הבעלות הלאומית על המקרקעין ומחירי הדיור
למרות המקום המרכזי שתופסת מדיניות הדיור בישראל מאז 2011, והחלופות השונות שנשקלו וחלקן יושמו, נושא אחד מעולם לא הועמד למודעות וחשיבה ציבורית: הבעלות הלאומית הריכוזית על המקרקעין והשלכותיה על מחירי הדיור. האם יש ביניהן קשר? האם ייתכן שעצם הבעלות הלאומית הריכוזית גורמת לעליית מחירי הדיור, במקום להורדתם? בעיתוי הנוכחי, בו אולי נפתחו חלונות עם אופקים […]
מחקר רפואי בישראל – על הממשלה להתעורר לפני המשבר הבא
מתוך ניתוח נתוני הלמ"ס ו-OECD הנוגעים להשקעה של המדינה במו"פ בתחום הבריאות עולה תמונת מצב עגומה: רק 0.5% מההשקעות הממשלתיות במו"פ הן בתחום הבריאות; חלה ירידה של 20% בחמש שנים בהשקעות במחקר בבתי החולים ישראל מדורגת נמוך בהשקעות בבריאות ביחס למדינות ה-OECD. לצד הנתונים העגומים, חוסר ניהול וחוסר שקיפות של תוכניות בריאות וממשלתיות בישראל וכן […]
זיהוי חסמים המשפיעים על יישום סימביוזה תעשייתית בישראל
סימביוזה תעשייתית מבוססת על שיתוף פעולה בין תעשיות ועסקים המייצרים פסולת, עודפי אנרגיה, תוצרי לוואי מתהליכי ייצור ועוד. חברות משתמשות בתוצרי לוואי או בפסולת של חברות אחרות, מפחיתות שימוש בחומרי גלם בתוליים, וכך "סוגרות את המעגל" כדי ליצור מצב קרוב יותר לאפס פסולת. עיקר התועלת מסימביוזה תעשייתית נובעת ממכירה או מסירה של פסולת וחיסכון בעלות […]
נתגבר, נתחבר, נשתפר: תכנון ויזואלי של אסטרטגיה לשיקום של מדינת ישראל בעקבות מגיפת הקורונה – חלק שלישי
דו"ח זה הוא החלק השלישי של מחקר בשלושה חלקים, "נתגבר, נתחבר, נשתפר" (Build Back Better) – לקראת תכנית אסטרטגית ויזואלית לציאה מוצלחת מהמגפה – המקרה של ישראל. בדו"ח זה אנו מציעים תכנית אסטרטגית לטווח ארוך עבור מדינת ישראל, כאשר היא חוצאת ממגפת הקורונה. אנו משתמשים במטודה ויזואלית להשוואת הישגי ישראל למדינות העולם, בתחומי הכלכלה, החברה […]
נתגבר, נתחבר, נשתפר: תכנון ויזואלי של אסטרטגיה לשיקום של מדינת ישראל בעקבות מגיפת הקורונה חלק שני – ניתוח :SWOT ישראל בהשוואה לעולם
סידרת פרסומים זו מתארת אסטרטגיה לתכנית שיקום של מדינת ישראל לאחר השינויים שחלו בעקבות מגיפת הקורונה. בחלק השני מוצג ניתוח SWOT של ישראל בהשוואה למדינות אחרות – מבחינת חוזקות וחולשות, סיכונים והזדמנויות.
נתגבר, נתחבר, נשתפר: תכנון ויזואלי של אסטרטגיה לשיקום של מדינת ישראל בעקבות מגיפת הקורונה חלק ראשון
סידרת פרסומים זו מתארת אסטרטגיה לתכנית שיקום של מדינת ישראל לאחר השינויים שחלו בעקבות מגיפת הקורונה. בחלק הראשון נסקרו מחקרים בנושא ‘build back better’: כיצד מדינות שונות בעולם התמודדו עם מצבים קיצוניים והתגברו על אסונות מסוגים שונים.
מ-M&Ms לשקיות תה—לקחים מחדשנות low-tech
סקירה זו עוסקת ב-11 המצאות יצירתיות, מעולם ה-low-tech, שמהן ניתן להפיק תובנות חשובות לעולם החדשנות – מ-M&Ms לשקיות תה
לקראת מדיניות פיסקלית מאוזנת: אחריות תקציבית מול צרכים חברתיים
עבודה זו נערכה במקור לפני משבר הקורונה, ועל כן היא לא מתיימרת לתת מענה לאתגרים הנוכחיים שניצבים בפני המשק הישראלי בגין משבר חמור זה. אולם, תהליכים ארוכי טווח שהגיעו לידי בשלות ערב הקורונה, מחייבים ממילא הערכה מחדש של המדיניות הכלכלית ששלטה עד אז. אנו נתייחס לתקופה הנוכחית שבה ההתמודדות עם משבר הקורונה היא דומיננטית כתקופה […]
רפורמה בהליך החקיקה בכנסת: בית הקלפים או בית המחוקקים?
מטרת העבודה הנה להציע רפורמה בכללי המשחק על של הכנסת, במגמה להגביר את אמון הציבור במוסד הכנסת הנמצא כיום בשפל. אנו מתמקדים בשלושה כשלים בולטים בהתנהלות של חברי הכנסת: היעדר דיון אמיתי, הסתפקות ברוב מינימלי, וריבוי הצעות חוק פרטיות. ההצעה המרכזית היא יצירת מדד חדש של "עוצמת החוק" ככלי בהליך החקיקה, הנגזר ממידת התמיכה בחוק […]
מוּכנוּת האוכלוסייה החרדית בישראל לרעידות אדמה ומצבי חירום
במסגרת המחקר נבדקו קבוצות מדגמיות מקרב קהילות חרדיות שונות ברחבי הארץ (N=692) לגבי תפיסתם, מוּדעותם ומוּכנוּתם למצבי חירום שונים, בדגש על רעידות אדמה. בנוסף, נערכו מספר ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים בתחום החירום ועם מספר מובילי-דעה במגזר החרדי. ממצאי המחקר מעלים כי החרדים תופסים את הסיכוי להתרחשות רעידת אדמה במדינה וביישוביהם כבינוני-נמוך, אך תופסים […]