הטבות מס למו"פ עסקי בישראל
עבודה זו בוחנת מערך תמריצי מס לעידוד מו"פ בסקטור העסקי בישראל. למעלה משני שליש ממדינות החברות בארגון ה-OECD, ומדינות תעשיתיות רבות אחרות, מעודדות פעילויות מו"פ בסקטור העיסקי בעזרת הטבות מס המבוססות על היקף הוצאות המו"פ המדווחות ע"י הפירמות.
חדשנות בתעשייה המסורתית
מיזם משותף בין המרכז לחדשנות וידע, הפקולטה לתעשיה וניהול, טכניון, ומוסד שמואל נאמן. מטרת הפרויקט: לסייע לחברות בתעשיה המסורתית לשדרג את יכולתן בתחומי החדשנות והייצוא, בעזרת סדנאות ובליווי פרויקטים המתבצעים בסיוע מנטורים מנוסים.
תרומת חברות גדולות למשק הלאומי
פרויקט זה עוסק בתרומתן של החברות הגדולות למשק התעשייתי והטכנולוגי, במטרה לבחון באם קיומן של החברות הגדולות חיוני לאקו סיסטם התעשייתי - עסקי. פעילות בנושא החלה בשנת 2012, והמשכה הוא ב2013 בשיתוף הכלכלנים ד
התאמת הביקוש להכשרת עובדי ידע בשווקי עבודה קיימים
מחקר זה בוצע במסגרת חבילת עבודה מס' 6 של פרויקט PICK-ME. במסגרת זאת נותחו נתונים שנאספו במסגרת סקר שביצע הל.מ.ס בקרב למעלה מ-5,000 בוגרי אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בישראל אשר בחן את מידת השתלבותם בשוק העבודה.
-min_20190317145646.778.jpg?w=250&quality=60)
פעילות מו"פ, תשתיות וכח אדם בנושאי החלל
עבודה זו הוזמנה על הוועדה הלאומית לחלל, המועצה הלאומית למו"פ. מטרת העבודה היא לספק נתונים ומידע על כל הגורמים הפעילים במו"פ בתחום החלל, תפקידם ומצב כוח אדם והתשתיות שברשותם, במטרה לסייע למולמו"פ לגבש תכנית לאומית לפיתוח, שימור, וקידום המו"פ בתחום החלל.
חוק אריזות בישראל: פוטנציאל ואפשרויות יישום
האריזות מהוות, בהערכה גסה כ- 10% - 15% ממשקל האשפה וכשליש מנפחה. מבחינה כלכלית, עלות הטיפול בפסולת אריזות מגיעה לסך של כ- 100 - 150 מיליון דולר בשנה, וזאת, מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות החיצוניות של ייצור האריזה, האיסוף, השינוע והטיפול בפסולת.
מדיניות לאומית בתחום החדשנות: הודו-ישראל
הבסיס לתכנית הוא ההכרה כי לישראל ולהודו אינטרסים משלימים ביצירת קשרים כלכליים ברי-קיימא. בפרט, הודו תופסת בהדרגה מקום מרכזי בנוף הגיאו-פוליטי העולמי, השוק ההודי המתפתח מהווה כר צמיחה ראשון בחשיבותו לתעשייה הישראלית ומקור לחדשנות תהליכית, בעוד ישראל מהווה עבור הודו מקור נגיש ואטרקטיבי לטכנולוגיות וידע רלוונטי במגוון רחב של תחומים – מביטחון ועד לחקלאות מדברית – כמו גם לחדשנות מוצרית. התכנית התמקדה לפיכך בזיהוי יכולות משלימות, יצירת רשת משאבים בינלאומית, חילופי עמדות וחוקרים, תיאום מדיניות, והפצת מידע הדדי.
הון אנושי מדעי וטכנולוגי בישראל
המחקר הוזמן על ידי ועדת כח האדם של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) והתבצע במימון משותף של המולמו"פ ומוסד שמואל נאמן. מטרת המחקר היא הצגת נתונים לגבי מצב כח האדם המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל. נתונים אלה ישמשו בסיס לגיבוש ולעיצוב מדיניות מושכלת להכשרת כח אדם מדעי וטכנולוגי לתעשייה ולאקדמיה.
דיאלוג, גישור, ויצירת הסכמות: תעשייה-קהילה-רשויות
פרויקט זה נועד לקדם דיאלוג אמיתי בין התעשייה, היזמים, הציבור, הקהילות והרשויות ברמה המקומית והארצית בנושאי איכות הסביבה, מתוך הבנה כי שת"פ בין הגורמים השונים מהווה זרז לפיתוח כלכלי בר קיימא, תוך כדי שיפור סביבתי מתמיד. הפרויקט משלב חדשנות מדעית עם תרומה לחברה, לכלכלה ולסביבה, וצפוי להוות דגם לפיתוחים ויישומים נוספים בארץ ובמדינות אחרות.
פיתוח בר קיימא בנגב
פעילות מקומית ובינלאומית בנושא מניעת המידבור, כולל ייצוג ב- UNCCD (האמנה למניעת המידבור של האו"ם( בעולם; קידום פרויקט "ארץ צין" כמודל בין-לאומי של פיתוח בר-קיימא באזורים שחונים; הרחבה, והעמקה של מיזם האחריות הסביבתית של התעשייה הכימית (Responsible Care), במטרה לקדם פיתוח בר-קיימא ודיאלוג אמיתי בין התעשייה לקהילה ופיתוח והערכה של מודלים לערים, שכונות וקהילות בנות קיימא.
שיתוף פעולה בינלאומי באנרגיה: ישראל - ניו ג'רסי
כחלק מפרויקט השיקום של איזור ה - Meadowlands המזוהם והמוזנח בניו ג'רסי, הוחלט כי יוקצו משאבים לשימוש באנרגיה סולארית באיזור. למדינת ישראל יש שם מצוין כמדינה בה הטכנולוגיה והקידמה מביאים להישגים.
אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2028
הכנת התכנית נמשכה למעלה משנתיים וכללה כ-60 מומחים מתחומי העסקים, הממשל והאקדמיה שפעלו במסגרת של תשעה צוותי עבודה. התכנית האסטרטגית הלאומית הזו משלבת בין גורמים כלכליים וחברתיים שנועדו לענות על הצהרת החזון הבאה: מדינת ישראל תהיה אחת מ-10-15 המדינות המפותחות בעולם, במונחים של ההכנסה לנפש. תתקיים בה כלכלה חופשית, מאוזנת והוגנת, הנשענת על יכולתה התרבותית, מדעית-טכנולוגית, עושר ההון האנושי, חדשנות ויזמות. המדינה תשיג כל זאת בשיתוף כל מגזריה. היא תשאף לעשות לטובת כל אזרחיה, למען איכות חייהם ולמען עתיד הדור הצעיר שלה. המדינה תשיג את כל אלה באמצעות שיתוף פעולה בין כל מגזריה, תוך שמירה על ערכיה וחיזוק דימויה של המדינה בעיני תושביה ובעיני שותפיה בעולם היהודי.
_20170427153244.537.jpg?w=250&quality=60)
שיקום ים המלח: בחינת חלופות אפשריות לפתרון סוגיית שינויי המפלס
ים המלח, הים הנמוך ביותר בעולם והאגם המלוח ביותר בעולם, נתון כיום במצב של פגיעה סביבתית חמורה. שאיבות המים מהירדן, הכינרת והירמוך לישראל, ירדן וסוריה, וכן שאיבת מי ים המלח למפעלי התעשיות של ים המלח בישראל ובירדן, מצמצמות בהתמדה את אספקת המים לימה. למעשה, "נגמרו" הזרימות הטבעיות לימה. ברירת המחדל, דהיינו לא לעשות דבר ולהמשיך במסלול "עסקים כרגיל", הינה החלופה היקרה ביותר- מבחינה כלכלית וסביבתית. הנזקים הסביבתיים, נזקים לתיירות ולכבישים מוערכים ב-90 מיליון דולר לשנה.
האצת שילובה של אוכלוסייה הערבית בכלכלה ובעסקים בישראל
בישראל ובעולם גוברת ההכרה בחשיבות הלאומית ובדחיפות האצת שיתופם של האזרחים הערבים בכלכלת המדינה. מגוון ארגונים ממלכתיים, עסקיים וולונטריים עוסקים בנושא. לשם כך, בכוונתנו לקיים סדרה של דיונים עם הארגונים המרכזיים העוסקים בהיבט הכלכלי\עסקי של הנושא, שכן תחום זה הינו - כידוע - בעל חשיבות עליונה, חילוקי הדעות לגביו מצומצמים יחסית, והוא מאפשר הצבת יעדים בני מימוש, אשר תרומתם ניתנת להערכה ולמדידה.
Prime - Euro CV
פרויקט Euro-CV הינו חלק מפעילותה של רשת המצוינות PRIME, הפועלת במסגרת התכנית השישית של האיחוד האירופאי. לפרויקט שותפים מוסדות אקדמיים ומרכזי מחקר ממדינות אירופאיות ספרד, פורטוגל, נורבגיה, צרפת שוויץ וישראל (שמיוצגת ע"י צוות מוסד שמואל נאמן).
הערכת ההשפעה של תעשיית החלל על כלכלת ישראל
המחקר התבצע במהלך השנים 2009-2007 במימון משותף של מוסד נאמן ושל מפא"ת. מטרתו היתה להעריך את השפעתה של תעשיית החלל האזרחית על כלכלת ישראל באמצעות איסוף וניתוח של נתונים על תעשיית החלל (בארץ ובעולם), על הכשרת כוח האדם ועל המו"פ בתחום זה. כמו כן, נבחנה מדיניות ממשלת ישראל לגבי תחום זה.
ישראל 2028 : חזון ואסטרטגיה למדינת ישראל
במסגרת המשך המאמץ ליישום הלכה למעשה של תכנית "ישראל 2028 - חזון ואסטרטגיה כלכלית חברתית בעולם גלובלי" יזם מוסד שמואל נאמן מספר פרויקטים המיועדים להכין יחד עם גורמי הממשלה תכנית יישום רב-שנתית.
חדשנות 2011 - מדיניות תעשייתית פעילה למינוף מדע טכנולוגיה ותרבות החדשנות
מטרת העבודה להציע חלופות למדיניות לאומית תעשייתית יוזמת ופרו-אקטיבית הממנפת את יתרונות המדע וטכנולוגיה של ישראל בשילוב עם תרבות החדשנות. זה ניסיון לקדם את יישום המסקנות של תוכנית "ישראל 2028 – חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי". העבודה מתמקדת בשלוש מתוך עשרת הנושאים שסומנו כראשיים להשגת יעדי החזון של ישראל 2028: האתגר הגלובלי, מינוף המדע הטכנולוגיה והמו"פ ושדרוג התעשיות המסורתיות, כולל שדרוג ההישגים העסקיים והקטנת הפער החברתי, הנובע מקיום משק דואלי.
תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2048
פרויקט מתמשך העוסק בחשיבה ארוכת טווח של פיתוח תשתיות לאומיות. תכנון תשתיות לטווח ארוך הוא בעל חשיבות רבה במדינת ישראל לפחות משלוש סיבות עיקריות: המימדים הפיזיים המוגבלים של המדינה, המשך גידול דמוגרפי מהיר יחסית ומשך הזמן הארוך הנדרש לתכנון וביצוע של פרויקטי תשתית. בין המטרות המרכזיות ושל המחקר הוא שמירת אופציות פתוחות לטווח ארוך, מניעת חסמים שימנעו הקמת מתקנים ורשתות אסטרטגיות וניצול מתואם ואופטימאלי של שטחי המדינה המוגבלים.
מדיניות פיתוח תשתיות תחבורה בישראל
המחקר התמקד בהכנת מסמך מדיניות המהווה יעוץ בנושא תוכנית אב לתחבורה בהתאם להסכם בין המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ומוסד שמואל נאמן. מטרת העבודה היא סיוע בגיבוש מדיניות שתיקבע על ידי הממשלה בנושא פיתוח התחבורה היבשתית במדינת ישראל בתחום פיתוח כבישים ומסילות ברזל וההשלכות על גורמים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.
מדיניות לאומית לשיתוף פעולה בעסקים ומדע עם מזרח אסיה
במסגרת המדיניות הלאומית להרחבת שיתוף הפעולה עם המזרח, התחדד נושא שעסקנו בו בעבר וחזרנו אליו ב 2011. איך לשתף פעולה בין תעשייה ישראלית ותעשיות מובילות בסין ובהודו, כאשר 2 חברות גדולות ישראליות נרכשו ע"י חברות מובילות בסין ובהודו, חברת "מכתשים אגן" נרכשה ע"י CHEM CHINA וחברת "תרו" לתרופות ע"י חברת SUN ההודית.
קניין רוחני במגזר הממשלתי: תמונת מצב
מטרת המחקר הינה יצירת תשתית לגיבוש מדיניות בנושא זכויות קניין רוחני על ידע המהווה תוצר של פעילות מו"פ במימון ממשלתי ובביצוע גופים ממשלתיים/עובדי מדינה. הכוונה לגבש המלצות לקווים מנחים לבניית אסטרטגיית ניהול קניין רוחני בהתאם ליעדי המו"פ הממשלתי והשלכות העברת ידע בבעלות ממשלתית באמצעות מסחור זכויות קניין רוחני.
חדשנות בישראל 2010- יישום תכנית "ישראל 2028 "
כהמשך לחזון ואסטרטגיה ישראל 2028, אנו מקיימים השנה פרויקט המשך , במטרה למנף את המדע והטכנולוגיה עם תרבות החדשנות למדיניות לאומית לקידום של תעשייה תחרותית ברת קיימא . אנו מתרכזים בהעצמת התעשייה המסורתית מחד ובקידום מדיניות של תעשייה עתירת ידע המממשת את הכוונים הטכנולוגיים החדשים לתעשייה .
אימוץ תקשוב (ICT) בחקלאות, חינוך ופיתוח המרחב הכפרי
מחקר זה עוסק בטיפוח וייעול חדשנות בחקלאות, תוך שימוש בתקשוב כאמצעי לעיצוב חינוך חקלאי למגוון הגילאים ופיתוח המרחב הכפרי. לכל אל חשיבות אסטרטגית לישראל וההמלצות והמסקנות שנגזרו מהמחקר שולבו בדו"ח מוסד שמואל נאמן להעצמת התעשיות הקלאסיות שהוצגו במהלך 2012 למשרד החקלאות ולהתארגנויות האזוריות.
דיור בר השגה: פיתוח ידע, רישות, וקידום מדיניות
מחירי הדיור האמירו מעבר להישג ידם של ישראלים רבים, במיוחד באזורי הביקוש. דיור הוא מוצר בסיסי, ומקום המגורים מכתיב רבות אודות חיינו – מקום הלימוד והמשחק של הילדים, הסכונים הסביבתיים אליהם אנו חשופים, ואף אפשרויות התעסוקה והתחבורה שלנו. האמרת מחירי הדיור מטיבה עם בעלי דירות, אך עשויה במקביל לדחוק אחרים לאזורים של 'עוני מרוכז', המאופיינים ברמת שירותים נמוכה, ואפשרות מוגבלת למוביליות חברתית.
פרויקט פיתוח פרוזדור תשתיות בין נמל חיפה ומעבר גבול ג'נין
המטרה של הפרויקט הספציפי שהוגש ע"י מוסד שמואל נאמן במסגרת הפרויקט הכולל היא לפתח פרוזדור תשתיות יעיל ובר קיימא בין נמל חיפה, המועצה האזורית גלבוע ומעבר הגבול ליד העיר ג'נין אשר בסמוך לו יוקמו אזור תעשיה ומרכזים לוגיסטיים משני עברי הגבול.
חדשנות במגזר השירותים
יוזמה זו של מוסד שמואל נאמן במימון משותף של מוסד נאמן ולשכת המדען במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, נועדה לבחון את החדשנות במגזר השירותים בפעם הראשונה בישראל.
תמריצי מדיניות ליצירת ידע: PICK-ME – EU 7th Framework
הפרויקט אשר בוצע במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי (FP7), הורכב מקונסורציום בו חברות שבע מדינות (איטליה, גרמניה, צרפת, ספרד, פולין, בריטניה וישראל). מטרת הפרויקט לבחון אמפירית את התפקיד שממלא צד הביקוש ביצירה של ידע טכנולוגי, בהכרה בחדשנות טכנולוגית וארגונית ובעידוד הגידול בפריון. הפרויקט הסתיים פורמאלית ותרומתנו באה לידי ביטוי בחמש תפוקות.
הערכת תרומתה של "אינטל ישראל" לכלכלה הלאומית
עבודה זו הינה חלק מניסיוננו לבחון את הסוגיה של תרומות חברות גדולות למשק הלאומי. מידת תרומתה של אינטל ישראל למשק נבחנה בשלושה "מישורי תרומה": התרומה הישירה, התרומה המצרפית והתרומה הרכה. התרומה הרכה כומתה בחלקה לערכים כספיים. לפי הממצאים דומה שניתן לקבוע שאינטל ישראל הינה אבן יסוד עליו נשענת "תעשיית העילית" של ישראל.
העצמת התעשייה הקלאסית
שנת 2016 אופיינה בקידום מתווה ההמלצות של הוועדה להעצמת התעשייה הקלאסית, תוך התרחבות לתחומים נוספים דוגמת חינוך והשכלה: קידום חינוך טכנולוגי-מקצועי* המאמץ להקים מחדש את בסמ"ת המיתולוגי, כסמן ימני של חינוך טכנולוגי-מקצועי איכותי, מתחיל להתממש. בית הספר נכנס לשנת הלימודים השנייה שלו מלווה בוועד מנהל איכותי, ותמיכה נחושה של עיריית חיפה ומשרד החינוך. בית הספר צפוי לעבור, לתקופת ביניים, עד הקמתו של מבנה ייעודי, למרכז הטכנולוגי החדש בנווה דוד הכולל מעבדות מודרניות.
החוסן החברתי (SNS)
מטרת הפורום הייתה להקים תשתית למחקר בתחומי הביטחון הלאומי תוך הסתייעות ושילוב של הפוטנציאל הקיים במוסדות המחקר בארץ, מתוך מטרה לבסס את הידע בתחום על מחקר מעמיק ושיטתי. הפורום אמור היה לעסוק בנושאים כגון: מהי התשתית החברתית-אנושית של הביטחון הלאומי, או מהם ה"משאבים" הפסיכולוגיים והחברתיים הדרושים לקיום רמה נאותה של ביטחון לאומי? וכן בהגדרה או הגדרות של המושג "חוסן חברתי ואפיונו" מבחינת המשתנים והתהליכים המבטאים את מידת החוסן החברתי.
מדע, טכנולוגיה, כלכלה (STE)
STE הינה תוכנית ליבה במוסד שמואל נאמן אשר מטרתה העיקרית לפתח תשתית מחקרית שתאפשר התוויית חלופות למדיניות לאומית בממשק שבין מדע, טכנולוגיה וכלכלה.
אסטרטגיית על למדינת ישראל
פורום אסטרטגיית-העל הוקם ביוזמתו של היועץ לשעבר לביטחון לאומי לראש הממשלה וראש המועצה לביטחון לאומי, פרופ' עוזי ארד.
מסחור פטנטים שמקורם במוסד אקדמי
פרויקט "מעבדת יזמות", בניהולם של פרופסור מיה ארז ופרופסור אבי פייגנבאום ,החל בשנת 2003 כאשר בשנת 2004 הורחבה פעילות הפרויקט .תכנית הפרויקט הביאה לבניית קורס ביזמות לתלמידי תואר שני במנהל עסקים MBA)), הקרוי E-lab או" מעבדת יזמות ."הקורס מתבצע בשיתוף עם היחידה העסקית בטכניון ובו צוותים המורכבים מסטודנטים ל MBA -עובדים בשיתוף עם חוקרים מהטכניון ונציגי קרנות הון סיכון לבניית תכניות עסקיות לפטנטים שמקורם בטכניון .
פרוייקט מחקר: גלגלי החיים בישראל
פרויקט מחקר "גלגלי החיים" הושק בשנת 2013, במטרה להשוות בין ביצועיה של ישראל לביצועיהן של מדינות אחרות בחמישה ממדים עיקריים בהם עוסקת החברה בישראל: כלכלה, חדשנות, מדע וטכנולוגיה, חברה-משילות-חינוך, סביבה ואנרגיה. מקור הנתונים בו נעשה שימוש לניתוח השוואתי הינוWorld Competitiveness Yearbook של ביה"ס לניהול IMD, שהינו בית ספר מוביל לעסקים בלוזאן, שווייץ, אשר מציג נתונים רבים על מגוון רחב של משתנים הנוגעים לתחרותיות הגלובלית בקרב 60 מדינות.
שילוב האוכלוסיה החרדית בכלכלה הישראלית
פרויקט 'שילוב חרדים' הושק במוסד שמואל נאמן בשנת 2010, בהמשך להמלצות פרויקט "ישראל 2028", במטרה לבחון ולהמליץ על דרכים להגביר את השתתפות האוכלוסייה החרדית במשק ובכוח העבודה.
השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי
חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.
שדרוג המערכת הכלכלית בצפון
באמצע שנת 2014 הונע מיזם המשותף למוסד שמואל נאמן ולמשרד הכלכלה, שמטרתו גיבוש תכנית לשיפור מהותי של המערכת הכלכלית בצפון. במהלך שנת 2015 הוגש דו"ח מסכם הכולל ניתוח המצב הכלכלי והחברתי בצפון, והמלצות למימוש עוגנים תשתיתיים מחוללי שינוי ומנועי צמיחה לא ליניאריים. עקרונות התוכנית אושרו בממשלה ב-2015 ובשנת 2016 דנה הממשלה בכל הנושאים שהומלצו שהם בליווי ובתמיכת מוסד שמואל נאמן.
הפרטות במערכת ההשכלה הגבוהה
מאז שנת 1990 התאפיינה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בגידול מהיר ובשינוי מבני. אחת השאלות המרכזיות של המדיניות שהתעוררה בעקבות התפתחויות אלו היא: " מה צריך להיות תפקידם היחסי של מוסדות ציבוריים ופרטיים בתוך המערכת הלאומית של ההשכלה הגבוהה?"
הכלכלה של ההשכלה הגבוהה (EHE)
מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מצויה במשבר עמוק, מה שמצריך חשיבה מחדש בנוגע להנחות יסוד עליהן היא הייתה מושתתת זה יובל שנים. למרבה הצער אין בארץ מומחיות של ממש בתחום כלכלת ההשכלה הגבוהה, ועל כן הדיון הציבורי בשאלה: "איך לעצב מחדש את המערכת?" לוקה בחסר. מוסד שמואל נאמן יזם את תכנית ה- EHE על מנת לנסות ולמלא ולו במעט את הצורך במחקר בתחום חיוני זה.
השתתפות המיעוט הערבי בתרומה למוצרים ציבוריים
השתלבותו של המיעוט הערבי בישראל בחברה ובכלכלה הוא נושא שלא ניתן להפריז בחשיבותו. נקודת המבט של מחקר זה היא כיצד מתמודדים בני המיעוט הערבי עם ה social dilemma של תרומה לפעולה המשותפת (collective action) שתוצריה הם מוצרים ציבוריים.
מימון המדע בישראל - אספקטים נבחרים
מימון מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל נחשב סוגיה מרכזית בסדר היום הציבורי של המדינה. לפיכך, החליט מוסד שמואל נאמן לקדם עבודה שתבחן את מימון מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל ותרכז את הנתונים המתארים את המצב הנוכחי של הפעילות. מטרות העבודה: תיאור שיטות התיקצוב הקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה ובחינתן, על רקע התרחבות מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי.
השפעות ההפרטה על איכות ההשכלה הגבוהה
הניתוח המוצג במחקר מבוסס על נתונים שנאספו מ-508 אוניברסיטאות ב-40 מדינות. בסופו של דבר, מהמחקר עולה כי גמישות היא האלמנט החשוב שמשפיע על איכות האוניברסיטאות ולא הבעלות לכשעצמה.
כלכלת הביטחון הלאומי (ENS)
תכנית ה-ENS (Economics of National Security), הוקמה בסוף שנת 2003. זוהי תכנית מחקר בין-מוסדית היוזמת, מעודדת ותומכת במחקרים אקדמיים של קשרי הגומלין בין כלכלה לביטחון. מטרות התכנית הן לפתח מחקר איכותי על השפעות המצב הביטחוני על התפתחות הכלכלית בישראל, הערכת היקף המשאבים המוקצים לביטחון בישראל ומידת היעילות בניצולם.
מדדי התמחות ופיזור ענפיים לפעילויות מו"פ
ריכוז הפעילות המשקית במספר קטן של ענפים יכול להעיד על התמחות וניצול יתרונות יחסיים, אך גם מגביר את חשיפת המשק לסיכונים הנובעים מזעזועים טכנולוגיים וכלכליים. כדי לבחון היבטים אלה בישראל, עבודה ראשונית זו משווה את הפיזור הענפי של השקעות מו"פ, תפוקות ובקשות לרישום פטנטים בישראל למספר מדינות אחרות.
מ"ישראל 2020" ל"ישראל 2050"
תכנית "ישראל 2020", היא פרויקט התכנון הכולל והגדול ביותר שבוצע בישראל, בהשתתפות למעלה מ-250 מבכירי הקהילה המקצועית והאקדמית, ובשיתוף 13 משרדי ממשלה ורשויות ממלכתיות. הפרויקט בוצע במשך כשבע שנים, וההשקעה הכוללת בו הייתה של למעלה ממאה שנות עבודת אדם.
פרויקט 100 הימים
מטרתו של "פרויקט 100 הימים" הינה גיבוש אג'נדה כלכלית-חברתית שתציע מענה לסוגיות מרכזיות הניצבות בפני החברה הישראלית, ותהווה מפת דרכים ל-"100 הימים הראשונים" של הממשלה הבאה שתקום.
מחקר מדיניות ציבורית ותעסוקה של ערבים בישראל
מטרת המחקר היא בחינת מצב התעסוקה בקרב הערבים בישראל, לרבות מצב קיים, מכשולים, הזדמנויות, ומדיניות ציבורית. בחינת מצב התעסוקה בקרב נשים ערביות, כנושא התמחות ופיתוח מדיניות ציבורית לקידום נושא התעסוקה בקרב ערבים בישראל.
איפיון תכנית אב לאזור התעשייה מישור רותם
אזור התעשייה מישור רותם שנמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית תמר, הוא הגדול בשטחו במדינת ישראל, מאכלס היום מספר מפעלים גדולים ומטמנת הפסולת הגדולה במדינת ישראל. מישור רותם הוא המקור העיקרי בישראל לכריית חול עבור תעשיית הבניה והסלילה לכעשרים השנים הקרובות.
סימביוזה תעשייתית בצפון הארץ
המונח "סימביוזה תעשייתית" מתאר מצב בו תעשייה מפתחת קשרים הדדיים עם גורמי תעשיה אחרים, באופן שמיטיב עם שני הצדדים, כך שפסולת של ארגון אחד יכולה לשמש כחומר גלם של תעשייה אחרת.
פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור
פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור הוא פרויקט משותף של המועצה לביטחון לאומי ומוסד שמואל נאמן. בפרויקט נבדקו שיטות לעידוד מו"פ להתמודדות עם טרור, המשלבות את המגזרים השונים במשק: המגזר הפרטי, המגזר הממשלתי ומערכת הביטחון. ממשלת ישראל אימצה את תכנית הפרויקט ובתקציב המדינה לשנת 2008 הוקצבו 25 מיליון שקל למטרה זו.
תכנית לקידום הבריאות על שם מרטין ודורותי קלנר
התכנית לקידום הבריאות ומניעת מחלות כרוניות היא תכנית קהילתית שמטרתה להשפיע בצורה חיובית על גורמי הסיכון הידועים ובכך להקטין את השכיחות, ההיקף והתמותה ממחלות כרוניות. מניעת המחלות תתרום להפחתת עלויות הבריאות, ההולכות וגדלות, תוך קידום בריאות, פריון, ואיכות החיים של האוכלוסייה. ניתן לצפות כי הצלחת התכנית תוביל לשינוי במדיניות לאומית בתחום זה, תוך התמקדות במניעת מחלות וקידום בריאות.
תנאים לשגשוגה של מדינת ישראל
בסוף שנת 2004 הקים מוסד שמואל נאמן פרויקט לחשיבה ומחקר על בעיות היסוד העומדות בפני מדינת ישראל והעם היהודי. המוסד כינס לשם כך קבוצת חוקרים והוגים, מן השורה הראשונה בחברה הישראלית, המייצגים תחומי עניין שונים – פילוסופי, חברתי, משפטי, מדיני וטכנולוגי. כל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו משימה, לכתוב חיבור עצמאי בו מנותחת המציאות הנוכחית מתוך כוונה להציג המלצות לעתיד, תוך התרכזות בסיכויים ובסכנות העומדות בפני העם היהודי ומדינת ישראל. העבודות נכתבו בעיקרן באופן אינדיווידואלי והן משקפות את עמדותיו האישיות של כל מחבר. יחד עם זאת, נעשה מאמץ להקיף מגוון רחב של נושאים ולתאם בין המחברים לגבי תחומי היצירה.
נמלי חיפה-מנועי צמיחה לצפון הארץ
הקשר בין הנמל ובין עיר הנמל ואזורה, הוא קשר דינמי רב ממדי. בסקירה זו, מערכת יחסי הגומלין נבחנת בממד הכלכלי. לאורך שנים, הנמל שימש כעוגן כלכלי איתן, אם כי במקרים לא מעטים נשאלה השאלה האם הנמל מביא להתפתחות העיר ואזורה או לחילופין, העיר היא זו שתורמת להתפתחות הנמל והאזור.
מדיניות המקרקעין בישראל ומחירי הדיור
מוסד שמואל נאמן לקח על עצמו את האתגר לבחון את הסיבות לעליה במחירי הדיור בישראל. בין השאר נמצא כי העיסוק באמצעים לרסן את מחירי הדיור הגבוהים מתעלם מהשלכות העובדה שרק בישראל מתוך כל מדינות ה-OECD קיימת בעלות לאומית על רוב המקרקעין, במקום שוק פרטי. בציבור מקובלת הדעה שהבעלות הלאומית אמורה לאפשר שליטה על המחירים יותר מאשר השוק הפרטי.
הקמת פארק תעשייתי אזורי בשפרעם
תוכנית אב להקמת פארק תעשייתי חדש בשפרעם במתחם המחצבה שנסגרה, מגבשת אסטרטגיה מומלצת לאזור התעשייה החדש בשפרעם, המתוכנן להיות מוקם במחצבה הנמצאת בצמוד לצידה המזרחי של העיר שפרעם.
