גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

גישה חדשנית למדידת הפער הדיגיטלי בישראל: עקבות דיגיטליים ככלי לגיבוש מדיניות

רשימת חוקרים
פרופ' שיזף רפאלי , ד"ר ערן לק , ד"ר יעל אלבו , יעל אופנהיים , ד"ר דפנה גץ
צטט כ:
רפאלי שיזף , לק ערן , אלבו יעל , אופנהיים יעל , גץ דפנה . גישה חדשנית למדידת הפער הדיגיטלי בישראל: עקבות דיגיטליים ככלי לגיבוש מדיניות חיפה, ישראל מוסד שמואל נאמן, 2018. https://www.neaman.org.il/An-Innovative-Approach-for-Measuring-the-Digital-Divide-in-Israel-Digital-Trace-Data-as-Means-for-Formulating-Policy-Guidelines

במהלך שני העשורים האחרונים, נצפו שינויים משמעותיים ומהירים בהתפשטותן של טכנולוגיות התקשורת והמידע. השימוש ההולך וגובר באינטרנט משפיע באופן ניכר על מרבית תחומי החיים, תוך כדי שהוא הולך ומשנה את הדרך בה בני האדם מתקשרים, צורכים מידע ומנהלים את פעילויות היומיום שלהם. עם זאת, מתברר כי טכנולוגיות המידע לא אומצו במידה שווה על ידי כל חלקי האוכלוסייה, וכי קיימים הבדלים בגישה לאינטרנט, באופני השימוש בו ובסוג התוכן המקוון הנצרך על ידי קבוצות סוציו-דמוגרפיות שונות. המחקר של תופעה זו, המכונה "הפער הדיגיטלי", הופך חשוב יותר ויותר בשנים האחרונות לצרכי התווית והערכת מדיניות לצמצום פערים דיגיטליים.

שיטות וכלים נפוצים להערכת הפער הדיגיטלי כוללים סקרים, ראיונות מובנים ושאלונים. שיטות "דיווח עצמי" אלו, בעוד שהן חשובות ומועילות מאוד, סובלות ממספר חולשות. בין חסרונותיהן ניתן למנות את היותן פולשניות, יקרות, בלתי ניתנות לשכפול או ניתנות לשחזור, אינן מאפשרות לעיתים קרובות לערוך ניתוח על בסיס גיאוגרפי ברמת הבחנה גבוהה וחשופות להטיות דגימה משמעותיות.

בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בכלי מחקר הנסמכים על נתונים המתעדים את ההתנהגות האנושית המקוונת (למשל לוגים של שימוש באינטרנט, שיחות מקוונות ועוד). היתרון העיקרי בשימוש בנתונים אלו, המכונים "עקבות דיגיטליים", נובע מהיותם נתוני אמת ולא נתוני דיווח עצמי. בפרויקט זה מוצגת גישה חדשנית ובלתי פולשנית לזיהוי, איסוף, ניתוח והדמיה של הפער הדיגיטלי, תוך שימוש בנתוני עקבות דיגיטליים. המטרה העיקרית של המחקר היא לספק את הבסיס התיאורטי והמעשי למדידה והערכה של הפער הדיגיטלי באמצעות נתונים אלו.

במסגרת המחקר נעשה שימוש בשישה מקורות וכלים שונים של נתוני עקבות דיגיטליים, המתבססים על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ומרחביים שונים. מקורות אלה כוללים נתוני לוגים של פאנל גולשים, מערכים של נתוני גלישה אגרגטיביים, נתונים שהופקו באמצעות שימוש בתוכנות הסוקרות שיחות מקוונות, כלי ניטור של שימוש באתרים ספציפיים וכן כלי ניטור של מונחי חיפוש במרחב האינטרנטי. מערכי הנתונים הגולמיים נוקו, עובדו, קודדו ונותחו הן בנפרד והן במשולב.

במסגרת המחקר, יושמה גישת טריאנגולציה אשר כללה שילוב ויישום של מספר שיטות וכלים, במטרה לשפר את יכולת ניתוח תופעת הפער הדיגיטלי באמצעות הצלבת ממצאים. השימוש במתודולוגיה הודגם באמצעות חקר מקרה (case study) של בחינת פערים דיגיטליים בתחום של מימוש זכויות חברתיות. ממצאי חקר-המקרה הוצגו באמצעות סיפורי נתונים הנתמכים בהדמיה חזותית של הפערים שתוארו. המחקר דן במרחב הפתרונות הוויזואליים של נתוני עקבות דיגיטליים בהקשר של הערכת פער דיגיטלי, תוך הדגשת מאפייני הנתונים וביניהם ריבוי ממדים, תלות בממד הזמן ולעיתים אף ריבוי מקורות שאינם אינטגרטיביים.

המחקר עשה שימוש במגוון רחב של שיטות סטטיסטיות תיאוריות וכמותיות וכן בכלי מחקר איכותניים, הכוללים ניתוח טקסטואלי של דיונים מקוונים. הממצאים סיפקו הוכחת היתכנות ליעילות השימוש בנתוני עקבות דיגיטליים למטרת חקר הפער הדיגיטלי, וליכולתם של כלים בלתי פולשניים להחליף שיטות דיווח עצמי במשימה זו. ממצאי המחקר מצביעים על קיומם של פערים דיגיטליים, כפי שהם משתקפים על ידי נפח השימוש (המספר הממוצע של הביקורים באתרי אינטרנט והתפלגותם), מגוון השימוש (מספר קטגוריות האתרים בהן ביקר המשתמש) ותכני השימוש (סוג הפעילות המקוונת או התוכן הנצרך) אשר נמצאו כמדד המשמעותי ביותר מבין השלושה בשיקוף פערים דיגיטליים.

ממצאיו ותוצאותיו של מחקר זה מספקים למשרדי הממשלה בישראל ולקהילה המחקרית תובנות מרכזיות הדרושות לשם גיבוש מדיניות ציבורית בתחום הפער הדיגיטלי, כמו גם לקחים מתודולוגיים ופרוצדוראליים אשר יכולים לשמש למחקר מתקדם בתחום העקבות הדיגיטליים.

פרסומים נוספים שיכולים לעניין אותך

תגיות: חברה תקשורת