גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

יהודה חיות

עמית מחקר בכיר, ראש פרויקט תשתיות לאומיות
yehuda@sni.technion.ac.il

בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה והיסטוריה כללית מאוניברסיטת חיפה. בעל תואר שני (בהצטיינות) בגיאוגרפיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. התמחה בתכנון עירוני ואזורי. השלים לימודי דוקטורט באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ארה"ב, וב-1978 התמחה בתכנון מערכות תחבורה ימית ונמלים.

ב-1980 זכה בפרס ראשון בתחרות בינלאומית בנושא תכנון נמלים לטווח ארוך, שאורגנה על-ידי הנהלת נמל רוטרדם ו- M.I.T. ב-1987 פרסם ספר על תחבורה משולבת (ימית-יבשתית), שיצא לאור בהוצאת לוידס בלונדון ותורגם למספר שפות. היה מחבר שותף של ספר בנושא תכנון נמלים אשר פורסם בארה"ב. ערך מחקרים רבים בנושאי ספנות, סחר ימי ונמלים. פרסם למעלה מ-60 מאמרים בכתבי עת מדעיים, שחלקם פורסמו כפרקים בספרים במגוון נושאים הקשורים לתחום התמחותו - ספנות נמלים ותובלה משולבת. חיות חבר במערכות של מספר עיתונים אקדמיים. השתתף והרצה בכ-40 כנסים בארץ ובעולם.

שימש חבר ויושב-ראש בוועדות שונות במינהל האקדמי של אוניברסיטת חיפה. יועץ וחבר בוועדות מקצועיות ואיגודים מחוץ לאוניברסיטה.

ב-1992 מונה לתפקיד סגן נשיא למינהל באוניברסיטת חיפה. מאוקטובר 1993 שימש נשיא בפועל. בפברואר 1995 נבחר לכהונת נשיא אוניברסיטת חיפה.

שדרוג המערכת הכלכלית בצפון

באמצע שנת 2014 הונע מיזם המשותף למוסד שמואל נאמן ולמשרד הכלכלה, שמטרתו גיבוש תכנית לשיפור מהותי של המערכת הכלכלית בצפון. במהלך שנת 2015 הוגש דו"ח מסכם הכולל ניתוח המצב הכלכלי והחברתי בצפון, והמלצות למימוש עוגנים תשתיתיים מחוללי שינוי ומנועי צמיחה לא ליניאריים. עקרונות התוכנית אושרו בממשלה ב-2015 ובשנת 2016 דנה הממשלה בכל הנושאים שהומלצו שהם בליווי ובתמיכת מוסד שמואל נאמן.

מגמות עתידיות בספנות הישראלית: כוח אדם ימי

כ-99%, מהסחר הישראלי, מובל דרך הים. למרות הסכמי השלום עם ירדן ומצרים, בעתות מלחמה לא ניתן להסתמך הגובלות עם מדינות אלו כנתיב סחר יבשתי, לפיכך על ישראל לשמור ולפתח את הנתיב הימי שלה בעת שלום ולבטח בעתות מלחמה. מכן שמחקר זה התמקד בניתוח צרכי המשק הישראלי, תוך התייחסות להתפתחויות הצפויות של הספנות הישראלית והתפתחות התשתיות של נמלי ישראל.

נמלי חיפה-מנועי צמיחה לצפון הארץ

הקשר בין הנמל ובין עיר הנמל ואזורה, הוא קשר דינמי רב ממדי. בסקירה זו, מערכת יחסי הגומלין נבחנת בממד הכלכלי. לאורך שנים, הנמל שימש כעוגן כלכלי איתן, אם כי במקרים לא מעטים נשאלה השאלה האם הנמל מביא להתפתחות העיר ואזורה או לחילופין, העיר היא זו שתורמת להתפתחות הנמל והאזור.

כדאיות הצטרפות מדינת ישראל לאמנת HNS במסגרת IMO

מזמין מחקר זה היא רשות הספנות והנמלים, במשרד התחבורה מתוך מטרה לבחון כדאיות הצטרפות ישראל לאמנת HNS (Hazardous Noxious Substances). מטרת האמנה היא לפצות כספית נפגעים מנזקי דליפת כימיקלים, גז, תזקיקים ועוד הנובעים מתאונה ימית של כל סוגי האניות, למעט חומרים רדיואקטיביים ונזקי נפט גולמי המכוסים ע"י אמנה דומה אחרת (IOPC).

אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות

פרויקט "אסטרטגיית פיתוח תשתיות לאומיות בישראל לשנת 2028", מתוך התכנית "ישראל 2028: חזון ואסטרטגיה כלכלית – חברתית בעולם גלובאלי", מתמקד בניתוח הביקושים העתידיים לתשתיות פיזיות במדינת ישראל והיכולת להקים מערכות תשתית הולמות העונות על הביקושים הצפויים בישראל בעוד 20 שנה. כמתווה ראשוני, קבע המחקר לבחון את הביקושים החזויים של התשתיות אל מול תשריט "עסקים כרגיל", תוך הדגשת הבעיות המרכזיות והאילוצים הקשורים בהבטחת ההיצע. הפרויקט מתייחס לתחומי התשתית הבאים: תחבורה יבשתית-כבישים ורכבות, מערך נמלי הים והאוויר, ייצור והפצת אנרגיה, תשתיות מים וסביבה ופיתוח כוח אדם נידרש והכשרתו בענפי הבינוי והתשתיות.

מדיניות פיתוח תשתיות תחבורה בישראל

המחקר התמקד בהכנת מסמך מדיניות המהווה יעוץ בנושא תוכנית אב לתחבורה בהתאם להסכם בין המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה ומוסד שמואל נאמן. מטרת העבודה היא סיוע בגיבוש מדיניות שתיקבע על ידי הממשלה בנושא פיתוח התחבורה היבשתית במדינת ישראל בתחום פיתוח כבישים ומסילות ברזל וההשלכות על גורמים כלכליים, חברתיים וסביבתיים.

תעופה ירוקה

נושא ה"התעופה הירוקה" מערב לאחרונה תשומת לב רבה. עדות לכך בכנסים בינלאומיים ואזוריים, בעבודות ובפרסומים רבים שמבוצעים על ידי קשת רחבה של מרכיבי ענף התעופה הכוללים בין השאר: ארגונים ומוסדות בינלאומיים העוסקים בתחום התעופה ואיכות הסביבה, גופים רגולטורים בנושא ברמת המדינות השונות, יצרני מטוסים, חברות תעופה, נמלי אוויר וגורמי מחקר. בכינוס העולמי האחרון העוסק בנושא התחממות כדור הארץ שנערך בדצמבר 2010 ב-Cancun שבמקסיקו, נושא ה"תעופה הירוקה" היה אחד המרכזיים בדיון.

אספקת חשמל לאוניות בנמל COLD IRONING

על ענף הספנות בכלל ועל נמלי הים בפרט, גוברים בשנים האחרונות הלחצים לפעול לשיפור איכות הסביבה ולצמצום פליטות גזי החממה. במסגרת זו, אחד הצעדים המשמעותיים לצמצום הזיהום ושיפור איכות האוויר בנמל ובסביבתו העירונית הוא העברת מקור אספקת הכוח החשמלי לאניות העוגנות לצורך פריקה וטעינה ממנועי העזר של האניות למקור כוח חופי. תהליך זה מכונה בשם ”Cold Ironing” ולחילופין On-Shore Power Supply (OPS).

פרויקט פיתוח פרוזדור תשתיות בין נמל חיפה ומעבר גבול ג'נין

המטרה של הפרויקט הספציפי שהוגש ע"י מוסד שמואל נאמן במסגרת הפרויקט הכולל היא לפתח פרוזדור תשתיות יעיל ובר קיימא בין נמל חיפה, המועצה האזורית גלבוע ומעבר הגבול ליד העיר ג'נין אשר בסמוך לו יוקמו אזור תעשיה ומרכזים לוגיסטיים משני עברי הגבול.

סוגיות לגיבוש תוכנית מטרופולין בצפון

קידום ומיצוב של אזור הצפון כמטרופולין אטרקטיבי לתעשייה ולציבור הישראלי, נמצא חדשות לבקרים על סדר היום הציבורי. עבודה זו נועדה להעניק כלים לגיבוש תוכנית אטרקטיבית לצפון כך שייהפך למטרופולין מפותח כלכלית ותעסוקתית, תוך התבססות על מודלים חדשים לפיתוח אזורי ונתונים שרלוונטיים לאזור הצפון. הנתונים בפרויקט זה מתבססים בחלקם על עבודה שבוצעה במוסד שמואל נאמן לשדרוג כלכלי של אזור הצפון וניתוחם.