השקעה בטכנולוגיית מידע ותקשורת (ICT) בישראל (STE-WP-37)
המטרה העיקרית של עבודה זו היא עיבוד וניתוח של נתונים ראשונים מסוגם לגבי ההשקעות בציוד ICT בענפי המשק השונים בישראל בין השנים 1990-2003. נתונים אלו מאפשרים למעשה לראשונה, בחינה מעמיקה ומפורטת של אופן ההשקעה והשימוש בציוד ICT בישראל. מניתוח הנתונים והשוואתם למקורות נתונים בינלאומיים מקבילים עולה, בין היתר, כי קיימים פערים משמעותיים בהשקעות ב- ICT […]
האם מהגרים בעלי כישורים גבוהים מגדילים את הפריון? ממצאים מתוך מפעלים תעשייתיים בישראל, 1990-1999 (STE-WP-36)
במהלך המחצית השנייה של שנות ה-90, המשק הישראלי נהנה מעלייה משמעותית בפריון העבודה ובפריון הכולל. סקטור התעשייה הוא זה שהוביל את העלייה בפריון. עלייה זו בפריון הייתה מקבילה לקליטתם המלאה בתוך כוח העבודה של עולי ברה”מ לשעבר, בעלי הכישורים הגבוהים. עולי ברה”מ הועסקו באופן לא פרופורציונאלי בסקטור התעשייה, ולאחר תקופת הסתגלות התחלתית, עברו באופן הדרגתי […]
רותמים הצלחה: מה מסביר את ביצועי משרדי הרישוי הטכנולוגי באוניברסיטאות? (STE-WP-35)
חקרנו את השפעת תמריצי שכר, מטרות פיתוח אזוריות והגבלות ממשלתיות על ביצועי משרדי הרישוי הטכנולוגי ב-86 אוניברסיטאות בארצות הברית וקנדה בין 1995 ל-1999. פיתחנו מודל תיאורטי המסביר את המדיניות החוזית הנהוגה במשרדי הרישוי הטכנולוגי. בחנו את המודל תוך שימוש בתוצאות סקר חדשני הכולל את תמריצי השכר הנהוגים במשרדי הרישוי הטכנולוגי (שכר משתנה המבוסס על ביצועי […]
אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל: חזון הרחבתו של המעמד הבינוני הערבי
עבודה זו מציגה אסטרטגיה לפיתוח התעסוקה בקרב הערבים בישראל. אסטרטגיה זו באה לתת מענה לבעיות התעסוקה של הערבים בישראל וזאת בהתבסס על המאפיינים הייחודיים של החברה הערבית ועל הפוטנציאל של ההון האנושי שלה. העבודה מורכבת מחמישה פרקים: הפרק הראשון מנתח את בעיית התעסוקה של הערבים בישראל ומתבסס הן על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאורך שנים, […]
זכויות קניין עתירי ידע וההתפתחות של קרן הון-סיכון (STE-WP-39)
הון סיכון היא המצאה עיקרית מוסדית המתבססת על זיהוין של כלכלות הנמצאות בטווח האינטראקציה של ידע טכנולוגי, החוברות עם יכולות ניהוליות, מעמד ויוקרה,סינון תהליכים וצדק. המצאה זו סללה את הדרך להתמזגות עם שווקים חלופיים לידע, לדוגמא שווקים פיננסיים המתמחים במסחר ידע של זכויות קניין. התפתחות זו בעלת הטבות חשובות במונחים של ניהול בתחומים הנושאים סיכון […]
גבולות הקפיטליזם: הרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח (STE-WP-40)
למרות הנטייה בספרות הדנה בהפרטה להעדיף את המגזר הפרטי על-פני המגזר הציבורי, בתחום המחקר והפיתוח, קיימת הסכמה כללית שמימון ממשלתי-ציבורי של ייצור פרטי עשוי לשמש פיתרון לקשת רחבה של כשלי שוק. מאמר זה בוחן הצדקות תיאורטיות להרחבת תפקיד המדינה בתחום המחקר והפיתוח מעבר לסבסוד של הסקטור הפרטי. המאמר מתמקד בשלוש בעיות מהותיות שבאות לידי ביטוי […]
מדיניות חדשנות לצרכי פיתוח כלכלי (STE-WP-34)
מאמר זה מציע מסגרת לחשיבה על מדניות חדשנות המכוונת במפורש להאיץ את הפיתוח הכלכלי (development) של ארצות מתפתחות. בהקשר זה יש להתייחס לחדשנות כמושג רחב מאוד, הכולל סוגים שונים של חידושים במוצרים ובתהליכי ייצור שהם פרי של תושיית העובדים לא פחות מאשר של מו”פ מובנה. כמו כן יש (א’) להתאים את ההצדקה לתמיכה ממשלתית במו”פ […]
השלכות מדיניות מניתוח מיקרו כלכלי של התהוות תעשיית הון הסיכון בישראל: לקראת תיאוריה אבולוציונית לקידום תעשיות ינוקא (STE-33-2006)
התפתחות תעשיית הון הסיכון בישראל בשנים 1993-2000 הינה דוגמא להתהוות תעשייה כתוצאה ממדיניות ממשלתית. מדיניות ההזנקה הממשלתית לתעשיית הון הסיכון הינה דוגמא למדיניות מוצלחת לתמיכה בתעשיות ינוקא. מדיניות זו ניצבת כמקרה יוצא דופן בתחום קידום הון סיכון עקב מאפייניה הייחודיים ותרומתה הרבה. המאמר מנתח מדוע תוכנית זו הצליחה ואת לקחי המדיניות מהצלחה זו למדינות אחרות […]
המחסור החמור בצבע והשלכותיו: הפצת ידע וכניסה (STE-WP-32)
הון סיכון, הנפקה או משקיע אסטרטגי – פרופילי מימון של חברות היי-טק ישראליות (STE-WP-31)
המאמר מציג כיצד הסביבה המוסדית בה פועלות חברות משפיעה על פרופיל צמיחתן בכלל ועל פרופילי המימון אותן הן בוחרות בפרט. הרעיון המרכזי הוא שסביבות מוסדיות דומות מכתיבות פרופילי צמיחה דומים. ניתוח של פרופילי המימון של כ- 330 חברות היי-טק ישראליות מראה כי 89% מהחברות בחרו לגייס כסף רק דרך קרנות הון-סיכון ו/או שילוב של קרנות […]