אובדן ובזבוז מזון מהווים אתגר כלכלי, חברתי וסביבתי. מדי שנה נזרקים בישראל כ־2.6 מיליון טונות מזון (כ־37% מהייצור המקומי), בעלות של למעלה מ־23 מיליארד ₪ למשק. התופעה מביאה לבזבוז משאבי מים, קרקע ואנרגיה, לתוספת פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה. בד בבד, בישראל חיים 2.18 מיליון אנשים באי־ביטחון תזונתי.
התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון גובשה בשותפות רחבה בין משרדי ממשלה, השלטון המקומי, המגזר העסקי והחקלאי, ארגוני חברה אזרחית, והאקדמיה. אלה הביאו לשילוב ידע מקצועי מהשטח, תרמו לדיוק תמונת המצב ולזיהוי חסמים, וסייעו בתיעדוף פתרונות ישימים ומוסכמים.
את התוכנית הלאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון הוביל המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם משרד החקלאות וביטחון המזון, בליווי מקצועי של צוות הסביבה והאנרגיה של מוסד שמואל נאמן.
עקרונות היסוד של התוכנית מבוססים על פעילות רוחב ממשלתית, שותפות רב מגזרית מתמשכת, אימוץ היררכיית הטיפול בפסולת מזון כעקרון מארגן, אזוריות כמרחב פעולה לצמצום אובדן ועידוד הצלת מזון, ומדידה ומעקב באופן שיטתי לצורך קבלת החלטות ושיפור המדיניות.
התוכנית ממליצה על יישום ערוצי פעולה שונים, המעוגנים בחמישה מהלכים – הנגשת מידע, רגולציית פסולת, שינוי התנהגות, הרחבת הצלת מזון, וסנכרון ותיאום. בנוסף, ממליצה התוכנית על השקעה בחדשנות, ועל מדידה ומעקב ממשלתיים, במטרה להקטין אובדן ובזבוז מזון ולשפר את ביטחון המזון, הכלכלה והסביבה במדינה.
למסמכי התוכנית ראו אתר המשרד להגנת הסביבה.
