מדד נאמן | מחקר וחדשנות בנושאי בינה מלאכותית – AI

הממשק הבא מציג נתונים שהוכנו על ידי צוות מוסד שמואל נאמן, בנושאים הקשורים להשכלה גבוהה ולמערכת המחקר והחדשנות בתחומי הבינה המלאכותית (ב”מ) בישראל. הדשבורד כולל מידע על פרסומים מדעיים, נתוני סטודנטים, מענקי מחקר, פטנטים, סטארטאפים והשתתפות של מוסדות ישראליים בתכניות מחקר בינלאומיות
ביטחון מזון: מדיניות לאומית לישראל 2050

מזון ומים הם משאבים לאומיים חיוניים, אשר ממלאים תפקידים מכריעים הן בהישרדות מיידית והן בביטחון תזונתי במובנו הרחב. המונח מתייחס למצב שבו לאנשים, למשקי בית ולקהילות יש את האמצעים הפיזיים, החברתיים והכלכליים לגשת למזון מספיק, בטוח ומזין, אשר עונה על דרישות התזונה והעדפות המזון שלהם, ומאפשר אורח חיים פעיל ובריא. מדינת ישראל עומדת בפני אתגרים […]
מדד נאמן | מחקר וחדשנות במזון וחקלאות

הממשק מציג נתונים שהוכנו על ידי צוות מוסד שמואל נאמן, בנושאים הקשורים להשכלה גבוהה ולמערכת המחקר והחדשנות בתחומי המזון והחקלאות בישראל. הדשבורד כולל מידע על פרסומים מדעיים, נתוני סטודנטים, מענקי מחקר, פטנטים, סטארטאפים והשתתפות של מוסדות ישראליים בתכניות מחקר בינלאומיות. מטרתו לספק תמונה רחבה, עדכנית ונגישה של הפעילות המחקרית והחדשנות האקדמית בתחום, לטובת מקבלי החלטות, חוקרים וגורמים נוספים במערכת.
אתגרים העומדים בפני מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים הנוגעים לאיכות המחקר וההוראה, למערכת היחסים בין אוניברסיטאות המחקר והמכללות, ולהערכת איכות אקדמית.
פרויקט זה שואף למפות את האתגרים המרכזיים, לגבש פתרונות ישימים ולפתח מודלים חדשניים להערכת איכות המבוססים על תרומה ממשית למחקר, לחברה ולמשק.
שולחן עגול – קידום החינוך בישראל באמצעות מחקרי מדיניות

על מנת להבין לעומק את האתגרים ולאתר ההזדמנויות לתיקון ושיפור, יזמנו כינוס שולחן עגול הכולל מומחים מתחומים שונים הכוללים מחקר אקדמי, מחקר יישומי, מקבלי החלטות במערכת החינוך ונציגי חברות ומגזרים שונים.
מטרת הדיון סביב השולחן העגול היא לסייע לתחום החינוך לגבש את המיקוד המחקרי והיישומי. השיח יתמקד בנושאים מרכזיים כמו מיפוי צרכים בתחום המדיניות החינוכית במדינת ישראל, הגדרת ה”חינוך הציבורי”, שימוש בנתונים לצורך קבלת החלטות מדיניות מבוססות ופיתוח תכנית ליבה משותפת לכלל המגזרים במדינה.
תוכניות הוראה לתזונה בריאה במערכת החינוך: דוגמאות, מאפיינים ותובנות מישראל ומהעולם

פרויקט זה עוסק בדוגמאות ומאפיינים של תוכניות שונות שיושמו בקרב מדינות מפותחות בנושא הוראה של תזונה בריאה במערכת החינוך, וכן תובנות העולות מתוך ניסיון רב שנים שנצבר בנושא זה מתוך מחקרי הערכה לתוכניות אלו.
תוכניות חינוך לתזונה בריאה, כמו גם בתי ספר מקדמי בריאות הינם חלק מהמאמצים בהווה ובעבר לקיים חינוך לתזונה בריאה בבתי ספר בישראל. הפרויקט עשוי להוסיף ידע ותובנות שיסיעו בהמשך פיתוח תוכניות לתזונה בריאה במערכת החינוך הישראלית
הערכת “אוריינות בריאות דיגיטלית / מקוונת” בקרב בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל

מחקר זה נועד לחקור את רמות “אוריינות בריאותית דיגיטלית / מקוונת” של בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל, תוך התמקדות ספציפית בבחינת הכללת אוריינות בריאות דיגיטלית בלימודי הרפואה. על ידי הערכת ההתאמה בין אוריינות בריאות דיגיטלית של הבוגרים, תכניות הלימוד של בתי הספר לרפואה לבין הצרכים של סביבת העבודה הדינמית, מחקר זה נועד לספק המלצות מדיניות לשיפור החינוך לאוריינות בריאות דיגיטלית בבתי ספר לרפואה.
מדד נאמן | מחקר וחדשנות בתחום הבריאות

הממשק מציג נתונים שהוכנו על ידי צוות מוסד שמואל נאמן, בנושאים הקשורים להשכלה גבוהה ולמערכת המחקר והחדשנות בתחום הבריאות בישראל. הדשבורד כולל מידע על פרסומים מדעיים, נתוני סטודנטים, מענקי מחקר, פטנטים, סטארטאפים והשתתפות של מוסדות ישראליים בתכניות מחקר בינלאומיות. מטרתו היא לספק תמונה רחבה, עדכנית ונגישה של הפעילות המחקרית והחדשנות האקדמית בתחום הבריאות, לטובת מקבלי החלטות, חוקרים וגורמים נוספים במערכת.
חרמות ברזל

מוסד שמואל נאמן הקים תשתית לאיסוף נתונים על אירועי חרם והשפעותיהם על האקדמיה הישראלית.
נתקלת באירוע של חרם אקדמי שהתרחש בכנס / בקמפוס / בעת הגשת מאמר / זירה אחרת ??
מוזמן/ת לדווח בקישור הבא: https://surveys.sni.technion.ac.il/survey/index.php/893414
טבע ובריאות

מחקרי מוסד שמואל נאמן בתחום זה בוחנים את התרומה של הטבע לבריאות הנפשית והפיזית של תושבי ישראל. המחקרים בוחנים את ההשפעה המיטיבה של חשיפה אל הטבע על האדם, ובתוך כך שהייה בטבע שמחוץ לעיר, ביקור באתרי טבע עירוני כגון פארקים וגינות עירוניות, ואף צפייה בטבע דרך חלונות או באמצעות תמונות. המחקרים בוחנים את התועלות שמפיקות מהטבע אוכלוסיות שונות, כגון מגזרים, מגדרים וגילאים שונים, ומספקים המלצות לאמצעים בהם ניתן לנקוט בכדי להגדיל את החוסן של אוכלוסיות אלה, באמצעות חשיפה אל הטבע והגברת המודעות לתרומתו בקרב מקבלי החלטות, גופים ביצועיים, בעלי מקצוע בתחומי הבריאות, התרבות והספורט, ובקרב כלל האוכלוסייה.