פרויקט זה נערך בשיתוף פעולה בין מוסד שמואל נאמן למחקר מתקדם במדע וטכנולוגיה (SNI) ובית הספר לכלכלה של לונדון (LSE). מטרת הפרויקט הייתה לנתח את לקחי המדיניות הנובעים ממאמציה המוצלחים של ישראל ליזום, לכוון ולהאיץ את התהליך של חדשנות טכנולוגית בתחום האנרגיה הנקייה. באופן ספציפי, הפרויקט בוחן את המקרה של חדשנות בתחום רשת חכמה בישראל ומזהה עקרונות עיצוב מדיניות בסיסיים שניתן ליישם בכל קבוצת טכנולוגיות אחרות ובמדינות אחרות בהקשרים פוליטיים, כלכליים וטכנולוגיים שונים. על ידי בחינת המקרה של חדשנות ישראלית בתחום רשת חשמל חכמה ובמיוחד את כלי המדיניות שבשימוש כדי לקדם אותו, דו"ח זה מתאר את אבני הבניין של כלכלה מבוססת חדשנות עם התייחסות מיוחדת לרשת החכמה. ניתנים פרטים על אינדיקטורים מרכזיים, כולל צרכים פיסיים ואסטרטגיים, התרבות של חדשנות ויזמות, השוק המקומי והתעשייה, תפקידם של הצבא, האקדמיה והממשל, מימון והניסיון שנצבר. דו"ח זה מנסה לענות על כמה שאלות מפתח: איזו מדיניות ממשלתית ספציפית ואילו מבנים מוסדיים עודדו (או עכבו) את פיתוח מגזר הרשת החכמה? איך המגזר הציבורי והפרטי שתפו פעולה כדי לקדם את קצב החדשנות במגזר? מדוע פעלו השקעות ישראליות מצליחות ברשת חכמה, ומדוע נכשלו אלה שלא הצליחו? עד כמה נבעו ההצלחות של ישראל בחדשנות רשת חכמה מגורמים מוסדיים, כלומר ממדיניות ממשלתית? בהתבסס על ניתוח מפורט של שאלות אלה, הפרויקט מגבש שורה של המלצות כלליות יותר של שיטות עבודה מומלצות למדיניות חדשנות באנרגיה נקיות.