השוק הסביבתי הגלובלי – הזדמנות כלכלית לישראל – מסמך עמדה ראשון – ניתוח מצב ומסקנות ראשוניות
היקף ההשקעה בתחום איכות הסביבה (מוצרים ושירותים) בעולם עומד על סכום של כ- 570 מיליארד דולר לשנה כאשר כשליש מסכום זה מוצא מדי שנה על טכנולוגיות סביבתיות. מדובר בשוק יציב, הגדל מדי שנה בקצב שבין 1% במדינות מפותחות ועד 8% במדינות המתפתחות. זהו שוק גדול פי 14 משוק הביוטכנולוגיה העומד על היקף סחר של כ- […]
Total Factor Productivity as a Performance Benchmark for Firms: Theory and Evidence, SNI R&D Policy Papers Series
אנו מציעים להשתמש בגישה המקרו-כלכלית של סולאו ובמושג של סה”כ גורמי פריון העבודה (TFP) ככלי מיקרו-כלכלי לניתוח חברות פרטיות. חישובי TFP מאפשרים למנהלים ומשקיעים לחלק את הגידול בפריון העבודה של הפועלים בין שני גורמים יסודיים השונים לחלוטין: העמקת הון (הון גבוה יותר לכל עובד), ושינוי טכנולוגי חיצוני. הערכת הביצועים של ה- FTP יכולה להיות מחושבת […]
התפתחות מדיניות הון סיכון :תובנה מתוך אנליזה של מחזור החיים של הון הסיכון הישראלי בתעשיה, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית (STE) – סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים. (STE-WP-20-2003)
החשיבות של הון סיכון (VC) כמרכיב במודל ההיי-טק של עמק הסיליקון הובילה מדינות רבות במהלך שנות ה-80 וה-90 ליישם מדיניות ממשלתית שמטרתה לעודד פעילות זו. מאמר זה מציע כי גורם מרכזי בכישלון של מדיניות רבות אלו ליצור תעשיית הון סיכון הממוקדת בסטארט-אפים (SU) בשלב מוקדם של ההיי-טק היה הגישה הפשטנית של מקבלי ההחלטות שראו בהון […]
גישה מיקרו-כלכלית לתמיכה ממשלתית בהשקעה במחקר ופיתוח במגזר הפרטי (STE-WP-17-2002)
מאמר זה מתמקד בהחלטות הכלכליות של הממשלה לסבסד השקעות במגזר הפרטי ולהפלות בין חברות בתוכניות התמיכה שלה. ההנחה היא שעל ידי מיסוי רווחי תאגידים, הממשלה משפיעה על החלטות ההשקעה שמקבלות החברות וגורמת להן להשקיע פחות ממה שיהיה אופטימלי מבחינה חברתית. בהתאם לכך, השקעות הרצויות מנקודת מבט של רווחה חברתית עשויות להידחות על ידי בעלי המניות. […]
השפעת הגלישה של המחקר והפיתוח על גדילה ויצרניות בתעשייה הישראלית, 1994- 1990 (STE-WP-14-2002)
מחקר זה מציג את ההשפעות החיצוניות החיוביות (Spillovers) של ההשקעות במחקר ופיתוח בענפי התעשייה בארץ ובחו”ל, ומכמת את גלישת הטכנולוגיה המקומית והמיובאת, דרך מוצרי הביניים ומוצרי ההשקעה, למפעלים שלא עמלו בה. הניתוח מקיף את קשרי הגומלין של משתני הידע והמו”פ – העצמי וזה שגלש ממקומות אחרים – בינם לבין עצמם ועם הפריון, השכר והיצוא בענף. […]
בנקאות אוניברסלית והשקעות עתירות מו”פ – בחינה אמפירית, (STE-WP-15-2002)
מקור מרכזי לגיוס הון לצרכי מחקר ופיתוח של מוצרים חדשים הוא שוק המניות. במקום לגייס הון בשוק המניות בתל אביב, מעדיפות חלק מחברות הטכנולוגיה הישראליות להנפיק את מניותיהן בחו”ל. הסיבות העיקריות למגמה זו על פי העיתונות הכלכלית הן יתרונות המיסוי האמריקאי, קרבה לשוק הטכנולוגי הגדול בעולם, השגת יתרון תדמיתי בקרב משקיעים ועוד. במאמר זה אנסה […]
תמריצים וחידושים באוניברסיטאות, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית (STE) – סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-18-2003)
אנו מראים שתמריצים כלכליים משפיעים על המספר והערך המסחרי של המצאות הנוצרות באוניברסיטאות. במדגם של 102 אוניברסיטאות בארה”ב אנו מוצאים שהאוניברסיטאות המחלקות עם הממציאים מהאקדמיה חלק גדול יותר מהתמלוגים יוצרות יותר המצאות ויותר אפשרויות הכנסה,אפילו כאשר מפקחים על גודל האוניברסיטה, איכות, מימון מחקר ותשומות מרישוי טכנולוגיות. ההשפעה של התמריצים היא הרבה יותר גדולה באוניברסיטאות הפרטיות […]
מימון מחקר ופיתוח בחברות ותיקות: ניתוח אמפירי, מדעי, טכנולוגי וכלכלי – סדרת ניירות עמדה (10-WP-STE)
חברות עתירות מו”פ מתוארות לעיתים קרובות כ: (1) מסתמכות בעיקר על מימון מהון מניות; (2) משקיעות בעיקר בנכסים לא מוחשיים; (3) מציגות ערך שוק גבוה ליחס הרשום (ה-“קיו” של טובינס); (4) צעירות וצומחות במהירות. אנו שמים את המאפיינים המקובלים הללו למבחן אמפירי שיטתי. למדגם של חברות ייצור ישראליות אשר הנפיקו מניות בשנות התשעים, אנו מציגים, […]
מבט ראשון בפטנט של שיטת עסקי האינטרנט, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-12)
למרות הדאגות בקשר לשגשוג של פטנטים בתוכנה ועסקי אינטרנט, לא היה אף מחקר שיטתי אמפירי על פטנטים באינטרנט. בפרויקט זה, אני לוקח מבט ראשון על פטנטים באינטרנט. אני בוחן האם יש הבדלים שיטתיים בין שיטות פטנטים של עסקים באינטרנט ופטנטים על תוכנה אחרת באותם סוגים של פטנטים.
האם הון סיכון הוא מיוחד במינו ?(STE-WP-9)
מאמר זה בוחן את המימון שמספקות קרנות הון סיכון באמצעות מסד נתונים ייחודי הכולל מידע על כל החברות בתיקי כל קרנות הון הסיכון הישראליות בשנים 1997-2000, ונתונים על קבוצת ביקורת של חברות שלא נתמכו על ידי קרנות הון סיכון אלא על ידי חברות השקעה ישראליות (מתווכים פיננסיים בעלי מאפיינים שונים) המתמחות בתעשיית ההיי-טק. החלק הראשון […]