מדד נאמן | מחקר וחדשנות בתחום הבריאות
הממשק מציג נתונים שהוכנו על ידי צוות מוסד שמואל נאמן, בנושאים הקשורים להשכלה גבוהה ולמערכת המחקר והחדשנות בתחום הבריאות בישראל. הדשבורד כולל מידע על פרסומים מדעיים, נתוני סטודנטים, מענקי מחקר, פטנטים, סטארטאפים והשתתפות של מוסדות ישראליים בתכניות מחקר בינלאומיות. מטרתו היא לספק תמונה רחבה, עדכנית ונגישה של הפעילות המחקרית והחדשנות האקדמית בתחום הבריאות, לטובת מקבלי החלטות, חוקרים וגורמים נוספים במערכת.
טבע ובריאות
מחקרי מוסד שמואל נאמן בתחום זה בוחנים את התרומה של הטבע לבריאות הנפשית והפיזית של תושבי ישראל. המחקרים בוחנים את ההשפעה המיטיבה של חשיפה אל הטבע על האדם, ובתוך כך שהייה בטבע שמחוץ לעיר, ביקור באתרי טבע עירוני כגון פארקים וגינות עירוניות, ואף צפייה בטבע דרך חלונות או באמצעות תמונות. המחקרים בוחנים את התועלות שמפיקות מהטבע אוכלוסיות שונות, כגון מגזרים, מגדרים וגילאים שונים, ומספקים המלצות לאמצעים בהם ניתן לנקוט בכדי להגדיל את החוסן של אוכלוסיות אלה, באמצעות חשיפה אל הטבע והגברת המודעות לתרומתו בקרב מקבלי החלטות, גופים ביצועיים, בעלי מקצוע בתחומי הבריאות, התרבות והספורט, ובקרב כלל האוכלוסייה.
הביתה:כיצד טכנולוגיות חדשות יכולות לעזור לנו לעצב מדיניות שיבה
בימים אלה עשרות אלפי אנשים בישראל פינו באופן רשמי או לא רשמי את בתיהם. הפינוי מעלה אתגרים רבים הכרוכים מהניתוק של אנשים וקהילות מבתיהם. עניינו של פרויקט זה בסוגיית החזרה הביתה.
האריסות הקרקעית של הקיבוצים והמושבים: אסונם של יישובי העוטף כקריאה לבחינה מחדשת של הקונספציה הארכאית של בעלות קרקע לאומית ביישובים השיתופיים
אירועי השבת השחורה הזכירו לציבור הרחב מיקצת מתרומתם הרבה של היישובים השיתופיים לאורך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של המדינה. האסון הבליט את אחד מנכסי הקהילתיות – החוסן החברתי של קהילות אלה. כחוקרת בין לאומית, אעיד שקהילות אלה הן ייחודיות בעולם ומושא לקינאה. אולם עד לשבת זו, ומזה שניים-שלושה עשורים, דמותם של היישובים השיתופיים – ובעיקר הקיבוצים – הוכתמה בכינויים כגון “פריבילגים”, “אדוני הארץ”, ואף גרוע מזה1. כלפי היישובים השיתופיים, הומצאה הפיסה של ” צדק חלוקתי” – שפירושה הפוך ממה שאדם מן החוץ היה מניח: במקום שהציבור הרחב יהיה חב לתרומתם החריגה בכול אמת מידה של פחות מ 2% מאוכלוסייה ישראל, הרי שהתפיסה המעוותת הפכה את הקערה: לפיה, דווקא הקיבוצים (והמושבים) הם לכאורה אלה שחבים חוב לציבור. והם שילמו, ומשלמים.
חקלאות וסביבה
מחקרי מוסד שמואל נאמן בוחנים היבטים שונים של תחום החקלאות בישראל, בהם, התרומות הציבוריות של החקלאות, האפשרויות לפיתוח חקלאות בת-קיימא בתנאי מחסור, כמו גם חקלאות ימית בת-קיימא, פיתוח ואימוץ טכנולוגיות מידע בחקלאות, סוגיות בממשק הניהול בין משק המים והחקלאות, חדשנות בחקלאות ועוד.
מים, נחלים וים
מחקרי מוסד שמואל נאמן בוחנים היבטים שונים של תחום המים בישראל, בהם, השלכות המהפכה של מעבר ממשק שנשען על מקורות מים טבעיים למשק שמתבסס ברובו על מים מושבים ומים מותפלים, ממשק מים וחקלאות, שיקום נחלים ויחסי הגומלין בין מים לצורכי ציבור וטבע ומים לצורכי אספקה ליתר המגזרים.
תחזיות טכנולוגיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי
מחקר זה מבוצע החל משנת 2017 במסגרת מכרז ארבע שנתי עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרת המחקר לבצע תחזיות צרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי לתחומים/מקצועות נבחרים לטווח קצר (10 שנים), בהתבסס על תחזיות טכנולוגיות עולמיות שהותאמו לישראל. הרציונל הוא כי עבודה זו תסייע בהרחבת ההבנה והידע בנוגע לדרישות עתידיות לכוח אדם מדעי וטכנולוגי תוך התמקדות בנושאים מסוימים ובהכוונה וקביעת סדר עדיפויות בהשקעות להכשרות כוח אדם במדע וטכנולוגיה בתחומים נדרשים.
תחבורה
פרסומי מוסד שמואל נאמן בתחום בוחנים, בין היתר, את ההשפעות הסביבתיות של אמצעי התחבורה השונים ואת הפוטנציאל, היתרונות והחסמים לשילוב תחליפי נפט במגזר התחבורה, ובתוכם, תחבורה חשמלית, תחליפים מבוססי פסולת וביו- אתנול, וכן את התועלות המשקיות מפרויקטים בתחבורה הציבורית, ממנהור כבישים ועוד.
גז טבעי ונפט
מחקרי מוסד שמואל נאמן בתחום זה מתייחסים לכלל ההיבטים הנובעים משימוש בדלקים מאובנים והם כוללים גם מספר עבודות שבוצעו בעבור המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה לבחינת ההשפעות הסביבתיות של גז טבעי כמקור מוביל ליצירת דלקים חלופיים לתחבורה, כתחליף לנפט.
פיתוח בר-קיימא
מחקרי מוסד שמואל נאמן בתחום דנים באתגרים ובהזדמנויות הנובעים ממצב של מחסור במשאבים – קרקע, אנרגיה, מים, מזון וחומרי גלם בתעשייה. המחקרים מציגים ניתוח מצב קיים, לצד פוטנציאל להתייעלות וחדשנות ולמינוף המו”פ הסביבתי, החקלאות והתעשייה הישראליים.