בהערכת ההשפעות של תמיכה כספית במו"פ אנחנו צריכים לדעת מה החברות הנתמכות היו מוציאות על מו"פ אם הן לא היו מקבלות תמיכה כספית. בקרב חברות ייצור ישראליות בשנות התשעים אנו מוצאים שהתמיכה הכספית במו"פ הניתנת ע"י משרד התעשייה והמסחר ממריצה הוצאות מו"פ פרטיות של החברות הממומנות: הגמישות שלהן לטווח הארוך ביחס לתמיכה כספית במו"פ היא 0.22. דולר נוסף של תמיכה במו"פ מעלה את הוצאות המו"פ של חברות ממומנות לטווח הארוך ב- 41 סנט בממוצע (סה"כ הוצאות מו"פ גדלו ב- 1.41 דולר). תוצאה זו מספיקה כדי להצדיק את קיום תוכנית התמיכה, אך היא נמוכה מהצפוי בהינתן ה matching של דולר-לדולר אשר רוב פרויקטי התמיכה מבוססים עליו. ההשפעה הזו משקפת שני כוחות: אחד, סובסידיות לפעמים ניתנות לפרויקטים אשר היו מתבצעים גם בהעדר התמיכה הכספית, ושנית, חברות מתאימות את תוכניות המו"פ שלהן – סגירה או האטה של פרויקטים שלא נתמכים – אחרי שהתמיכה מתקבלת.