חרמות ברזל
נתקלת באירוע של חרם אקדמי שהתרחש בכנס / בקמפוס / בעת הגשת מאמר / זירה אחרת ??
מוזמן/ת לדווח בקישור הבא: https://surveys.sni.technion.ac.il/survey/index.php/893414
מוסד שמואל נאמן הקים תשתית לאיסוף נתונים על אירועי חרם והשפעותיהם על האקדמיה הישראלית.
ביטחון מזון: מדיניות לאומית לישראל 2050
מזון ומים הם משאבים לאומיים חיוניים, אשר ממלאים תפקידים מכריעים הן בהישרדות מיידית והן בביטחון תזונתי במובנו הרחב. המונח מתייחס למצב שבו לאנשים, למשקי בית ולקהילות יש את האמצעים הפיזיים, החברתיים והכלכליים לגשת למזון מספיק, בטוח ומזין, אשר עונה על דרישות התזונה והעדפות המזון שלהם, ומאפשר אורח חיים פעיל ובריא. מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים […]
הביתה:כיצד טכנולוגיות חדשות יכולות לעזור לנו לעצב מדיניות שיבה
בימים אלה עשרות אלפי אנשים בישראל פינו באופן רשמי או לא רשמי את בתיהם. הפינוי מעלה אתגרים רבים הכרוכים מהניתוק של אנשים וקהילות מבתיהם. עניינו של פרויקט זה בסוגיית החזרה הביתה.
האריסות הקרקעית של הקיבוצים והמושבים: אסונם של יישובי העוטף כקריאה לבחינה מחדשת של הקונספציה הארכאית של בעלות קרקע לאומית ביישובים השיתופיים
אירועי השבת השחורה הזכירו לציבור הרחב מיקצת מתרומתם הרבה של היישובים השיתופיים לאורך ההיסטוריה והגיאוגרפיה של המדינה. האסון הבליט את אחד מנכסי הקהילתיות – החוסן החברתי של קהילות אלה. כחוקרת בין לאומית, אעיד שקהילות אלה הן ייחודיות בעולם ומושא לקינאה. אולם עד לשבת זו, ומזה שניים-שלושה עשורים, דמותם של היישובים השיתופיים – ובעיקר הקיבוצים – הוכתמה בכינויים כגון "פריבילגים", "אדוני הארץ", ואף גרוע מזה1. כלפי היישובים השיתופיים, הומצאה הפיסה של " צדק חלוקתי" – שפירושה הפוך ממה שאדם מן החוץ היה מניח: במקום שהציבור הרחב יהיה חב לתרומתם החריגה בכול אמת מידה של פחות מ 2% מאוכלוסייה ישראל, הרי שהתפיסה המעוותת הפכה את הקערה: לפיה, דווקא הקיבוצים (והמושבים) הם לכאורה אלה שחבים חוב לציבור. והם שילמו, ומשלמים.
תחזיות טכנולוגיות לצורכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי
מחקר זה מבוצע החל משנת 2017 במסגרת מכרז ארבע שנתי עבור המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרת המחקר לבצע תחזיות צרכי כוח אדם מדעי וטכנולוגי לתחומים/מקצועות נבחרים לטווח קצר (10 שנים), בהתבסס על תחזיות טכנולוגיות עולמיות שהותאמו לישראל. הרציונל הוא כי עבודה זו תסייע בהרחבת ההבנה והידע בנוגע לדרישות עתידיות לכוח אדם מדעי וטכנולוגי תוך התמקדות בנושאים מסוימים ובהכוונה וקביעת סדר עדיפויות בהשקעות להכשרות כוח אדם במדע וטכנולוגיה בתחומים נדרשים.
תפוקות מו"פ בישראל: פרסומים מדעיים בהשוואה בינלאומית
ביבליומטריה (איסוף וניתוח של נתונים ביבליוגרפיים כמותיים) הינה שיטה להערכת איכות המחקר. בשיטה הביבליומטרית נעשה ניתוח של פרסומים בתחומי המחקר השונים על פי מדדי פריון, איכות, וקדימות.
מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל ובהשוואה בינלאומית
בתחילת שנות ה–2000 זיהה מוסד נאמן את הצורך בהקמת תשתית לקידום תהליך שיטתי ומתמשך של גיבוש מדיניות לאומית למחקר, לטכנולוגיה ולחדשנות. מטרת התוכנית היא לשפר את ההבנה של מערכת המו"פ והחדשנות ולענות על השאלה כיצד תהליכים הקשורים להתפתחות של מדע, טכנולוגיה וחדשנות תורמים להגברת ידע, עלייה בפריון, שיפור בביצועים הכלכליים, תעסוקה מקצועית, פיתוח בר קיימא ורווחה חברתית. הבנת התהליך מתבססת על איסוף, ניתוח והצגה נכונה של מדדים רלוונטיים שונים ועל ניתוח המגמות של השתנותם על פני זמן ובהשוואה בינלאומית.
תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: מאפייני איכות של המצאות ייחודיות
בעשור האחרון חלו תמורות מתודולוגיות משמעותיות בניתוח פעילות המצאתית, בעיקר תודות להתקדמות טכנולוגית ולהטמעת בסיסי נתונים ייעודיים בנושא פטנטים באוניברסיטאות ובארגונים בינלאומיים גדולים כמו ה-OECD ו-Eurostat. מחקרים פורצי הדרך בתחום הפטנטים מתאפשרים כיום, בין היתר, תודות לשילוב ולהצלבה של נתוני פעילות המצאתית עם בסיסי נתונים חיצוניים המעשירים ומגוונים את הידע על מאפייני המגישים והממציאים.
הקמת מרכז ידע בנושא נשים ומגדר בישראל – 'יודעת – هي تعرف'
מוסד שמואל נאמן יחד עם מרכז 'שוות' לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים והסדנא לידע ציבורי זכו בקול הקורא של משרד המדע להקמת המרכז החל מינואר 2017 למשך שלוש שנים.