התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון
התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון גובשה בשותפות רחבה בין משרדי ממשלה, השלטון המקומי, המגזר העסקי והחקלאי, ארגוני חברה אזרחית, והאקדמיה. את התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון הוביל המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם משרד החקלאות וביטחון המזון, בליווי מקצועי של צוות הסביבה והאנרגיה של מוסד שמואל נאמן.
משאבי מים וקרקע בישראל 2050
דו”ח זה עוסק בבחינת משאבי הקרקע והמים הנדרשים לעמידה ביעדי בטחון מזון לשנת 2050, תוך התמקדות בחקלאות צמחית. מטרותיו הן להעריך את המצב הקיים, לחשב את הצרכים העתידיים, לזהות פערים, ולהציע צעדים נדרשים לצמצומם.
אנרגיה גיאותרמית – פורום בנושא יישום אפשרי בגולן
מוסד שמואל נאמן כינס פורום של בעלי עניין לדון בפוטנציאל הגיאו-פיזי, ביישומים האפשריים, במדיניות הנדרשת ובהשפעות הסביבתיות שיש לקחת בחשבון במידה ותופק אנרגיה גיאותרמית בגולן. המשתתפים בדיון כללו נציגים מהמכון הגיאולוגי, משרד האנרגיה, רשות המים, מועצה אזורית רמת הגולן, וחברות בישראל שהיישומים שלהם מתבססים על אנרגיית-חום, כדוגמת אורמת, אינוגיה, OASIX, ועוד.
כנס לרגל השקת ספרה של פרופ’ מירב אהרון-גוטמן: “עומדים בפני עצמם: על סוציולוגיה עירונית ומזרחיות בישראל”
דוח זה הינו פרוטוקול מסכם (Proceedings) של כנס לרגל השקת סיפרה של פרופ’ מירב אהרון-גוטמן: “עומדים בפני עצמם: על סוציולוגיה עירונית ומזרחיות בישראל” (2025).
הדוח כולל לא רק ברכות ושבחים למְחַברת ולספר, אלא גם סדרת הרצאות של עמיתים-מומחים בנושאים בהם עוסק הספר. בסיום מוצגים גם דברי הסיכום של פרופ’ אהרון-גוטמן עצמה.
הערכת מצב הסביבה בחברה הערבית
מטרת הסקירה של מצב הסביבה ברשויות הערביות היא לזהות סיפורי הצלחה, אתגרים מרכזיים והזדמנויות לשינוי במצב הסביבה בחברה הערבית, ובפרט בתחום פיתוח בר קיימא ותשתיות סביבתיות.
המיקוד בסקירה הוא במאפיינים של החברה הערבית, הכוללים חוזקות – וביניהן סיפורי הצלחה והזדמנויות לשינוי, לצד אתגרים – וביניהם חסמים, חולשות וסיכונים.
ביטחון מזון 2050 – הערכה כלכלית־סביבתית
הדו”ח נוגע בניתוח של שלושת האתגרים המרכזיים בעיצוב בטחון המזון בישראל ובתלות ההדדית ביניהם – התלות של שיטות העיבוד בניהול המשאבים, ובפרט בזמינות והאיכות של קרקע ומים בשנת 2050; ההשפעה של זמינות הקרקע והמים והתלות בשינוי האקלים על היקף המזון ואיכותו, ובפרט על היכולת לייצר מספוא וחלבון מהחי; ולבסוף, השינוי בתזונה ובביקוש לסוגי מזון שונים על היקף הייצור המקומי, ניהול המשאבים ושיטות העיבוד, והיכולת לבסס בטחון מזון בישראל.
מדריך לשימוש במדדים כמותיים להצללה בתכנון עירוני בישראל
במסמך זה מוצגת מתודולוגיה סדורה לקידום תוכניות הצללה אסטרטגיות במרחב העירוני במטרה לתת בידי גופי התכנון והמתכננים מדדים להערכה כמותית ואיכותית של רמות הצללה קיימות ועתידיות על פי תרחישי תכנון שונים. המסמך מכיל סקירה תמציתית המאתרת את נקודות התורפה בשיטות הקיימות לכימות ההצללה במרחב העירוני בארץ ובעולם, ולאחריה מוצגת שיטה חדשה להצבת יעדים לתכנון הצללה ברחובות עירוניים. שיטה זו, המוצגת כאן כחלק מתהליך כולל של גיבוש אסטרטגיה עירונית להצללה, מבוססת על מדד כמותי חדש, מדד זמינות ההצללה.
מפת דרכים וצעדים מרכזיים לחלבון שאינו מן החי (חלבון מהצומח וחלבון אלטרנטיבי) לקראת ביטחון מזון בישראל 2050
הדו”ח בוחן את תפקידם של חלבונים שאינם מהחי (צמחיים ואלטרנטיביים) בהבטחת אספקת המזון של ישראל עד שנת 2050. עם גידול האוכלוסייה, אתגרים סביבתיים והסתמכות על יבוא, חיזוק הייצור המקומי של חלבונים שאינם מהחי הוא חיוני להפחתת הפגיעות לאקלים ושיבושים בשרשרת האספקה העולמית.
“תרחישים ויעדים לאומיים לביטחון מזון ב- 2050” דוח ביניים שני במסגרת פרויקט ביטחון מזון ישראל 2050
דו”ח ביניים זה הוא חלק מתהליך עיצוב המדיניות הלאומית של ישראל לביטחון מזון ב-2050. הדו”ח מתמקד בהצעת תרחישי יחוס המשפיעים על ביטחון מזון בישראל וגזירת יעדים ומטרות לפעולה, תוך התמקדות בשלשה ממדים מרכזיים: אקלים, דמוגרפיה, ודפוסי תזונה
השפעות שדה תעופה בעמק יזרעאל על החקלאות וביטחון המזון בישראל
מטרת הנייר הנוכחי הינה לאמוד את ההשפעה שיכולה להיות להקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל על הייצור החקלאי האזורי, על הכלכלה והפרנסה מחקלאות במרחב, ועל אספקת המזון וביטחון המזון של הציבור הישראלי בכללו.