אקדמיה בימי פנדמיה
סיכום התובנות של יום עיון בנושא של אקדמיה בתקופת משבר הקורונה המתייחסת לתרומת המחקר הבסיסי בתקופת משבר, למעורבות האקדמיה בקבלת החלטות לאומיות ובחינוך והכשרה לשוק העבודה.
היוזמה הממשלתית לפיתוח סקטור הביומד בסינגפור – מקרה בוחן
בתחילת המאה ה-21 קיבלה ממשלת סינגפור החלטה לכלול את תעשיית הביומד כנדבך נוסף בכלכלה הצומחת במדינה. העילה לכך הייתה משבר כלכלי באסיה שנים מספר לפני כן, אשר הבהיר למקבלי ההחלטות כי אין די בהסתמכות על ענפי התעשייה הקיימים על מנת להבטיח יציבות כלכלית ולענות על הצרכים העתידיים של המדינה. כחלק מתוכנית 'תעשייה 21 'נבנתה אסטרטגית […]
מערך לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל – סיכום דיווחי שנת 2019
דוח המערך הוולונטרי לדיווח ורישום פליטות גזי חממה הינו דוח שנתי המסכם את דיווחי החברות באותה שנה. בשנת 2019 (המדווחת בשנת 2020) דיווחו 63 חברות וגופים שונים במשק הישראלי, המייצגים כ–48% מכלל הפליטות במצאי הפליטות הלאומי. המערך הוולונטרי לדיווח ורישום פליטות גזי חממה מופעל משנת 2010 על ידי המשרד להגנת הסביבה והוא מנוהל על ידי […]
סקירה על השפעת תחליפי נפט לתחבורה מבוססי גז טבעי על זיהום אוויר
גז טבעי אינו נעדר השפעות סביבתיות הן על האוויר (פליטת מזהמי אוויר קונבנציונליים וכן פליטת גזי חממה) והן על הסביבה הימית. לכן נדרש לאסדר פליטות אלה, להגביל אותן בהיתרי פליטה, לנטר ולפקח על ביצוע התקנים. האסדרה, הפיקוח והאכיפה נדרשים לא רק באסדת ההפקה, אלא לכל אורך שרשרת האספקה, לרבות, צנרת הולכת הגז וייצור תחליפי הדלקים. […]
על המסים ועל הנפלאות: לקראת רפורמה במערכת המס
ישראל מתמודדת עם צרכים תקציביים גדולים מאוד, הן כתוצאה של משבר הקורונה והנסיקה ביחס החוב-תוצר בעקבותיו, והן בשל הצורך לשדרג שירותים ציבוריים חיוניים לאחר תקופה ארוכה של כרסום והזנחה, ומכאן שלא יהיה מנוס מהעלאת מסים בעתיד הקרוב. הצירוף בין הדרישות הפיסקליות לבין הצורך לטפל בפגמים ובעיוותים הרבים שהצטברו במערכת המס בישראל, מהווה הזדמנות פז להתניע […]
חציית 'עמק המוות' בין מחקר אקדמי לבין מדיניות אפקטיבית
מדוע מחקר אקדמי רב ואיכותי לא מוצא ביטוי במדיניות ציבורית, לעתים? אני טוען שהדרך להשגת אמינות ורלבנטיות עבור מקצוע הכלכלה הינה – בעזרת ניסויים אקראיים מדעיים (RCT’s) בהם המטודה של עריכת ניסויים מדעיים מתחברת לכלכלה התנהגותית ותובנותיה. חיבור זה ישלב את ההקפדה (rigor) של שיטת המחקר המדעי עם התובנות של כלכלה התנהגותית, כדי לשקם את […]
שכבות מגן במלחמה בקורונה
הציבור בישראל, שהתנסה באיומים מהסוג הביטחוני, מכיר את מושג ההגנה הרב שכבתית שכוללת את כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ. מאמר זה מציע ליישם מודל שכבות להגנה מהמגפה. מודל כזה מאפשר לשמר את המרכיב הייחודי של קבוצות שונות בחברה הישראלית, ומצד שני לאפשר להשתלט על המגיפה הבריאותית, הכלכלית והחברתית.
אפיון התנהגות משתמשים ברשת האינטרנט באמצעות בסיסי נתונים משולבים: עדות מנתוני סקרים ונתוני עקבות דיגיטליים
המחקר הנו חלק מפרויקט ישראלי-סלובני במימון משרד המדע והטכנולוגיה וסוכנות המחקר הסלובנית. המחקר נערך בין התאריכים 1 באוקטובר 2018 ל-30 בספטמבר 2020, בהשתתפות המרכז למידע חברתי באוניברסיטת ליובליאנה שבסלובניה (CSI) ומוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית (SNI). משימות הפרויקט, הן המשותפות והן הנפרדות, עסקו בהיבטים מתודולוגיים ומעשיים של איסוף נתונים מסקרים מקוונים תוך הרחבה ושילוב […]
הבעלות הלאומית על המקרקעין ומחירי הדיור
למרות המקום המרכזי שתופסת מדיניות הדיור בישראל מאז 2011, והחלופות השונות שנשקלו וחלקן יושמו, נושא אחד מעולם לא הועמד למודעות וחשיבה ציבורית: הבעלות הלאומית הריכוזית על המקרקעין והשלכותיה על מחירי הדיור. האם יש ביניהן קשר? האם ייתכן שעצם הבעלות הלאומית הריכוזית גורמת לעליית מחירי הדיור, במקום להורדתם? בעיתוי הנוכחי, בו אולי נפתחו חלונות עם אופקים […]
מחקר רפואי בישראל – על הממשלה להתעורר לפני המשבר הבא
מתוך ניתוח נתוני הלמ"ס ו-OECD הנוגעים להשקעה של המדינה במו"פ בתחום הבריאות עולה תמונת מצב עגומה: רק 0.5% מההשקעות הממשלתיות במו"פ הן בתחום הבריאות; חלה ירידה של 20% בחמש שנים בהשקעות במחקר בבתי החולים ישראל מדורגת נמוך בהשקעות בבריאות ביחס למדינות ה-OECD. לצד הנתונים העגומים, חוסר ניהול וחוסר שקיפות של תוכניות בריאות וממשלתיות בישראל וכן […]