חינוך רפואי מבוסס סימולציה (SBME) הפך בעשורים האחרונים לאבן יסוד בהכשרה הקלינית. SBME מאפשר סביבת למידה בטוחה, מבוקרת ויעילה לרכישת מיומנויות מסוגים שונים ללא סיכון למטופלים ולסטודנטים. סקירה זו מציגה את התפתחות ה-SBME תוך התבססות על ראיות ומחקרים עדכניים. ממצאי מטא־אנליזות מצביעים בעקביות על יתרון SBME על פני הכשרה רפואית מסורתית ברכישת מיומנויות וכישורים, במיוחד כאשר הסימולציה הרפואית משולבת באימון מכוון, תרגול חוזר ומשוב מובנה. אף שמרבית היישום של SBME עד כה נעשה בשלב ההכשרה המתקדמת ,(post-graduate) שילוב סימולציה כחלק אינטגרלי מהלימודים הרפואיים הבסיסיים צפוי לשפר את האיכות והרלוונטיות של הכשרת הרופאים ובטיחות הטיפול בחולים.
המסמך דן בתרומת מרכזי הסימולציה לפיתוח מיומנויות קליניות, תקשורתיות וקוגניטיביות, ובהתאמתם לגישת החינוך הרפואי המבוססת על כשירויות ,(CBME) והמדגישה הערכה מתמשכת של מוכנות לביצוע עצמאי. סימולציה מאפשרת יישום שיטתי של תרגול, משוב והערכה ישירה של כשירויות מורכבות, ומשמשת ככלי סטנדרטי לכשרה ולהערכה.
הפעלת המרכזים כרוכה בעלויות גבוהות, ובמסגרת האוניברסיטאות היא נעשית ללא מקור תקציבי קבוע, דבר היוצר פערים ופוגע ביציבות ההכשרה ובאיכותה. כדי לטפל בבעיה זו התקיים באפריל 2025 מפגש פתיחה להקמת פורום לדיון במסגרת מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית שבטכניון. נושא המפגש היה חשיבות הסימולציה הרפואית במסגרת הלימודים האקדמיים של רופאים ושל יתר מקצועות הבריאות בישראל. הדיון התקיים על רקע המצוקה הכלכלית אליה נקלעו הפקולטות לרפואה והאוניברסיטאות מול הצורך האקדמי ודרישות האקרדיטציה הלאומית והבינלאומית להוראה בעזרת סימולציה מצד אחד וחוסר ההגדרה והתקצוב לנושא מן הצד השני. בנוסף, נדונים במסמך זה חידושים טכנולוגיים דוגמת מציאות מדומה ובינה מלאכותית יוצרת, המאפשרים למידה מותאמת אישית, משוב אדפטיבי והרחבת מגוון התרחישים, לצד אתגרים פדגוגיים, כלכליים ואתיים המחייבים רגולציה, הכשרה ובקרת איכות. הסקירה מתייחסת גם למגבלות מתודולוגיות במחקר הקיים ולממצאים בנושא השפעות SBME על הטיפול בחולים, לפיהם שילוב סימולציות בהכשרת רופאים גורם לשיפור קטן עד בינוני.
לסיכום, מוצגות המלצות אסטרטגיות ליישום SBME כתשתית לאומית, לשיתופי פעולה בין־מוסדיים, למחקר והערכה שיטתיים, ולמינוף הסימולציה ככלי מרכזי בהכשרת רופאי העתיד בישראל. אנו ממליצים להכיר במרכזי הסימולציה כתשתית לאומית ולהקים קונסורציום ארצי שירכז פקולטות לרפואה, אוניברסיטאות, ומוסדות נוספים העוסקים בחינוך רפואי ומקצועות הבריאות, יקבע סטנדרטים אחידים, ינהל רכש ותחזוקה משותפים, יפתח תכני לימוד ויקדם הכשרת מדריכים וקהילת ידע מקצועית. מימון הפעילות יתבסס על מודל משולב של תקציב ממשלתי רב־שנתי, השתתפות מוסדית ושותפויות חיצוניות, תוך הורדת עלויות, ניצול יתרונות לגודל והפחתת כפילויות. מהלך זה צפוי לשפר את איכות ההכשרה הרפואית, לצמצם טעויות ולקדם שימוש יעיל במשאבים לאומיים לטובת מערכת הבריאות כולה.
