גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי

מצב ההשכלה הגבוהה בישראל בשנים האחרונות מציג תמונה עגומה. מדי שנה מתפרסמים נתונים מדאיגים המצביעים על הידרדרות רמת ההשכלה הגבוהה של ישראל ביחס למדינות מפותחות דוגמת מדינות ה-OECD. לפיכך תמך מוסד שמואל נאמן בשנת 2005 במחקר אשר עוסק בבחינת הקשר שבין השקעות בהשכלה גבוהה ומחקר מדעי לבין צמיחתן הכלכלית של מדינות ה-OECD. במסגרת המחקר, זוהו ואותרו מסדי נתונים סטטיסטים השוואתיים ורב-שנתיים אשר כללו אינדיקאטורים שונים מתחומי ההשכלה הגבוהה והכלכלה. חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.

הממצאים העולים מחלקו הראשון של המחקר משרטטים תמונה מדאיגה אודות מצב ההשכלה הגבוהה בישראל. הנתונים מראים כי חלה הרעה משמעותית במעמדה ובמיקומה של ישראל ביחס למדינות המפותחות האחרות, בעיקר בכל הנוגע להשקעות בסטודנטים ולמשיכת סטודנטים למקצועות המדעיים. ההוצאה לסטודנט על השכלה גבוהה יחסית לתמ"ג ירדה בתקופה של 15 שנים בכ-60%. ישראל ממוקמת במקום האחרון בין מדינות ה OECD בשיעור גידול הסטודנטים ביחס לגודל האוכלוסייה במקצועות המדעיים. הנתונים מראים על ירידה עקבית ורצופה במיקום היחסי של ישראל, מהמקום השלישי בשנת 1960 למקום ה-17 בשנת 1995. מדינות קטנות כגון אירלנד ופינלנד רושמות בשנים אלו גידול מרשים בשיעור הסטודנטים במקצועות המדעיים ועולות באופן עקבי בדירוג היחסי לאורך השנים. עם זאת, מצבה של ישראל בתחום ההנדסי מעט טוב יותר. היא שומרת על מיקומה היחסי בקבוצת המדינות המפותחות במספר הסטודנטים במקצועות ההנדסיים יחסית לגודל האוכלוסייה לאורך כל ארבע תקופות הזמן.

הממצאים האמפיריים מחלקו השני של המחקר מצביעים על קיומו של קשר מובהק וחיובי בין השקעות בהשכלה גבוהה ומחקר מדעי וטכנולוגי לבין הביצועים הכלכליים של המדינות המפותחות. שתי הפעילויות העיקריות של אוניברסיטאות - הוראה ומחקר, קשורות בצמיחה הכלכלית הנמדדת ביכולתה של מדינה להגדיל את היקף ייצור המוצרים והשירותים שלה. הנתונים מראים כי ככל שהמדינה משקיעה יותר במו"פ אוניברסיטאי ומכשירה כמות גדולה יותר של כוח אדם המיומן במו"פ, כך גדל שיעור המועסקים בכוח העבודה במדינה בענפים מוטי הנדסה, מדע וטכנולוגיה.

ישראל מצליחה מחד גיסא  לתרגם את שיעורי ההשקעה הבינוניים בהשכלה גבוהה לרמה גבוהה של הון אנושי, אך מתקשה מאידך גיסא לנצל את כוח העבודה האיכותי שלה להפקת רמה גבוהה של רווחה וצמיחה כלכלית. הממצאים הראו כי השקעה נוספת של דולר אחד במו"פ אוניברסיטאי לסטודנט, בהינתן שאר המשתנים קבועים, תביא לגידול של 2.8 דולר בממוצע בתמ"ג לנפש.