מערכת ההוראה המסורתית ללימודי רפואה, שהתפתחה בראשית המאה העשרים, מתמקדת בתהליכים שמוביל המורה עם רכישת ידע בזמן מוגדר והערכה מסכמת בסיום ההתמחות, תוך דגש על גישה שולייתית בשיטת “see one, do one, teach one”. שינויים חברתיים, מדעיים וטכנולוגיים וכן הלחץ הציבורי לשיפור איכות הטיפול הביאו לצורך בשינוי בגישת ההכשרה הרפואית, וליישום Competency-Based Medical Education (CBME). השיטה מתמקדת ברכישת מיומנויות רפואיות שנקבעות על פי צרכי המטופל והחברה, כגון מיומנויות קליניות, מקצוענות, אתיקה, תקשורת, עבודת צוות, הוראה, וכישורי למידה לחיים. בניגוד לשיטה המסורתית, CBME דורשת מהרופאים הבכירים להעריך ישירות את המתמחים בפעילויות לימודיות, לפתח מדדים להערכת ביצועים ולסייע לפיתוח כישורי רפלקציה. הטמעה מוצלחת של CBME כרוכה בשינוי ארגוני מקיף, שדורש תמיכה מכל הגורמים המעורבים. הרופאים הבכירים, שהוכשרו במערכת המסורתית, אינם מכירים את גישת CBME ועל מנת להטמיע את השיטה, נדרשות גישות חינוכיות חדשניות ונדרשת הכשרה ייעודית לחינוך רפואי בגישה זו.
החל משנת 2018, שיטת CBME מוטמעת במחלקות לנאונטולוגיה בישראל להכשרת מתמחי-על ביוזמת המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית. עם זאת, נערכו מעט מחקרים הבוחנים את תפיסות הרופאים בארץ או את החסמים במעבר ל-CBME. מטרת המחקר הייתה לחקור את תפיסות הרופאים המומחים בנאונטולוגיה על היתרונות והאתגרים ביישום CBME . המחקר נערך בשיטה מעורבת והשתתפו בו 41 מומחים, מחציתן נשים, ב-13 מחלקות לנאונטולוגיה בישראל. המשתתפים מילאו שאלונים עם שאלות פתוחות וסגורות, ושבעה מהם השתתפו בראיונות חצי מובנים, שמהם נותחו תפיסות הרופאים. מהשאלונים עלו שלושה פקטורים עיקריים: “יתרונות ה-CBME”, “אתגרים” ו”רפלקציה עצמית על ההטמעה”. נמצא כי הרופאים שהשתתפו בהדרכת CBME נתנו יותר משוב למתמחים, היתרונות בגישת CBME נתפסו באופן שונה בין נשים וגברים, ובתי חולים קטנים יותר יישמו CBME בצורה יעילה יותר מבתי חולים גדולים. מהראיונות עלו ארבע תמות עיקריות: “סביבה ותמיכה”, “יישום והערכה”, “השוואה בין הכשרה מסורתית ל-CBME” ו”פיתוח סגל והדרכה”. הממצאים מהניתוח הסטטיסטי של השאלון נמצאו בהשלמה והתאמה לניתוח האיכותני מהראיונות.
תפיסות הנאונטולוגים העולות במחקר עשויות לסייע לקובעי המדיניות במיקוד תובנות לגבי ההכשרה הנדרשת בדגש על CBME. המחקר מציג את יתרונות השיטה, האתגרים ביישום חינוך רפואי בגישת CBME ותהליכי ההטמעה בשדה. ממצאי המחקר מאפשרים להיערך לאתגרים בהטמעת השיטה במחלקות נוספות ולהציג מהלכים נדרשים כדי לערוך את השינויים המבניים, הארגוניים והחינוכיים, כך שהכשרות אלו תתבצענה בכל הרמות. התרומה המתודולוגית הינה בפיתוח שאלון תפיסות ועמדות של הרופאים המומחים כלפי CBME ושאלות הראיונות, שיוכלו לשמש למחקרים נוספים. מסקנות המחקר עשויות לתרום ליישום יעיל יותר, לאפשר חקירת מידת ואיכות היישום של שיטת CBME באיגודי רופאים נוספים, ולעודד יישום במחלקות נוספות בהן לא יושמה עדיין שיטה זו בהתמחות. התרומה התאורטית של המחקר היא לגוף הידע הבוחן הטמעת התמחות בתחומי הרפואה השונים בשיטת ה-CBME. השיטה מבוססת המיומנויות היא שיטת הלימוד הרצויה ומכאן החשיבות של המחקר שבחן את תפיסות הרופאים המומחים השותפים לתהליך השינוי.
