שדרוג המערכת הכלכלית בצפון
באמצע שנת 2014 הונע מיזם המשותף למוסד שמואל נאמן ולמשרד הכלכלה, שמטרתו גיבוש תכנית לשיפור מהותי של המערכת הכלכלית בצפון ושינויה לכדי מערכת אחודה, צומחת וברת קיימא. במהלך שנת 2015 הושלם הפרויקט והוגש דו"ח מסכם הכולל ניתוח המצב הכלכלי והחברתי בצפון, והמלצות למימוש עוגנים תשתיתיים מחוללי שינוי ומנועי צמיחה לא ליניאריים. עקרונות התוכנית אושרו בממשלה ב-2015 […]
סקירת מחסור כוח אדם בתחומי הבינה המלאכותית בישראל
מטרת המחקר הנוכחי, אשר הוזמן על ידי רשות החדשנות, היא בדיקת מספר עובדי המחקר החסרים בתעשייה בתחומי המחקר בבינה המלאכותית על מנת לסייע לקביעת המדיניות המוצעת לצמצום מחסור זה.
מחקר והערכה מעצבת לתוכנית בריאות בחברה הערבית
משרד הבריאות בשותפות עם הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים מבקשים לקדם תוכנית ממשלתית ממוקדת בבריאות האוכלוסייה הערבית בישראל שמטרתה להציע "טיפול שורש" במצב הבריאות והפערים בבריאות ובשירותי בריאות.
פיתוח מיומנויות וכישורים – שולחן עגול בינלאומי
מהלך מערכתי של בעלי עניין מקצועיים להשגת קונצנזוס של האפיונים, שיטות הוראה ודרכי הערכה ומדידה של מיומנויות מקדמות מצוינות ב – STEM במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה.
פרופיל של "מנהיגות מחויבת חברתית מצטיינת"
מטרת המחקר היא תיאור הפרופיל של בוגרי תוכניות של ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד כמנהיגים מחויבים חברתית, הפועלים לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בחברה הישראלית.
הערכה מעצבת של פיילוט לקידום הטמעת מיומנויות וכישורים במערכת ההשכלה הגבוהה
מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה ותעסוקה מוביל פיילוט שמטרתו פיתוח ידע ותמיכה בקידום תשתית מוסדית להטמעת כישורים ומיומנויות תעסוקתיות בקורסי הלימוד הדיסציפלינריים. הפיילוט ייערך בשיתוף עם שני מוסדות להשכלה גבוהה ובמהלכו יעודכנו ארבעה קורסים ממוסדות אלו כך שישולבו בהם פדגוגיות תומכות מיומנויות וכישורים.
תרומת הטבע לבריאות גופנית ונפשית
מחקרי מוסד שמואל נאמן בתחום זה בוחנים את התרומה של הטבע לבריאות הנפשית והפיזית של תושבי ישראל. המחקרים בוחנים את ההשפעה המיטיבה של חשיפה אל הטבע על האדם, ובתוך כך שהייה בטבע שמחוץ לעיר, ביקור באתרי טבע עירוני כגון פארקים וגינות עירוניות, ואף צפייה בטבע דרך חלונות או באמצעות תמונות. המחקרים בוחנים את התועלות שמפיקות מהטבע אוכלוסיות שונות, כגון מגזרים, מגדרים וגילאים שונים, ומספקים המלצות לאמצעים בהם ניתן לנקוט בכדי להגדיל את החוסן של אוכלוסיות אלה, באמצעות חשיפה אל הטבע והגברת המודעות לתרומתו בקרב מקבלי החלטות, גופים ביצועיים, בעלי מקצוע בתחומי הבריאות, התרבות והספורט, ובקרב כלל האוכלוסייה.
מנהיגות וניהול במוסדות להשכלה גבוהה
מגזר ההשכלה הגבוהה מתמודד עם אתגרים רבים מאי פעם, ולכן זקוק למנהיגים ומנהיגות שיכולים להוביל את חברי הסגל (העמיתים) ולהבטיח את יישום מטרות האקדמיה.
המנצחים והמפסידים של מגפת הקורונה בישראל ובצרפת: הערכת השפעות ארוכות הטווח של המשבר על הרווחה והמיטביות של האוכלוסייה
מגפת הקורנה מהווה אירוע מכונן אשר פגע קשות במרקם החברתי-כלכלי של חברות ומדינות רבות. הדרך להחלמה ממגפה זו עשויה להיות תהליך הדרגתי ואיטי שישפיע באופן לא שוויוני על קבוצות שונות בחברה. המטרה של מחקר מוצע זה הוא לזהות, לחקור, למדל ולחזות את הגורמים הקשורים לרווחה הנפשית או המיטביות (well-being) האובייקטיבית והסובייקטיבית של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית בשלבים של שלהי המגיפה ובשלב היציאה הראשוני או התאוששות ממנה. הניתוח המוצע מתייחס הן לגורמים חומריים (מצב סוציו-אקונומי, הכנסה וכו') ולמצב בריאות הנפש (תחושות של רווחה סובייקטיבית, רמת דיכאון, מתחים במשפחה) והן לגורמים חברתיים מבניים שונים (חוסן, לכידות חברתית, הון חברתי, מידת אמון ברשויות וכו'). דגש מיוחד מושם על הזרזים והסוכנים שהשפיעו באופן דיפרנציאלי על הרווחה הנפשית של קבוצות חלשות בחברה בעיצומה של המגפה ובנוסף על הגורמים הצפויים להוביל להתאוששות דיפרנציאלית של קבוצות אלו בשלבי היציאה ממנה. ההשוואה בין ישראל לצרפת מעניינת במיוחד בבחינת "המנצחים" וה"מפסידים" הפוטנציאליים. שאלה פתוחה מתייחסת הן למאפיינים של שתי החברות וליכולתם להתמודד עם המגפה: צרפת עם מערכת הביטחון הסוציאלי המוצקה שלה ותגובתה האיטית בחיסון האוכלוסייה מחד גיסא, או ישראל עם מערכת רווחה פחות נדיבה אך עם תגובתיות מהירה בחיסון האוכלוסייה מאידך גיסא. הפרויקט המוצע ישתמש במגוון רחב של כלים איכותיים וכמותיים לאיסוף וניתוח נתוני המחקר. הנתונים הצרפתיים יתבססו על סקר האורך ELIPSS המורכב מנתוני פאנל מבוססי הסתברות. נתונים דומים ייאספו עבור ישראל באמצעות סקר מקוון מיוחד. בנוסף לנתוני הסקר, ייאספו נתוני עקבות דיגיטליים באמצעים לא פולשניים ממקורות אנושיים ופלטפורמות מקוונות (ביקורים בדפי אינטרנט, ניתוח רשתות חברתיות וכו'). אחת התרומות החדשניות של המחקר מהבחינה המתודולוגית היא עריכת טריאנגולציה והצלבה בין נתוני הדיווח העצמי (סקרים) לבין נתוני העקבות הדיגיטליים. על מנת לבחון את הקשר בין גורמים כלכליים, התנהגותיים וחברתיים המשפיעים על הרווחה ויכולות ההתמודדות וההסתגלות של האוכלוסייה הישראלית והצרפתית עם המגפה, ייושמו מודלים עם משתנים מתווכים וממתנים. הפרויקט הדו-לאומי המוצע יצייד את בעלי העניין בשתי המדינות במידע מבוסס שיוכל לסייע להם בגיבוש הנחיות לסיוע לאוכלוסיות חלשות בעת משבר ולהאיץ את התאוששותן.
קהילה מיטיבה
קהילה מיטיבה למוביליות חברתית, חוסן קהילתי ואיכות חיים במאה ה-21