* המחקר נכתב כפרק בדוח מקיף בנושא רגולציה גיאותרמית, שהופק על ידי אנרג’יקום [קישור לדוח המלא]
מתקנים להפקת אנרגיה משפיעים על הסביבה – החל משלב החיפוש של המיקום הנכון להקמתם, דרך שלבי ההקמה, התפעול, והשימוש בתוצרים, ועד לשלב של סגירת המתקן ופינויו מהשטח. כלל ההשפעה של מתקן להפקת אנרגיה ניתנת לכימות, ובהתאם לכך לקבל הערכה של העלות הסביבתית של המתקן.
אנרגיה גיאותרמית נחשבת לאנרגיה מתחדשת ונקיה בהשוואה לייצור חשמל מגז ונפט. הייתרון שלה, בהשוואה לייצור חשמל משמש או רוח, הוא ביציבות האספקה, שמסייעת באיזון של שינויים במערכת החשמל, שמקורם באנרגיה מתחדשת משמש ומרוח שתלויים במזג האויר. עם החדשנות בשיטות הקידוח וייצור החשמל, ייתכן ויתאפשר להפיק תועלת מאנרגיה גיאותרמית גם בישראל, בפרט בגולן.
בעולם, הרגולציה הסביבתית בנוגע למתקנים גיאותרמיים מתמקדת במניעת השפעות חיצוניות בזמן ההקמה והתפעול של כל מתקן. תהליכי הרישוי כוללים בדיקות של ההשפעה על משאבי הטבע (Environmental Impact Assessments -EIA), וכימות של ההשפעה הצפויה באמצעות ניתוח מחזור חיים (LCA-Life Cycle Assessment). הניתוח האחיד לכל מתקן שמוקם בשטח מאפשר השוואה בין חלופות וזיהוי של החלופה שהשפעתה על הסביבה היא הנמוכה ביותר.
המחקר סקר את הרגולציה הסביבתית הקיימת בעולם וניתח את ההשפעה הצפויה ממספר חלופות של מתקנים לייצור חשמל בישראל, באמצעות נתוני ניתוח מחזור חיים ממחקרים בעולם.
על פי ממצאי המחקר:
1. ההשפעות של מתקן גיאותרמי על הסביבה הן בעיקר בשני תחומים – ראשית, הסיכון למקורות המים, עקב השפעה אפשרית על ספיקה, והסיכון בערעור היציבות הסיסמית, החל משלב הקידוח לאיתור המשאב; ושנית – לאורך מחזור החיים של המתקן ההשפעות עקב היקף השימוש במים, הפליטות לאוויר ולמים, ופליטת גזי חממה.
2. ההשפעה על מקורות המים והרגישות הסיסמית היא קריטית ולכן ברוב המדינות מתבצע מחקר לאומי לאיתור המיקומים הרגישים ואלה בהם ניתן לאשר קידוח למטרות הפקת אנרגיה.
3. בהסתמך על ניתוח חלופות בעשור האחרון, היקף הפליטות הכולל והשימוש במשאבים במתקן גיאותרמי הוא בסדר גודל של אנרגיה מתחדשת ונקיה כדוגמת חשמל סולארי פוטו-וולטאי.
4. מערכות חדשות במעגל סגור מפחיתות השפעה סביבתית משמעותית בהשוואה לטכנולוגיות אחרות, ומתאימות ליישום גם בים ובפרט בשימוש בקידוחי-גז ונפט בים להקמת מתקנים גיאותרמיים.
5. חדשנות בטכנולוגיה, בשלבי הקידוח, ההקמה והתפעול, תוביל לשינוי בהשפעות בכל מתקן ובתקופות השונות לאורך מחזור החיים של המתקן.
ההמלצה המרכזית בתחום המדיניות הסביבתית בטווח הקצר הן לבצע מחקר ולייצר בסיס נתונים ארצי שיאפשר ניתוח איכותי של השפעה על הסביבה וניתוח מחזור חיים בישראל, בתחומים של (1) ניתוח של השפעות סיסמולוגיות לפי שיטת קידוח ומיקום בישראל, (2) ניתוח השפעות על מקורות המים בעקבות קידוח אפשרי במיקומים שונים בישראל, (3) ניתוח מחזור חיים של מתקנים לייצור חשמל בישראל, כולל גיאותרמי (גם אם מדובר בהערכה תיאורטית על סמך התאמה של נתונים מחו”ל לישראל במטה-אנליזה), (4) חלופות והשפעות צפויות עם הסבת קידוחי גז ונפט בים למתקן גיאותרמי חדיש במעגל סגור.
רגולציה ותקנות שיחייבו ביצוע תסקיר סביבתי וניתוח מחזור חיים בעתיד יוכלו להסתמך על בסיס הנתונים שיוקם במהלך הניתוח הכלל-ארצי הראשוני ולהתייחס לשינויים הצפויים באופן אחיד באמצעות השוואה בין ערכים לאורך זמן.
כמו כן מומלץ לקדם שיתופי פעולה בין משרדי האנרגיה והסביבה, המכון הגיאולוגי, ארגון אנרגיות מתחדשות, מקורות, אשכולות אזוריים וכל גוף מחקר ותעשיה שרלוונטי לתחום, במטרה לשתף ידע ולשפר את תהליכי קבלת ההחלטות באמצעות שיתוף בעלי עניין מהיום הראשון. שיתוף מידע בין כל הגופים ועם האשכולות האזוריים בישראל לגבי התהליך הצפוי הוא קריטי בתהליך קביעת התקנות האזוריות כהשלמה לתקנות הארציות. כך לדוגמא, אם ההתכנות הראשונית להקמת מתקן היא בגולן – שיתוף הידע והפעילות עם בעלי העניין בגולן הוא הכרחי באופן מידי.
בטווח הארוך חשוב לפתח כוח-אדם מיומן להשתלבות בתהליכי הרגולציה הארצית והאזורית, לפיקוח על יישומן לאורך זמן ועל עדכונן התקופתי בהתאם למשוב מהשטח. כמו כן, לבצע פיילוט או סימולציה של הקמת מתקן בגולן בהתאם למסגרת הרגולציה הסביבתית הארצית והמקומית שנקבעה, ולשפר את בסיסי הנתונים והתקנות בהתאם לממצאים, במטרה לצמצם עד כמה שאפשר את אורך תהליכי האישור והמורכבות שלהם.
