מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית (פרסום שני בסדרה)
חוסנה של מדינת ישראל נשען במידה רבה על ידע מדעי-הנדסי ומצוינות טכנולוגית. הישגיה של המדינה בתחומים אלה, ובמיוחד בתעשיית ההיי-טק, נתמכו במידה רבה במדיניות ממשלתית מוכוונת במשך 40 השנים האחרונות, שעודדה יצירה מדעית-טכנולוגית וטיפחה יצירת הון אנושי כתשתית הכרחית לפעילות זו. הידע המדעי-טכנולוגי שנוצר ושופר בישראל תורגם למגוון טכנולוגיות בעלות פוטנציאל כלכלי, שפותחו ויושמו בעזרת […]
מדיניות חדשנות לצרכי פיתוח כלכלי (STE-WP-34)
מאמר זה מציע מסגרת לחשיבה על מדניות חדשנות המכוונת במפורש להאיץ את הפיתוח הכלכלי (development) של ארצות מתפתחות. בהקשר זה יש להתייחס לחדשנות כמושג רחב מאוד, הכולל סוגים שונים של חידושים במוצרים ובתהליכי ייצור שהם פרי של תושיית העובדים לא פחות מאשר של מו"פ מובנה. כמו כן יש (א') להתאים את ההצדקה לתמיכה ממשלתית במו"פ […]
מדיניות אבולוציונית לעידוד תעשיית הון הסיכון: לקחים מניתוח התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל ( STE-WP-25)
חשיבותה של תעשיית הון הסיכון כרכיב חיוני באשכול היי-טק מוטה יזמות (מודל 'עמק הסיליקון') הוביל מדינות רבות ליישם במהלך שנות ה- 80 וה- 90 תוכניות ממשלתיות המכוונות לתמרץ פעילות הון סיכון. במאמר זה נטען כי יחס פשטני של מקבלי ההחלטות, אשר סימנו את הגדלת כמות הכסף המיועד להשקעות הון הסיכון כמטרה בלעדית של תוכניות אלה, […]
מונופולים בתחרות: האיזון שבין עידוד חדשנות ויצירתיות לבין הפגיעה בתחרות בדיני ההגבלים העסקיים (STE-WP-27)
המשפט הוא שחקן חשוב ביצירת תמריצים ליצירה ולדיפוזיה של קניין רוחני. בזירה זו יש לדיני הקניין הרוחני ולדיני ההגבלים העסקיים תפקיד מכריע. כללי הקניין הרוחני גודרים את קשת המקרים בהם מוענקת הגנה משפטית להמצאות על ידי מתן זכות לשימוש בלעדי לממציא בהמצאתו. ללא הגנה זו יקטן התמריץ ליוצר להשקיע המצאות חדשות, בפיתוחן ובמימושן הכלכלי בשל […]
התפתחות מדיניות הון סיכון :תובנה מתוך אנליזה של מחזור החיים של הון הסיכון הישראלי בתעשיה, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית (STE) – סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים. (STE-WP-20-2003)
החשיבות של הון סיכון (VC) כמרכיב במודל ההיי-טק של עמק הסיליקון הובילה מדינות רבות במהלך שנות ה-80 וה-90 ליישם מדיניות ממשלתית שמטרתה לעודד פעילות זו. מאמר זה מציע כי גורם מרכזי בכישלון של מדיניות רבות אלו ליצור תעשיית הון סיכון הממוקדת בסטארט-אפים (SU) בשלב מוקדם של ההיי-טק היה הגישה הפשטנית של מקבלי ההחלטות שראו בהון […]
האם הון סיכון הוא מיוחד במינו ?(STE-WP-9)
מאמר זה בוחן את המימון שמספקות קרנות הון סיכון באמצעות מסד נתונים ייחודי הכולל מידע על כל החברות בתיקי כל קרנות הון הסיכון הישראליות בשנים 1997-2000, ונתונים על קבוצת ביקורת של חברות שלא נתמכו על ידי קרנות הון סיכון אלא על ידי חברות השקעה ישראליות (מתווכים פיננסיים בעלי מאפיינים שונים) המתמחות בתעשיית ההיי-טק. החלק הראשון […]
כיצד משתמשים בונים את שותפויות החדשנות שהם צריכים
לא סביר שחדשנות תצליח אם היא מבוססת על ההנחה שהתהליך החדשני הוא פשוט, ליניארי ורציף במהותו. זה לא. התהליך החדשני הוא מורכב, סבוך ולא סדיר ובעצם ניתן להתייחס אליו כתהליך למידה ומידע. חדשנות מוצלחת היא תוצר של חבילת מידע כוללת שמו"פ תורם לה תרומה חלקית בלבד. ישנן תרומות נוספות של משתתפים אחרים בתהליך, לרבות המשתמשים […]
הצבא כמרחב ציבורי – תפקיד צה"ל על מערכת החידושים בתחום התוכנה, מדע, טכנולוגיה והתכנית הכלכלית (STE), סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-13)
המאמר מתמקד בתפקיד שמילאה הצבא הישראלי (צה"ל) ביצירת ושמירה על תעשיית התוכנה הישראלית החדשנית ביותר. צה"ל לרוב זוכה לקרדיט גדול ביצירה ובהצלחה המתמשכת של תעשיית ההייטק הישראלית. המאמר מנתח את הפעילויות וההיסטוריה של יחידת המחשוב המרכזית של צה"ל, במיוחד בית הספר למקצועות המחשב, יחידת ההדרכה המרכזית לתכנות, הנדסת תוכנה ומשתמשי מחשבים בצה"ל. אני טוען שבעוד […]
מו"פ, גודל הפירמה וחדשנות: ניתוח אמפירי – סדרת פרסומי מו"פ של מוסד ש. נאמן
השקעה במו"פ מולידה חידושים, אשר מעודדים צמיחה כלכלית. בשנים האחרונות, גברה המודעות בקרב חוקרים לתפקידם ש/ל חידושים בתעשייה וההשלכות שיש לכך על פיתוח האזורי וצמיחה כלכלית. על מנת לחדש, חברות חייבות להשקיע במו"פ (פנימי או ממקורות חוץ), ולהעסיק כוח-אדם מיומן שיהיה מסוגל להתמודד עם בעיות מורכבות של מערכת טכנולוגית. בחינה של הגורמים המשפיעים על היקף […]
מדיניות ציבורית, בחירת מיקום ויכולת לפתח חדשנות על ידי פירמות הי-טק: מחקר השוואתי בין ישראל ואירלנד – מוסד נאמן, מחקרי מדיניות מו"פ
המחקר בחן את ההשפעה של מדיניות ציבורית על המאפיינים, המיקום ויכולת החדשנות של חברות היי-טק בישראל ובאירלנד תוך שימוש בנתונים שנאספו בסקרי שדה שנערכו בשתי המדינות. במחקר נמצא כי החברות הישראליות העוסקות בחדשנות הן רגישות יותר לנושא המיקום במרחב מאשר החברות באירלנד. מדיניות תמריצים אזורית באירלנד במטרה להעתיק את מיקומם של פירמות אל אזורי הפריפריה, […]