צורכי כוח אדם בתחום הים כמשאב לאומי
הדוח הנוכחי מסכם את חלק א' של העבודה. מטרת המחקר לבחון בתחום 'הים כמשאב לאומי': מהן הדיסציפלינות המקצועיות הנדרשות, מהו הרצף החינוכי הניתן כיום במסגרת הלימודים במוסדות האקדמיים, מהם צורכי כוח האדם שיידרש בתחום, מהם הפערים הקיימים ומהם ההמלצות להשלמות הנדרשות. העבודה תסייע בהרחבת ההבנה והידע בנוגע לדרישות עתידיות של כוח אדם מדעי וטכנולוגי לתחום, תיתן רקע ותמונת מצב שיתרמו לתהליכי קביעת מדיניות ויצירת אסטרטגיה בהשקעות בהכשרות כוח אדם לתחום.
מדדים להערכת המעורבות של חוקרי האוניברסיטאות בהעברת ידע לחברה כוח אדם מדעי וטכנולוגי נושאים נבחרים – חלק ב'
המחקר הנוכחי, שנערך במוסד שמואל נאמן, התמקד בסקירת פרקטיקות בינלאומיות לאפיון, מדידה ועידוד מעורבות חברתית של חברי סגל באקדמיה במדינות כמו בריטניה, הולנד, אוסטרליה וניו זילנד. הדוח כולל ניתוח של דוחות קיימים על מדדים למעורבות חברתית של חוקרים, סקירה של מדדים להשפעת מחקרים על החברה ב- Times Higher Education Impact Ranking, וכן בחינה של מודלים לתמריצים באוניברסיטאות באירופה.
מדדי מדע, טכנולוגיה וחדשנות בירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע
הדו"ח מתמקד בערים המרכזיות בישראל – תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע – אשר התבססו כמרכזים משמעותיים להתקדמות טכנולוגית, משיכת כישרונות והשקעות, וכן לטיפוח שיתופי פעולה בין האקדמיה, התעשייה והממשלה. באמצעות בחינת מדדים שונים בערים אלו, הדו"ח מספק תובנות לגבי התפתחותן הכלכלית והטכנולוגית, האפקטיביות של מדיניות החדשנות שלהן, והפוטנציאל להעברת ידע והשפעות זליגה. תובנות אלו מיועדות לשמש כלי עזר לקובעי מדיניות, יזמים וחוקרים בתכנון צעדים לקידום צמיחה ולטיפוח חברה מונעת חדשנות.
שמירה על הדמוקרטיה כתשתית חיונית בזמן חירום
דמוקרטיה היא תשתית חיונית בזמן שגרה, אך גם, ואולי ביתר חשיבות, בזמן חירום. המסמך עוסק ביחסים המורכבים בין מצבי חירום, דמוקרטיה וזכויות הפרט. הכותבים מכירים בכך שבעתות משבר, כגון אסונות טבע או מלחמות, חריגות מכללי הדמוקרטיה הפורמלית (הליכי קבלת החלטות) והמהותית (מרחב חירויות הפרט) עשויות להיות מוצדקות כדי לאפשר פעולה נמרצת להתגברות על האסון ולחזרה […]
פופוליזם – סקירה של מחקרים עדכניים
סקירת מחקר עדכני על פופוליזם
חישוב פליטות מתאן משרשרת האספקה של הגז הטבעי
גז המתאן, המרכיב העיקרי של הגז הטבעי, הינו גז החממה השני בהיקף השפעתו על פליטות גזי החממה העולמיות ממקורות אנתרופוגניים, אחרי הפחמן הדו חמצני, ובו מתמקדים כיום (יחד עם עוד גזי חממה קצרי-חיים) המאמצים לצמצום ההתחממות הגלובלית של האטמוספרה. המתאן, כתורם לאפקט החממה, מאופיין במקדם פוטנציאל התחממות גלובלית (GWP) של מעל לפי 25 בהשוואה לפחמן […]
יוזמות עבר לחיזוק הלכידות החברתית: לקחים מהעבר
ישראל נמצאת בעיצומו של משבר חברתי רב-ממדים שכולל יוזמות חקיקה, שינוי מדיניות ופולמוס ציבורי חריף. המשבר הזה הוליד מחאה מתמשכת וחשף חברה מקוטבת עם תפיסות מציאות שונות ושאיפות מנוגדות. מצב כזה מהווה אתגר, ולעיתים אף איום, על החוסן הלאומי של החברה כולה. מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית עוסק בנושא החוסן עוד מאז 2005 (ראו:פרויקט […]
מסוגלות עצמית, מיומנויות בינאישיות ובחירת קריירה במקצועות ה-STEM חקר מקרה של פרויקט FIRST
פרויקט הרובוטיקה For Inspiration and Recognition of Science and Technology (FIRST), משלב למידה מבוססת פרויקטים (PBL) ומטרתו לטפח כישורים בינאישיים ובחירת קריירה בתחומי המדע והטכנולוגיה בקרב תלמידים. פרויקט FIRST נוסד בארצות הברית בשנת 1992, לאחר שהורגשה האטה בבחירת מקצועות טכנולוגיים ומדעיים על ידי תלמידים. הפרויקט החל בארץ בשנת 2005 והוא מיועד לתלמידים החל מגן חובה […]
הנדסה, חברה וסביבה
הנדסה היא מרכיב מרכזי בקידום של החברה האנושית והשפעתה גדולה ומרכזית במיוחד בעידן הנוכחי. מעבר לתועלות הישירות ממוצרי ההנדסה, יש לה השפעה משמעותית נוספת על החברה והסביבה. השפעות נוספות אלה יכולות להיות חיוביות אך גם שליליות, כמו למשל אלה הקשורות בהשפעות על הסביבה והאקולגיה והשפעות על החברה, דוגמת גידול בפערים חברתיים. ההנדסה המודרנית מחוייבת לכן […]
הזדמנויות במשק אנרגיה משתנה
מוסד שמואל נאמן בטכניון נדרש לסוגיית עתיד משק האנרגיה בישראל בכלל ובאיגוד ערים שרון-כרמל בפרט, על מנת לבחון את האתגרים וההזדמנויות בנושא. מסמך זה סוקר מגמות בטווח הקצר (עד 2030), בטווח הארוך (עד 2050) ובטווח הבינוני (עד 2040), ברמת וודאות משתנה. ככל שהטווח רחוק יותר, רמת אי הוודאות עולה.