הדוח המקיף של מוסד שמואל נאמן בוחן לעומק את תופעת החרם האקדמי המופנה כלפי ישראל, תוך התמקדות בהשלכות של פעילות תנועת ה-BDS על מערכת ההשכלה הגבוהה והקהילה המחקרית הישראלית ופוטנציאל הנזק ההולך ועולה כתוצאה מפעילות זו. הדוח מתאר את מעמדה הבינלאומי המכובד של האקדמיה הישראלית, המתאפיינת בהישגים מדעיים בולטים, שיתופי פעולה גלובליים נרחבים ותפוקה מחקרית מרשימה. הדוח מתעד מקרים רבים של סינון פוליטי, הדרה מוסדית, והחרמה סמויה וגלויה של חוקרים ישראלים. תופעות אלו החלו להשפיע על קידום אקדמי, נראות בינלאומית ומשיכת סטודנטים זרים, ומהוות איום הולך ומחריף על האקדמיה בישראל.
הדוח ממקם את תופעת החרם האקדמי בהקשר רחב יותר של מאמצי דה־לגיטימציה ואנטישמיות בזירה הבינלאומית, תוך חשיפת הקשרים בין מימון מדינתי עוין לפעילות אנטי-ישראלית בקמפוסים ברחבי ארה”ב ואירופה. חדירה של נרטיבים פוליטיים רדיקליים לתחומי מחקר הומניסטיים, יחד עם צנזורה רעיונית ודחיקת קולות פרו-ישראלים, מייצרות סביבה עוינת הפוגעת בעקרונות יסוד של החופש האקדמי. לנוכח מגמות אלו, מציע הדוח שורת המלצות אופרטיביות בשלושה נדבכים – לאומי, מוסדי ואישי. ההמלצות כוללות חיזוק ההסברה הבינלאומית, הקמת מערך לניטור ומענה לאירועי חרם, קידום שיתופי פעולה חדשים עם מוסדות זרים, פיתוח רשת “שגרירים אקדמיים”, הענקת סיוע משפטי לחוקרים שנפגעו ועוד. מסקנתו המרכזית היא כי נדרשת מדיניות ממשלתית ואקדמית מתואמת, רב־תחומית וארוכת טווח המבוססת על תכנון אסטרטגי מתאים, שתבטיח את המשך שגשוגה של ישראל כמעצמה מדעית, חרף האתגרים הרבים הניצבים מולה כתוצאה ממהלכי החרם האקדמי.
