זכויות קניין עתירי ידע וההתפתחות של קרן הון-סיכון (STE-WP-39)
הון סיכון היא המצאה עיקרית מוסדית המתבססת על זיהוין של כלכלות הנמצאות בטווח האינטראקציה של ידע טכנולוגי, החוברות עם יכולות ניהוליות, מעמד ויוקרה,סינון תהליכים וצדק. המצאה זו סללה את הדרך להתמזגות עם שווקים חלופיים לידע, לדוגמא שווקים פיננסיים המתמחים במסחר ידע של זכויות קניין. התפתחות זו בעלת הטבות חשובות במונחים של ניהול בתחומים הנושאים סיכון […]
מדיניות חדשנות לצרכי פיתוח כלכלי (STE-WP-34)
מאמר זה מציע מסגרת לחשיבה על מדניות חדשנות המכוונת במפורש להאיץ את הפיתוח הכלכלי (development) של ארצות מתפתחות. בהקשר זה יש להתייחס לחדשנות כמושג רחב מאוד, הכולל סוגים שונים של חידושים במוצרים ובתהליכי ייצור שהם פרי של תושיית העובדים לא פחות מאשר של מו"פ מובנה. כמו כן יש (א') להתאים את ההצדקה לתמיכה ממשלתית במו"פ […]
השלכות מדיניות מניתוח מיקרו כלכלי של התהוות תעשיית הון הסיכון בישראל: לקראת תיאוריה אבולוציונית לקידום תעשיות ינוקא (STE-33-2006)
התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל בשנים 1993-2000 הינה דוגמא להתהוות תעשייה כתוצאה ממדיניות ממשלתית. מדיניות ההזנקה הממשלתית לתעשיית הון הסיכון הינה דוגמא למדיניות מוצלחת לתמיכה בתעשיות ינוקא. מדיניות זו ניצבת כמקרה יוצא דופן בתחום קידום הון סיכון עקב מאפייניה הייחודיים ותרומתה הרבה. המאמר מנתח מדוע תוכנית זו הצליחה ואת לקחי המדיניות מהצלחה זו למדינות אחרות […]
המחסור החמור בצבע והשלכותיו: הפצת ידע וכניסה (STE-WP-32)
הון סיכון, הנפקה או משקיע אסטרטגי – פרופילי מימון של חברות היי-טק ישראליות (STE-WP-31)
המאמר מציג כיצד הסביבה המוסדית בה פועלות חברות משפיעה על פרופיל צמיחתן בכלל ועל פרופילי המימון אותן הן בוחרות בפרט. הרעיון המרכזי הוא שסביבות מוסדיות דומות מכתיבות פרופילי צמיחה דומים. ניתוח של פרופילי המימון של כ- 330 חברות היי-טק ישראליות מראה כי 89% מהחברות בחרו לגייס כסף רק דרך קרנות הון-סיכון ו/או שילוב של קרנות […]
מה הוביל להחלטת חברי סגל בטכניון להקים חברת סטארט-אפ ? תוצאה הזדמנות עסקית ומאפייני היזמות הפרטית בקרב חברי הסגל, (STE-WP-30)
בעוד שהמחקר הכיר בחשיבות שלב הערכת ההזדמנויות היזמיות (EOE) בהשפעה על פעילות היזמות הכוללת, רק נקודות המבט של קרנות הון סיכון (VCs) נחקרו. לא נעשה כל מחקר שניסה להבין את התפקיד הקריטי והמשלים של נקודות המבט של היזמים. במאמץ למלא את הפער הזה, המחקר הנוכחי מתמקד בנקודת המבט של היזם ומציע מסגרת חדשה המתמקדת בשתי […]
חוסר יעילות במימון חברות סטארט-אפ הודות לאופק מוגבל של הון הסיכון, (STE-WP-29)
אנו חוקרים את ניגוד האינטרסים בין שותפים מוגבלים (LPs) לבין שותף כללי (GP) בקרן הון סיכון עם אורך חיים מוגבל. ה-LPs מתחייבים להשקיע כסף בפרויקטים מסוכנים, בעוד שה-GP בוחר פרויקטים ומספק מאמץ ניטור שאינו ניתן לצפייה עבור כל פרויקט. אנו מניחים שבאמצע הפרויקט, ה-GP צופה באופן פרטי את איכותו ואת הזמן המשוער ליציאה ומחליט האם […]
ממגדל אייבורי עד לקידום תעשייתי : עניין אוניברסיטת ייל וקבוצת ביו טכנולוגיה בניו-האוון, קונטיקט, (STE-WP-28)
בשנת 2001 דורגה מדינת קונטיקט במקום השביעי בארה"ב במספר חברות הביוטכנולוגיה הפועלות בתחומה ביחס לאוכלוסייתה (Ernst & Young, 2001). בשנת 1993 היו רק שש חברות כאלה במדינה. מה הוביל לגידול הזה? מחקר המקרה מתאר את התפתחות אשכול הביוטכנולוגיה באזור ניו הייבן בקונטיקט, שם ממוקמות רוב חברות הביוטכנולוגיה החדשות. המחקר שלנו מבהיר שההשפעה החשובה ביותר על […]
תוכניות חממה טכנולוגית פרטיות מול ציבוריות : הפרטת החממות הטכנולוגיות בישראל (STE-WP-26)
תוכנית החממות הטכנולוגיות הציבוריות (PTIP) הוקמה בתחילת שנות התשעים על ידי לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר בישראל, בעקבות זרם גדול של עולים מברית המועצות לשעבר, רבים מהם מדענים ומהנדסים. משנת 2000 החלו לפעול בישראל חממות טכנולוגיות פרטיות. התפתחות זו חייבת את פעילותה להון הפרטי (הון סיכון) (VC) הצומח במהירות, שבאופן מסורתי לא מימן פרויקטים […]
מונופולים בתחרות: האיזון שבין עידוד חדשנות ויצירתיות לבין הפגיעה בתחרות בדיני ההגבלים העסקיים (STE-WP-27)
המשפט הוא שחקן חשוב ביצירת תמריצים ליצירה ולדיפוזיה של קניין רוחני. בזירה זו יש לדיני הקניין הרוחני ולדיני ההגבלים העסקיים תפקיד מכריע. כללי הקניין הרוחני גודרים את קשת המקרים בהם מוענקת הגנה משפטית להמצאות על ידי מתן זכות לשימוש בלעדי לממציא בהמצאתו. ללא הגנה זו יקטן התמריץ ליוצר להשקיע המצאות חדשות, בפיתוחן ובמימושן הכלכלי בשל […]