מדיניות לאומית בתחום החדשנות: שת"פ בינלאומי בין ישראל להודו
ועדת היגוי: ד"ר שוקי גלייטמן (יו"ר), ענת ברנשטיין, נחמן שלף, רביב צולר, פרופ' מוריס תובל; דר' אלי אופר, פרופ' נדב לירון, פרופ' גדי אריאב (מנהל אקדמי), ד"ר גלעד פורטונה; מתאם הפרויקט: נפתלי מוזר
ועדה מדעית: פרופ' גדי אריאב (יו"ר), פרופ' נדב לירון, פרופ' שלמה מיטל, ד"ר דפנה שוורץ, פרופ' מוריס תובל, ד"ר אורלי יחזקאל; מתאם הפרויקט:נפתלי מוזר
3IP: תכנית החדשנות הודו-ישראל
ועדת היגוי: דר' אורנה ברי, פרופ' שלמה מיטל, פרופ' מוריס תובל; דר' אלי אופר, פרופ' נדב לירון, פרופ' גדי אריאב, ד"ר גילי פורטונה; מתאם הפרויקט: נפתלי מוזר
בשנת 2004 יזם מוסד שמואל נאמן תכנית מחקר לבחינה של מגוון הנושאים שמניעים – וכאלה שמונעים – חדשנות עסקית בשיתופי פעולה כלכליים בין הודו וישראל. הבסיס לתכנית הוא ההכרה כי לישראל ולהודו אינטרסים משלימים ביצירת קשרים כלכליים ברי-קיימא. בפרט, הודו תופסת בהדרגה מקום מרכזי בנוף הגיאו-פוליטי העולמי, השוק ההודי המתפתח מהווה כר צמיחה ראשון בחשיבותו לתעשייה הישראלית ומקור לחדשנות תהליכית, בעוד ישראל מהווה עבור הודו מקור נגיש ואטרקטיבי לטכנולוגיות וידע רלוונטי במגוון רחב של תחומים – מביטחון ועד לחקלאות מדברית – כמו גם לחדשנות מוצרית. התכנית התמקדה לפיכך בזיהוי יכולות משלימות, יצירת רשת משאבים בינלאומית, חילופי עמדות וחוקרים, תיאום מדיניות, והפצת מידע הדדי.
במהלך שנת 2007 המשיכה התוכנית למצב את עצמה כמוקד משמעותי באקדמיה הישראלית של העיסוק בהקשר ההודי-ישראלי בתחומים האקדמיים, המדיניות הציבורית, הכלכליים והעסקיים. במהלך השנה, הושקו שלוש תכניות מחקר בנושאים: רפואה זמינה, ניהול זכויות בנכסים אינטלקטואליים ופיתוח המגזר הכפרי בהודו.
מחקרים שנעשו במסגרת התכנית:
בשנת 2007 התמקדה התכנית בקידום שני נושאים מרכזיים מתוך הקבוצה המקורית של נושאי מחקר שאותרו ב-2006, הראשון עוסק ברפואה זמינה (כשהכוונה ב"זמינות" בעיקר לזמינות כלכלית) והשני בניהול זכויות בנכסים אינטלקטואליים. "קבוצות ליבה" של חוקרים בשני הפרויקטים נפגשו ודנו בהיקף המחקרים ובהגדרת המסגרת המחקרית.
ד"ר גלעד פורטונה, לשעבר מנהל בכיר בתעשייה הפרמצבטית, הצטרף לתכנית במהלך 2007 והוא מוביל את הצוות שחוקר את נושא הרפואה הזמינה יחד עם ד"ר רובין בלאט, חוקרת בתחום הביו-טכנולוגיה שקשורה לאוניברסיטת הרווארד. הצוות החל בלימוד הסינרגטיות בין ישראל, הודו ו-ארה"ב ביחס לגילוי תרופות ופיתוחן, מתוך כוונה לפתח תרופות בעלויות נמוכות באופן ניכר מהמקובל כיום.
באופן דומה, קבוצת המחקר בראשות פרופ' ניבה אלקין-קורן מאוניברסיטת חיפה ופרופ' ג'יימס קונלי מאוניברסיטת נורתווסטרן, נפגשה להגדיר את מבנה המחקר שעוסק בניהול זכויות יוצרים בנכסים אינטלקטואליים במסגרת שיתופי הפעולה העסקיים בין הודו לישראל.
נושא מחקר נוסף, שהוצג השנה ונכלל במגוון הפעילויות של התוכנית עוסק במדיניות ציבורית ושת"פ בינ-מדינתי בתכנון ופיתוח המגזר הכפרי ההודי. המחקר מובל ע"י ד"ר מרטין שרמן.
רשת קשרים במסגרת התכנית:
רשת הקשרים של התכנית טופחה והמשיכה להתפתח וכללה אנשי אקדמיה, ממשל, תעשייה וארגונים אחרים בישראל, הודו וארה"ב. לדוגמא, הקשר שנוצר עם הוועד האמריקאי-יהודי שמקדם באופן פעיל שת"פ משולש בין ישראל, הודו וארה"ב.
בנוסף, נערכה עבודת הכנה מקיפה לקראת ביקור של הנהלת קבוצת טאטה בישראל בכלל ובמוסד נאמן בפרט - ביקור שעסק בנושא של "חדשנות כלל ארגונית".
אחד משיאי הפעילות היה המפגש בישראל עם ד"ר אי.פי.ג'יי. עבדול קאלאם, הנשיא היוצא של הודו ומחבר הספר, יחד עם פרופ' י.ס. ראג'אן, "הודו 2020 – חזון למילניום החדש". ד"ר קאלאם, מהבולטים במדעניה של הודו, תיאר את חזונו לשת"פ בין הודו וישראל והשתתף בדיון ער עם מובילי התוכנית אודות הדרכים להביא את תוצאות הפרויקטים לביטוי בשיתופי פעולה הודים וישראליים, אם בהפצת הידע שנצבר או בהנחיה וקידום של מאמצים משותפים.
