הון סיכון, הנפקה או משקיע אסטרטגי – פרופילי מימון של חברות היי-טק ישראליות (STE-WP-31)
המאמר מציג כיצד הסביבה המוסדית בה פועלות חברות משפיעה על פרופיל צמיחתן בכלל ועל פרופילי המימון אותן הן בוחרות בפרט. הרעיון המרכזי הוא שסביבות מוסדיות דומות מכתיבות פרופילי צמיחה דומים. ניתוח של פרופילי המימון של כ- 330 חברות היי-טק ישראליות מראה כי 89% מהחברות בחרו לגייס כסף רק דרך קרנות הון-סיכון ו/או שילוב של קרנות […]
מה הוביל להחלטת חברי סגל בטכניון להקים חברת סטארט-אפ ? תוצאה הזדמנות עסקית ומאפייני היזמות הפרטית בקרב חברי הסגל, (STE-WP-30)
בעוד שהמחקר הכיר בחשיבות שלב הערכת ההזדמנויות היזמיות (EOE) בהשפעה על פעילות היזמות הכוללת, רק נקודות המבט של קרנות הון סיכון (VCs) נחקרו. לא נעשה כל מחקר שניסה להבין את התפקיד הקריטי והמשלים של נקודות המבט של היזמים. במאמץ למלא את הפער הזה, המחקר הנוכחי מתמקד בנקודת המבט של היזם ומציע מסגרת חדשה המתמקדת בשתי […]
מדדים למדע וטכנולוגיה בישראל: תשתית נתונים השוואתית
המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל הוא ההון האנושי שלה. עובדה זו ידועה ומודגשת על ידי כל מעצבי המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל. עובדה נוספת אשר התחדדה במחקרים כלכליים בשנים האחרונות היא כי ההתקדמות הכלכלית של מדינה תלויה ביכולת לחדשנות בתחום הטכנולוגי? מדעי. במדינת ישראל שוקדים על קידום המו”פ בתחום המדעי? טכנולוגי עוד בטרם קום […]
ממגדל אייבורי עד לקידום תעשייתי : עניין אוניברסיטת ייל וקבוצת ביו טכנולוגיה בניו-האוון, קונטיקט, (STE-WP-28)
בשנת 2001 דורגה מדינת קונטיקט במקום השביעי בארה”ב במספר חברות הביוטכנולוגיה הפועלות בתחומה ביחס לאוכלוסייתה (Ernst & Young, 2001). בשנת 1993 היו רק שש חברות כאלה במדינה. מה הוביל לגידול הזה? מחקר המקרה מתאר את התפתחות אשכול הביוטכנולוגיה באזור ניו הייבן בקונטיקט, שם ממוקמות רוב חברות הביוטכנולוגיה החדשות. המחקר שלנו מבהיר שההשפעה החשובה ביותר על […]
חוסר יעילות במימון חברות סטארט-אפ הודות לאופק מוגבל של הון הסיכון, (STE-WP-29)
אנו חוקרים את ניגוד האינטרסים בין שותפים מוגבלים (LPs) לבין שותף כללי (GP) בקרן הון סיכון עם אורך חיים מוגבל. ה-LPs מתחייבים להשקיע כסף בפרויקטים מסוכנים, בעוד שה-GP בוחר פרויקטים ומספק מאמץ ניטור שאינו ניתן לצפייה עבור כל פרויקט. אנו מניחים שבאמצע הפרויקט, ה-GP צופה באופן פרטי את איכותו ואת הזמן המשוער ליציאה ומחליט האם […]
תוכניות חממה טכנולוגית פרטיות מול ציבוריות : הפרטת החממות הטכנולוגיות בישראל (STE-WP-26)
תוכנית החממות הטכנולוגיות הציבוריות (PTIP) הוקמה בתחילת שנות התשעים על ידי לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר בישראל, בעקבות זרם גדול של עולים מברית המועצות לשעבר, רבים מהם מדענים ומהנדסים. משנת 2000 החלו לפעול בישראל חממות טכנולוגיות פרטיות. התפתחות זו חייבת את פעילותה להון הפרטי (הון סיכון) (VC) הצומח במהירות, שבאופן מסורתי לא מימן פרויקטים […]
מונופולים בתחרות: האיזון שבין עידוד חדשנות ויצירתיות לבין הפגיעה בתחרות בדיני ההגבלים העסקיים (STE-WP-27)
המשפט הוא שחקן חשוב ביצירת תמריצים ליצירה ולדיפוזיה של קניין רוחני. בזירה זו יש לדיני הקניין הרוחני ולדיני ההגבלים העסקיים תפקיד מכריע. כללי הקניין הרוחני גודרים את קשת המקרים בהם מוענקת הגנה משפטית להמצאות על ידי מתן זכות לשימוש בלעדי לממציא בהמצאתו. ללא הגנה זו יקטן התמריץ ליוצר להשקיע המצאות חדשות, בפיתוחן ובמימושן הכלכלי בשל […]
מדיניות אבולוציונית לעידוד תעשיית הון הסיכון: לקחים מניתוח התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל ( STE-WP-25)
חשיבותה של תעשיית הון הסיכון כרכיב חיוני באשכול היי-טק מוטה יזמות (מודל ‘עמק הסיליקון’) הוביל מדינות רבות ליישם במהלך שנות ה- 80 וה- 90 תוכניות ממשלתיות המכוונות לתמרץ פעילות הון סיכון. במאמר זה נטען כי יחס פשטני של מקבלי ההחלטות, אשר סימנו את הגדלת כמות הכסף המיועד להשקעות הון הסיכון כמטרה בלעדית של תוכניות אלה, […]
דיוקן לצמיחת חברות (FGPs) : לקראת השקפה על בסיס של פעולה, לגבי התפתחות חברות. (STE-WP-24)
המאמר מציג את המושג פרופיל צמיחת החברה (FGP), התורם ליצירת תיאוריה דינמית מבוססת משאבים על ידי הסבר כיצד יכולות מתפתחות בתהליכים תלויי מסלול. FGP מייצג את דפוס הפעולות הקריטיות שננקטו על ידי חברה בפעילויות ערך שונות (כגון מו”פ, שיווק, ייצור וכספים) במהלך תקופות עוקבות. מוצע כי תוצאות סט פעולות שננקטו בתקופה נתונה משנות את מכלול […]
בחינה כלכלית של חוק הפקדון הנוכחי וחוק אריזות מוצע
מטרת עבודה זו היא בדיקת כדאיות של חלופת חוק אריזות כולל במסגרת טיפול בפסולת בישראל. הבחינה כללה בשלב הראשון לימוד מערכות טיפול ייעודיות בעולם לנושא האריזות, בעיקר באירופה. מתוך מגוון המנגנונים הקיימים באירופה, מצאנו לנכון לייחד ולהתמקד בגרסה האיטלקית אשר מאפשרת מעקב פשוט יחסית אחר החומרים והכספים העוברים במנגנון. לאחר מכן בוצע ניתוח עלות תועלת […]