Informing
Policy
for Progress

מדדים להערכת האפקטיביות בתעשייה הישראלית

בדו"ח זה מוצעים שני מדדים כמותיים המאפשרים להעריך את האפקטיביות של ההשקעות בתעשיה. המדד הראשון הינו חישוב שיעור התשואה הפנימית השנתי הריאלי הממוצע של המפעלים המיצגים. לשם כך מיושמת שיטת חישוב חדשה, המאפשרת חילוץ ערכי התשואה הפנימית מתוך הדוחות הכספיים, עבור מקבץ של מספר חברות גדולות במשק. התוצאות הושוו למתחרים בענפים המגבילים בארה"ב. ההשוואה מראה […]

תפקידו של מכון הקרמיקה והסיליקטים ותפקודו

במסגרת מדיניות העידוד הממשלתית בפעילויות מו"פ, תומכת לשכת המדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר בכ- 7 מכוני מחקר ובהם המכון הישראלי לקרמיקה וסיליקטים. תמיכת המשרד באה לידי ביטוי בשנים האחרונות בנושאים הבאים: מימון ישיר של מחקרי תשתית במכון. מימון עקיף של גורמי תעשייה הרוכשים שירותים במכון. מימון לרכישת ציוד, הוצאות שוטפות של אחזקה, ארגון ומנהל. […]

מגמות ביקוש לכוח אדם מקצועי בחברות המאוגדות באירגון בתי תוכנה בישראל

לאחרונה אנו עדים לפער בין הביקוש להיצע של אנשי מקצוע, דבר העלול לפגוע בהמשך ההתפתחות של התעשייה. ההכשרה המקצועית שנעשתה עד כה לעולים חדשים, אמנם הזרימה כמות לא מבוטלת של אנשי מקצוע לתוך התעשייה, אך אין בה כדי לתת מענה לביקושים ההולכים וגדלים מחד, ולהכשרות ספציפיות על פי דרישות המועסקים מאידך. לאור האמור לעיל ועל […]

התעשייה האווירונוטית בישראל – הווה ועתיד

התעשיות הביטחוניות ובמיוחד התעשיות האוירונוטיות בעולם כולו עוברות תקופה של שינויים והקטנה בפעילויות. שינויים אלה נובעים מגורמים בינלאומיים כגון הפסקת העוינות בין הגושים, וכן כתוצאה משינויי הדגשים חברתיים בממשלים מרכזיים, בארה"ב ובאירופה. שינויים אלה לא פסחו על התעשיות בארץ, וגרמו לצמצומים בהזמנות, הן בארץ והן מעבר לים. הארגון מחדש של התעשיות הביא להקטנת מצבת כוח-האדם […]

איסוף ומיחזור פסולת עירונית חדשה מוצקה – ניתוח חלופות

סילוק הפסולת הביתית המוצקה, שמשקלה הכולל בישראל ב- 1993 עומד על למעלה מ- 2.7 מיליון טון, היא בעיה הגורמת לעומס כלכלי וסביבתי שיש לתת עליה פתרון. הבעיה מוחרפת כתוצאה ממספר גורמים: גידול האוכלוסייה, עליה מתמדת בכמות הפסולת המיוצרת לנפש, ייצור הפסולת במקומות יישוב מרוכזים, סגירת המזבלות הקיימות, העדר שטחי קבורה חדשים המתאימים לסילוק ועוד. ניתן, […]

מרכזי ידע ומיקום תעשיות עתירות ידע – חקר אירוע: אזור רחובות-נס ציונה בישראל

מטרת עבודת מחקר זו היא לזהות ולנתח את שיקולי המיקום של תעשיות עתירות הידע הממוקמות באזור רחובות – נס ציונה, כך שניתן יהיה להסיק מסקנות לגבי מיקומן של תעשיות כאלה גם במקומות אחרים בארץ. קיים מגוון של תעשיות המסווגות כתעשיות עתירות ידע. אולם עדיין לא קיים מודל אשר מסביר בצורה מלאה ומספקת את הפריסה המרחבית […]

תהליך החדשנות הטכנולוגית: האם לישראל יש יתרון יחסי במוצרים עתירי מדע?

המשפט המסכם בהרצאתו של ד"ר גרופ, היה חשוב מאוד. הוא אמר שכאשר ניתן לזהות מדד טכנומטרי גבוה המעיד על איכותו הגבוהה של מוצר, ניתן לצפות בוודאות רבה לתוצאות כלכליות טובות שיתבטאו ביצוא, במכירות, בפדיון, בפלח שוק וכדומה. כעת אני רוצה להציג בפניכם בקצרה, ממצאים מתוך מחקר שביצענו ואשר ממצאיו מטילים ספק במסקנה אשר הובעה, בהקשר […]

ניתוח טכנומטרי לזיהוי היתרון היחסי של תעשיות הי-טק בישראל – דוח סופי, כרך 1

דו"ח סופי של פרויקט מחקר: "ניתוח היתרון התחרותי של תעשיות היי-טק בישראל". במחקר הופעלה שיטת הטכנומטריקה אשר פותחה במוסד פראונאופר שבקרלסרוה, גרמניה, להשוואת רמת הטכנולוגיה של תעשיות בין מדינות. פרויקט המחקר נערך במוסד ש. נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה שבטכניון, בשיתוף פעולה עם מוסד פראונאופר למערכות וחידושים שבקרלסרוה, גרמניה. המחקר מומן על ידי הקרן לגרמניה-ישראל […]