תרומת הטבע לבריאות גופנית ונפשית
מחקרי מוסד שמואל נאמן בתחום זה בוחנים את התרומה של הטבע לבריאות הנפשית והפיזית של תושבי ישראל. המחקרים בוחנים את ההשפעה המיטיבה של חשיפה אל הטבע על האדם, ובתוך כך שהייה בטבע שמחוץ לעיר, ביקור באתרי טבע עירוני כגון פארקים וגינות עירוניות, ואף צפייה בטבע דרך חלונות או באמצעות תמונות. המחקרים בוחנים את התועלות שמפיקות מהטבע אוכלוסיות שונות, כגון מגזרים, מגדרים וגילאים שונים, ומספקים המלצות לאמצעים בהם ניתן לנקוט בכדי להגדיל את החוסן של אוכלוסיות אלה, באמצעות חשיפה אל הטבע והגברת המודעות לתרומתו בקרב מקבלי החלטות, גופים ביצועיים, בעלי מקצוע בתחומי הבריאות, התרבות והספורט, ובקרב כלל האוכלוסייה.
מחקר והערכה מעצבת לתוכנית בריאות בחברה הערבית
משרד הבריאות בשותפות עם הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים מבקשים לקדם תוכנית ממשלתית ממוקדת בבריאות האוכלוסייה הערבית בישראל שמטרתה להציע "טיפול שורש" במצב הבריאות והפערים בבריאות ובשירותי בריאות.
האריסות הקרקעית של הקיבוצים והמושבים: אסונם של יישובי העוטף כקריאה לבחינה מחדשת של הקונספציה הארכאית של בעלות קרקע לאומית ביישובים השיתופיים
אירועי השבת השחורה הזכירו לציבור הרחב מיקצת מתרומתם הרבה של היישובים השיתופיים לאורך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של המדינה. האסון הבליט את אחד מנכסי הקהילתיות - החוסן החברתי של קהילות אלה. כחוקרת בין לאומית, אעיד שקהילות אלה הן ייחודיות בעולם ומושא לקינאה. אולם עד לשבת זו, ומזה שניים-שלושה עשורים, דמותם של היישובים השיתופיים - ובעיקר הקיבוצים - הוכתמה בכינויים כגון "פריבילגים", "אדוני הארץ", ואף גרוע מזה1. כלפי היישובים השיתופיים, הומצאה הפיסה של " צדק חלוקתי" – שפירושה הפוך ממה שאדם מן החוץ היה מניח: במקום שהציבור הרחב יהיה חב לתרומתם החריגה בכול אמת מידה של פחות מ 2% מאוכלוסייה ישראל, הרי שהתפיסה המעוותת הפכה את הקערה: לפיה, דווקא הקיבוצים (והמושבים) הם לכאורה אלה שחבים חוב לציבור. והם שילמו, ומשלמים.
חוסן וחברה
הציבור בישראל, שהתנסה באיומים מהסוג הביטחוני, מכיר את מושג ההגנה הרב שכבתית שכוללת את כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ. מאמר זה מציע ליישם מודל שכבות להגנה מהמגפה. מודל כזה מאפשר לשמר את המרכיב הייחודי של קבוצות שונות בחברה הישראלית, ומצד שני לאפשר להשתלט על המגיפה הבריאותית, הכלכלית והחברתית.
'המחנה המשותף': מתווה מוסכם לפרדיגמות לאומיות ארוכות-טווח
תהליך חשיבה אסטרטגי, רב תחומי, למדינת ישראל בעשורים הקרובים. נבחנו ומוצעים 'רעיון מסדר' (חזון) ומספר פרדיגמות אשר ביחד יכולים לשמש כ'מחנה משותף' למגוון הקולות ו'השבטים' המצויים כיום בחברה הישראלית. המחקר הראשוני נשען על ראיונות עם 32 אנשים ונשים מובילות ומובילים, בעלי רקע מגוון של תחומי עיסוק, גיל ואידיאולוגיה.
_20190307173216.261.jpg?w=250&quality=60)
מיפוי המחקר והפיתוח החקלאי בישראל
מוסד שמואל נאמן בשיתוף מחלקת המדע והחדשנות של המועצה הבריטית (שגרירות בריטניה בישראל) מובילים פרויקט משותף שמטרתו לזהות נושאים רלוונטיים בתחום חקלאות המדע, שיש להם סינרגיה ופוטנציאל גבוה לשיתוף פעולה בין מדעני בריטניה למדענים הישראלים.
מרכז צבי גריליכס למחקר נתונים
מרכז הנתונים על שם צבי גריליקס ז"ל הוקם בשנת 2000 במטרה לעודד את המחקר האמפירי הכלכלי בישראל בנושאים הקשורים לכלכלת מחקר ופיתוח ,סקטור ההיי-טק ,חדשנות ,הון אנושי ופריון
פורום החינוך למדע וטכנולוגיה
הפורום לחינוך למדע וטכנולוגיה החל את פעילותו בשנת 2013. מטרת הפורום היא ליצור שיתופי פעולה בין מגזרים שונים בחברה הישראלית במטרה לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בשנות הלימוד גן-י"ב. מוסד נאמן החליט למקד פעילות בתחום זה לאור חשיבותו של החינוך למדע וטכנולוגיה לעתידה של מדינת ישראל והצורך בהגדלת מספר תלמידי התיכון הבוחרים להתמחות בתחומים אלה.
קהילה מיטיבה
"קהילה מיטיבה למוביליות חברתית, חוסן קהילתי ואיכות חיים במאה ה-21"
הדיפלומטיה הציבורית (ההסברה) של מדינת ישראל
התכנית נשענת על הנחת יסוד שלמרות העיסוק המתמיד של גורמים ממשלתיים ואחרים בנושא, יש צורך לבדוק ולעדכן מעת לעת תכנים, שיטות, הגדרת קהלים וסוכנים ברמות האסטרטגית והרעיונית ולצדן גם ברמת הפעילות הלכה למעשה. על הבדיקות והעדכונים האלה להשתלב במדיניות מקיפה שתענה על הצרכים של מדינת ישראל ותושביה ברוח התקופה.
החוסן החברתי (SNS)
מטרת הפורום הייתה להקים תשתית למחקר בתחומי הביטחון הלאומי תוך הסתייעות ושילוב של הפוטנציאל הקיים במוסדות המחקר בארץ, מתוך מטרה לבסס את הידע בתחום על מחקר מעמיק ושיטתי. הפורום אמור היה לעסוק בנושאים כגון: מהי התשתית החברתית-אנושית של הביטחון הלאומי, או מהם ה"משאבים" הפסיכולוגיים והחברתיים הדרושים לקיום רמה נאותה של ביטחון לאומי? וכן בהגדרה או הגדרות של המושג "חוסן חברתי ואפיונו" מבחינת המשתנים והתהליכים המבטאים את מידת החוסן החברתי.
המנצחים והמפסידים של מגפת הקורונה בישראל ובצרפת: הערכת השפעות ארוכות הטווח של המשבר על הרווחה והמיטביות של האוכלוסייה
מגפת הקורנה מהווה אירוע מכונן אשר פגע קשות במרקם החברתי-כלכלי של חברות ומדינות רבות. הדרך להחלמה ממגפה זו עשויה להיות תהליך הדרגתי ואיטי שישפיע באופן לא שוויוני על קבוצות שונות בחברה. המטרה של מחקר מוצע זה הוא לזהות, לחקור, למדל ולחזות את הגורמים הקשורים לרווחה הנפשית או המיטביות (well-being) האובייקטיבית והסובייקטיבית של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית בשלבים של שלהי המגיפה ובשלב היציאה הראשוני או התאוששות ממנה. הניתוח המוצע מתייחס הן לגורמים חומריים (מצב סוציו-אקונומי, הכנסה וכו') ולמצב בריאות הנפש (תחושות של רווחה סובייקטיבית, רמת דיכאון, מתחים במשפחה) והן לגורמים חברתיים מבניים שונים (חוסן, לכידות חברתית, הון חברתי, מידת אמון ברשויות וכו'). דגש מיוחד מושם על הזרזים והסוכנים שהשפיעו באופן דיפרנציאלי על הרווחה הנפשית של קבוצות חלשות בחברה בעיצומה של המגפה ובנוסף על הגורמים הצפויים להוביל להתאוששות דיפרנציאלית של קבוצות אלו בשלבי היציאה ממנה. ההשוואה בין ישראל לצרפת מעניינת במיוחד בבחינת "המנצחים" וה"מפסידים" הפוטנציאליים. שאלה פתוחה מתייחסת הן למאפיינים של שתי החברות וליכולתם להתמודד עם המגפה: צרפת עם מערכת הביטחון הסוציאלי המוצקה שלה ותגובתה האיטית בחיסון האוכלוסייה מחד גיסא, או ישראל עם מערכת רווחה פחות נדיבה אך עם תגובתיות מהירה בחיסון האוכלוסייה מאידך גיסא. הפרויקט המוצע ישתמש במגוון רחב של כלים איכותיים וכמותיים לאיסוף וניתוח נתוני המחקר. הנתונים הצרפתיים יתבססו על סקר האורך ELIPSS המורכב מנתוני פאנל מבוססי הסתברות. נתונים דומים ייאספו עבור ישראל באמצעות סקר מקוון מיוחד. בנוסף לנתוני הסקר, ייאספו נתוני עקבות דיגיטליים באמצעים לא פולשניים ממקורות אנושיים ופלטפורמות מקוונות (ביקורים בדפי אינטרנט, ניתוח רשתות חברתיות וכו'). אחת התרומות החדשניות של המחקר מהבחינה המתודולוגית היא עריכת טריאנגולציה והצלבה בין נתוני הדיווח העצמי (סקרים) לבין נתוני העקבות הדיגיטליים. על מנת לבחון את הקשר בין גורמים כלכליים, התנהגותיים וחברתיים המשפיעים על הרווחה ויכולות ההתמודדות וההסתגלות של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית עם המגפה, ייושמו מודלים עם משתנים מתווכים וממתנים. הפרויקט הדו-לאומי המוצע יצייד את בעלי העניין בשתי המדינות במידע מבוסס שיוכל לסייע להם בגיבוש הנחיות לסיוע לאוכלוסיות חלשות בעת משבר ולהאיץ את התאוששותן.
אסטרטגיית על למדינת ישראל
פורום אסטרטגיית-העל הוקם ביוזמתו של היועץ לשעבר לביטחון לאומי לראש הממשלה וראש המועצה לביטחון לאומי, פרופ' עוזי ארד.
פרוייקט מחקר: גלגלי החיים בישראל
פרויקט מחקר "גלגלי החיים" הושק בשנת 2013, במטרה להשוות בין ביצועיה של ישראל לביצועיהן של מדינות אחרות בחמישה ממדים עיקריים בהם עוסקת החברה בישראל: כלכלה, חדשנות, מדע וטכנולוגיה, חברה-משילות-חינוך, סביבה ואנרגיה. מקור הנתונים בו נעשה שימוש לניתוח השוואתי הינוWorld Competitiveness Yearbook של ביה"ס לניהול IMD, שהינו בית ספר מוביל לעסקים בלוזאן, שווייץ, אשר מציג נתונים רבים על מגוון רחב של משתנים הנוגעים לתחרותיות הגלובלית בקרב 60 מדינות.
שילוב האוכלוסיה החרדית בכלכלה הישראלית
פרויקט 'שילוב חרדים' הושק במוסד שמואל נאמן בשנת 2010, בהמשך להמלצות פרויקט "ישראל 2028", במטרה לבחון ולהמליץ על דרכים להגביר את השתתפות האוכלוסייה החרדית במשק ובכוח העבודה.
הפרטות במערכת ההשכלה הגבוהה
מאז שנת 1990 התאפיינה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בגידול מהיר ובשינוי מבני. אחת השאלות המרכזיות של המדיניות שהתעוררה בעקבות התפתחויות אלו היא: " מה צריך להיות תפקידם היחסי של מוסדות ציבוריים ופרטיים בתוך המערכת הלאומית של ההשכלה הגבוהה?"
גישה חדשנית למדידת הפער הדיגיטלי בישראל: עקבות דיגיטליים ככלי לגיבוש מדיניות
בשנים האחרונות, הולכת וגדלה חשיבותו של המחקר בנושא הפער הדיגיטלי לצורך קביעת והערכת מדיניות. במשך שנים, נעשה שימוש במגוון רחב של שיטות מחקר כמותיות ואיכותניות למדידת פער זה בין מדינות וקבוצות אוכלוסייה שונות ולזיהוי הגורמים העיקריים המשפיעים עליו. שיטות אלה כוללות סקרים, ראיונות מובנים, שאלונים פתוחים וניתוח מדדים.
השתתפות המיעוט הערבי בתרומה למוצרים ציבוריים
השתלבותו של המיעוט הערבי בישראל בחברה ובכלכלה הוא נושא שלא ניתן להפריז בחשיבותו. נקודת המבט של מחקר זה היא כיצד מתמודדים בני המיעוט הערבי עם ה social dilemma של תרומה לפעולה המשותפת (collective action) שתוצריה הם מוצרים ציבוריים.
ועדת המולמו"פ למדיניות חלל אזרחי
מינוי ד"ר גלעד פורטונה לחבר ועדת המולמופ לחלל אזרחי אפשרה במהלך 2012 למוסד שמואל נאמן להיות פעיל יותר ולתרום בצורה משמעותית במולמו"פ. זאת ועוד,במהלך 2012 התקיימו 3 ישיבות של הוועדה, במסגרתן הוא מונה לראש תת הוועדה העוסקת באסטרטגית המו"פ בחלל.
השוברים לעולים חדשים ככלי בשוק התעסוקתי
במסגרת הפרויקט, עולים, העומדים בתנאים שהוגדרו מראש, זכאים להירשם ללימודים על פי בחירתם - במימון נרחב של משרד הקליטה. מחקר זה, הוזמן ע"י אגף התעסוקה של משרד הקליטה בשיתוף מוסד שמואל נאמן, והתמקד בבחינת פרויקט השוברים ככלי להשמת עולים שאינם מועסקים ולהעלאת רמת המקצוענות של עולים עובדים, על מנת לשפר את תנאי העסקתם. בשיטת השוברים להכשרה מקצועית, השוברים שווים סכום כסף קבוע ומאפשרים למשתתפים בתוכנית לבחור בעצמם את סוג ההכשרה והספק מתוך רשימת ספקים מורשים תוך קבלת הכוונה מיועץ תעסוקה ומימון. בפרויקט זה השתתפו כ-10,000 עולים.
חינוך כימי לאן
לפני למעלה מעשור קבוצות עבודה במוסד שמואל נאמן בחנו את עתיד תעשיות הכימיה בישראל. אחת מהן, התמקדה בשאלת החינוך כימי לאן. בהובלתה של פרופ' דורי נחקרו כימאים, מהנדסי כימיה, אנשי אקדמיה ומורים בדגש על מצב הוראת הכימיה ועתיד החינוך הכימי בישראל. כיום, חלו שינויים בכלל מערכות החינוך, ואיתם נרשמת ירידה בבוחרים ללמוד כימיה ובמספר מורי הכימיה.
כלכלת הביטחון הלאומי (ENS)
תכנית ה-ENS (Economics of National Security), הוקמה בסוף שנת 2003. זוהי תכנית מחקר בין-מוסדית היוזמת, מעודדת ותומכת במחקרים אקדמיים של קשרי הגומלין בין כלכלה לביטחון. מטרות התכנית הן לפתח מחקר איכותי על השפעות המצב הביטחוני על התפתחות הכלכלית בישראל, הערכת היקף המשאבים המוקצים לביטחון בישראל ומידת היעילות בניצולם.
מ"ישראל 2020" ל"ישראל 2050"
תכנית "ישראל 2020", היא פרויקט התכנון הכולל והגדול ביותר שבוצע בישראל, בהשתתפות למעלה מ-250 מבכירי הקהילה המקצועית והאקדמית, ובשיתוף 13 משרדי ממשלה ורשויות ממלכתיות. הפרויקט בוצע במשך כשבע שנים, וההשקעה הכוללת בו הייתה של למעלה ממאה שנות עבודת אדם.
מדיניות שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה
מטרת העבודה הינה בחינת מדיניות שכר הלימוד שהייתה נהוגה בישראל, לרבות ההשלכות הסוציו אקונומיות והתקציביות על התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה. במסגרת הפרויקט מוצע מודל מעודכן לקביעת שכר הלימוד בישראל וקביעת מנגנוני הפיצוי דרך הקמת מערך סיוע נרחב לסטודנטים.
_20190307162102.596.jpg?w=250&quality=60)
מודל הגיוס לצה"ל: בחינת חלופות וחידושים
מטרתנו הינה לארגן 'שולחן עגול' בו ישתתפו מומחים בעלי ידע, מידע ועמדה לגבי כלל ההיבטים של מודל הגיוס -- חברתי, פוליטי, צבאי, אסטרטגי, כלכלי ופסיכולוגי. ב'שולחן' יועלו מגוון רחב של דעות ועמדות לגבי מודל הגיוס של צה"ל, יוצגו חידושים בנושא זה וייבָּחנו חלופות אפשריות. שולחן עגול זה יספק מידע שימושי עבור כנס בן יום, בו ישתתפו מקבלי החלטות וקובעי דעה. מוסד נאמן יפרסם דו"ח בסוף תהליך זה.
מחקר הערכה למרכז קהילה והכוון ליוצאי המגזר החרדי
מחקר הערכה מסוג 'הערכה מעצבת' (Formative Assessment) שילווה את תכנית "מרכז קהילה והכוון ליוצאי המגזר החרדי" – תכנית המיועדת ליצירת קהילה תומכת ומשמעותית ל'יוצאים בשאלה' מן המגזר החרדי, לצמצום פערי השכלה ותרבות ולסיוע בהשתלבותם.
מחקר מדיניות ציבורית ותעסוקה של ערבים בישראל
מטרת המחקר היא בחינת מצב התעסוקה בקרב הערבים בישראל, לרבות מצב קיים, מכשולים, הזדמנויות, ומדיניות ציבורית. בחינת מצב התעסוקה בקרב נשים ערביות, כנושא התמחות ופיתוח מדיניות ציבורית לקידום נושא התעסוקה בקרב ערבים בישראל.
סקר עמדות הציבור למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה במשק הישראלי
בתחילת שנת 2006 התקבלו ממצאי סקר בנושא "מדע וטכנולוגיה בתודעה הישראלית", שערך פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת ת"א, בהזמנת מוסד שמואל נאמן. הסקר בחן היבטים שונים ביחסו של הציבור הישראלי כלפי מקומם של המדע והטכנולוגיה בחברה הישראלית. הסקר בחן מספר שאלות בהן: חשיבות קיום רמה מדעית וטכנולוגית בישראל, גאווה לאומית בתחומי מדע וטכנולוגיה בהשוואה לתחומים אחרים, סדר עדיפות מקצועי – תעסוקתי בנושאי מדע וטכנולוגיה בהשוואה למקצועות שונים במשק, רמת אמון במוסדות המעניקים ידע טכנולוגי מדעי ועוד.
עירוניות וצבא – היילכו השניים יחדיו?
מחקר זה נעשה בשיתוף פעולה עם המחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. עוד תרמו למחקר מומחי מדיניות ציבורית, מומחים מתחום תכנון ערים וסביבה ומומחים מתחום מדעי ההתנהגות והוא נועד למשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. מטרת המחקר היא לבחון את השפעת המעבר של מחנות הצבא הקשורים לחיל המודיעין (אמ"ן) ולחיל התקשוב לנגב, על חיזוק ערי מטרופולין באר שבע.
פרויקט אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית www.peopleil.org
"אנשים ישראל" הוא הוצאה לאור מקוונת, שמהווה מדריך מקיף - טקסטואלי ויזואלי לחברה הישראלית. הפרויקט נולד מתוך אמונה שבאמצעות אספקת מידע עדכני, עשיר, מגוון ואמין, לצד ניתוחים ופרשנות מקיפה של תופעות שונות, תינתן תרומה מעמיקה למגזרים שונים בישראל, לגיבוש מדיניות ציבורית אפקטיבית, להפחתת דעות קדומות וסטריאוטיפים בציבור הישראלי, לעידוד סובלנות כלפי האחר והשונה ולמתן יתר לגיטימציה לעושר שבשונות.
_20190307164548.381.jpg?w=250&quality=60)
פרויקט דור ה-Y הישראלי
דור ה-Y הוא שכבה של צעירים חילוניים שנולדו בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. הם גדלו ועוצבו בעידן הערוצים המסחריים, מהפכת ה-PC, האינטרנט והסלולארי, התפתחות תרבות הפמיניזם, זכויות האזרח והאינדיבידואליזם, מתקפת הטילים מעיראק, רצח רבין, כלכלת השפע והיזמות, פיגועי ההתאבדות והמלחמה בטרור המוסלמי, משבר המנהיגות, מהפכת הפנאי והבידור, הנורמליזציה של הנסיעה לחו"ל, והתפתחות המעמד הבינוני הרחב האשכנזי-מזרחי (צמצום הפערים העדתיים). השפעת הדור הזה על החברה הישראלית היא עצומה והפרופיל התרבותי שלו מעלה שאלות רבות.
פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור
פרויקט מו"פ להתמודדות עם טרור הוא פרויקט משותף של המועצה לביטחון לאומי ומוסד שמואל נאמן. בפרויקט נבדקו שיטות לעידוד מו"פ להתמודדות עם טרור, המשלבות את המגזרים השונים במשק: המגזר הפרטי, המגזר הממשלתי ומערכת הביטחון. ממשלת ישראל אימצה את תכנית הפרויקט ובתקציב המדינה לשנת 2008 הוקצבו 25 מיליון שקל למטרה זו.
תכנית לקידום הבריאות על שם מרטין ודורותי קלנר
התכנית לקידום הבריאות ומניעת מחלות כרוניות היא תכנית קהילתית שמטרתה להשפיע בצורה חיובית על גורמי הסיכון הידועים ובכך להקטין את השכיחות, ההיקף והתמותה ממחלות כרוניות. מניעת המחלות תתרום להפחתת עלויות הבריאות, ההולכות וגדלות, תוך קידום בריאות, פריון, ואיכות החיים של האוכלוסייה. ניתן לצפות כי הצלחת התכנית תוביל לשינוי במדיניות לאומית בתחום זה, תוך התמקדות במניעת מחלות וקידום בריאות.
תנאים לשגשוגה של מדינת ישראל
בסוף שנת 2004 הקים מוסד שמואל נאמן פרויקט לחשיבה ומחקר על בעיות היסוד העומדות בפני מדינת ישראל והעם היהודי. המוסד כינס לשם כך קבוצת חוקרים והוגים, מן השורה הראשונה בחברה הישראלית, המייצגים תחומי עניין שונים – פילוסופי, חברתי, משפטי, מדיני וטכנולוגי. כל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו משימה, לכתוב חיבור עצמאי בו מנותחת המציאות הנוכחית מתוך כוונה להציג המלצות לעתיד, תוך התרכזות בסיכויים ובסכנות העומדות בפני העם היהודי ומדינת ישראל. העבודות נכתבו בעיקרן באופן אינדיווידואלי והן משקפות את עמדותיו האישיות של כל מחבר. יחד עם זאת, נעשה מאמץ להקיף מגוון רחב של נושאים ולתאם בין המחברים לגבי תחומי היצירה.
