Informing
Policy
for Progress

"צלחת המזון הישראלית ב־2050" דוח ביניים במסגרת פרויקט ביטחון מזון ישראל 2050

תמונה של צלחת מלאה באוכל הכולל ירקות וחלבונים

דו"ח ביניים זה הוא חלק מתהליך עיצוב המדיניות הלאומית של ישראל לביטחון מזון ב־2050. הדו"ח מתמקד בתזונה המומלצת לשנת 2050 בישראל והשלכותיה, תוך הגדרת הרכב, המבנה והתכולה של הצלחת הים־תיכונית המתאימה לתרבות, לטעמים ולאורח החיים הישראלי ולתנאי האקלים והחקלאות בישראל, תוך שמירה על תזונה מקיימת ובריאה.

סקירת רפורמות ותוכניות למניעה ולצמצום של השמנה בארץ ובעולם בחינת היעילות בהפעלתן, תועלתן הכלכלית והשפעתן על מוביליות חברתית-כלכלית

לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO) נכון ל- 2022, יותר ממיליארד בני אדם ברחבי העולם סובלים מהשמנה – מתוכם 650 מיליון מבוגרים, 340 מיליון מתבגרים ו- 39 מיליון ילדים. נתון זה נמצא במגמת עלייה ולא פסח על מדינת ישראל. כמו מדינות רבות בעולם, ישראל ניצבת אף היא בפני בעיית השמנה בקרב כל האוכלוסיות ויותר ממחצית מהישראלים […]

צרכי חברות בתעשייה וחוקרים בטכניון בתחום ההתקנים המשלבים הנדסה וביולוגיה

כחלק מפיתוח התחום המשלב ביולוגיה והנדסה (bio-convergence) כמנוע צמיחה כלכלי בישראל, קיימת חשיבות רבה באיסוף נתונים הנוגעים להיבטים שונים של הצורך בתשתיות עבור התעשייה ובכלל זאת מהו הציוד הנדרש, מהם סוגי המוצרים שעבורם נדרש השירות, אילו מיומנויות הנדסיות נצרכות ועוד. מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בשיתוף עם המרכז למיקרו וננו פבריקציה בטכניון (MNFU) בוחנים […]

תופעות "הפוסט-אמת": הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים

בשנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, עלה לכותרות המונח "אינפודמיה". אינפודמיה היא מגפה של מידע, ברובו כוזב ומטעה אשר מתפשט בצורה נרחבת במרחב המקוון. האינפודמיה היא אחד המופעים של "פוסט-אמת", מונח המתאר הפחתה או שלילה של תפקידן של עוּבדות בחיים הציבוריים. מופעים של פוסט-אמת, כמו חדשות כזב ותיאוריות קונספירציה, רווחים כיום במרחב המקוון. הם מקשים […]

בניית חוסן אישי באמצעות קשר עם הטבע בימי ההתמודדות עם נגיף הקורונה

המחקר נערך בשיתוף עם מכון שמיר למחקר במימון משרד המדע. המציאות בימי ההתמודדות עם מגיפת הקורונה הציבה אתגרים רבים ולא מוכרים עבור ציבור התושבים וכן עבור מקבלי ההחלטות. מחקרים מצביעים על כי לחצי חיים בתחומים שונים כלכליים, בריאותיים וחברתיים עלולים להשפיע על רגשות ותחושות לחץ וחרדה, ובהמשך לכך גם לפגוע בבריאות הנפשית. הלחצים האלה הם […]

בחינה והערכת תועלות נלוות של יערות קק"ל: בריאות גופנית ונפשית, שירותי תרבות והיבטים כלכליים

JNF forests

המחקר נערך בשיתוף עם מכון שמיר למחקר ובתמיכת אגף הייעור בקק"ל. דו"ח מחקר זה מסכם שנתיים של מחקר שעסק באופן בו ביקור ביערות תורם לבריאות הנפשית והפיזית של המבקרים בהם, ובתרומת היערות לקידום שירותי תרבות לתושבי ישראל. המחקר נערך תוך התבוננות בין-תחומית המשלבת ידע מהתחומים פסיכולוגיה סביבתית, כלכלה סביבתית, ומדיניות סביבתית. המשתנה המרכזי שבמוקד המחקר […]

ניתוחים סטטיסטיים של נתוני קורונה: סיכום שולחן עגול

דוח זה מסכם דיון בשולחן העגול שנערך במוסד שמואל נאמן ב 13.4.2021 על רקע ההתנסות של המדינה בהתמודדות עם פנדמיה. השולחן העגול כלל מומחים עם מעורבות כזו או אחרת בניתוח נתונים שקשורים לקורונה. מטרת השולחן העגול הייתה לדון באתגרים, בכשלים וביתרונות של שימוש בנתונים ופיתוח מודלים המבוססים על שיטות סטטיסטיות בניהול מגפות ובהנגשת המידע למקבלי […]

היוזמה הממשלתית לפיתוח סקטור הביומד בסינגפור – מקרה בוחן

בתחילת המאה ה-21 קיבלה ממשלת סינגפור החלטה לכלול את תעשיית הביומד כנדבך נוסף בכלכלה הצומחת במדינה. העילה לכך הייתה משבר כלכלי באסיה שנים מספר לפני כן, אשר הבהיר למקבלי ההחלטות כי אין די בהסתמכות על ענפי התעשייה הקיימים על מנת להבטיח יציבות כלכלית ולענות על הצרכים העתידיים של המדינה. כחלק מתוכנית 'תעשייה 21 'נבנתה אסטרטגית […]

מחקר רפואי בישראל – על הממשלה להתעורר לפני המשבר הבא

מתוך ניתוח נתוני הלמ"ס ו-OECD הנוגעים להשקעה של המדינה במו"פ בתחום הבריאות עולה תמונת מצב עגומה: רק 0.5% מההשקעות הממשלתיות במו"פ הן בתחום הבריאות; חלה ירידה של 20% בחמש שנים בהשקעות במחקר בבתי החולים ישראל מדורגת נמוך בהשקעות בבריאות ביחס למדינות ה-OECD. לצד הנתונים העגומים, חוסר ניהול וחוסר שקיפות של תוכניות בריאות וממשלתיות בישראל וכן […]

בוגרי תארים במסלול המשולב רופא-חוקר MD/PhD באוניברסיטאות בישראל

מוסד שמואל נאמן התבקש על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית לרפואה מדעית ליד ההסתדרות הרפואית בישראל, לבצע מחקר בנוגע לבוגרי מסלול הלימודים MD-PhD בישראל בעשרים השנים האחרונות. מטרת המחקר היא לבחון מאפיינים עיקריים של המסלול בישראל תוך התייחסות, בין היתר, להשתלבותם של הבוגרים בסקטורים השונים (מערכת הבריאות, אקדמיה, תעשייה, ממשל), האפשרויות העומדות בפניהם לממש את יכולות […]