מחויבות סביבתית של התחבורה הציבורית

במרבית מסמכי המדיניות, שפורסמו בשנים האחרונות, בתחום איכות הסביבה עולה הנקודה הדורשת את קידום התחבורה הציבורית בישראל. לאחרונה נוספו נתונים מדאיגים על איכות האוויר הירודה במרכזי הערים, הנובעת בעיקר מעומס התחבורה. נתוני המחקר אותו ערכו המשרד לאיכות הסביבה, עמותת אדם טבע ודין והסוכנות לאיכות הסביבה האמריקאית (EPA) מצביעים על כך כי מדי שנה מתים כ- […]
קידום תלמידות תיכון במדעי המחשב – יום עיון 6.11.2002

מטרתו של פרויקט "תמורה" היא לחולל תמורה במצב הקיים ביחס ללימוד המקצוע מדעי המחשב על-ידי תלמידות תיכון. הפרויקט משותף לטכניון, למוסד נאמן ולמרכז המורים הארצי למדעי המחשב, והוא מתבצע כחלק מהכרזת הכנסת על שנת תשס"ג כשנת קידום נשים במדע ובטכנולוגיה. יום העיון המכונה תלמידות@רשת.מדעי-המחשב מתבצע כחלק מהפרויקט, ושמו מעיד על מטרתו, על אוכלוסיית תלמידות התיכון […]
גישה מיקרו-כלכלית לתמיכה ממשלתית בהשקעה במחקר ופיתוח במגזר הפרטי (STE-WP-17-2002)

מאמר זה מתמקד בהחלטות הכלכליות של הממשלה לסבסד השקעות במגזר הפרטי ולהפלות בין חברות בתוכניות התמיכה שלה. ההנחה היא שעל ידי מיסוי רווחי תאגידים, הממשלה משפיעה על החלטות ההשקעה שמקבלות החברות וגורמת להן להשקיע פחות ממה שיהיה אופטימלי מבחינה חברתית. בהתאם לכך, השקעות הרצויות מנקודת מבט של רווחה חברתית עשויות להידחות על ידי בעלי המניות. […]
פיתוח חקלאות בת-קיימא בתנאי מחסור במים
השפעת הגלישה של המחקר והפיתוח על גדילה ויצרניות בתעשייה הישראלית, 1994- 1990 (STE-WP-14-2002)

מחקר זה מציג את ההשפעות החיצוניות החיוביות (Spillovers) של ההשקעות במחקר ופיתוח בענפי התעשייה בארץ ובחו"ל, ומכמת את גלישת הטכנולוגיה המקומית והמיובאת, דרך מוצרי הביניים ומוצרי ההשקעה, למפעלים שלא עמלו בה. הניתוח מקיף את קשרי הגומלין של משתני הידע והמו"פ – העצמי וזה שגלש ממקומות אחרים – בינם לבין עצמם ועם הפריון, השכר והיצוא בענף. […]
בנקאות אוניברסלית והשקעות עתירות מו"פ – בחינה אמפירית, (STE-WP-15-2002)

מקור מרכזי לגיוס הון לצרכי מחקר ופיתוח של מוצרים חדשים הוא שוק המניות. במקום לגייס הון בשוק המניות בתל אביב, מעדיפות חלק מחברות הטכנולוגיה הישראליות להנפיק את מניותיהן בחו"ל. הסיבות העיקריות למגמה זו על פי העיתונות הכלכלית הן יתרונות המיסוי האמריקאי, קרבה לשוק הטכנולוגי הגדול בעולם, השגת יתרון תדמיתי בקרב משקיעים ועוד. במאמר זה אנסה […]
הערכה של תוכנית החממות הטכנולוגיות בישראל – עשור להקמתן

פרויקט המחקר בוצע תחת מסגרת התוכנית החמישית של האיחוד האירופאי. היעד העיקרי של המחקר היה לבחון את היעילות וההתאמה של תוכנית החממות הטכנולוגיות הישראליות כמכשיר לעידוד צמיחה של תעשיית ההיי-טק, וכמודל חיקוי באופן כללי למדינות אירופאיות ולאיטליה במיוחד. כדי להשיג את היעד הזה בוצע מחקר שטח מעמיק עם 21 מנהלים של חממות טכנולוגיות ו- 109 […]
השכלה גבוהה במחשבה שניה – המכללות

ועדת המשנה ממליצה שחינוך גבוה יותר בישראל יורחב ויתבסס על שלושה סוגי מוסדות: אוניברסיטאות מחקר, מכללות אקדמיות (המקבילות למכללות בארה"ב שנמשכות ארבע שנים] ומכללות קהילתיות (שיוקמו). על אוניברסיטאות המחקר להדגיש לימודים לתואר [M.A. ו-M.Sc. עם תיזה ו-Ph.D.] ולארגן מחדש את תוכנית הלימודים שלא לתואר לקראת תוכניות כבוד המובילות ישירות ללימודי Ph.D.. על המכללות האקדמיות להתמחות […]
תמריצים וחידושים באוניברסיטאות, מדע, טכנולוגיה והתוכנית הכלכלית (STE) – סדרת מאמרים מרוכזים ושימושיים (STE-WP-18-2003)

אנו מראים שתמריצים כלכליים משפיעים על המספר והערך המסחרי של המצאות הנוצרות באוניברסיטאות. במדגם של 102 אוניברסיטאות בארה"ב אנו מוצאים שהאוניברסיטאות המחלקות עם הממציאים מהאקדמיה חלק גדול יותר מהתמלוגים יוצרות יותר המצאות ויותר אפשרויות הכנסה,אפילו כאשר מפקחים על גודל האוניברסיטה, איכות, מימון מחקר ותשומות מרישוי טכנולוגיות. ההשפעה של התמריצים היא הרבה יותר גדולה באוניברסיטאות הפרטיות […]
חזון של מדינה דמוקרטית, ליברלית, מודרנית ויהודית

זהו מסמך שמנסה להגדיר מהו החזון של מדינה דמוקרטית, ליברלית, מודרנית ויהודית בעיני המגזר החילוני הציוני
