עבודה זו נעשתה בהזמנת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ). מטרתה לחקור את ההשפעה של אוניברסיטאות המחקר במערכת המו"פ הלאומית, ואת ההשפעות ההדדיות הקיימות בין שתי מערכות אלה ליצירת ידע חדש וטכנולוגיות מתקדמות.
בעבודה שמונה פרקים הדנים ומשווים את מערכות ההשכלה הגבוהה והקשרים בינן למערכי המו"פ, בישראל ובמספר ארצות השוואה: גרמניה, בריטניה, שבדיה, שוויץ, הולנד וקוריאה. בעבודה, נבחנים המודלים השונים להתפתחות ההיסטורית של אוניברסיטאות המחקר. מושם דגש על מידת המעורבות והשליטה של המדינה בכיווני ההתפתחות האקדמית באוניברסיטאות, קיומם של מכוני מחקר ממשלתיים, והמנגנונים השונים שפותחו בישראל ובעולם להעברת ידע וליצירת שיתופי פעולה בין חוקרים באקדמיה ובשאר מגזרי המשק. כמו כן נבדקו דרכי המימון של אוניברסיטאות המחקר בישראל, ואפיקי ההשפעה ההדדית בין המערכת האקדמית למערך המו"פ והחדשנות במשק על פני שלוש קטגוריות עיקריות של תפוקות האוניברסיטאות: בוגרים, מחקר אקדמי וקנין רוחני.
הממצאים מצביעים על הצלחה מוכחת ומתמשכת בהכשרת כח אדם מדעי טכנולוגי מעולה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הצלחה זו מתבטאת הן באופן ישיר - בצמיחת מגזרי ההיי-טק הישראליים והצלחת חברות ישראליות בשווקים העולמיים, והן באופן עקיף בשיעור הגבוה של השקעות מו"פ במימון חו"ל בישראל.
ההמלצות המובאות בעבודה, כוללות, בין היתר: (1) קריאה להבטחת משאבים לטווח ארוך לאוניברסיטאות המחקר בישראל, שתאפשר להם לשמור על חופש אקדמי בתחומי המחקר והפיתוח שלהן; (2) הצעה לבחון הקמת מכוני מחקר ישומיים בתחומים נבחרים המושתתים על ביקוש השוק לפתרונות המדעיים-טכנולוגיים שיציעו, ויאוישו בעיקר על ידי סגל אקדמי ומשתלמים לתארים מתקדמים; (3) הוספת תכניות סיוע חדשות לשלבי פיתוח באותם מחקרים בסיסיים במימון הקרן הלאומית למדע שתוצאותיהם מעוררות ענין בגורמים עיסקיים; (4) הקמת מאגר מידע לאומי על המחקר במערכת ההשכלה הגבוהה, מבצעיו, דרכי מימונו, שיתופי הפעולה בביצועו, והקריירה של בוגרי האוניברסיטאות - כדי לאפשר הערכה מושכלת של תרומת האוניברסיטאות לכלכלה ולחברה בישראל.
