המשפט המסכם בהרצאתו של ד"ר גרופ, היה חשוב מאוד. הוא אמר שכאשר ניתן לזהות מדד טכנומטרי גבוה המעיד על איכותו הגבוהה של מוצר, ניתן לצפות בוודאות רבה לתוצאות כלכליות טובות שיתבטאו ביצוא, במכירות, בפדיון, בפלח שוק וכדומה. כעת אני רוצה להציג בפניכם בקצרה, ממצאים מתוך מחקר שביצענו ואשר ממצאיו מטילים ספק במסקנה אשר הובעה, בהקשר של ישראל. טענתי היא שיש לנו בארץ מצוינות טכנולוגית ומדעית. הצרה היא שמצוינות זו מובילה ליצוא של ידע ולא ליצוא של מוצרים ושרותים. על פי ממצאי המחקר שלנו, אנחנו בישראל, לא ממצים את היכולת הטכנולוגית הגבוהה, יכולת שעלתה בעקבות קליטת הון אנושי עצום מעולי ברית המועצות, וביחד נעלה כמה תהיות לגבי השאלה, מה ניתן או אפשר לעשות? ראשית אתאר בפניכם את המדדים בהם השתמשנו במחקר ואת ממצאיו, ולאחר מכן נדון בפתרונות אפשריים. כפי שידוע לרובכם, שביל המדע אינו ישר, אלא מתפתל. במחקר שלנו, לא התכוונו לבדוק נושא זה, אך מאחר שד"ר גרופ הציג בפניכם את המערכת במשולבת של אינדיקטורים המכמתים את תהליך החדשנות, ומאחר והיו בידו נתונים כמעט לכל שלב ושלב של התהליך, חשבנו שיהיה זה מעניין לבחון את מצבה של ישראל בכל אחד מן השלבים. כלומר, לאבחן מהו מצבה של ישראל על בסיס מדדים אלה בהקשר של: מדע ומחקר בסיסי ויישומי, המוצרים, החדשנות ולבסוף הייצוא. בדיקה זו כאמור התאפשרה לאור קיומו של מידע כמותי אודות המדדים שנקבעו לכל אחד מן השלבים, עבור מדינות אירופה וגם ישראל.