גיוס החרדים בישראל – פרספקטיבה רחבה
נושא גיוס החרדים, כולל הסבבים החוזרים על עצמם לגבי חוק הגיוס, הינו בעל משמעות כבדה ומורכבת: יש לו היבטים חברתיים, ביטחוניים, פוליטיים, משפטיים וגם ערכיים. בצד העיסוק הפוליטי בנושא במסגרת הממשלה והכנסת, סוער לא פחות הדיון הציבורי המתמקד בשאלה המוסרית-ערכית של השוויון בנטל. רוב העיסוק, בשני הערוצים, הוא ברמת הפרטים, ודומה שמרוב עצים איבדנו את […]
קווים מנחים ליצירת רציפות חינוכית בעת חירום מתמשך במסגרת: פורום "חינוך בחירום"
בפודקאסט המקושר פרופ' אורית חזן מציגה את הרקע לדו"ח, את הנתונים שנאספו ואת תכנית הפעולה שגובשה על מנת להבטיח רציפות חינוכית במצבי משבר מתמשך. דו"ח זה מציג קווים מנחים ליישום ע"י מערכת החינוך במצב חירום מתמשך בו חלק מהאוכלוסייה מפונה. מטרת הניתוח וההמלצות המוצגים בדו"ח היא לאפשר לכל תלמידי ישראל, ובפרט לתלמידים המפונים, רציפות לימודית. הדו"ח […]
פרופיל של "מנהיגות מחויבת-חברתית מצטיינת"
מחקר זה משתמש בשיטות איכותניות כדי להציג את פרופיל בוגרי תוכניות ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד כמנהיגים ומנהיגות מחויבים/ות חברתית הפועלים/ות לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בחברה הישראלית. המחקר בוחן כיצד הבוגרים והבוגרות משפיעים על המסגרת ממנה הגיעו או על המסגרת בה הם נמצאים – בין אם אלו מתוך הארגונים הציבוריים, העמותות, הרשויות המקומיות או הארגונים […]
תופעות "הפוסט-אמת": הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים
בשנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, עלה לכותרות המונח "אינפודמיה". אינפודמיה היא מגפה של מידע, ברובו כוזב ומטעה אשר מתפשט בצורה נרחבת במרחב המקוון. האינפודמיה היא אחד המופעים של "פוסט-אמת", מונח המתאר הפחתה או שלילה של תפקידן של עוּבדות בחיים הציבוריים. מופעים של פוסט-אמת, כמו חדשות כזב ותיאוריות קונספירציה, רווחים כיום במרחב המקוון. הם מקשים […]
גישות מחקריות להערכת החוסן החברתי-לאומי בתקופת הקורונה: זמן לבחינה ביקורתית
באפריל 2022 התקיים במוסד שמואל נאמן שולחן עגול שעסק בניתוח ביקורתי של מחקרים בנושא חוסן לאומי-חברתי בתקופת מגיפת הקורונה. מטרת השולחן העגול הייתה לדון באתגרים, בכשלים וביתרונות של שימוש בנתונים ופיתוח מודלים המבוססים על שיטות סטטיסטיות בניהול מגפות ובהנגשת המידע למקבלי החלטות. במפגש השתתפו 15 חוקרים, ממוסד נאמן וממכוני מחקר אחרים, שהציגו את מחקריהם בנושא […]
דוח מדדים לקהילה מיטיבה
דוח זה הינו חלק שלישי [לאחר הדוח 'אפיון המושג קהילה מיטיבה' ודוח 'פרקטיקות מיטיבות (ו/או תכניות התערבות) לקהילה מיטיבה'] שנכתב במסגרת מהלך "קהילה מיטיבה למוביליות חברתית, חוסן קהילתי ואיכות חיים במאה ה-21" – פרוייקט משותף של ג'וינט ישראל-אשלים, אגף משאבי קהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי וקרן רש"י. הדוח כולל הערות מקדימות לגבי שיטות וכלים קיימים […]
פרקטיקות מיטיבות (ו/או תכניות התערבות) לקהילה מיטיבה
דוח זה הינו חלק שלישי (לאחר הדוח 'אפיון המושג קהילה מיטיבה' ודוח 'מדדים לקהילה מיטיבה') שנכתב במסגרת מהלך "קהילה מיטיבה למוביליות חברתית, חוסן קהילתי ואיכות חיים במאה ה-21" – פרוייקט משותף של ג'וינט ישראל-אשלים, אגף משאבי קהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי וקרן רש"י. הדו"ח סוקר שורה של פרקטיקות מיטיבות (Best Practices) – שלעיתים מכוּנוֹת ‘תכניות […]
אפיון המושג קהילה מיטיבה
דוח זה הינו חלק ראשון ומרכיב חשוב של מהלך "קהילה מיטיבה למוביליות חברתית, חוסן קהילתי ואיכות חיים במאה ה-21" – פרוייקט משותף של ג'וינט ישראל-אשלים, אגף משאבי קהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי וקרן רש"י. הדו"ח מתמקד בזיהוי המאפיינים העיקריים של הקהילה המיטיבה, מציע הגדרות למושגיה העיקריים ומהווה הבסיס להמשגת המונחים והעקרונות המהווים שלד לפרויקט חשוב […]
חוסן חברתי בחברה הערבית: תודעה התאמה תרבותית והמלצות לפעולה
העיסוק בחוסן והמוכנות לחירום ניצבו בשנים האחרונות במקום מרכזי בשיח הציבורי, הפוליטי והאקדמי. עיסוק זה אינו ייחודי לישראל, אולם בעולם העיסוק בחוסן הוא בהקשר של אסונות טבע, בעוד שבישראל, העיסוק הוא בעיקר בהקשר של סוגיות בטחוניות, בקרב המיעוט הערבי בישראל שיח זה נמצא עדיין בחיתוליו וספרות המחקר בו עדיין נדירה. מאז שנת 1948 חוותה החברה […]
פייק ניוז והחוסן הלאומי – דו"ח שולחן עגול מ 29.7.21
תופעת הפייק-ניוז היא עתיקת יומין, אך בשנים האחרונות הועצמה, בין השאר עקב הקלוּת הרבה להפצה עוצמתית. התאגידים העסקיים הגלובליים שמפעילים את הרשתות החברתיות, צמחו והגיעו לממדים שאף מעוררים חששות בקרב גופי שלטון בארץ ובעולם. שילוב של תופעה זו לצד התרבותם של משטרים פופוליסטיים ושליטים שחותרים לאוטוריטריות יוצר מציאות שאולי משנה תהליכים פוליטיים שהתפתחו אחרי מלחמת […]