איכות מחקר הנדסי/מדעי בטכניון ובאוניברסיטאות אחרות בישראל בהשוואה לעולם
במהלך שנת 2007 השלים מוסד נאמן מחקר הבוחן את רמת המחקר ההנדסי בטכניון ובאוניברסיטאות בישראל בהשוואה לעולם בכלים אובייקטיביים, ככל האפשר, וכן את הכלים להערכת השפעת המחקר ההנדסי/מדעי על הכלכלה, התעשייה והחברה בישראל. המחקר, בהזמנת הטכניון, החל בשנת 2005
מערכת החדשנות בישראל: מדיניות לאומית ואספקטים תרבותיים
הפרויקט הוא חלק מפרויקט בינלאומי שעוסק במדיניות של חדשנות במסגרת הוועידה הכלכלית של ה- UN באירופה.
סקר חוקרים פעילים במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי בטכניון (RBNI)
מטרת המחקר היתה לבחון את פעילותו של המכון לננוטכנולוגיה לאורך זמן, ולאמוד את התוצאות וההשפעות על פעילות החוקרים במסגרת המכון. הסקר הראשון נערך במהלך שנת 2007. סקר זה, שני במספר, שנערך במהלך שנת 2009, בא לאמוד את התפתחות תחום הננו בטכניון ולבחון את השפעת התוכניות השונות, המופעלות במסגרת המכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי, ואת השינויים שחלו בפעילות החוקרים בתחום הננו לטווח הארוך. הערכת פעילות המכון מתבססת על בחינת ההתקדמות שהושגה בתחומי הננו השונים, ואת מידת ההשפעה הנובעת מהשקעות המכון בתחומים אלה. על בסיס הערכות אלה, מוסד ש. נאמן סיפק משוב להנהלת RBNI על הפעילויות והתוכניות שלו במהלך חמש שנות פעילותו.
הדיפלומטיה הציבורית (ההסברה) של מדינת ישראל
התכנית נשענת על הנחת יסוד שלמרות העיסוק המתמיד של גורמים ממשלתיים ואחרים בנושא, יש צורך לבדוק ולעדכן מעת לעת תכנים, שיטות, הגדרת קהלים וסוכנים ברמות האסטרטגית והרעיונית ולצדן גם ברמת הפעילות הלכה למעשה. על הבדיקות והעדכונים האלה להשתלב במדיניות מקיפה שתענה על הצרכים של מדינת ישראל ותושביה ברוח התקופה.
הון אנושי מדעי וטכנולוגי בישראל
המחקר הוזמן על ידי ועדת כח האדם של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו”פ) והתבצע במימון משותף של המולמו”פ ומוסד שמואל נאמן. מטרת המחקר היא הצגת נתונים לגבי מצב כח האדם המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל. נתונים אלה ישמשו בסיס לגיבוש ולעיצוב מדיניות מושכלת להכשרת כח אדם מדעי וטכנולוגי לתעשייה ולאקדמיה.
כניסת רופאות לתחום התמחות גברי (כירורגיה)
עבודה זו עוסקת בשינוי שחל בשיעור כניסת נשים לתחום ההתמחות כירורגיה בישראל בשנים בין השנים 1995 – 2005, ובגורמים הקשורים לכך על פי תפיסת הרופאות. נתונים מהארץ ומהעולם, וכן ספרות תיאורטית בנושא, מצביעים על כך, שלמרות העלייה בשיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה, הן עדיין נמצאות בתת ייצוג בעיסוקים שהם גבריים באופן מסורתי. לפיכך, נשים נמצאות בתת ייצוג במקצוע הרפואה בכלל, ובתחומי התמחות מסוימים, שנשלטו באופן דומיננטי על ידי גברים לאורך ההיסטוריה, בפרט.
מדיניות שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה
מטרת העבודה הינה בחינת מדיניות שכר הלימוד שהייתה נהוגה בישראל, לרבות ההשלכות הסוציו אקונומיות והתקציביות על התפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה. במסגרת הפרויקט מוצע מודל מעודכן לקביעת שכר הלימוד בישראל וקביעת מנגנוני הפיצוי דרך הקמת מערך סיוע נרחב לסטודנטים.
השוברים לעולים חדשים ככלי בשוק התעסוקתי
במסגרת הפרויקט, עולים, העומדים בתנאים שהוגדרו מראש, זכאים להירשם ללימודים על פי בחירתם – במימון נרחב של משרד הקליטה. מחקר זה, הוזמן ע”י אגף התעסוקה של משרד הקליטה בשיתוף מוסד שמואל נאמן, והתמקד בבחינת פרויקט השוברים ככלי להשמת עולים שאינם מועסקים ולהעלאת רמת המקצוענות של עולים עובדים, על מנת לשפר את תנאי העסקתם. בשיטת השוברים להכשרה מקצועית, השוברים שווים סכום כסף קבוע ומאפשרים למשתתפים בתוכנית לבחור בעצמם את סוג ההכשרה והספק מתוך רשימת ספקים מורשים תוך קבלת הכוונה מיועץ תעסוקה ומימון. בפרויקט זה השתתפו כ-10,000 עולים.
תנאים לשגשוגה של מדינת ישראל
בסוף שנת 2004 הקים מוסד שמואל נאמן פרויקט לחשיבה ומחקר על בעיות היסוד העומדות בפני מדינת ישראל והעם היהודי. המוסד כינס לשם כך קבוצת חוקרים והוגים, מן השורה הראשונה בחברה הישראלית, המייצגים תחומי עניין שונים – פילוסופי, חברתי, משפטי, מדיני וטכנולוגי. כל אחד מהמשתתפים קיבל על עצמו משימה, לכתוב חיבור עצמאי בו מנותחת המציאות הנוכחית מתוך כוונה להציג המלצות לעתיד, תוך התרכזות בסיכויים ובסכנות העומדות בפני העם היהודי ומדינת ישראל. העבודות נכתבו בעיקרן באופן אינדיווידואלי והן משקפות את עמדותיו האישיות של כל מחבר. יחד עם זאת, נעשה מאמץ להקיף מגוון רחב של נושאים ולתאם בין המחברים לגבי תחומי היצירה.
השקעות בהשכלה גבוהה ובמחקר מדעי וטכנולוגי: ישראל במבט משווה בינלאומי
חלקו הראשון של המחקר הוא תיאורי ברובו, ומתמקד במסלולי הפיתוח של ישראל והמדינות המפותחות. הוא בודק את ההשתנות במאפייני ההשכלה הגבוהה והצמיחה הכלכלית במדינות ה-OECD לאורך ארבע תקופות זמן. דגש מיוחד מושם על בחינת מיקומה היחסי של ישראל בתוך מדינות ה-OECD, והשוואת מעמדה למדינות קטנות אחרות כדוגמת אירלנד ופינלנד, הדומות יותר במאפייניהן לישראל. חלקו השני של המחקר הוא אמפירי בעיקרו ואומד באמצעות שני מודלים (מודל דו שלבי ומודל רגרסיה מרובה), את הקשר בין ההשקעה בהשכלה גבוהה לבין ביצועי המשקים במדינות המפותחות.