גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

פורום אנרגיה 44: שיקולים סביבתיים, כלכליים וביטחוניים במיקום אסדת הטיפול בגז ממאגר לוויתן

רשימת חוקרים
פרופ' גרשון גרוסמן , נעמה שפירא
צטט כ:
גרוסמן גרשון , שפירא נעמה . פורום אנרגיה 44: שיקולים סביבתיים, כלכליים וביטחוניים במיקום אסדת הטיפול בגז ממאגר לוויתן חיפה, ישראל מוסד שמואל נאמן, 2018. https://www.neaman.org.il/Energy-Forum-44-Environmental-economic-and-security-considerations-concerning-the-location-of-the-gas-treatment-platform-for-the-Leviathan-reservoir

בעקבות תגליות הגז מדינת ישראל הכירה בכך שחיבור הקידוחים הימיים לחוף הוא בבחינת פרויקט תשתית לאומי ומכאן עלה הצורך לבצע תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) בנושא. המסקנות המרכזיות של תמ"א 37/ח' – "קבלה וטיפול בגז טבעי – מתגליות בים ועד מערכת ההולכה הארצית" (2014) הן סימון שני מתחמים שמיועדים לעניין, צפוני ודרומי, שכל אחד מהם משתרע גם על הפוליגון הימי וגם על שטחים יבשתיים. בנוסף, קובעת התמ"א כי הקמת מתקנים מותנית, בין השאר, בהכנת תוכנית ניהול וניטור סביבתי (תנ"ס) המהווה תנאי להוצאת היתר הבנייה.

פיתוח תגליות גז טבעי דורש טיפול, הכולל בין השאר ייבוש והפרדת נוזלים וקונדנסט מהגז הטבעי, כתנאי לתחילת הזרמתו במערכת ההולכה. טיפול בגז נושא עמו סיכונים בטיחותיים, בריאותיים וסביבתיים אשר יש לשקול בזהירות. בישראל קיימים בנוסף איומים ביטחוניים על מתקני תשתית, לרבות מתקני טיפול בגז, שהם חלק ממכלול השיקולים למיקום מתקני הטיפול בגז הטבעי. בהתאם לתמ"א 37/ח' אישרה המדינה עוד בפברואר 2016 לחברת נובל את תוכנית הפיתוח של מאגר לוויתן. כעבור למעלה משנה וחצי כאשר חברת נובל כבר השקיעה למעלה מ-1.5 מיליארד דולר בפרויקט, וזאת בהתאם להחלטת ממשלה 476 אשר חייבה אותה לעשות כך, התעורר דיון ציבורי האם המיקום אשר אישרה המדינה בפוליגון הצפוני של תמ"א 37/ח' הינו המיקום הנכון או שמה יש להזיזו לאסדה צפה מעל לשדה הגז לוויתן.

בהחלטה על מיקום מתקן הטיפול נכללים שיקולים שונים, לרבות מאפייני המאגר, תפעול, ייצור והתקנה של האסדה, אמינות, בטיחות ובריאות, שיקולים סביבתיים, כלכליים, ביטחוניים ואחרים. התמ"א סברה כי נכון למקם את מתקן הטיפול ביבשה אשר ילווה באסדה קטנה בסמיכות לחוף, לשם הורדת לחצי הגז טרם כניסתו ליבשה, אולם חלופה זו נפסלה עקב התנגדות עזה של תושבי האזור (בעיקר זיכרון יעקב וחוף הכרמל). בעקבות התנגדות זו ולאחר דיונים בבית משפט, תוקן התקנון של תמ"א 37/ח' ונקבע בו כי תינתן עדיפות לטיפול מרבי בגז בים.

בהתאם להחלטת בג"צ ולתמ"א 37/ח' המאושרת (2015), אושרה הקמת אסדה קבועה לטיפול בגז הטבעי משדה לוויתן, מול חוף דור, במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף. חלופה זו נידונה בכל פורומי התכנון וקיבלה את כל האישורים. עם זאת יש לציין שחלופה של אסדה צפה מעל פי הבאר כלל לא נדונה במסגרת תמ"א 37/ח' ונפסלה על הסף בטענה שאין לדון בפתרונות מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. העבודות להקמת האסדה נמצאות בשלבים מתקדמים וצנרת פרוסה כבר ממקום האסדה בים לעבר החוף.

למרות זאת, עדיין קיימת התנגדות ציבורית, בטענה כי מתווה הפיתוח הנוכחי ייחודי מסוגו בעולם ומסוכן. נטען כי האסדה תגרום לזיהום אוויר אשר יגיע אף לחוף וגם לזיהום הים, בעיקר במקרה של תקלה אפשרית, אשר עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. המתנגדים דורשים לשנות את תוכנית הפיתוח לאסדה צפה על פי הבאר במרחק 120 ק"מ מקו החוף. עמדת משרדי הממשלה היא שלא ניתן לשנות את מיקום אסדת לוויתן וכי כל עיכוב בפיתוח השדה ידחה את מועד התחלת הזרמת הגז מלוויתן לתקופה בלתי ידועה ולמעשה לביטול הפרויקט. עוד טוען משרד האנרגיה כי במידה והפרויקט יעוכב, התוצאה המיידית תהיה המשך הפעלת תחנות הכוח הפחמיות בחדרה והמשך הפגיעה בבריאות הציבור. מנגד טוענים המתנגדים שפרויקט לוויתן חתום על חוזים מעטים לאספקת גז בישראל (פחות מ-10% מצריכת הגז הצפויה ב-2020) ועיקר הגז בו מיועד ליצוא, כך שאין לתלות בו את התכנות המעבר מפחם לגז. בנוסף, מאגרי כריש ותנין אמורים לספק גז ביתירות כבר ב-2020, ואפשר גם לייבא גז באמצעות מסוף הגז בחדרה, כך שהמעבר המתוכנן מפחם לגז ב-2022 יוכל להתבצע בלא עיכובים. משרד האנרגיה מסביר בהקשר לכך כי כריש תנין לא יגיע ליישום לפני הרבעון השני של 2021, וכי מבחינת יתירות אנרגטית לא ניתן להסב את תחנות הכוח לגז כאשר מדינת ישראל תהיה תלויה רק בשני מאגרי גז. הפעילות שמשרדי הממשלה מבצעים להפחתת השימוש בדלקים מזהמים ובפחם תוביל לתלות אדירה בגז הטבעי.

בשיקולי ההשפעה על הסביבה לא מספיק להתייחס ספציפית ללוויתן אלא יש לראות את התמונה הרחבה. בכל המדינות השכנות: מצרים, קפריסין ולבנון עומדים לפתח שדות גז, וחשוב להבין את האזור בכללותו. סימולציות שהוצגו מראות את ההשפעה האפשרית של שדות זרים על ישראל.

חשוב להבהיר כי הרחקת הטיפול אל פי הבאר אינה פתרון קסם המעלים את פוטנציאל הנזק. הסכנה לדליפה של קונדנסט תהיה גם באפשרות זו והיא אף גדולה יותר בשל הצורך לאגור את הקונדנסט, בכמויות של מאות אלפי חביות לעומת 2,000 חביות בלבד אשר יאוחסנו באסדה הקבועה וזאת כיוון שלא ניתן להזרים אותו לחוף. דליפה מאזור פי הבאר תסכן שטח גדול יותר, הכולל גם את לבנון וקפריסין. מנגד טוענים המתנגדים שדליפה מאסדה חופית תגיע לחוף בזמן קצר שלא יאפשר טיפול (תוך שעות), בעוד שדליפה מאסדה צפה ומרוחקת תאפשר זמן תגובה של כ-10 ימים וטיפול שימנע הגעת זיהום לאזורים חופיים ולמיקום ריכוז מרב החיים הימיים - על מדף היבשת.

הדיון התמקד בפעולות שיש לבצע כדי לוודא שננקטים מרב הצעדים להפחית את הסיכון לפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור, ולשפר את רמת הפיקוח והבקרה על הקמת האסדה והפעלתה.

 

המלצות שהוצעו למיזעור ההשפעות של אסדות הפקה בים:

הקמה ותחזוקה:

  • מומלץ להחמיר בהיתרי הפליטה, באופן שיחייב את היזם להתקין את הטכנולוגיות המיטביות (BAT) לשם בקרה ומיזעור הפליטות באסדה ובמתקנים היבשתיים.
  • יש לדרוש יישום תקני התעשייה הגלובליים לקידום מערכות ניהול סביבתיות ובטיחות באסדה ובמתקנים היבשתיים. יש לדרוש פירוט הנדסי של יישום תקנים אלה.
  • על היזם לבצע תכנון משופר ולהקצות משאבים (כוח אדם ותקציב) לצורך תחזוקה מונעת, בכדי לצמצם דליפות מציוד ולצורך מתן מענה באירועי חירום ובתפעול השוטף באסדה ובמתקנים היבשתיים.

ניטור ודיווח:

  • יש להקים, במהרה, מערכי ניטור בקרבת התושבים, לרבות ניטור חומרים אורגניים. דחיפות ההקמה נובעת מהצורך לאסוף נתוני רקע בטרם תחל האסדה לפעול.
  • יש לבצע הערכה טובה של הפליטות וההזרמות, המוקדיות והבלתי מוקדיות, מכל המקורות באסדה. הערכה זו צריכה להיות מבוצעת על ידי גורמים בלתי תלויים.
  • יש להבטיח דיווח מדויק וניטור רציף של זיהום האוויר, הזרמות לים, החי והקרקעית מסביב לאסדה, ופרסומם לציבור, בכדי להבטיח עמידה בתנאים של היתר הפליטה.


אכיפה:

  • יש לפקח על הפעילות במודל קיצוני שלא קיים עד היום של פיקוח הדוק ומוקפד במיוחד ואכיפה מחמירה.
  • יש לחזק משמעותית את הרגולציה באנשי מקצוע מעולים ובתקציבים מתאימים.

ביטוח:

  • יש לדרוש ביטוח של האסדות, הקידוחים והצנרת לכיסוי נזקים סביבתיים – כדי שבמקרה תקלה העלות לא תיפול על האזרחים והמדינה.

תכנון:

יש לבחון אפיון מפורט של אתרים בעומק היבשה שהוגדרו במסגרת תמ"א 37/ח'. האפיון צריך לכלול פונקציות אפשריות והתאמת גודל שטח נדרש בהתאם לתפקוד עתידי. זאת מכיוון שעל פי הדרישות הידועות די בשטחים קטנים בלבד לאתרי הקליטה ולא בממדים שהוקצו בתמ"א.

פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך