התובנה שהתבססה בשנים האחרונות בנושאי חינוך, על כל מרכיביו, החל מהגיל הרך ועד לאקדמיה, היא שלא די בהקניית ידע ויש צורך בעידן המודרני להקנות גם מיומנויות וכישורים, אשר צריכים להיות חלק מהייעוד של מערכת החינוך, ההשכלה הגבוהה והלימוד לאורך החיים במאה ה- 21.
החשיבות של מיומנויות וכישורים באה לידי ביטוי במחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות המצביעים על כך שאיכות ההון האנושי הנדרש לקידום רווחת המדינה והכלכלה הלאומית הוא פועל יוצא לא רק של ידע, אלא גם של מיומנויות וכישורים חיוניים, דוגמת חשיבה ביקורתית, יצירתיות ויכולת לימוד עצמי. על רקע זה מתקיימת כיום פעילות ענפה לקידום הקניית כישורים ומיומנויות במסגרות החינוך השונות, בתי ספר, אקדמיה, הכשרה לאורך החיים וגם חשיבה נרחבת יותר המתחילה בחינוך בגיל הרך.
מיזמים רבים פועלים כיום כדי לקדם וליישם חשיבה זו, אך במידה רבה הם פועלים באופן עצמאי תוך העדר סינרגיה ביניהם, ולעיתים גם בהעדר מוטיבציה מהשטח, שמקורה בחוסר שכנוע בחשיבות הנושא.
סיבת שורש להעדר סינרגיה היא העדר הגדרה ברורה ומקובלת של המונחים מיומנויות וכישורים. ה- OECD הגדיר את המרחב הזה לפי קטגוריות, הכוללות כישורים (competencies), אוריינות (knowledge), מיומנויות (skills), ערכים וגישות (values and attitudes).
המסמך הנוכחי נועד ליצור תשתית לקידום פעילויות בתחום של שילוב הקנייה של כישורים במערכות החינוך, ע"י הבהרת חשיבותם בחברה המודרנית וניתוח מעמיק של המשמעויות וההגדרות של מיומנויות וכישורים, אוריינויות, מיומנויות ערכים וגישות, מתוך מגמה ליצור אקוסיסטם ומכנה משותף לכל העוסקים בנושא. התחום הזה הנו בעל חשיבות מיוחדת למדינת ישראל על רקע העובדה שסקרים של ה- OECD מצביעים על כך ש"כמות החינוך וההשכלה", כפי שבאה לידי ביטוי במספר שנות הלימוד, היא בין הגבוהות במדינות ה OECD, בשעה שאיכות החינוך, כפי שמוצאת ביטוי בידע ובכישורים בסקרי ה- PIAAC היא בין הנמוכות במדינות ה- OECD.
אנו מקווים שמסמך זה יקדם ויתרום לשילוב וליישום הקניית המיומנויות והכישורים בחוליות השונות ובממשקים של מערכת החינוך, ההשכלה הגבוהה והמשך הכשרה בקריירה התעסוקתית, עם גופים כמו התעשייה, הצבא, השירות הלאומי-אזרחי ועוד.