גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

סקר אמצעים ממבחר מדינות וערים להפחתת זיהום אוויר מפעילות ענף התחבורה

רשימת חוקרים
פרופ' אופירה אילון , פרופ' דוד מהלאל , ד"ר מרים לב-און , ד"ר פרי לב-און , שירי פרוינד-קורן , נעמה שפירא , עידן ליבס
צטט כ:
אילון אופירה , מהלאל דוד , לב-און מרים , לב-און פרי , פרוינד-קורן שירי , שפירא נעמה , ליבס עידן . סקר אמצעים ממבחר מדינות וערים להפחתת זיהום אוויר מפעילות ענף התחבורה חיפה, ישראל מוסד שמואל נאמן, 2019. https://www.neaman.org.il/Lessons-Learned-from-Select-Countries-and-Cities-Policy-Measures-to-Reduce-Air-Pollution-from-the-Transportation-Sector

זיהום אוויר נגרם ממקורות שונים: תחבורה (יבשתית, ימית, אווירית), תעשייה, חקלאות ועוד. זיהום האוויר גורם לתחלואה, תמותה מוקדמת, לידות מוקדמות, פגיעה במערכות ביולוגיות ועוד. בין המזהמים יש להזכיר: חלקיקים, תחמוצות חנקן וגופרית, פחמן חד-חמצני, מתכות כבדות, תרכובות אורגניות נדיפות וכן גזי חממה כמו פחמן דו חמצני ומתאן.

תחבורת הכבישים, נשוא מחקר זה, יוצרת כ-40% מסך פליטות תחמוצות החנקן, 11% מפליטות חלקיקים עד קוטר 2.5 מיקרון (PM2.5) ו-9% מהתרכובות האורגניות הנדיפות (NMVOC).

בגוש דן ובחיפה תרומת החלקיקים הנפלטים מסקטור התחבורה עומדת על כ-25% וכמעט 50%, והיקף תחמוצות החנקן מהוות 96% וכ-50%, בהתאמה. בנוסף, בישראל, תרם סקטור התחבורה בשנת 2014 כשליש מכלל פליטות הפחמן הדו חמצני של פליטות סקטור האנרגיה.

בכל העולם מקודמות תוכניות, הן ברמה הלאומית והן ברמת המקומית, להפחתת זיהום אוויר מסקטור התחבורה ו/או לחלופין, תוכניות לדה-קרבוניזציה של סקטור התחבורה. הצלחת התוכניות האלה היא חלקית בלבד עקב העובדה שכלי רכב מזהמים ממשיכים לנוע בכבישים, היקף הנסועה וההובלה היבשתית עולים בהתמדה, יישום התוכניות כרוך בעלויות גבוהות ואכיפה קפדנית, נדרשים שינויים מהותיים בהתנהגות ועוד.

הגודש בכבישי ישראל, בעיקר בערים, תורם לא רק לזיהום אוויר ולתחלואה עודפת, אלא גם לפגיעה משקית חמורה: אובדן זמן, תאונות דרכים, מפגעי רעש, הרס מיסעות ועוד.

בעבודה זו נסקרו מספר רב של אמצעים תכנוניים, רגולטוריים וכלכליים המתרכזים במניעה של זיהום אוויר מתחבורה, הסטה של נוסעים ותעבורה לאופני תחבורה בת קיימא ואמצעים לשיפור הנצילות האנרגטית והפחתת הפליטות מכלי רכב.

כידוע, ישראל אינה יצרנית של כלי רכב ולכן תלויה בתקינה ובטכנולוגיות הקיימות במדינות המייצרות כלי רכב. בהתחשב בנתון זה, יש לאסור יבוא של כלי רכב שאינם עומדים בתקינה של הקהילה האירופית או האמריקאית.

 

אחת המסקנות הבולטות מסקר הספרות היא שעל מנת להשיג את יעדי הפחתת הזיהום, יש צורך בתיאום של כל הגורמים: גופי התכנון הארציים והמקומיים; משרדי ממשלה (תחבורה, הגנת הסביבה, אנרגיה, כלכלה, אוצר, ראש הממשלה ומנהלת תחליפי נפט ותחבורה חכמה, בריאות); והשלטון המקומי.

הגוף המרכזי האמון על סקטור התחבורה הוא משרד התחבורה והסוגיות הסביבתיות אינן, בהכרח, בראש סדר העדיפות של משרד זה. המשרד להגנת סביבה יכול להשפיע רק בחלק המתייחס להפחתת זיהום מסקטור זה. ממצאי עבודה זו יעניקו נדבך נוסף בהבנה כי תועלות מתכנון תחבורתי נכון, מקידום תחבורה ציבורית, מהקטנת התלות ברכב הפרטי ואמצעי מדיניות נוספים הנסקרים בעבודה זו, יכולים לקדם תועלות סינרגיות כמו הפחתת גודש, הפחתת רעש, תאונות דרכים, התייעלות אנרגטית ועוד.

מסקנה נוספת היא שעל מנת להפחית מזהמים, נדרשת פעילות נחושה עם סדר עדיפויות ברור של מוסדות השלטון. כידוע, אין כוחות השוק מסוגלים להתמודד בצורה יעילה עם פעילויות הכרוכות ביצירת השפעות חיצוניות (Externalities). מכאן שעל מנת למנוע את העלויות הכלכליות והחברתיות של פעילויות אלה יש צורך בהתערבות פעילה של הממשלה וביישום ארגז הכלים המגוון שעומד לרשותה לצורך כך.

אמצעי מדיניות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה כוללים:

צעדים כלכליים שתכליתם להשפיע על התנהגות המשתמשים ולגרום להסטת השימוש מרכב פרטי לתחבורה ציבורית ואמצעים לא ממונעים, צעדים טכנולוגיים המתייחסים לתקני הדלקים ולטכנולוגיות של כלי הרכב, וכן היבטים תכנוניים המקדמים תכנון מוטה תחבורה ציבורית וקידום אמצעי תחבורה לא ממונעת.

ההמלצות העיקריות העולות מעבודה זו כוללות המלצה לשילוב כוחות ואמצעים להפחתת זיהום אוויר מתחבורה, תוך נקיטת פעולות מיידיות (איסור מיידי על יבוא כלי רכב פרטיים המונעים בדיזל, לדוגמא), שינויים בבסיס מיסוי הרכב בארץ על מנת לייקר את השימוש ברכב הפרטי ולתעדף שימוש באמצעי ניידות אחרים, הטמעה מהירה של עקרונות התכנון התחבורתי, המוטה תחבורה ציבורית ואמצעי ניידות אחרים וכן, ניצול היתרון היחסי של ישראל בתחומי ההייטק, האוטומציה והיזמות לשם קידום פתרונות מתקדמים.

העקרונות המרכזיים המומלצים בעבודה זו להפחתת זיהום אוויר מתחבורה:

  1. גיבוש אסטרטגיה רחבה לצמצום פליטות המזהמים מממערכות התחבורה המבוססת על צמצום הנסועה במכוניות פרטיות, הגדלת החלק היחסי של נסיעות בתחבורה ציבורית ואמצעים לא מוטוריים, מגבלות שימוש והגדלת מיסוי על כלי רכב מזהמים, מעבר לכלי רכב מונעים בחשמל ומגבלות שימוש בכלי רכב במרכזי ערים.
  2. הקצאת משאבים וקביעת סדר עדיפויות לקידום האמצעים השונים להפחתת זיהום האוויר מתחבורה.
  3. שינוי מערך מיסוי התחבורה - מיסוי דלקים וכלי רכב פרטיים לשם הפחתת השימוש במכוניות.
  4. שימוש באמצעים רגולטוריים וכלכליים לעידוד התקנת טכנולוגיות להפחתת פליטות והצערת כלי הרכב והקפדה על שימוש בדלקים נקיים.
  5. קידום אמצעים תכנוניים ורגולטוריים להקטנת הנסועה בכלי רכב פרטיים תוך התמקדות בהפחתת הגודש ברחובות עירוניים ובדרכים בינעירוניות.
  6. הגדלת החלק היחסי של נסיעות בתחבורה ציבורית ובשילוב אמצעי נסיעה: רכבות, אוטובוסים, רכיבה באופניים והליכה ברגל.
  7. שיפור וייעול מערך שינוע הסחורות (Freight) ומתן טיפול מיוחד לסוגית חלוקת הסחורות בערים (The last mile).
  8. הרחבת אזורים המוכרזים כמופחתי פליטות או נקיים לחלוטין.
  9. עשיית שימוש מיטבי בתשתיות קיימות תוך יישום שיטות ניהול תנועה מתקדמות.
  10. פיתוח ויישום חדשנות בתחום תחבורה חכמה וערים חכמות.
  11. שילוב בעלי העניין (Stakeholders) בתהליכים: שלטון מרכזי ומקומי, ארגונים לא ממשלתיים, חברות עסקיות במשק, אקדמיה. כל זאת, לצורך העלאת מודעות ורתימת השותפים למחויבות לקידום ההטמעה.

על מנת ליישם עקרונות אלו נדרש לבצע ניטור ומעקב אחר השפעת אמצעי המדיניות על שיפור איכות האוויר. בגלל מגמות סותרות (עלייה בנסועה מחד גיסא, אך שיפור טכנולוגי של כלי הרכב מאידך גיסא) יש לפתח כלים אמינים לניטור השיפור באיכות האוויר.

פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך