הקמת מערך לאומי להכשרה ושיבוץ סטודנטים למקצועות הבריאות במצבי אסון
מסמך מדיניות זה מציג תוכנית לאומית להקמת מערך הכשרה ושיבוץ של סטודנטים למקצועות הבריאות, בדגש על סטודנטים לרפואה, למצבי אסון. התוכנית פותחה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון, במענה לפניית משרד הבריאות אל פורום דיקני הפקולטות לרפואה ומטעם הפורום, בשיתוף הפקולטה לרפואה בטכניון ונציגי הפקולטות ובהתייעצות עם גורמי חירום ועם אגודות הסטודנטים לרפואה. במדינת […]
מרכזי סימולציה רפואית כמשאב לאומי בהכשרת רופאים
חינוך רפואי מבוסס סימולציה (SBME) הפך בעשורים האחרונים לאבן יסוד בהכשרה הקלינית. SBME מאפשר סביבת למידה בטוחה, מבוקרת ויעילה לרכישת מיומנויות מסוגים שונים ללא סיכון למטופלים ולסטודנטים. סקירה זו מציגה את התפתחות ה-SBME תוך התבססות על ראיות ומחקרים עדכניים. ממצאי מטא־אנליזות מצביעים בעקביות על יתרון SBME על פני הכשרה רפואית מסורתית ברכישת מיומנויות וכישורים, במיוחד […]
אוריינות בריאות דיגיטלית בקרב סטודנטים ובוגרי הפקולטה לרפואה. פיילוט – פקולטה לרפואה בטכניון
המהפכה הדיגיטלית במערכת הבריאות מחייבת את הרופאים לעתיד לרכוש כישורים חדשים בתחום אוריינות בריאות דיגיטלית ובינה מלאכותית. מחקר זה בחן במסגרת פיילוט את רמת האוריינות הבריאותית הדיגיטלית בקרב סטודנטים ובוגרי הפקולטה לרפואה בטכניון, באמצעות שאלון ידע והערכה עצמית, ניתוח תכניות לימודים וראיונות עומק עם חברי סגל.
תפיסות מומחים לרפואת ילודים ופגים כלפי CBME במהלך התמחות בנאונטולוגיה
מטרת המחקר הייתה לחקור את תפיסות הרופאים המומחים בנאונטולוגיה על היתרונות והאתגרים ביישום CBME . המחקר נערך בשיטה מעורבת והשתתפו בו 41 מומחים, מחציתן נשים, ב-13 מחלקות לנאונטולוגיה בישראל. המשתתפים מילאו שאלונים עם שאלות פתוחות וסגורות, ושבעה מהם השתתפו בראיונות חצי מובנים, שמהם נותחו תפיסות הרופאים.
המחקר מציג את יתרונות השיטה, האתגרים ביישום חינוך רפואי בגישת CBME ותהליכי ההטמעה בשדה.
מרכזי סימולציות רפואיות בבתי ספר לרפואה סיכום שולחן עגול שהתקיים במוסד שמואל נאמן ב־3 באפריל, 2025
מוסד שמואל נאמן נותן במה לשם דיון, שיתוף פעולה וקידום נושא סימולציות רפואיות ולימודי המשך
הדוח מהווה תשתית ונקודת פתיחה להמשך הפעילות.
מפת דרכים וצעדים מרכזיים לחלבון שאינו מן החי (חלבון מהצומח וחלבון אלטרנטיבי) לקראת ביטחון מזון בישראל 2050
הדו"ח בוחן את תפקידם של חלבונים שאינם מהחי (צמחיים ואלטרנטיביים) בהבטחת אספקת המזון של ישראל עד שנת 2050. עם גידול האוכלוסייה, אתגרים סביבתיים והסתמכות על יבוא, חיזוק הייצור המקומי של חלבונים שאינם מהחי הוא חיוני להפחתת הפגיעות לאקלים ושיבושים בשרשרת האספקה העולמית.
תוכניות הוראה לתזונה בריאה במערכת החינוך: דוגמאות, מאפיינים ותובנות מישראל ומהעולם
מסמך זה, המתבסס בעיקר על סקר ספרות, מציג מקצת מהדוגמאות והמאפיינים של תוכניות שונות שיושמו בקרב מדינות מפותחות בנושא הוראה של תזונה בריאה במערכת החינוך, וכן תובנות העולות מתוך ניסיון רב שנים שנצבר בנושא זה מתוך מחקרי הערכה לתוכניות אלו. סקירה זאת עשויה להוסיף ידע ותובנות שיסיעו בהמשך פיתוח תוכניות לתזונה בריאה במערכת החינוך הישראלית.
"תרחישים ויעדים לאומיים לביטחון מזון ב- 2050" דוח ביניים שני במסגרת פרויקט ביטחון מזון ישראל 2050
דו"ח ביניים זה הוא חלק מתהליך עיצוב המדיניות הלאומית של ישראל לביטחון מזון ב-2050. הדו"ח מתמקד בהצעת תרחישי יחוס המשפיעים על ביטחון מזון בישראל וגזירת יעדים ומטרות לפעולה, תוך התמקדות בשלשה ממדים מרכזיים: אקלים, דמוגרפיה, ודפוסי תזונה
תחזית מדעית – טכנולוגית לקראת המאה ה- 21
הדו"ח הנוכחי מסכם את הממצאים מן הסבב השני של סקר "דלפי" שבוצע ביוזמת משרד המדע במהלך ש"ע 1999-2000. זאת בעקבות דו"ח הביניים שפורסם באוקטובר 1999 ושכלל את תוצאות הסבב הראשון. שיטת "דלפי" הינה אחד הכלים המקובלים כיום במדינות המפותחות לסייע בתהליך העיצוב של מדיניות מדע. גיבוש מדיניות מדע וטכנולוגיה ברמה הלאומית לטווח ארוך הינה משימה […]
Proceedings of the International Workshop on The Interaction between Medicine and Engineering
Engineering and medicine are grass-routes disciplines. Both grow by responding to practical needs and thrive on the progress of science and technology. Most noticeable is the huge effect that modern technology, associated with new macro and micro imaging techniques and molecular scale diagnostic technologies, had on expanding the frontiers of medical science, and cardiology in […]