלכליים, תעסוקה מקצועית, פיתוח בר קיימא ורווחה חברתית. הבנת התהליך מתבססת על איסוף, ניתוח והצגה נכונה של מדדים רלוונטיים שונים ועל ניתוח המגמות של השתנותם על פני זמן ובהשוואה בינלאומית.
Information centers of MAGNET Consortia

מרכזי המידע של מאגדי מגנ"ט

במוסד שמואל נאמן פועל מרכז מידע ממוחשב מהגדולים ביותר בישראל. המרכז הוקם על מנת למלא את צרכי ניהול הידע ואספקת שירותי המידענות למאגדים הפועלים במסגרת תכנית מגנ"ט והוא חלק מתכנית מגנ"ט של משרד הכלכלה. מרכזי המידע מבוססים על מערכת ממוחשבת שתוכננה בהתאם לדרישות צוות מוסד שמואל נאמן ובשיתוף המאגדים.
Israel Greenhouse Gases Reporting and Registration System

רישום פליטות גזי חממה בישראל

שינויי אקלים גלובליים זוכים לתשומת לב עולמית בגלל ההשלכות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שיש להם על העולם המפותח והמתפתח.
National Policy on the Use of Natural Gas

מדיניות לאומית בנושא מימוש הגז הטבעי למשק המקומי וליצוא

עם מציאת כמויות הגז הענקיות ועם חידוד הצורך במדיניות לאומית לניצול ארוך טווח של התגלית התחלנו במחשבה ותכנון האופציות להקמת תעשייה כימית המבוססת על הגז כמקור זול לחומרי גלם.
R&D Outputs in Israel: Quality Characteristics of Distinct Inventions

תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות

בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.
The Industrial Excellence Center

המרכז למצוינות תעשייתית

המרכז למצוינות תעשייתית הוקם בשנת 2011 ומטרתו לקדם מדיניות תעשייתית לאומית. המרכז מסייע בגיבוש וקידום מדיניות פרואקטיבית של מצוינות תעשייתית, מתוך כוונה לקיים תעשייה לאומית מאוזנת ואיכותית המקיימת מחזור חיים בריא שמבחנו ביתרון תחרותי גלובאלי והעסקה איכותית של כלל מגזרי החברה. המרכז למצוינות תעשייתית גם הוא חלק מחזון ישראל 2028.
מחקרים שהושלמו
מחקר: אתגרים לשימושי המים בתעשייה הגלובלית

מחקר: אתגרים לשימושי המים בתעשייה הגלובלית

פרויקט מחקר זה החל בשנת 2011 בשיתוף עם ניוטק, מכון היצוא ונועד להגביר את כושר התחרות של תעשיית המים הישראלית בעולם. הפרויקט נועד למפות מגזרים תעשייתיים עתירי שימוש במים, שזקוקים לפיתוחים טכנולוגיים חדשניים כדי להקטין את צריכת המים ליחידת מוצר וכדי לאפשר שחרור המים הנפלטים תוך שימור הסביבה, כדי להאיר על צרכים לפתרונות שיאפשרו גידול העסקים וחיזוקם.
Tax Benefits for Business R&D in Israel

הטבות מס למו"פ עסקי בישראל

עבודה זו בוחנת מערך תמריצי מס לעידוד מו"פ בסקטור העסקי בישראל. למעלה משני שליש ממדינות החברות בארגון ה-OECD, ומדינות תעשיתיות רבות אחרות, מעודדות פעילויות מו"פ בסקטור העיסקי בעזרת הטבות מס המבוססות על היקף הוצאות המו"פ המדווחות ע"י הפירמות.
Collaboration with the Standards Institution of Israel

שיתוף פעולה עם מכון התקנים

כחלק מעבודה משותפת עם מכון התקנים עורך צוות הסביבה במוסד שמואל נאמן מספר מסמכים, אשר אמורים לשרת את מכון התקנים להצגת תקנון הרישום והדיווח של פליטות גזי החממה בישראל מול גורמים בארץ ובעולם.
Transferring Technology and its Commercialization

העברת טכנולוגיה ומסחורה

כיצד להעביר ידע טכנולוגי מהאקדמיה להצלחה מסחרית היא שאלה מטרידה שמעסיקה חוקרים ויזמים רבים באקדמיה. מוסד שמואל נאמן מתמודד עם הסוגיה במסגרת מעורבותו בטכניון.
מיפוי מערכות לאומיות של חדשנות טכנולוגית: יצירת בסיס להסכמה על מדיניות

מיפוי מערכות לאומיות של חדשנות טכנולוגית: יצירת בסיס להסכמה על מדיניות

ספר שעוסק בחדשנות טכנולוגית המבוסס על החומר שנאסף במסגרת חבילת העבודה מס' 2 בפרויקט Pick-Me שבו נוסתה בהצלחה מתודולוגיה חדשנית למיפוי האקוסיסטמה של חדשנות טכנולוגית בחמש מדינות באירופה השותפות בפרויקט.
Innovativeness in the Traditional Industry

חדשנות בתעשייה המסורתית

מיזם משותף בין המרכז לחדשנות וידע, הפקולטה לתעשיה וניהול, טכניון, ומוסד שמואל נאמן. מטרת הפרויקט: לסייע לחברות בתעשיה המסורתית לשדרג את יכולתן בתחומי החדשנות והייצוא, בעזרת סדנאות ובליווי פרויקטים המתבצעים בסיוע מנטורים מנוסים.
The Contribution of Large Companies to the National Economy

תרומת חברות גדולות למשק הלאומי

פרויקט זה עוסק בתרומתן של החברות הגדולות למשק התעשייתי והטכנולוגי, במטרה לבחון באם קיומן של החברות הגדולות חיוני לאקו סיסטם התעשייתי - עסקי. פעילות בנושא החלה בשנת 2012, והמשכה הוא ב2013 בשיתוף הכלכלנים ד
The profitability for Israel Joining the HNS Treaty as Part of IMO

כדאיות הצטרפות מדינת ישראל לאמנת HNS במסגרת IMO

מזמין מחקר זה היא רשות הספנות והנמלים, במשרד התחבורה מתוך מטרה לבחון כדאיות הצטרפות ישראל לאמנת HNS (Hazardous Noxious Substances). מטרת האמנה היא לפצות כספית נפגעים מנזקי דליפת כימיקלים, גז, תזקיקים ועוד הנובעים מתאונה ימית של כל סוגי האניות, למעט חומרים רדיואקטיביים ונזקי נפט גולמי המכוסים ע"י אמנה דומה אחרת (IOPC).
The Evaluation of Demand and the Evolution of Sores of Knowledge in Sectors and Regions that are Knowledge-Intensive

הערכת הביקושים והתפתחות מאגרי ידע בסקטורים ואזורים מוטי ידע

מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 5 של פרויקט Pick-Me. המחקר התבסס על ניתוח נתונים שנאספו במסגרת סקר שדה על האקוסיסטמה שנוצרה על ידי קבוצת ראד בינת שהנביטה כ-130 חברות.
Adapting the Demand for Training Knowledge Workers in Local Labor Markets

התאמת הביקוש להכשרת עובדי ידע בשווקי עבודה קיימים

מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 6 של פרויקט PICK-ME. במסגרת זאת נותחו נתונים שנאספו במסגרת סקר שביצע הל.מ.ס בקרב למעלה מ-5,000 בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בישראל אשר בחן את מידת השתלבותם בשוק העבודה.
Innovation of Foreign R&D Centers in Israel: Evidence from Patent and Firm Level Data

חדשנות של חברות רב-לאומיות בישראל: עדות מנתוני פטנטים ומסקר מרכזי מו"פ

פרסום זה הוא חלק מחבילת עבודה מס' 7 של פרויקט PICK-ME במסגרת האיחוד האירופי: "התפתחות הביקושים, פיתוח סקוריאלי וארגון פעילות החדשנות" והינו חלק ממטלה מס' 4 "הביקוש לחדשנות ושיקולי המיקום של חברות רב-לאומיות"
Examining R&D Activity Areas, Infrastructure and Labor Force in Subjects Involving Space

פעילות מו"פ, תשתיות וכח אדם בנושאי החלל

עבודה זו הוזמנה על הוועדה הלאומית לחלל, המועצה הלאומית למו"פ. מטרת העבודה היא לספק נתונים ומידע על כל הגורמים הפעילים במו"פ בתחום החלל, תפקידם ומצב כוח אדם והתשתיות שברשותם, במטרה לסייע למולמו"פ לגבש תכנית לאומית לפיתוח, שימור, וקידום המו"פ בתחום החלל.
Israel

מערך ה-SETI של ישראל סדרת המחקרים של אונסק"ו

המחקר הוזמן על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועתיד להתפרסם בסדרת המחקרים של אונסק"ו בנושאי מדיניות מדע, הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות במהלך שנת 2015.
A Survey to Examine the Difficulties of Transmitting Nano Technologies from the Academe to the Industry

סקר לבחינת הקשיים בהעברת טכנולוגיות ננו מהאקדמיה לתעשייה

פורום תל"ם (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) תוך הסתייעות בוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה (INNI-Israel National Nanotechnology Initiative) פעל בשמונה השנים האחרונות להקמת שישה מרכזי מחקר בתחום הננו-טכנולוגיה שמומנו בשיטת Matching. עד כה הושקעו בתחום הננו כ-400 מליון דולר ע"י ממשלת ישראל וגופים אחרים. מרכזי המחקר שהוקמו קלטו עשרות חוקרים מהארץ ומחו"ל וביצעו אלפי מחקרים המתבססים על ננו-טכנולוגיה, שהשפעתם טרם באה לידי מימוש הפוטנציאל המירבי.
UNESCO 2015:Science and Innovation in Israel

אונסקו 2015 : מדע וחדשנות בישראל

At UNESCO’s request from Dr. Daphne Getz, SNI has written a chapter about science, technology, and innovation (STI) in Israel. The chapter was published as part of the UNESCO Science Report 2015.
Public Funding of R&D: PREF

מימון ציבורי למחקר ופיתוח: PREF

מוסד שמואל נאמן שותף בפרויקט PREF בחסות האיחוד האירופי (7FP). מטרת המחקר היא לבנות מאגר מידע על המימון הציבורי למחקר ופיתוח, במדינות אירופאיות ובמדינות נוספות בינהן ישראל. לאחר בניית המאגר, ינותחו הנתונים של מימון מחקר ציבורי בפילוח לפי נושאים ולפי סוג ההקצאה (מימון תחרותי/ פרויקטלי ומימון מוסדי). התוצר הסופי הוא סקירה של המצב הנוכחי וניתוח מגמות של פני השנים 2000-2014 של המימון הציבורי למחקר עבור המדינות הנסקרות.
The Society and National Security

החוסן החברתי (SNS)

מטרת הפורום הייתה להקים תשתית למחקר בתחומי הביטחון הלאומי תוך הסתייעות ושילוב של הפוטנציאל הקיים במוסדות המחקר בארץ, מתוך מטרה לבסס את הידע בתחום על מחקר מעמיק ושיטתי. הפורום אמור היה לעסוק בנושאים כגון: מהי התשתית החברתית-אנושית של הביטחון הלאומי, או מהם ה"משאבים" הפסיכולוגיים והחברתיים הדרושים לקיום רמה נאותה של ביטחון לאומי? וכן בהגדרה או הגדרות של המושג "חוסן חברתי ואפיונו" מבחינת המשתנים והתהליכים המבטאים את מידת החוסן החברתי.
Environmental Technologies (Clean-Tech)

טכנולוגיות הסביבה: רואים רחוק רואים ירוק

נושא טכנולוגיות הסביבה הישראליות והפוטנציאל העסקי הגלום בפיתוחו ושיווקו, עולה לאחרונה תדיר על סדר היום הציבורי ונחשף רבות באמצעי התקשורת השונים. שוק הטכנולוגיות הסביבתיות נחשב כיום אחד השווקים החזקים והצומחים בעולם. היקף המסחר בשוק הסביבתי העולמי מוערך בכ – 600 מיליארד דולר בשנה, ושיעור צמיחתו מוערך בקצב גידול של 5% עד 8% לשנה. מדובר בשוק יציב, הגדל בהתמדה. מבחינת נתח שוק עולמי, שוק הטכנולוגיות הסביבתיות (קלינטק) מהווה כשליש מהשוק הסביבתי הגלובלי.
Economics of National Security Program (ENS)

כלכלת הביטחון הלאומי (ENS)

תכנית ה-ENS (Economics of National Security), הוקמה בסוף שנת 2003. זוהי תכנית מחקר בין-מוסדית היוזמת, מעודדת ותומכת במחקרים אקדמיים של קשרי הגומלין בין כלכלה לביטחון. מטרות התכנית הן לפתח מחקר איכותי על השפעות המצב הביטחוני על התפתחות הכלכלית בישראל, הערכת היקף המשאבים המוקצים לביטחון בישראל ומידת היעילות בניצולם.
University Patent Commercialization

מסחור פטנטים שמקורם במוסד אקדמי

פרויקט "מעבדת יזמות", בניהולם של פרופסור מיה ארז ופרופסור אבי פייגנבאום ,החל בשנת 2003 כאשר בשנת 2004 הורחבה פעילות הפרויקט .תכנית הפרויקט הביאה לבניית קורס ביזמות לתלמידי תואר שני במנהל עסקים MBA)), הקרוי E-lab או" מעבדת יזמות ."הקורס מתבצע בשיתוף עם היחידה העסקית בטכניון ובו צוותים המורכבים מסטודנטים ל MBA -עובדים בשיתוף עם חוקרים מהטכניון ונציגי קרנות הון סיכון לבניית תכניות עסקיות לפטנטים שמקורם בטכניון .
Introducing a Packaging Law in Israel - Potential and Possibilities for Application

חוק אריזות בישראל: פוטנציאל ואפשרויות יישום

האריזות מהוות, בהערכה גסה כ- 10% - 15% ממשקל האשפה וכשליש מנפחה. מבחינה כלכלית, עלות הטיפול בפסולת אריזות מגיעה לסך של כ- 100 - 150 מיליון דולר בשנה, וזאת, מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות החיצוניות של ייצור האריזה, האיסוף, השינוע והטיפול בפסולת.
A National Plan for the Chemical Industry in Israel

התעשייה הכימית של ישראל

הפרויקט מנתח את ענפי הכימיה והפרמצבטיקה שמיוצרים ומפותחים בישראל, בהווה ובעתיד, מציג אלטרנטיבות, וענפים חדשים בתחום, מעלה השוואות עם שווקים גלובליים ומציע כלי מדיניות למקבלי ההחלטות בממשלה ליישום. שותפים בו, מלבד מוסד שמואל נאמן, הממשלה – משרד האוצר, והתאחדות התעשיינים.
Active Researchers Survey in the Russell Berrie Nanotechnology Institute at the Technion (RBNI)

סקר חוקרים פעילים במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון (RBNI)

מטרת המחקר היתה לבחון את פעילותו של המכון לננוטכנולוגיה לאורך זמן, ולאמוד את התוצאות וההשפעות על פעילות החוקרים במסגרת המכון. הסקר הראשון נערך במהלך שנת 2007. סקר זה, שני במספר, שנערך במהלך שנת 2009, בא לאמוד את התפתחות תחום הננו בטכניון ולבחון את השפעת התוכניות השונות, המופעלות במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי, ואת השינויים שחלו בפעילות החוקרים בתחום הננו לטווח הארוך. הערכת פעילות המכון מתבססת על בחינת ההתקדמות שהושגה בתחומי הננו השונים, ואת מידת ההשפעה הנובעת מהשקעות המכון בתחומים אלה. על בסיס הערכות אלה, מוסד ש. נאמן סיפק משוב להנהלת RBNI על הפעילויות והתוכניות שלו במהלך חמש שנות פעילותו.
R&D Vision And Strategy

חזון ואסטרטגיה למחקר ופיתוח

פרויקט חזון ואסטרטגיה למו"פ הוא חלק מתכנית "חזון ואסטרטגיה לישראל 2008-2028" של המועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל (USISTC). תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת תכנית אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים.
National Innovation Strategies: International Comparisons and Collaborations

מדיניות לאומית בתחום החדשנות: הודו-ישראל

הבסיס לתכנית הוא ההכרה כי לישראל ולהודו אינטרסים משלימים ביצירת קשרים כלכליים ברי-קיימא. בפרט, הודו תופסת בהדרגה מקום מרכזי בנוף הגיאו-פוליטי העולמי, השוק ההודי המתפתח מהווה כר צמיחה ראשון בחשיבותו לתעשייה הישראלית ומקור לחדשנות תהליכית, בעוד ישראל מהווה עבור הודו מקור נגיש ואטרקטיבי לטכנולוגיות וידע רלוונטי במגוון רחב של תחומים – מביטחון ועד לחקלאות מדברית – כמו גם לחדשנות מוצרית. התכנית התמקדה לפיכך בזיהוי יכולות משלימות, יצירת רשת משאבים בינלאומית, חילופי עמדות וחוקרים, תיאום מדיניות, והפצת מידע הדדי.
Human Resources for Science and Technology in Israel

הון אנושי מדעי וטכנולוגי בישראל

המחקר הוזמן על ידי ועדת כח האדם של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) והתבצע במימון משותף של המולמו"פ ומוסד שמואל נאמן. מטרת המחקר היא הצגת נתונים לגבי מצב כח האדם המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל. נתונים אלה ישמשו בסיס לגיבוש ולעיצוב מדיניות מושכלת להכשרת כח אדם מדעי וטכנולוגי לתעשייה ולאקדמיה.
The Emergence of a Global Work Culture in Multinational Organizations

התפתחותה של תרבות עבודה גלובלית בחברות רב-לאומיות: גורמים והשלכות התנהגותיות

חברות רב-לאומיות הינן שחקן מרכזי בסביבת העבודה הגלובלית (Bartlett & Ghoshal, 1994). חברות אלו חוות את הצורך ליצור ערכים ונורמות התנהגות המתבטאים בתרבות ארגונית משותפת של החברה הגלובלית, מעבר לגבולות של תרבויות המוצא של העובדים, ובמקביל, לכבד ערכים ומנהגים מקומיים של חברות הבת שלהם (Reade, 2001). ברמת הפרט, יחידים העובדים בחברות גלובליות מגלים כי בנוסף לזהות החברתית הקיימת, עם הקבוצה התרבותית ממנה באו, מתפתחת זהות חדשה, עם הקבוצה החברתית הגלובלית בתוכה הם עובדים.
Dialogue, Mediation and Conflict Resolution Between Industry and Community

דיאלוג, גישור, ויצירת הסכמות: תעשייה-קהילה-רשויות

פרויקט זה נועד לקדם דיאלוג אמיתי בין התעשייה, היזמים, הציבור, הקהילות והרשויות ברמה המקומית והארצית בנושאי איכות הסביבה, מתוך הבנה כי שת"פ בין הגורמים השונים מהווה זרז לפיתוח כלכלי בר קיימא, תוך כדי שיפור סביבתי מתמיד. הפרויקט משלב חדשנות מדעית עם תרומה לחברה, לכלכלה ולסביבה, וצפוי להוות דגם לפיתוחים ויישומים נוספים בארץ ובמדינות אחרות.
Promoting Sustainable Development in the Negev Desert

פיתוח בר קיימא בנגב

פעילות מקומית ובינלאומית בנושא מניעת המידבור, כולל ייצוג ב- UNCCD (האמנה למניעת המידבור של האו"ם( בעולם; קידום פרויקט "ארץ צין" כמודל בין-לאומי של פיתוח בר-קיימא באזורים שחונים; הרחבה, והעמקה של מיזם האחריות הסביבתית של התעשייה הכימית (Responsible Care), במטרה לקדם פיתוח בר-קיימא ודיאלוג אמיתי בין התעשייה לקהילה ופיתוח והערכה של מודלים לערים, שכונות וקהילות בנות קיימא.
Reclaiming the Dead Sea: Alternatives for Action

שיקום ים המלח: בחינת חלופות אפשריות לפתרון סוגיית שינויי המפלס

ים המלח, הים הנמוך ביותר בעולם והאגם המלוח ביותר בעולם, נתון כיום במצב של פגיעה סביבתית חמורה. שאיבות המים מהירדן, הכינרת והירמוך לישראל, ירדן וסוריה, וכן שאיבת מי ים המלח למפעלי התעשיות של ים המלח בישראל ובירדן, מצמצמות בהתמדה את אספקת המים לימה. למעשה, "נגמרו" הזרימות הטבעיות לימה. ברירת המחדל, דהיינו לא לעשות דבר ולהמשיך במסלול "עסקים כרגיל", הינה החלופה היקרה ביותר- מבחינה כלכלית וסביבתית. הנזקים הסביבתיים, נזקים לתיירות ולכבישים מוערכים ב-90 מיליון דולר לשנה.
Evaluation of the MAGNETON Program

הערכת תוכנית המגנטון

המחקר להערכת תכנית ה"מגנטון" נערך במהלך 2009-2008 במימון משותף של מוסד שמואל נאמן ומנהלת מגנ"ט. מטרות המחקר המרכזיות היו לבחון את התפוקות של פרויקטי ה"מגנטון" ואת הצלחתם תוך התמקדות במאפייני הפרויקטים, החוקרים מהאקדמיה וראשי הפרויקטים מהתעשייה המשתתפים בהם, לבחון את תהליכי העבודה ושיתוף הפעולה בין המשתתפים בפרויקטים מהאקדמיה ומהתעשייה, ולגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות אשר יופנו למקבלי ההחלטות ויאפשרו לאתר את נקודות החוזק והתורפה של התכנית ולשפרה.
The Israeli Innovation System: An Overview Of National Policy And Cultural Aspects

מערכת החדשנות בישראל: מדיניות לאומית ואספקטים תרבותיים

הפרויקט הוא חלק מפרויקט בינלאומי שעוסק במדיניות של חדשנות במסגרת הוועידה הכלכלית של ה- UN באירופה.
R&D Vision and Strategy- Leveraging R&D and Technology Adoption for Sustained and Balanced Economic Growth

מו"פ ומינוף טכנולוגיות מתקדמות – ליצירת צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת

תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת מטרה אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים. צוות המו"פ והטכנולוגיה הוא אחד מששת הצוותים בתכנית שפועל בחסות משותפת של מוסד שמואל נאמן והמועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל. משימתו של צוות המו"פ והטכנולוגיה היא לעצב תכנית למדיניות אסטרטגית לעידוד החדשנות, טיפוח פעילויות מחקר ופיתוח, והטמעת טכנולוגיות מתקדמות בענפי המשק, לרבות ענפי תעשיה ושירותים מסורתיים. זאת, במטרה להשיג צמיחה כלכלית מתמדת ומאוזנת, תוך צמצום פערים כלכליים וחברתיים ע"י מינוף היכולות המוכחות של ישראל בתחומי המחקר המדעי והטכנולוגי, והצלחותיה בתחומי יזמות וטכנולוגיות עילית.
Evaluation of the Space Industry

הערכת ההשפעה של תעשיית החלל על כלכלת ישראל

המחקר התבצע במהלך השנים 2009-2007 במימון משותף של מוסד נאמן ושל מפא"ת. מטרתו היתה להעריך את השפעתה של תעשיית החלל האזרחית על כלכלת ישראל באמצעות איסוף וניתוח של נתונים על תעשיית החלל (בארץ ובעולם), על הכשרת כוח האדם ועל המו"פ בתחום זה. כמו כן, נבחנה מדיניות ממשלת ישראל לגבי תחום זה.
Israel 2028: Vision and Strategy for Israel

ישראל 2028 : חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל

במסגרת המשך המאמץ ליישום הלכה למעשה של תכנית "ישראל 2028 - חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית בעולם גלובלי" יזם מוסד שמואל נאמן מספר פרויקטים המיועדים להכין יחד עם גורמי הממשלה תכנית יישום רב-שנתית.
Israel

מקומה של ישראל בשוק הביו-אתנול העולמי בשיתוף עם קרן GM

נושא הביו-דלקים (BioFuels) הינו אחר הנושאים החמים ביותר בשוק האנרגיה הגלובלי ובשווקי סחורות היסוד ,(Commodities) שמקורם בייצור חקלאי. לנושא זה השלכות פוליטיות וכלכליות משמעותיות בפרט עבור המדינות המתועשות הגדולות שצורכות וסוחרות במקורות אנרגיה כיום.
Enlarging Water Supply in Israel Through Non Revenue Water (NRW) Reduction and Prevention of Sewage Leakage

הגדלת היצע המים בישראל ע"י צמצום פחת מים ומניעת דליפות ביוב

במסמך מוצגים נתונים המצביעים על צריכת המים העירונית בישראל ועל כמויות השפכים המיוצרות בגין צריכה זו. נושאים אלו נבדקו לעומק בכדי להבין את פוטנציאל החיסכון במים היכול לנבוע מהשקעה במערכות התשתית של אספקת המים ובמערכות הולכת הביוב.
Innovation 2011 – Active Industrial Policy for leveraging Science and Technology and Israel

חדשנות 2011 - מדיניות תעשייתית פעילה למינוף מדע טכנולוגיה ותרבות החדשנות

מטרת העבודה להציע חלופות למדיניות לאומית תעשייתית יוזמת ופרו-אקטיבית הממנפת את יתרונות המדע וטכנולוגיה של ישראל בשילוב עם תרבות החדשנות. זה ניסיון לקדם את יישום המסקנות של תוכנית "ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי". העבודה מתמקדת בשלוש מתוך עשרת הנושאים שסומנו כראשיים להשגת יעדי החזון של ישראל 2028: האתגר הגלובלי, מינוף המדע הטכנולוגיה והמו"פ ושדרוג התעשיות המסורתיות, כולל שדרוג ההישגים העסקיים והקטנת הפער החברתי, הנובע מקיום משק דואלי.
Cooperation Policy in Business and Science with East Asia

מדיניות לאומית לשיתוף פעולה בעסקים ומדע עם מזרח אסיה

במסגרת המדיניות הלאומית להרחבת שיתוף הפעולה עם המזרח, התחדד נושא שעסקנו בו בעבר וחזרנו אליו ב 2011. איך לשתף פעולה בין תעשייה ישראלית ותעשיות מובילות בסין ובהודו, כאשר 2 חברות גדולות ישראליות נרכשו ע"י חברות מובילות בסין ובהודו, חברת "מכתשים אגן" נרכשה ע"י CHEM CHINA וחברת "תרו" לתרופות ע"י חברת SUN ההודית.
Intellectual Property in the Government Sector: The State of Affairs

קניין רוחני במגזר הממשלתי: תמונת מצב

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לגיבוש מדיניות בנושא זכויות קניין רוחני על ידע המהווה תוצר של פעילות מו"פ במימון ממשלתי ובביצוע גופים ממשלתיים/עובדי מדינה. הכוונה לגבש המלצות לקווים מנחים לבניית אסטרטגיית ניהול קניין רוחני בהתאם ליעדי המו"פ הממשלתי והשלכות העברת ידע בבעלות ממשלתית באמצעות מסחור זכויות קניין רוחני.
Developing a Northern Biotechnologies Cluster in Israel - BioNorth

פעילות יזמת - BioNorth

יזמת BioNorth פועלת במהלך השנים אחרונות בהכוונתה של ועדת היגוי שבה חברים נציגי הגופים המממנים את הפעילות: החברה הכלכלית לחיפה, הטכניון, בי"ח רמב"ם, מכון רפפורט ומוסד נאמן. בראש ועדת ההיגוי עומד פרופ' יובל שוהם שהתמנה ליו"ר ועדת ההיגוי בקיץ 2008. את הפעילות מפעיל באופן שוטף ד"ר אברהם רותם בעזרתה של בלה זלמנוביץ – מידענית ובסיועו של גולן תמיר האחראי על המחשוב. במהלך שנת 2010 הצטרפה ליזמה התאחדות התעשיינים בחיפה והצפון.
National Policy for Packaging Waste Management

מדיניות לאומית לטיפול בפסולת האריזות בישראל

מטרת העבודה היתה בחינת חלופות חקיקה והמלצה על המתווה המועדף בישראל לטיפול בפסולת אריזות.
Innovation in Israel 2010 - Implementation of "Israel 2028" program

חדשנות בישראל 2010- יישום תכנית "ישראל 2028 "

כהמשך לחזון ואסטרטגיה ישראל 2028, אנו מקיימים השנה פרויקט המשך , במטרה למנף את המדע והטכנולוגיה עם תרבות החדשנות למדיניות לאומית לקידום של תעשייה תחרותית ברת קיימא . אנו מתרכזים בהעצמת התעשייה המסורתית מחד ובקידום מדיניות של תעשייה עתירת ידע המממשת את הכוונים הטכנולוגיים החדשים לתעשייה .
Adopting ICT in agriculture, education and development of the rural space

אימוץ תקשוב (ICT) בחקלאות, חינוך ופיתוח המרחב הכפרי

מחקר זה עוסק בטיפוח וייעול חדשנות בחקלאות, תוך שימוש בתקשוב כאמצעי לעיצוב חינוך חקלאי למגוון הגילאים ופיתוח המרחב הכפרי. לכל אל חשיבות אסטרטגית לישראל וההמלצות והמסקנות שנגזרו מהמחקר שולבו בדו"ח מוסד שמואל נאמן להעצמת התעשיות הקלאסיות שהוצגו במהלך 2012 למשרד החקלאות ולהתארגנויות האזוריות.
Architectural Education in Israel as a Means of Advancing Sustainable Planning

חינוך אדריכלי בישראל כאמצעי לקידום תכנון בר קיימא

מחקר ראשוני מראה שקיימות ואיכות סביבה אינם מהווים נושאים מרכזיים/מובילים בסטודיו האדריכלי בבתי הספר לארכיטקטורה בישראל, וזאת למרות ההסכמה הכללית בין מורי הסטודיו על חשיבותם. ידע תיאורטי ויישומי בנושאי קיימות ואיכות סביבה בהקשר אדריכלי קיים באקדמיה ובפרקטיקה. שילוב כנ"ל חיוני ברמה מכוננת של פרופיל האדריכל/ית. במסגרת הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון ובשיתוף מוסד שמואל נאמן מתקיימות סדנאות בנושא זה. נושאי הסדנאות נגזרים בהתאמה למסגרות הלימודיות של הסטודיו האדריכלי בשנים השונות.
The Water Forum

פורום המים

"פורום המים" שהוקם בשנת 2009 ע"י מוסד שמואל נאמן, בשיתוף רשות המים ומכון גרנד למחקר המים בטכניון, משמש כבמה לליבון וניתוח נושאים מרכזיים, במטרה לתרום לגיבוש ניירות עמדה במגוון רחב של נושאים בתחום האסטרטגיה והמדיניות.
Facilitating Collaboration in Stem Cell Research through Intellectual Property

מדיניות למינוף המחקר בתאי גזע באמצעות קניין רוחני

מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לעיצובה של מדיניות מחקר, פיתוח והעברת ידע בתחום תאי הגזע. מדיניות זו נועדה לעודד חדשנות מחקרית לצד סיוע במינוף מעמדה של ישראל כמובילה בתחום זה בזירה העולמית.
National Plan for Greenhouse Gas Mitigation

הכנת תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה

במהלך שנת 2010, ליוה צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן את עבודתה של ועדת מנכ"לים בינמשרדית להפחתת פליטות גזי חממה, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, מר חיים שני. ועדת המנכ"לים מונתה מכֹח החלטת ממשלה 1504 ממרץ 2010 לגבש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, במטרה להפחית את הפליטות ב-20% עד שנת 2020, ביחס לתרחיש עסקים כרגיל.
Technion’s Contribution to Israel and to the Development of Technology in the World, Through Its Graduates

תרומתו של הטכניון, באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם

רבים בעולם בכלל ובישראל בפרט, אינם מודעים לתרומה הבלתי רגילה שיש לטכניון מאז היווסדו בשנת 1924 למדע, לטכנולוגיה, לכלכלה, למשק, ולחברה בישראל וזאת בערוצים שונים בהם היא באה לידי ביטוי. מטרת הפרויקט לזהות ולנתח את תרומתו של הטכניון באמצעות בוגריו, למשק בישראל ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם.
Activities on Innovation and Urban Planning

פעילויות שונות בנושא חדשנות ותכנון אורבני

יחד עם המרכז לחדשנות, בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול, בהובלת פרופ' מרים ארז, הכין פרופ' שלמה מי-טל סדנא עבור מנהלים בכירים בתעשיות המסורתיות, בשם "Moving Up", במטרה לשדרג חברות בתעשיה זו כדי לייצוא ולהתחרות בשווקי העולם.
Innovation in the Service Sector

חדשנות במגזר השירותים

יוזמה זו של מוסד שמואל נאמן במימון משותף של מוסד נאמן ולשכת המדען במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נועדה לבחון את החדשנות במגזר השירותים בפעם הראשונה בישראל.
Policy Incentives for Knowledge Creation

תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework

הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.
הערכת תרומתה של "אינטל ישראל" לכלכלה הלאומית

הערכת תרומתה של "אינטל ישראל" לכלכלה הלאומית

עבודה זו הינה חלק מניסיוננו לבחון את הסוגיה של תרומות חברות גדולות למשק הלאומי. מידת תרומתה של אינטל ישראל למשק נבחנה בשלושה "מישורי תרומה": התרומה הישירה, התרומה המצרפית והתרומה הרכה. התרומה הרכה כומתה בחלקה לערכים כספיים. לפי הממצאים דומה שניתן לקבוע שאינטל ישראל הינה אבן יסוד עליו נשענת "תעשיית העילית" של ישראל.
Empowering the Classical Industry

העצמת התעשייה הקלאסית

שנת 2016 אופיינה בקידום מתווה ההמלצות של הוועדה להעצמת התעשייה הקלאסית, תוך התרחבות לתחומים נוספים דוגמת חינוך והשכלה: קידום חינוך טכנולוגי-מקצועי* המאמץ להקים מחדש את בסמ"ת המיתולוגי, כסמן ימני של חינוך טכנולוגי-מקצועי איכותי, מתחיל להתממש. בית הספר נכנס לשנת הלימודים השנייה שלו מלווה בוועד מנהל איכותי, ותמיכה נחושה של עיריית חיפה ומשרד החינוך. בית הספר צפוי לעבור, לתקופת ביניים, עד הקמתו של מבנה ייעודי, למרכז הטכנולוגי החדש בנווה דוד הכולל מעבדות מודרניות.
יזמות בטכניון

יזמות בטכניון

דו"ח זה הוכן ביוזמת וע"פ בקשת הנהלת הטכניון והוא נועד לשמש כחומר רקע לצורך גיבוש מדיניות טכניונית בתחום היזמות. הדוח מנתח את היעדים של אוניברסיטת מחקר טכנולוגית במאה ה-21 ומצביע על היזמות כאחר המרכיבים החשובים בהגשמת הייעוד השלישי של אוניברסיטה, מעבר למחקר והוראה.
סוגיות לגיבוש תוכנית מטרופולין בצפון

סוגיות לגיבוש תוכנית מטרופולין בצפון

קידום ומיצוב של אזור הצפון כמטרופולין אטרקטיבי לתעשייה ולציבור הישראלי, נמצא חדשות לבקרים על סדר היום הציבורי. עבודה זו נועדה להעניק כלים לגיבוש תוכנית אטרקטיבית לצפון כך שייהפך למטרופולין מפותח כלכלית ותעסוקתית, תוך התבססות על מודלים חדשים לפיתוח אזורי ונתונים שרלוונטיים לאזור הצפון. הנתונים בפרויקט זה מתבססים בחלקם על עבודה שבוצעה במוסד שמואל נאמן לשדרוג כלכלי של אזור הצפון וניתוחם.
גורמי הצלחה וכישלון של חברות מובילות בישראל

גורמי הצלחה וכישלון של חברות מובילות בישראל

מטרת המחקר, לסקור את התעשייה הישראלית מאז קום המדינה ועד היום, במטרה להפיק לקחים מהניסיון שהצטבר ולנסות להגיע להבנות והמלצות לעתיד.
השפעת האוניברסיטאות על הסטודנטים להיות יזמים

השפעת האוניברסיטאות על הסטודנטים להיות יזמים

מחקר זה מציג תאוריה של התהליך שעובר סטודנט בדרכו להפוך ליזם. התאוריה מתבססת על תיאורית "stage-gate" לחדשנות. על פי התאוריה, התהליך שעובר סטודנט למדע וטכנולוגיה עד שהוא נהיה יזם היי-טק דומה לסדרת "שערים", נקודות החלטה או "דלתות".
פרוייקט מחקר: גלגלי החיים בישראל

פרוייקט מחקר: גלגלי החיים בישראל

פרויקט מחקר "גלגלי החיים" הושק בשנת 2013, במטרה להשוות בין ביצועיה של ישראל לביצועיהן של מדינות אחרות בחמישה ממדים עיקריים בהם עוסקת החברה בישראל: כלכלה, חדשנות, מדע וטכנולוגיה, חברה-משילות-חינוך, סביבה ואנרגיה. מקור הנתונים בו נעשה שימוש לניתוח השוואתי הינוWorld Competitiveness Yearbook של ביה"ס לניהול IMD, שהינו בית ספר מוביל לעסקים בלוזאן, שווייץ, אשר מציג נתונים רבים על מגוון רחב של משתנים הנוגעים לתחרותיות הגלובלית בקרב 60 מדינות.