מוסד שמואל נאמן וקרן אדמונד דה רוטשילד עורכים פרויקט מחקר הערכה משותף להערכת האפקטיביות של מסלולי מיון וכניסה חלופיים לאוניברסיטאות.
מערכת ההשכלה גבוהה בכלל, והאוניברסיטאות בפרט, אמונות על הכשרת ההון האנושי במדינת ישראל אשר אמור לאפשר את התקדמותה ושגשוגה הכלכלי והחברתי. מערכת זו מחויבת על כן להבטיח את האיכות של בוגריה אבל בו בזמן לאפשר גם את המוביליות החברתית שהיא הכרחית להבטחת החוסן החברתי של המדינה. מבחינה מעשית משמעות הדבר היא לאפשר נגישות לחינוך אקדמי לכל האוכלוסיות והמגדרים וכל זאת ללא התפשרות על האיכות. השילוב הזה מהווה כיום אתגר מיוחד לאוניברסיטאות, בארץ וגם בעולם הרחב, בכל הקשור למדיניות שלהן בשער הכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה.
ההנחה, שמן הראוי שתנחה את מדיניות המיון והקבלה בשער הכניסה, היא שהפילוג של הפוטנציאל של המועמדים מכל שכבות האוכלוסייה הינו דומה. על כן האתגר הוא לגבש כליי מיון אשר יבטיחו את איכות המתקבלים (כלומר, סיכויי ההצלחה בלימודים האקדמיים ופיתוח קריירה מצליחה לאחר מכן) אך בו בזמן לא יגרמו להחמצת מועמדים בעלי פוטנציאל גבוה.
כלי המיון המקובלים כיום בארץ מבוססים על שילוב של ציוני בגרות ובחינה פסיכומטרית, ומקובלת ההערכה שהם נותנים חיזוי טוב להצלחה. יחד עם זאת, בשנים האחרונות גוברים הספקות האם נכון הוא שאלה יהיו הכלים הבלעדיים. במחקר הערכה זה נבחן את המועילות והיעילות של מאפייני מסלולי מיון וכניסה חלופיים, על פי קריטריונים כמו נשירה והצלחה במהלך הלימודים ואחר כך.
