גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

פורום אנרגיה 45: חסמים וזרזים להקמת מתקני ייצור חשמל פרטיים בישראל

רשימת חוקרים
פרופ' גרשון גרוסמן , נעמה שפירא
צטט כ:
גרוסמן גרשון , שפירא נעמה . פורום אנרגיה 45: חסמים וזרזים להקמת מתקני ייצור חשמל פרטיים בישראל חיפה, ישראל מוסד שמואל נאמן, 2019. https://www.neaman.org.il/Energy-Forum-45-Barriers-to-and-incentives-for-constructing-private-electricity-generation-facilities-in-Israel

הרפורמה במשק החשמל יצרה מציאות חדשה, שמטרתה להוציא באופן מדורג את ייצור החשמל מידי חברת החשמל, ולהעבירו לידי יצרני חשמל פרטיים (יח"פים), בעוד ההולכה, החלוקה והמנייה ישארו בידי חברת החשמל. במקביל, ועל מנת לאפשר פיתוח תחרות במקטע הייצור, יחידת ניהול המערכת ואגף תפ"ט בחברת החשמל, אמורים לעבור לחברה ממשלתית עצמאית.

קידום ופיתוח משק החשמל בתנאים אלה כרוך בחסמים רבים, ברובם לא טכנולוגיים אלא רגולטוריים. כאשר כל המשק היה בידי גורם אחד, לא היו ניגודי אינטרסים בין המקטעים השונים, דבר שהביא לתיאום טבעי, גם אם לא מושלם, בין מקטע הייצור לבין מקטע ההולכה, ובכלל זה לתיאום בכל הנוגע לתכנון יחידות הייצור ויכולת ההתחברות שלהן לרשת ההולכה.

במצב החדש של היום, בו קיימים מספר שחקנים בשוק, ובפרט כאשר מספר שחקנים מתמודדים על משאב רשת ההולכה, אין זהות אינטרסים בין המקטעים השונים, ובוודאי שאין זהות אינטרסים בין המתחרים. במצב דברים זה, חשיבותה של חברת ניהול המערכת עולה, והיא למעשה הגורם שאמור לנצח על התזמורת ולאזן בין השחקנים השונים ולשמור על האינטרסים השונים.

נדרשת עבודה משותפת של גורמים, שחלקם בעלי עדיפויות והעדפות שונות. ניתן לציין בפשטות, כי אם אין יודעים איפה יוקמו תחנות הכוח העתידיות, אין אפשרות לתכנן את רשת ההולכה עבורן, ומגמות הגידול של האוכלוסייה, במיוחד במרכז הארץ, בשנים הנראות לעין מכתיבות במידה רבה את צורכי פיתוח רשת ההולכה של החשמל.

ישראל היא מדינה צפופה, עם זמני פיתוח ארוכים לתשתיות אנרגיה. פיתוח משק החשמל כיום מאופיין בפתיחת תחנות כוח גדולות מונעות בגז, אנרגיות מתחדשות, פיתוח רשת ההולכה ואספקת החשמל לצרכנים. אחד האתגרים הגדולים של משרד האנרגיה, רשות החשמל וחברת ניהול המערכת, יהיה ביצוע תכנון ארוך טווח וקביעת תוכניות פיתוח לטווח הארוך, תחילה למערכת ההולכה ובהמשך למקטע הייצור. תכנון ארוך טווח כאמור יאפשר לשחקנים השונים לכלכל צעדיהם בהתאם, תוך קבלת מידע מלא בדבר ההתפתחות הצפויה של מערכת ההולכה אל מול הצורך הצפוי בכושר הייצור. מידע זה יאפשר לשוק הפרטי, אשר אמור להקים את יכולת הייצור החדשה, להיערך בהתאם ולכוון צעדיו לאור אותן תוכניות פיתוח.

המדינה מקדמת תוכניות וצעדי מדיניות עם הסתכלות קצרת טווח – עם שנת היעד של 2030 בלבד, כאשר במונחים של משק האנרגיה מדובר בממש מעבר לפינה. כך, על אף שאין למדינת ישראל חזון אמיתי למשק האנרגיה שלה, כבר כיום מקודמות במוסדות התכנון תחנות כוח רבות מסוגים שונים מכוח החלטות ממשלה (כגון, החלטת ממשלה 2592 המתירה הקמתן של 25 אלף מגה וואט חדשים) ותוכניות סטטוטוריות (תמ"א 41, תוכניות בות"ל) ללא תכנון כולל. תוכניות אלו קובעות עובדות בשטח לשנים רבות בלא המדיניות ארוכת הטווח הנדרשת.

האתגר הגדול, לצורך הסרת חסמים תוך כדי הבטחת האינטרס הציבורי, הוא עבודה משותפת.

למנגנוני הממשלה תפקיד מרכזי בקביעת המדיניות לטווח הארוך, באימוץ תוכניות פיתוח מתאימות, במתן הכלים בידי חברת ניהול המערכת לבצע תפקידה כראוי ובפיקוח על כלל הגורמים הרלוונטיים במטרה לוודא שכל אחד מאותם גורמים ממלא אחר חלקו. התקווה היא שחברת ניהול המערכת, בתיאום עם רשות החשמל, יוכלו לכוון את השוק, ואז לפחות לשנים הבאות ניתן יהיה לצפות לשיפור בתחום הזה.

המשך הגידול בביקושים לחשמל, וישראל ייחודית מבחינה זו במדינות ה-OECD, מחייב גיבוש של תרחישים מציאותיים כבסיס לתכנון מושכל של משק החשמל. הייצור הגבוה עדיין מפחם, על רקע תגליות הגז הגדולות, ממחישים את הצורך בשינוי מהותי בסדרי העדיפויות בתכנון המשק. מאחר והוצאה לפועל של התכנון יופקד במידה רבה בידי יזמים פרטיים, על המדינה לפעול להסרת חסמים בכדי לייעל את ההליך ולממש את מדיניות הממשלה ותוכניות הפעולה שיגובשו על ידי הגורמים המקצועיים.

הממשלה בכללותה ושר האנרגיה בפרט קבעו מדיניות ברורה להפחתת השימוש בפחם ואספקת הביקושים הדרושים באמצעות גז טבעי ואנרגיות מתחדשות, במיוחד לאחר חיבור שדות לוויתן, כריש ותנין למערכת ההולכה של הגז הטבעי בשנים הקרובות. נדמה שההנחות באשר לקיבולת שתוקם עד 2025 מאנרגיות מתחדשות, וההספק הנדרש עד אז מתחנות כוח יעילות מוסקות בגז טבעי, אינן מדויקות ולוקות בחסר. חשוב שתכנון הצעדים הדרושים להוצאה אל הפועל של מדיניות הממשלה במעבר לאנרגיה נקייה יותר, יתבססו על הנחות מוצקות ומדויקות.

ניכר כי בין המסלולים שמקודמים כעת על ידי הממשלה לצורך תוספת קיבולת של ייצור מגז טבעי באמצעות מתקנים בעלי נצילות גבוהה יחסית, הכי מקודמים הינם אלה שהוסמכו מכוח החלטת ממשלה 2592. מצד אחד, חלק מאותם הפרויקטים הגיעו לשלב בהליכים הסטטוטוריים שיאפשרו הקמת התחנות וחיבורן לרשת החשמל החל מ-2023 ועד 2025, אך מצד שני העדר מכסות ואסדרה שתחול על אותן התחנות מהווה את החסם העיקרי המונע את הקמתן. בכך מדינת ישראל תאלץ להמשיך ולשרוף פחם מזהם בשיעורים שאינם דרושים בעוד בידיה היכולת להפחית מימדים אלה באם יקבעו ההסדרים לקידום התחנות שבפיתוח תחת החלטת ממשלה זו.

 

המלצות:

תחזית הביקוש לחשמל:

  • פרסום הנחות בסיס ותוכניות נגזרות - רשות החשמל צריכה לחייב את חברת החשמל לפרסם לציבור את ההנחות המשמשות אותה לקביעת הביקושים הצפויים בעשור הקרוב, והתוכניות הנגזרות לאספקת הביקושים לרבות בשעות שיא הביקוש.
  • תחזית אובייקטיבית - בעתיד, מומלץ שאת תחזית הביקוש, שממנה נגזרת תוספת הייצור, יקבע גוף אובייקטיבי, אמין ומקובל על כולם, שיוכל להציב את התחזיות האמיתיות למשק כבסיס לתכנון וקביעת מדיניות.

תכנון:

  • תוכנית אב למשק האנרגיה - נדרשת תוכנית אב למשק האנרגיה לשנת 2050, שתהווה בסיס לתכנון המשק. התוכנית תבחן בראייה רחבה וארוכת טווח את מכלול השיקולים ותקבע את מדיניות האנרגיה של ישראל, כולל תמהיל מקורות האנרגיה, תוך התחשבות בהתחייבויות הבינלאומיות של ישראל, ובפרט הסכם פריז, וביעדים שאפתניים של אנרגיות מתחדשות תוך שילוב אגירה.
  • קביעת מדיניות ארוכת טווח - קביעת מדיניות ארוכת טווח למשק האנרגיה תאפשר אימוץ תוכניות פיתוח ארוכות טווח הן למקטע הייצור והן למקטע ההולכה, אשר יעניקו אופק לטווח הארוך ויאפשרו לשחקנים השונים לכלכל צעדיהם בהתאם.
  • קביעת מדיניות בהתאם ליעדים - שר האנרגיה צריך לקבוע מדיניות מחייבת בהתאם ליעדים שעליהם הצהיר המשרד.
  • מקורות אנרגיה - יש לפעול להפסקת השימוש בפחם לכל היותר עד אמצע העשור הבא.

אסדרה:

  • הנחיית הגורמים המקצועיים - שר האנרגיה צריך להנחות את הגורמים המקצועיים, ובראשם רשות החשמל, לנקוט בצעדים הדרושים למימוש מדיניות המשרד, לרבות פרסום של מכסות ואסדרות.
  • ודאות - רשות החשמל צריכה לאמץ אסדרות מתאימות, תוך הקפדה על רציפות רגולטורית, באופן שלא יהיה מצב בו השחקנים במשק החשמל יפעלו בריק, ללא אופק ראוי לנגד עיניהם. נדרשת המשכיות לאותם הפרויקטים שפיתוחם החל בשנים האחרונות בעקבות החלטת ממשלה 2592.

ניהול המערכת:

  • יש לוודא שחברת ניהול המערכת תתחיל לפעול מוקדם ככל הניתן ויועמדו לרשותה מלוא המשאבים והאמצעים שיאפשרו לה לתכנן ולנהל את משק החשמל בישראל בצורה מיטבית, תוך התמודדות מול האתגרים ומול השחקנים השונים במשק.

שיתוף פעולה:

  • הגברת שיתוף הפעולה - לצורך הסרת חסמים, יש לעודד ולהגביר את שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים המעורבים, שלכל אחד מהם עדיפויות שונות ולעתים קרובות אינם פועלים בצורה קוהרנטית.

פורום מומחים - מומלץ ליצור פורומים לדיון בנושא של מומחים מכל המגזרים, כולל מממנים.

פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך