בעלת תואר D.Sc בכימיה פיסיקלית מהטכניון, מכון טכנולוגי לישראל.
בשנים האחרונות מעורבת בהיבטים רבים של R & D וניהול. במסגרת העבודה ותחומי עניין השתתפה בקורסים מתקדמים עבור מנהלים בכירים: ניהול פרויקטים, מו"פ וניהול, שיווק, כספים, גיוס, ומשא ומתן.
צרכי חברות בתחום ההתקנים המשלבים הנדסה וביולוגיה
מטרת המחקר היא למפות את הצורך, בהווה ובעתיד, של חברות העוסקות בנושאים המשלבים ביולוגיה ורפואה עם הנדסה ומדעי המחשב, בשירותי תשתית לאומית לפבריקציה בטכניון, כדוגמת שירותים לייצור התקנים בתחום המיקרואלקטרוניקה או ננוטכנולוגיה ליישומים ביולוגיים ורפואיים
מיפוי דרישות הון אנושי לתעשייה המתקדמת בירושלים
מוסד שמואל נאמן ביחד עם הרשות לפיתוח ירושלים, עיריית ירושלים, הפורום הכלכלי חברתי ומנהלת המעסיקים חברו יחד להתנעת פרויקט לעידוד חיילים משוחררים ללימודים אקדמיים ותעסוקה בירושלים. מטרתו העיקרית של הפרויקט היא לזהות מגמות של שוק העבודה בירושלים בהיבטים של הון אנושי, ובהתאם לכך לסייע לחיילים משוחררים (עד 5 שנים מהשחרור) להשתלב במסלולי לימוד רלוונטיים לצרכי השוק ובפריון גבוה.
מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה
מגזר ההשכלה הגבוהה מתמודד עם אתגרים רבים מאי פעם, ולכן זקוק למנהיגים ומנהיגות שיכולים להוביל את חברי הסגל (העמיתים) ולהבטיח את יישום מטרות האקדמיה.
בחינת מכלול ההיבטים להקמת "מרכז אקדמי בעיר פתח-תקווה"
בחינת מודלים שונים שיאפשרו פתיחה של מרכז אקדמי חדש שכולל בית ספר למצטיינים בפ"ת, או חלופה אחרת למרכז כזה. תוך שימוש בקיום ראיונות ובחינת הספרות, צוות הפרויקט גיבש שלושה מודלים אפשריים מתוכם יבחרו נציגי עיריית פתח-תקווה את המודל המתאים ביותר לאקו-סיסטמה העירונית: מרכז למידה לאורך החיים Lifelong Learning, מרכז אקדמי יישומי ושילוב של מרכז למידה לאורך החיים ומרכז אקדמי קיים.
דו"ח המדע של אונסקו 2021: מדע וחדשנות בישראל
דו"ח המדע של אונסק"ו נוסד ב-1993 תחת השם "מצב המדע בעולם". מאז פורסמו שבעה דוחות בסדרה. דוחות הסדרה מתארים וסוקרים את התפתחות מערכות התמיכה במדע, בטכנולוגיה ובחדשנות בעולם לאורך זמן. הדו"ח מצביע על מגמות מפציעות ושם אותן בהקשר פוליטי וסוציו-אקונומי. כל דו"ח מתחיל בסקירה של המגמות הגלובליות. את הפרק על ישראל כתבו ד"ר דפנה גץ וצוות מוסד שמואל נאמן.
מחקר לבחינת שיתופי פעולה בין התעשייה למרכזי התשתית בננוטכנולוגיה בטכניון
המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי הוקם בינואר 2005 כמיזם משותף של קרן ראסל ברי, ממשלת ישראל דרך פורום תשתיות לאומיות למו"פ (תל"מ), INNI והטכניון. חזון המכון הוא מיצוב הטכניון ומדינת ישראל בחזית המחקר והפיתוח העולמיים בתחומי הננוטכנולוגיה. החל משנת 2010, המכון נכנס לשלב השני של פיתוחו, שאמור להימשך עד שנת 2014.
מחקרים: חדשנות – טכנולוגיות סביבה
מחקרי מוסד שמואל נאמן מצביעים על הצעדים הנדרשים על מנת שמדינת ישראל תנצל את הפוטנציאל הגלום בשוק זה - הן לשיפור איכות החיים והסביבה בישראל והן בהזדמנות לייצא ולייצר מקומות עבודה בתחום. העבודות משקפות את המגמות העיקריות בעולם, ממפות את הייחוד והיתרון היחסי של המשק הישראלי ושופכות אור על החסמים העומדים בפני היזמים, המשקיעים ואנשי התעשייה בישראל, ומפרטות עקרונות בסיסיים לעיצוב מדיניות תומכת.
סקירת מקורות מימון של אוניברסיטאות בעולם
מוסדות להשכלה גבוהה נתקלים בקשיים פיננסיים רבים המושפעים משינויים בהכנסות ובהוצאות התפעול. האוניברסיטאות בוחנות גישות שונות כדי להתמודד עם הקשיים הכלכליים. לא קיים מודל יחיד שעשוי להתאים לכל המוסדות האקדמיים. ניתן לסווג את הפתרונות למספר מסלולים: הגדלת הכנסות, פעולות התייעלות, יצירת שיתופי פעולה ומיזוג מוסדות אקדמיים, וכן "המצאה מחדש" של המוסד (reinventing).
מחקר הערכה ליוזמה למען רפואה מותאמת אישית
היוזמה למען רפואה מותאמת אישית (רמ"א) מתקיימת בשותפות של יד הנדיב, קרן קלרמן והקרן הלאומית למדע, בתמיכת הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) וישראל דיגיטלית. מטרת היוזמה היא לקדם מחקר בסיסי ולפתח שיטות דיאגנוסטיות וטיפוליות חדשות על ידי חוקרים ישראלים באוניברסיטאות, בבתי חולים ובמוסדות רפואיים אחרים בארץ.
בוגרי מסלול רופא-חוקר באוניברסיטאות בישראל
רופאים-חוקרים הינם נדבך חשוב בתחום המחקר ביו-רפואי בכלל ובביצוע מחקר "תרגומי", שמטרתו קידום מחקר בסיסי אל עבר פתרונות רפואיים, בפרט. מדינות מתקדמות בעולם משקיעות משאבים רבים בפיתוח הון אנושי זה תוך הבנת תרומתו המשמעותית לפיתוח מערכת הבריאות, כמו גם קידום התעשייה והאקדמיה.
חוקרים בכירים, ישראלים או זרים, שנקלטו באוניברסיטאות בישראל
עבודת מחקר זו התבצעה לבקשת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועוסקת בחוקרים בכירים, ישראלים או זרים, שהיו חברי סגל בכירים באוניברסיטאות בחו"ל ובחרו לקבל תפקיד של סגל בכיר בדרג אקדמי של פרופסור חבר או פרופסור מן המניין באוניברסיטאות בישראל. המחקר נערך מתוך הבנה כי לחוקרים הבכירים הבאים לעבוד בישראל מאוניברסיטאות מובילות בחו"ל עשויה להיות תרומה רבת ערך לקידום המחקר בארץ. המחקר נותן תמונת מצב עדכנית אודות חוקרים אלו בישראל, המוטיבציה להגעתם, תהליך הקליטה במוסדות המחקר בארץ והאפשרויות לעידוד התופעה.
תחזיות טכנולוגיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי
מחקר זה מבוצע החל משנת 2017 במסגרת מכרז ארבע שנתי עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרת המחקר לבצע תחזיות צרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי לתחומים/מקצועות נבחרים לטווח קצר (10 שנים), בהתבסס על תחזיות טכנולוגיות עולמיות שהותאמו לישראל. הרציונל הוא כי עבודה זו תסייע בהרחבת ההבנה והידע בנוגע לדרישות עתידיות לכוח אדם מדעי וטכנולוגי תוך התמקדות בנושאים מסוימים ובהכוונה וקביעת סדר עדיפויות בהשקעות להכשרות כוח אדם במדע וטכנולוגיה בתחומים נדרשים.
מודלים לקידום מחקר אקדמי אל עבר פיתוח וייצור תרופות חדשניות בישראל
במסגרת הפרויקט נבחנים מודלים שונים המיושמים בעולם לקידום מחקר אקדמי אל עבר פיתוח ויצור תרופות חדשניות. המחקר בודק כיצד במדינות שונות בעולם נתמך קידום הרעיון משלב ההמצאה באקדמיה לקראת שלבי פיתוח תעשייתיים וכיצד תובנות אלו יכולות להיות מיושמות בישראל. למידת המודלים השונים עשויה לסייע לקידום תעשיית הפארמה המקומית תוך ניצול המצוינות האקדמית הישראלית בתחומי מדעי החיים והרפואה. בנוסף, נבחן האופן בו ניתן לבנות אקו-סיסטם מוצלח לתעשיית הפארמה, תוך שילוב סביבה אקדמית תומכת, במדינות בנות השוואה כגון סינגפור ודנמרק.
קשרי אקדמיה תעשייה
ניתוח של קשרי אקדמיה-תעשייה על בסיס של נתונים ואינדיקטורים כמותיים. פיתוח תובנות על לגבי מדיניות אופטימלית ומודלים מתקדמים לאיזון בין מסחור טכנולוגיה והעברת טכנלוגיה, המבוססת על פעילות משותפת עם ובמימון מחקרים ע"י התעשייה. המלצות לצעדי מדיניות על בסיס התובנות מתוך ראייה של טובת הכלכלה הלאומית והחברה.
מחקר: בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ורובוטיקה חכמה
מטרת המחקר לגבש תמונת מצב עדכנית ומלאה אודות הפעילות הנעשית כיום, באקדמיה ובתעשייה בתחומי בינה מלאכותית, מדעי נתונים ורובוטיקה חכמה, וכן לבחון את האפשרויות לקדם תחומים אלו, בדומה לפעילויות במדינות מתקדמות רבות בעולם.
פרויקט מיפוי תשתיות מחקר לאומיות
מטרת המחקר למפות את תשתיות המחקר הלאומיות הקיימות ולהגדיר צרכים של חוקרים ישראלים בשדרוג והקמה של תשתיות מחקר חדשות. המחקר נערך במהלך שנת 2010 והתמקד בציוד ובמתקנים המצויים בתשתית המחקר.
מימון ציבורי למחקר ופיתוח: PREF
מוסד שמואל נאמן שותף בפרויקט PREF בחסות האיחוד האירופי (7FP). מטרת המחקר היא לבנות מאגר מידע על המימון הציבורי למחקר ופיתוח, במדינות אירופאיות ובמדינות נוספות בינהן ישראל. לאחר בניית המאגר, ינותחו הנתונים של מימון מחקר ציבורי בפילוח לפי נושאים ולפי סוג ההקצאה (מימון תחרותי/ פרויקטלי ומימון מוסדי). התוצר הסופי הוא סקירה של המצב הנוכחי וניתוח מגמות של פני השנים 2000-2014 של המימון הציבורי למחקר עבור המדינות הנסקרות.
אונסקו 2015 : מדע וחדשנות בישראל
At UNESCO’s request from Dr. Daphne Getz, SNI has written a chapter about science, technology, and innovation (STI) in Israel. The chapter was published as part of the UNESCO Science Report 2015.
סקר לבחינת הקשיים בהעברת טכנולוגיות ננו מהאקדמיה לתעשייה
פורום תל"ם (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) תוך הסתייעות בוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה (INNI-Israel National Nanotechnology Initiative) פעל בשמונה השנים האחרונות להקמת שישה מרכזי מחקר בתחום הננו-טכנולוגיה שמומנו בשיטת Matching. עד כה הושקעו בתחום הננו כ-400 מליון דולר ע"י ממשלת ישראל וגופים אחרים. מרכזי המחקר שהוקמו קלטו עשרות חוקרים מהארץ ומחו"ל וביצעו אלפי מחקרים המתבססים על ננו-טכנולוגיה, שהשפעתם טרם באה לידי מימוש הפוטנציאל המירבי.
מיפוי והערכה ביבליומטרית של קבוצות מחקר מובילות בתחום מדעי החיים
עבודה זו עוסקת במיפוי החוקרים הבולטים בשבעת המוסדות האקדמיים בישראל (האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מכון ויצמן והטכניון – מכון טכנולוגי לישראל) בתחומים הבאים של מדעי החיים: גנומיקה, פרוטאומיקה, ביואינפורמטיקה, גנומיקה כימית ורפואה מותאמת אישית.
פעילות מו"פ, תשתיות וכח אדם בנושאי החלל
עבודה זו הוזמנה על הוועדה הלאומית לחלל, המועצה הלאומית למו"פ. מטרת העבודה היא לספק נתונים ומידע על כל הגורמים הפעילים במו"פ בתחום החלל, תפקידם ומצב כוח אדם והתשתיות שברשותם, במטרה לסייע למולמו"פ לגבש תכנית לאומית לפיתוח, שימור, וקידום המו"פ בתחום החלל.
כוח אדם במדע וטכנולוגיה - מודלים לחיזוי טכנולוגי
עבודה זו הוזמנה על ידי תת ועדה לקשרי אקדמיה-תעשייה של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ). אחת המטרות של ועדה זו היא בחינה מחודשת של התאמת ההכשרה שניתנת במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה לצרכי המשק העתידי.
מיפוי תשתיות מחקר בישראל
מוסד שמואל נאמן מבצע בשנת 2012-2013 מחקר המשך בנושא 'מיפוי תשתיות מחקר בישראל'. בשנת 2008 יצאה המולמו"פ – הועדה לתשתיות מחקר (ות"ם), באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה, למכרז לביצוע מחקר בנושא מיפוי תשתיות מחקר בישראל, שאותו נבחר לבצע צוות של מוסד נאמן. מטרת מחקר המיפוי היתה לבנות את בסיס הידע והנתונים שיאפשר למדינת ישראל לגבש מפת דרכים לתכנון, שדרוג והקמה של תשתיות מחקר.
מבט השוואתי על התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי בישראל ובמדינות המזרח התיכון על פי מדדים כמותיים
חברת Thomson Reuters פרסמה בשנת 2011 דו"ח העוסק בניתוח השינויים הרבים שחלו בעשור האחרון בפעילויות המחקר במדינות המוסלמיות במזרח התיכון, כפי שהם משתקפים במאגר המידע שלה, ה-ISI. הדו"ח מצביע על התפתחויות מרשימות בהיבטים של מדיניות מחקר, השקעות במחקר ותפוקות מחקר. התהליך מתרחש בעיקר בחמש מדינות: טורקיה, איראן, מצרים, ערב הסעודית וירדן. בעקבות פרסום דו"ח זה, ביצענו במוסד נאמן בחינה השוואתית של תהליכי התפתחות המחקר המדעי והטכנולוגי שחלו בישראל ובמדינות המזרח התיכון.
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות
בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.
מיפוי המחקר והפיתוח החקלאי בישראל
מוסד שמואל נאמן בשיתוף מחלקת המדע והחדשנות של המועצה הבריטית (שגרירות בריטניה בישראל) מובילים פרויקט משותף שמטרתו לזהות נושאים רלוונטיים בתחום חקלאות המדע, שיש להם סינרגיה ופוטנציאל גבוה לשיתוף פעולה בין מדעני בריטניה למדענים הישראלים.
יחסים אקדמיים בין ישראל לארה"ב
ICC) - Israel on Campus Coalition) הינה רשת ארצית של סטודנטים, סגל, ואנשי מקצוע בארה"ב, ששמה לה למטרה לחזק את התנועה הפרו-ישראלית בקמפוסים ברחבי ארה"ב. מחלקת המחקר של ICC פנתה אל מוסד שמואל נאמן בבקשה לבצע סקירה של מצב הקשרים האקדמיים בין ישראל לארה"ב בעשור האחרון.
חדשנות במגזר ה- ICT בישראל
מוסד שמואל נאמן נבחר על ידי הבנק העולמי להכין פרק עבור הדו"ח לפיתוח כלכלי לשנת 2016. הגדרת הנושא המקורית היא: ‘Best Practices and Lessons Learned in ICT Sector Innovation: A Case Study of Israel’ המחקר, שנערך בהובלת ד"ר דפנה גץ, מנתח כיצד מדיניות ממשלת ישראל תרמה לפיתוחה של מערכת אקולוגית ((Eco-system תוססת שעוררה שיעור גבוה של חדשנות טכנולוגית (לדוגמה – VoIP, תוכנות אבטחה) ויזמות, והוא מתאר את הסביבה העסקית והיזמית שנוצרה.
קידום המו"פ והחדשנות בפריפריה בישראל
מחקר זה, שהוזמן על ידי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (מולמו"פ), נועד לספק למקבלי ההחלטות ולמעצבי המדיניות תמונת מצב בנושא השתלבותם של אזורי השוליים במדינת ישראל בפעילות המו"פ והחדשנות. עידוד החדשנות בפריפריה נתפש כמנגנון שעשוי לקדם צמיחה כלכלית שתצמצם פערים מרחביים, שבשנים האחרונות גדלים במדינת ישראל.
RISIS -פרויקט FP7
חבילת עבודה מספר 9 (WP9) מהווה חלק מפרויקט RISIS (Research infrastructure for research and innovation policy studies). מטרת החבילה לפתח שיטת קיבוץ גיאוגרפית, המזהה ריכוזים של פעילות במרחב בתחומי המדע, הטכנולוגיה והחדשנות. תחומים אלו מהווים את עיקר העניין במסדי הנתונים של RISIS. מוסד שמואל נאמן אחראי על התיאום בין המשתתפים השונים ב-WP9.
תשתיות למידה בתחום הננוטכנולוגיה - EduNano TEMPUS
תחום הננו טכנולוגיה הוא אחד התחומים הדינמיים המתפתחים במהירות רבה במחקר המדעי. צורכי התעשייה בתחום הננו מבחינת הידע והמיומנויות הנדרשים מבעלי המקצוע משתנים במהירות רבה. הצורך בשיתוף התעשייה בהגדרת הידע והמיומנות הנדרשות מבוגרי לימודי ננו טכנולוגיות מהאקדמיה כך שיוכלו להשתלב בצורה טובה בתעשייה וייתנו מענה הן לדרישות העכשוויות והן העתידיות הינו קריטי להצלחת ישראל להשתלב ולהוביל בתחום זה בעולם.
סקר קשרי החוץ של ישראל במדע ומחקר ופיתוח ברמה הלאומית והמוסדית
בשנת 2014 השלים מוסד נאמן את השלב הראשון בסקר קשרי החוץ של ישראל במו"פ, ברמה הלאומית והמוסדית. במסגרת שלב זה בוצע סקר ונבנה מאגר מידע ממוחשב בו רוכז מידע רב על קשרי החוץ המדעיים הלאומיים והמוסדיים של מדינת ישראל. בשנת 2016 בוצע השלב השני של הפרויקט, שכלל השלמות והרחבות לפעילות שבוצעה במסגרת השלב הראשון. השלב השלישי מתבצע בשנת 2017 ובמסגרתו יבוצע עדכון כל נתוני מאגר המידע.
יזמות בטכניון
דו"ח זה הוכן ביוזמת וע"פ בקשת הנהלת הטכניון והוא נועד לשמש כחומר רקע לצורך גיבוש מדיניות טכניונית בתחום היזמות. הדוח מנתח את היעדים של אוניברסיטת מחקר טכנולוגית במאה ה-21 ומצביע על היזמות כאחר המרכיבים החשובים בהגשמת הייעוד השלישי של אוניברסיטה, מעבר למחקר והוראה.
הערכת ההשפעה של תעשיית החלל על כלכלת ישראל
המחקר התבצע במהלך השנים 2009-2007 במימון משותף של מוסד נאמן ושל מפא"ת. מטרתו היתה להעריך את השפעתה של תעשיית החלל האזרחית על כלכלת ישראל באמצעות איסוף וניתוח של נתונים על תעשיית החלל (בארץ ובעולם), על הכשרת כוח האדם ועל המו"פ בתחום זה. כמו כן, נבחנה מדיניות ממשלת ישראל לגבי תחום זה.
חזון ואסטרטגיה למחקר ופיתוח
פרויקט חזון ואסטרטגיה למו"פ הוא חלק מתכנית "חזון ואסטרטגיה לישראל 2008-2028" של המועצה למדע וטכנולוגיה ארה"ב-ישראל (USISTC). תכנית זו, בהנהגת מר אלי הורביץ (יו"ר טבע) ומר דוד ברודט, מגבשת תכנית אסטרטגית שתציב את ישראל בין הארצות המתקדמות בעולם במונחים כלכליים וחברתיים.
תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework
הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית
בתחילת שנות ה–2000 זיהה מוסד נאמן את הצורך בהקמת תשתית לקידום תהליך שיטתי ומתמשך של גיבוש מדיניות לאומית למחקר, לטכנולוגיה ולחדשנות. מטרת התוכנית היא לשפר את ההבנה של מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחדשנות תורמים להגברת ידע, עלייה בפריון, שיפור בביצועים הכלכליים, תעסוקה מקצועית, פיתוח בר קיימא ורווחה חברתית. הבנת התהליך מתבססת על איסוף, ניתוח והצגה נכונה של מדדים רלוונטיים שונים ועל ניתוח המגמות של השתנותם על פני זמן ובהשוואה בינלאומית.
מרכזי המידע של מאגדי מגנ"ט
במוסד שמואל נאמן פועל מרכז מידע ממוחשב מהגדולים ביותר בישראל. המרכז הוקם על מנת למלא את צרכי ניהול הידע ואספקת שירותי המידענות למאגדים הפועלים במסגרת תכנית מגנ"ט והוא חלק מתכנית מגנ"ט של משרד הכלכלה. מרכזי המידע מבוססים על מערכת ממוחשבת שתוכננה בהתאם לדרישות צוות מוסד שמואל נאמן ובשיתוף המאגדים.
גישה חדשנית למדידת הפער הדיגיטלי בישראל: עקבות דיגיטליים ככלי לגיבוש מדיניות
בשנים האחרונות, הולכת וגדלה חשיבותו של המחקר בנושא הפער הדיגיטלי לצורך קביעת והערכת מדיניות. במשך שנים, נעשה שימוש במגוון רחב של שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות למדידת פער זה בין מדינות וקבוצות אוכלוסייה שונות ולזיהוי הגורמים העיקריים המשפיעים עליו. שיטות אלה כוללות סקרים, ראיונות מובנים, שאלונים פתוחים וניתוח מדדים.
הערכת תוכניות המצוינים של הטכניון
תכנית המצוינים של הטכניון נוסדה בשנת 1992, ומיועדת לתלמידי תואר ראשון בפקולטות למדעים והנדסה, שזוהו כבעלי יכולות יוצאות דופן. מטרת התוכנית היא לאפשר לתלמידים למצות את הפוטנציאל הגלום בהם תוך הענקת חופש מרבי במהלך הלימודים, על ידי העמקה והרחבה של נושאים המעניינים אותם ולחשוף את הסטודנטים לנושאים ומחקרים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הרגילה.
סקר חוקרים פעילים במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון (RBNI)
מטרת המחקר היתה לבחון את פעילותו של המכון לננוטכנולוגיה לאורך זמן, ולאמוד את התוצאות וההשפעות על פעילות החוקרים במסגרת המכון. הסקר הראשון נערך במהלך שנת 2007. סקר זה, שני במספר, שנערך במהלך שנת 2009, בא לאמוד את התפתחות תחום הננו בטכניון ולבחון את השפעת התוכניות השונות, המופעלות במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי, ואת השינויים שחלו בפעילות החוקרים בתחום הננו לטווח הארוך. הערכת פעילות המכון מתבססת על בחינת ההתקדמות שהושגה בתחומי הננו השונים, ואת מידת ההשפעה הנובעת מהשקעות המכון בתחומים אלה. על בסיס הערכות אלה, מוסד ש. נאמן סיפק משוב להנהלת RBNI על הפעילויות והתוכניות שלו במהלך חמש שנות פעילותו.
הון אנושי מדעי וטכנולוגי בישראל
המחקר הוזמן על ידי ועדת כח האדם של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) והתבצע במימון משותף של המולמו"פ ומוסד שמואל נאמן. מטרת המחקר היא הצגת נתונים לגבי מצב כח האדם המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל. נתונים אלה ישמשו בסיס לגיבוש ולעיצוב מדיניות מושכלת להכשרת כח אדם מדעי וטכנולוגי לתעשייה ולאקדמיה.
חדשנות במגזר השירותים
יוזמה זו של מוסד שמואל נאמן במימון משותף של מוסד נאמן ולשכת המדען במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נועדה לבחון את החדשנות במגזר השירותים בפעם הראשונה בישראל.
סקר מחקר ופיתוח טכנולוגיות אנרגיה בישראל
לאחרונה הושלם סקר למיפוי מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה בישראל, אשר בוצע על ידי צוות האנרגיה והסביבה במוסד שמואל נאמן, לבקשת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (להלן: המולמו"פ). הסקר כולל מיפוי של מאמצי המחקר והפיתוח המגוונים המתבצעים באקדמיה ובתעשייה הישראליים
קניין רוחני במגזר הממשלתי: תמונת מצב
מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לגיבוש מדיניות בנושא זכויות קניין רוחני על ידע המהווה תוצר של פעילות מו"פ במימון ממשלתי ובביצוע גופים ממשלתיים/עובדי מדינה. הכוונה לגבש המלצות לקווים מנחים לבניית אסטרטגיית ניהול קניין רוחני בהתאם ליעדי המו"פ הממשלתי והשלכות העברת ידע בבעלות ממשלתית באמצעות מסחור זכויות קניין רוחני.
פריים: ננו-דיסטריקט 2 ( PRIME: Nanodistrict2 )
מוסד שמואל נאמן השתתף בפרויקט Nanodistrict2 במסגרת תוכנית PRIME . הפרויקט מתמקד בדינאמיקה של התפתחות תחום הננוטכנולוגיה במחקר באקדמיה ובמכוני המחקר וכן בהתפתחות של תעשייה המבוססת על טכנולוגיות הננו במגזרים השונים.
הערכת תוכנית "עמיתי רוטשילד"
מטרות המחקר היו להעריך את ההשפעה של קבלת מלגת "עמיתי רוטשילד" על הקריירה של מועמדיה ועל סיכוייהם לקבל משרות אקדמיות במוסדות מחקר מובילים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה 359 מועמדים שהגישו בקשה למלגת רוטשילד בין השנים 2005-1996: זוכים (עמיתי רוטשילד), מועמדים שבקשתם לקבלת המלגה נדחתה ומועמדים שבחרו לוותר על המלגה.
הערכת תוכנית נופר
תוכנית "נופר" נהגתה כחלק מיישום המלצות "דו"ח מוניטור", שהעלה את הצורך בהקמת קרן לתמיכה בפיתוח בהמצאות אוניברסיטאיות עם פוטנציאל מסחרי בתחומים של ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה, כך שיגדל הסיכוי להעברה מוצלחת של הטכנולוגיה מהאקדמיה לתעשייה. התוכנית מסייעת לבניית גשר בין המחקר הבסיסי למחקר היישומי בשלב בו התעשייה עדיין לא מכירה ברעיון כבעל פוטנציאל מסחרי.
Prime - Euro CV
פרויקט Euro-CV הינו חלק מפעילותה של רשת המצוינות PRIME, הפועלת במסגרת התכנית השישית של האיחוד האירופאי. לפרויקט שותפים מוסדות אקדמיים ומרכזי מחקר ממדינות אירופאיות ספרד, פורטוגל, נורבגיה, צרפת שוויץ וישראל (שמיוצגת ע"י צוות מוסד שמואל נאמן).
הערכת תוכנית המגנטון
המחקר להערכת תכנית ה"מגנטון" נערך במהלך 2009-2008 במימון משותף של מוסד שמואל נאמן ומנהלת מגנ"ט. מטרות המחקר המרכזיות היו לבחון את התפוקות של פרויקטי ה"מגנטון" ואת הצלחתם תוך התמקדות במאפייני הפרויקטים, החוקרים מהאקדמיה וראשי הפרויקטים מהתעשייה המשתתפים בהם, לבחון את תהליכי העבודה ושיתוף הפעולה בין המשתתפים בפרויקטים מהאקדמיה ומהתעשייה, ולגבש מסקנות והמלצות אופרטיביות אשר יופנו למקבלי ההחלטות ויאפשרו לאתר את נקודות החוזק והתורפה של התכנית ולשפרה.