קטגוריה: דוח

ממגדל אייבורי עד לקידום תעשייתי : עניין אוניברסיטת ייל וקבוצת ביו טכנולוגיה בניו-האוון, קונטיקט, (STE-WP-28)

בשנת 2001 דורגה מדינת קונטיקט במקום השביעי בארה"ב במספר חברות הביוטכנולוגיה הפועלות בתחומה ביחס לאוכלוסייתה (Ernst & Young, 2001). בשנת 1993 היו רק שש חברות כאלה במדינה. מה הוביל לגידול הזה? מחקר המקרה מתאר את התפתחות אשכול הביוטכנולוגיה באזור ניו הייבן בקונטיקט, שם ממוקמות רוב חברות הביוטכנולוגיה החדשות. המחקר שלנו מבהיר שההשפעה החשובה ביותר על […]

חוסר יעילות במימון חברות סטארט-אפ הודות לאופק מוגבל של הון הסיכון, (STE-WP-29)

אנו חוקרים את ניגוד האינטרסים בין שותפים מוגבלים (LPs) לבין שותף כללי (GP) בקרן הון סיכון עם אורך חיים מוגבל. ה-LPs מתחייבים להשקיע כסף בפרויקטים מסוכנים, בעוד שה-GP בוחר פרויקטים ומספק מאמץ ניטור שאינו ניתן לצפייה עבור כל פרויקט. אנו מניחים שבאמצע הפרויקט, ה-GP צופה באופן פרטי את איכותו ואת הזמן המשוער ליציאה ומחליט האם […]

תוכנית אב להשכלה הגבוהה בישראל – תכנון מול ביצוע

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל התבססה מתחילתה על אוניברסיטאות מחקר בדגם ההומבולטי של הוראה ומחקר משולבים עם דגש חזק על מחקר . במהלך השנים נוספו על ידי אקדמיזציה מקצועות שונים והתגבר הצורך לשלב בלימודים האקדמיים גם הכשרה מקצועית . עד שלב מסוים הצליחו האוניברסיטאות לקלוט את הגידול שנבע הן מגידול האוכלוסייה והן מגידול הנגישות כתוצאה מהאקדמיזציה […]

מדיניות אבולוציונית לעידוד תעשיית הון הסיכון: לקחים מניתוח התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל ( STE-WP-25)

חשיבותה של תעשיית הון הסיכון כרכיב חיוני באשכול היי-טק מוטה יזמות (מודל 'עמק הסיליקון') הוביל מדינות רבות ליישם במהלך שנות ה- 80 וה- 90 תוכניות ממשלתיות המכוונות לתמרץ פעילות הון סיכון. במאמר זה נטען כי יחס פשטני של מקבלי ההחלטות, אשר סימנו את הגדלת כמות הכסף המיועד להשקעות הון הסיכון כמטרה בלעדית של תוכניות אלה, […]

תוכניות חממה טכנולוגית פרטיות מול ציבוריות : הפרטת החממות הטכנולוגיות בישראל (STE-WP-26)

תוכנית החממות הטכנולוגיות הציבוריות (PTIP) הוקמה בתחילת שנות התשעים על ידי לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר בישראל, בעקבות זרם גדול של עולים מברית המועצות לשעבר, רבים מהם מדענים ומהנדסים. משנת 2000 החלו לפעול בישראל חממות טכנולוגיות פרטיות. התפתחות זו חייבת את פעילותה להון הפרטי (הון סיכון) (VC) הצומח במהירות, שבאופן מסורתי לא מימן פרויקטים […]

מונופולים בתחרות: האיזון שבין עידוד חדשנות ויצירתיות לבין הפגיעה בתחרות בדיני ההגבלים העסקיים (STE-WP-27)

המשפט הוא שחקן חשוב ביצירת תמריצים ליצירה ולדיפוזיה של קניין רוחני. בזירה זו יש לדיני הקניין הרוחני ולדיני ההגבלים העסקיים תפקיד מכריע. כללי הקניין הרוחני גודרים את קשת המקרים בהם מוענקת הגנה משפטית להמצאות על ידי מתן זכות לשימוש בלעדי לממציא בהמצאתו. ללא הגנה זו יקטן התמריץ ליוצר להשקיע המצאות חדשות, בפיתוחן ובמימושן הכלכלי בשל […]

חממות טכנולוגיות בישראל: מדיניות טכנולוגית בעידן ההפרטה

  תכנית החממות הטכנולוגיות הוקמה על ידי לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר ונועדה, בין היתר, לסייע בקליטתם של העולים החדשים, ובהעברה טובה של הטכנולוגיה והניסיון הרב שהם הביאו עימם. התוכנית הינה תוכנית אינטגרטיבית המשלבת כלים פיננסים, כלי יעוץ ותשתיות. החממות הטכנולוגיות מספקות ליזם את המקום, המשאבים הכספיים, הכלים השיווקים והעסקיים, ההנחיה המקצועית והסיוע האדמיניסטרטיבי […]

חזון בר קיימא מול מציאות זוחלת? תבנית הזחילה העירונית בישראל

  זחילה עירונית (urban sprawl    ) היא צורה של פיתוח עירוני, המאופיינת בצפיפויות נמוכות ובהתפשטות נרחבת ובלתי רציפה במרחב, בעיקר בשוליים של אזורים מטרופוליניים, בשטחים פתוחים או חקלאיים. לראשונה זוהתה התופעה בסוף עידן המהפכה התעשייתית בארצות האנגלו-סכסיות, ומאז ממשיכה בעקביות וביתר שאת בארצות נוספות ברחבי העולם. זחילה עירונית נחשבת כאחת מהתופעות המרחביות הבולטות והמשמעותיות ביותר של […]

דיוקן לצמיחת חברות (FGPs) : לקראת השקפה על בסיס של פעולה, לגבי התפתחות חברות. (STE-WP-24)

המאמר מציג את המושג פרופיל צמיחת החברה (FGP), התורם ליצירת תיאוריה דינמית מבוססת משאבים על ידי הסבר כיצד יכולות מתפתחות בתהליכים תלויי מסלול. FGP מייצג את דפוס הפעולות הקריטיות שננקטו על ידי חברה בפעילויות ערך שונות (כגון מו"פ, שיווק, ייצור וכספים) במהלך תקופות עוקבות. מוצע כי תוצאות סט פעולות שננקטו בתקופה נתונה משנות את מכלול […]

שמירה על המרחב הכפרי – מודל יישום "חקלאות בת-קיימא" באזורים חקלאיים נבחרים בישראל

לחקלאות ערכים ציבוריים חשובים בשמירה על נוף איכותי, ערכים שבין אדם ואדמתו, ערכים אקולוגיים של מיחזור פסולות עירוניות, שימור קרקע ובתי גידול ועוד. ערכים אלו זכו לתמיכה בקרב קובעי המדיניות, בשורה של תכניות ארציות ואזוריות; סקרים שנערכו בקרב הציבור הרחב בישראל מצביעים על הערך הרב המיוחס לחקלאות, כחלק מהמורשת הלאומית וכתורמת לאיכות החיים במדינה. במסגרת […]